הרווחים במגזר העסקי גדלים - חוסכים בריהוט משרדי
איגוד תעשיות הריהוט בישראל ערך סקר ומצא, כי כשליש מבתי העסק שקנו בעבר רהיטים ביצעו רכישה נוספת בשנה האחרונה.
ההוצאה הממוצעת בשנה האחרונה על ריהוט במגזר העסקי היא 12.5 אלף שקל.
עוד עולה מהסקר, כי המוצרים הנרכשים בעיקר, 43% הם של כסאות משרד, ו-30% של שולחנות משרד. קניית כסאות מנהלים עומדת על 24%. רכישת ריהוט במגזר העסקי מושפעת בראש וראשונה מהמחיר, 37%, ובמקום השני נמצא גורם האיכות 22%.
ו-25% קנו ריהוט משרדי אחרון לפני 5 שנים.
יו"ר איגוד תעשיות הריהוט ומנכ"ל חברת סימונס מערכות שינה, חיים הרמן מסר, כי 57% מהמגזר העסקי העדיף לרכוש רהיטים מתוצרת ישראלית. עוד נתון מעניין הוא, סך המכירות במגזר העסקי שהגיע השנה ל-1.4 מיליארד שקל.
הרמן הוסיף, כי 53% בתי העסק נוטים לרכוש ריהוט באיזור פעילותם, ונאמנות הגבוהה למדי של עסקים היא כלפי החנות ממנה קנו לאחרונה. החברות הגדולות זוכות באחוזים בודדים ומזעריים.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
