שוק המט"ח הישראלי מתכווץ: ב-2013 נפל נפח המסחר היומי ב-16%

הנפח היומי הסתכם בכ-4.4 מיליארד דולר. חלקם של הזרים נפל ב-5% ל-39% בהמשך לירידה של 2.5% ב-2012. כמה מיליארדים רכש בנק ישראל וכמה מהם הופנו לקיזוז השפעת הגז?
יעל גרונטמן | (1)

שנת 2013 התאפיינה בהתחזקות של כ-7% בשערו של השקל כנגד הדלר, במקביל להיחלשות הדולר בעולם (כנגד האירו נחלש הדלר ב-4.35%). מול מטבעות שותפות הסחר העיקריות של ישראל, כפי שמשוקלל בשער החליפין הנומינלי האפקטיבי, השקל התחזק בכ- 7.6%, בעיקר במחצית הראשונה של השנה - כ-6% עד אמצע חודש מאי.

הנתון המעניין יותר שעולה מהדו"ח שפירסם היום בנק ישראל בנושא ההתפתחויות בשוק המט"ח בשנת 2013 הוא הירידה בנפח המסחר היומי הממוצע בשוק המט"ח, שחלה במקביל לירידה בחלקם היחסי של תושבי חוץ בנפח המסחר, שנפל השנה בעוד 5%.

בשנת 2013, נפח המסחר היומי הממוצע במטבע חוץ הסתכם בכ-4.4 מיליארד דולר, ירידה של כ-16% בהשוואה ל-2012, זאת בהמשך לירידה בנפח המסחר בשוק מט"ח גם בשנת 2012. חלקם היחסי הממוצע של תושבי חוץ בנפח המסחר הכולל ירד השנה בכ-5% לרמה של כ-39% זאת בהמשך לירידה של כ-2.5% במהלך שנת 2012.

עיקר הירידה בנפח המסחר התרכזה בעסקאות החלף (SWAP), שחלה בהן ירידה ממוצעת של כ-24% לרמה חודשית ממוצעת של כ-42 מיליארד דולר בשנת 2013. נפחי עסקות ההמרה הממוצעים ירדו בכ- 13% ועמדו ב-2013 על כ-33 מיליארד דולר בחודש.

בחודש דצמבר דווקא נרשמה עלייה בנפח המסחר שעזרה לקזז קצת את הירידות שנרשמו בשנה כולה. נפח המסחר הכולל במטבע חוץ בחודש דצמבר הסתכם בכ-87 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-80 מיליארד בחודש נובמבר. נפח המסחר בעסקאות החלף עלה בכ-18% לרמה של כ 43 מיליארד דולר.

במהלך חודש דצמבר רכש בנק ישראל 560 מיליון דולר בעסקאות המרה, מתוכן 260 מיליון דולר במסגרת תכנית הרכישות שנועדה לקזז את השפעת הפקת הגז על שער החליפין.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שמטוב 08/01/2014 18:03
    הגב לתגובה זו
    מי שחשב שאפשר ללכת נגד כוחות השוק על ידי קניה ספקולטיבית של דולרים במחיר מנופח ראוי לקבל פרס איגנובל --- אפילו אם קוראים לו פישר. הלכו מיליארדי דולרים שקנה בנק ישראל ושום דבר לא קרא, השער של הדולר לא התרומם. ולמה שיתרומם ? אנשים לא טיפשים. מי שקונה ומוכר מטבעות אינו שפוט של המדינה, הספקולציות לא עובדות עליו.
נשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPTנשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPT

מלחמת המטבעות: למה טראמפ וסין פתאום מסכימים על דולר חלש

כשהדולר יורד מדרגה, כל שרשרת המחירים זזה, מהמפעלים בארה״ב דרך יצואני סין ועד שוק האג״ח, מכניס לחץ פוליטי ומציב לסין דילמה פנימית

ליאור דנקנר |

הנשיא דונלד טראמפ ממשיך לטעון שדולר חלש יחסית ליואן יכול לעזור לכלכלה האמריקאית להתאזן ולחזק את התעשייה המקומית. במקביל, השיחה סביב שערי החליפין בין המטבעות הגדולים מתחממת, והפעם היא לא נשארת רק בוושינגטון. בתוך סין מתחילים להישמע יותר קולות שמדברים על הפוטנציאל של דולר פחות חזק, גם אם הסיבות שלהם שונות לגמרי.

כשמטבע מרכזי כמו הדולר משנה כיוון, זה לא נשאר בגרפים. המחיר של יצוא ויבוא זז, התחרות בין יצרנים משתנה, וחברות צריכות להתאים תמחור וקווי אספקה. לכן הוויכוח על דולר מול יואן הופך מהר מדיון כלכלי לשאלת כוח, תעסוקה ועמדות פתיחה במאבקי הסחר.


בסין שומרים את היואן במסלול שנוח ליצוא

סין ממשיכה לשמור על יתרון גדול בסחר הבינלאומי, עם עודף סחר מצטבר של כ-1.08 טריליון דולר ב-11 החודשים הראשונים של השנה, לפי נתוני מכס שדווחו ברויטרס. במקביל הדולר נשאר חזק יחסית, בעוד שהיואן נחלש בסדר גודל של 7% מול הדולר מאז תחילת העשור, לפי נתוני שער חליפין היסטוריים. התוצאה היא שמוצרים סיניים נשארים תחרותיים יותר בשווקים בחוץ, גם בתקופות שבהן מדינות אחרות מנסות להגן על תעשייה מקומית.

ברקע יש גם מנגנון טכני שמכתיב את הטון. הבנק המרכזי קובע שער ייחוס יומי לפני פתיחת המסחר, והמסחר נע סביבו בתוך טווח שמוגדר מראש. במסחר האונשור היואן מורשה לנוע עד 2% לכל כיוון סביב שער האמצע, וכשבייג׳ינג רוצה לייצב את התנועה היא משפיעה דרך שער הייחוס ודרך פעילות של בנקים גדולים בשוק. 

הרזרבות האלה מחפשות נכסים נזילים בהיקפים גדולים, ושוק האג״ח הממשלתי האמריקאי הוא יעד טבעי, מה שמכניס את סוגיית המטבע לתוך הממשק הרגיש בין סחר, מימון ושוקי הון.