שוק המט"ח הישראלי מתכווץ: ב-2013 נפל נפח המסחר היומי ב-16%
שנת 2013 התאפיינה בהתחזקות של כ-7% בשערו של השקל כנגד הדלר, במקביל להיחלשות הדולר בעולם (כנגד האירו נחלש הדלר ב-4.35%). מול מטבעות שותפות הסחר העיקריות של ישראל, כפי שמשוקלל בשער החליפין הנומינלי האפקטיבי, השקל התחזק בכ- 7.6%, בעיקר במחצית הראשונה של השנה - כ-6% עד אמצע חודש מאי.
הנתון המעניין יותר שעולה מהדו"ח שפירסם היום בנק ישראל בנושא ההתפתחויות בשוק המט"ח בשנת 2013 הוא הירידה בנפח המסחר היומי הממוצע בשוק המט"ח, שחלה במקביל לירידה בחלקם היחסי של תושבי חוץ בנפח המסחר, שנפל השנה בעוד 5%.
בשנת 2013, נפח המסחר היומי הממוצע במטבע חוץ הסתכם בכ-4.4 מיליארד דולר, ירידה של כ-16% בהשוואה ל-2012, זאת בהמשך לירידה בנפח המסחר בשוק מט"ח גם בשנת 2012. חלקם היחסי הממוצע של תושבי חוץ בנפח המסחר הכולל ירד השנה בכ-5% לרמה של כ-39% זאת בהמשך לירידה של כ-2.5% במהלך שנת 2012.
עיקר הירידה בנפח המסחר התרכזה בעסקאות החלף (SWAP), שחלה בהן ירידה ממוצעת של כ-24% לרמה חודשית ממוצעת של כ-42 מיליארד דולר בשנת 2013. נפחי עסקות ההמרה הממוצעים ירדו בכ- 13% ועמדו ב-2013 על כ-33 מיליארד דולר בחודש.
- הבורסה ננעלה באדום: ת"א ביטוח איבד 6.9%, הבנקים 4.5% - איי.סי.אל זינקה 4.8%
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בחודש דצמבר דווקא נרשמה עלייה בנפח המסחר שעזרה לקזז קצת את הירידות שנרשמו בשנה כולה. נפח המסחר הכולל במטבע חוץ בחודש דצמבר הסתכם בכ-87 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-80 מיליארד בחודש נובמבר. נפח המסחר בעסקאות החלף עלה בכ-18% לרמה של כ 43 מיליארד דולר.
במהלך חודש דצמבר רכש בנק ישראל 560 מיליון דולר בעסקאות המרה, מתוכן 260 מיליון דולר במסגרת תכנית הרכישות שנועדה לקזז את השפעת הפקת הגז על שער החליפין.
- 1.שמטוב 08/01/2014 18:03הגב לתגובה זומי שחשב שאפשר ללכת נגד כוחות השוק על ידי קניה ספקולטיבית של דולרים במחיר מנופח ראוי לקבל פרס איגנובל --- אפילו אם קוראים לו פישר. הלכו מיליארדי דולרים שקנה בנק ישראל ושום דבר לא קרא, השער של הדולר לא התרומם. ולמה שיתרומם ? אנשים לא טיפשים. מי שקונה ומוכר מטבעות אינו שפוט של המדינה, הספקולציות לא עובדות עליו.
הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
התחזקות המטבע המקומי נמשכת, ברקע ירידה בפרמיית הסיכון ואמון גובר בכלכלה המקומית למרות התחזיות לריבית נמוכה יותר
השקל ממשיך להתחזק גם היום ונסחר הבוקר מתחת ל-3.22 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. בכך נמשך רצף העליות המרשים של המטבע המקומי, שצבר תאוצה מאז תחילת המלחמה, אז חצה הדולר את רף ה-4 שקלים, רמה שלא נראתה מאז 2015.
ככל והתמונה
התבהרה, היציבות החלה לחזור לאיטה. פרמיית הסיכון של ישראל יורדת בהתמדה, בזכות רגיעה ביטחונית יחסית, חזרת החטופים והמשך הפסקת האש שמחזיקה מעמד למרות הפרות בצפון ובדרום, לצד החלטות חברות הדירוג להחזיר את תחזית ישראל מ"שלילית" ל"יציבה". גורמים אלה מחזקים את אמון
המשקיעים ומחזירים את ההון הזר לשוק המקומי.
גם הנתונים הכלכליים המקומיים תומכים במגמה: הכלכלה מפגינה עמידות, עם צמיחה חיובית, שוק עבודה חזק והמשך ירידה באינפלציה. בוול סטריט נרשמת רגיעה אחרי התנודתיות של השבועות האחרונים, והמוסדיים בישראל ממשיכים
למכור דולרים כדי לגדר את ההשקעות, מה שמוסיף ללחץ כלפי מטה על המטבע האמריקאי.
בנוסף, נתוני האוצר לחודש אוקטובר מצביעים על הפתעה חיובית: גביית המיסים השנה צפויה לשבור שיא של כ-520 מיליארד שקלים, הרבה מעל היעד התקציבי של 493 מיליארד. על פי ההערכות, הגירעון לשנת 2025 יעמוד סביב 5% בלבד, נמוך מהתחזית הרשמית של 5.2%. הגבייה הגבוהה מגיעה משילוב של שוק עבודה חזק, צמיחה בצריכה הפרטית, עלייה חדה בהכנסות משוק ההון, והמשך המאבק בהון השחור. הנתונים הללו מצביעים על חוסן כלכלי מובהק, שאף מאפשר לממשלה לממן את הוצאות הביטחון מבלי לפגוע ביציבות הפיסקלית. הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- שער הדולר מזנק ב-0.7% ל-3.28; מה הסיבה ומה צופים הכלכלנים?
- שער הדולר עולה 0.6% על רקע הירידות בוול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה חושבים הכלכלנים?
בסקירות האחרונות של בתי ההשקעות ציינו כלכלנים כי רמת השער הנוכחית, קרי סביב 3.20-3.30 שקלים לדולר, משקפת מצב מאוזן יחסית. במזרחי טפחות ציינו שהייסוף הנוכחי חריג בכך שהוא התרחש במקביל לירידות בוול סטריט, מה שמעיד על השפעה מקומית מובהקת, בראש ובראשונה העלאת תחזית הדירוג. בלידר הוסיפו כי המוסדיים מכרו מט"ח בהיקפים גבוהים גם ברבעון הרביעי, לאחר מכירות של כמעט 15 מיליארד דולר ברבעונים הקודמים, מה שתומך בהתחזקות השקל. בבנק הפועלים הדגישו כי השקל החזק כבר מסייע למתן לחצי האינפלציה, ובמיטב מעריכים כי הוא אינו מהווה כיום מגבלה על יצואנים, בניגוד לעבר.
