סגירת מסחר בשוק הנפט: מה הטיס היום את מחיר החבית בכמעט 6%?

אלמוג עזר |
נושאים בכתבה נפט
מחיר הנפט עלה היום (ב') בכ-6% אל מחיר של 52.2 דולרים לחבית. מקור העליות במחיר טמון בחולשה היומית בדולר אל מול שאר מטבעות העולם בעקבות דוח התעסוקה בארה"ב שפורסם ביום שישי האחרון. ירידה בשווי הדולר גורמת לנפט להפוך זול יותר מסביב לעולם ובתוך כך מחירו עולה.  סיבה נוספת לעליה במחיר מגיע בעקבות העלאת מחירי הייצוא של ערב הסעודית למדינות אסיה בחודש השני ברציפות. ערב הסעודית לאורך המשבר במחיר הנפט מאז יולי האחרון, סירבה לקצץ בהפקות הסחורה. המדינה אף הגדילה לעשות והורידה מחירים לקראת סוף שנת 2014, בעקבות הרצון להילחם בירידות בתחרות הגואה בענף. בימים האחרונים מחיר הנפט נדחף כלפי מטה, ביום חמישי מחיר הנפט ירד קרוב ל-5% לאחר פרסום מתווה ההסכם שבין איראן לשש המדינות הגדולות. הסרת הסנקציות תאפשר לטהרן לייצא נפט ולהגדיל את שוק ההיצע העולמי. על פי חוקרים שונים בתחום האנרגיה, במשך תקופת הסנקציות בה לא התאפשר לאיראן לייצא את הנפט, הצטברו במדינה כ-30 מיליון חביות שעתה אמורות לשטוף את השוק.  מוקדם יותר היום פורסם כי במדינת איראן נרשמת חגיגה אזרחית על ההסכם שהושג בשבוע שעבר. האופטימיות האיראנית אינה תואמת את דעת רוב הכלכלנים שמצביעים על כך שעלייה בייצוא הנפט אמור להתרחש רק בעוד מספר חודשים וככל הנראה כבר לא יתרחש השנה. "הסרת הסנקציות באופן סופי אמורה להימשך כמה חודשים מהיום", כך פרסמה הבוקר מחלקת המחקר של מורגן סטנלי. בבנק הוסיפו כי גם אם ההסכם הסופי יבוא לידי אישור, אנחנו לא צופים השפעה ממשית על השוק בטרם שנת 2016".  שוק ההיצע בארה"ב מספר האסדות הפעילות בארה"ב ירד השבוע ב-11 אל 802 אסדות פעילות. זוהי הירידה הנמוכה ביותר מאז חודש דצמבר, כך על פי חברת המחקר בייקר האגס (Baker Hughes). על פי אנליסטים שונים, הקיטון בסגירת אסדות בארה"ב מצביע על קרבת שוק הנפט  האמריקני לשווי משקל הן במחיר והן בהפקה.   

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אסדת נפט
צילום: טוויטר

מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה

כשמחירי הנפט יורדים, חשוב להסתכל על עלות ההפקה - החברות עם עלות הפקה נמוכה, ייפגעו פחות וירוויחו יותר; על החברה שפועלת בארץ והעתיד שלה הוא בגיאנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שברון נפט

מחיר הנפט מסוג ברנט צנח מכ-73 דולר לפני שנה לרמה של כ-63 דולר - ירידה של כ-14%. זו ירידה שאמורה להיות מכה קשה למניות הנפט. עם זאת, שברון הצליחה להפיק השנה תשואה חיובית קטנה, עובדה המעידה על אופן שונה שבו השוק מתמחר את נכסיה ואת יכולתה לייצר תזרים גם בסביבה מאתגרת. שברון פועלת גם בישראל עם החזקות במאגרי הגז, אבל נראה שהעתיד שלה מצא בגיאנה

ב-UBS מתארים את שברון כמובילה בתחום האפסטרים (חיפוש והפקה). האנליסטים מסבירים שהשוק מתמחר לא רק את מחיר החבית, אלא גם את מלאי הרזרבות, עלויות ההפקה וקצב יצירת המזומנים לטווח ארוך. הם ממליצים על המניה כמועדפת בסקטור וסבורים שהיא צריכה להיסחר בפרמיה על הסקטור מכיוון שהיא עם נכסים איכותיים שמייצרים תזרים חופשי יציב גם בסביבת מחירים נמוכה.

למה ירידת מחירי הנפט לא שוברת את שברון

ירידת מחירי הנפט פוגעת בכל היצרנים, אך בעוצמות שונות. פרמטרים כמו איכות מאגרי ההפקה ועלות הפקה לחבית קובעים את גובה הפגיעה. ככל שהנכסים זולים יותר להפקה (ככל שעלות ההפקה לחבית נפט נמוכה יותר), כך החברה יכולה להמשיך להרוויח, או לפחות לשמור על תזרים חיובי, גם כשהברנט יורד לאזור ה-60 דולר.

שברון נתפסת כחברה שמצליחה לאזן בין מחזוריות הנפט לבין ניהול הון ממושמע, תוך שמירה על תזרים לבעלי המניות גם בתקופות קשות. מניות נפט לא נעות אחד לאחד מול מחיר החבית – יש השפעה של ציפיות עתידיות, החלטות השקעה בפרויקטים, רכישות ומכירות נכסים, ותמחור סיכונים רגולטוריים וגיאופוליטיים. החלטות ההשקעה של שברון בגיאנה משפיעות באופן משמעותי על תפיסת המשקיעים.

רכישת הס והמאגר בגיאנה: הקלף המנצח

נקודת המפנה בסיפור שברון היא רכישת הס, מהלך שהביא חשיפה לרזרבות נפט משמעותיות בגיאנה. אזור זה הפך בשנים האחרונות לאחד ממוקדי ההפקה המעניינים בעולם הודות לשילוב של מאגרים גדולים ועלויות הפקה תחרותיות.

יובל סקורניק, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, צילום: אסף רביבויובל סקורניק, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, צילום: אסף רביבו

שיכון ובינוי אנרגיה משקיעה כ-590 מיליון שקל בפרויקט סולארי לאגירה

שיכון ובינוי אנרגיה, באמצעות חברת הבת נגב אנרגיה, תקים פרויקט פוטו-וולטאי משולב מערכת אגירה באשלים, במסגרת הסכם זיכיון שנחתם עם המדינה; הפרויקט יפעל עד אוגוסט 2043 ויהווה חלק מהמתקן הקיים בתחום האנרגיות המתחדשות באתר אשלים

רן קידר |

שיכון ובינוי אנרגיה שוב אנרגיה 0%   , באמצעות חברת הבת נגב אנרגיה, תקים פרויקט פוטו-וולטאי משולב מערכת אגירה באשלים, במסגרת הסכם זיכיון שנחתם עם המדינה. הפרויקט יפעל עד אוגוסט 2043 ויהווה חלק מהמתקן הקיים בתחום האנרגיות המתחדשות באתר אשלים.

הפרויקט יכלול מתקן פוטו-וולטאי בהספק של 150 מגה-וואט, לצד מערכת אגירת אנרגיה בהספק של 460 מגה-וואט-שעה. ההקמה תתבצע במקביל לשטח פנוי שנותר בין הפאנלים התרמו-סולאריים הקיימים במתקן שהוקם על ידי נגב אנרגיה, חברת בת של שיכון ובינוי אנרגיה המחזיקה ב-50% מהזכויות בו. השילוב הזה מאפשר ניצול מיטבי של השטח הקיים, כולל תשתיות ומערכות ניהול חשמל, וממייעל את עלויות ההקמה והתפעול.

ההסכם עם המדינה מבוסס על מודל Build Own Transfer (BOT), לפיו החברה תבנה, תפעיל ותעביר את הפרויקט לרשות המדינה בסיום תקופת הזיכיון בשנת 2043.

השקעה משמעותית בשוק האנרגיה הירוקה

שיכון ובינוי אנרגיה מעריכה כי עלות הקמת הפרויקט תעמוד על כ-573 עד 603 מיליון שקל, בממוצע 590 מיליון שקל. ההכנסות המשוערות מהפרויקט בהפעלתו המלאה, המתוכננת לשנת 2027, נעות בין 73 ל-93 מיליון שקל, כאשר הרווח התפעולי-תזרימי (EBITDA) צפוי לנוע בטווח 37-53 מיליון שקל.

הפרויקט ממחיש את ההתפתחות המואצת בתחום ייצור החשמל מהשמש בשילוב עם אגירת אנרגיה בישראל. מתקני אגירה משולבים הם עדיין בשלב התפתחות, אך הם צפויים להגדיל את יכולות הניהול והגמישות של מערכות החשמל, להפחית עומסים בשעות שיא ולהאיץ את המעבר למקורות אנרגיה מתחדשים.

בישראל, השוק לאנרגיה סולארית נמצא בצמיחה מתמדת, עם התקדמות משמעותית בתחום האגירה. בשנים האחרונות, ממשלת ישראל קידמה מספר רפורמות להגברת השימוש באנרגיה מתחדשת, כולל הטבות מס והקלות ביורוקרטיות לפרויקטים סולאריים.