רכישת דולרים - בעד ונגד התערבות בנק ישראל בשוק המט"ח

שער הדולר יורד הבוקר ל-3.09 שקלים דולר שקל רציף . מאז תחילת השנה הדולר ירד כמעט 3%, בהמשך לצניחה של כ‑13% בשנה שעברה. מדובר ברמה הנמוכה ביותר מאז 2021‑2022 כשאז בנק ישראל התערב בשוק המט"ח ורכש דולרים. השאלה שמעסיקה כעת את השוק היא האם בנק ישראל ירכוש דולרים כדי לבלום את נפילת הדולר או שמא עליו לשמור על גישת אי‑התערבות כל עוד אין איום ברור על יציבות המשק. הנה טיעונים בעד ונגד, מתבססים על חלק מהשיקולים הכלכליים והמוניטריים המרכזיים.

טיעונים בעד התערבות

• ירידת הדולר פוגעת ביצואנים, במיוחד המסורתיים, שהוצאותיהם בשקלים אך הכנסותיהם בדולרים. הפער בין עלויות להכנסות הולך וגדל, ולעיתים הופך את הפעילות ללא כלכלית.

• הפגיעה ניכרת גם בחסכונות הציבור: קרנות הפנסיה, קופות הגמל וההשקעות בחו"ל נפגעות, שכן התחזקות השקל מקזזת רווחים מהשקעות זרות. הדוגמה הבולטת: מדד S&P 500 עלה אשתקד כ-17% בדולרים, אך מתורגם לתשואה של כ-4% בלבד בשקלים.

• בהייטק, גם אם השוליים מאפשרים ספיגה חלקית, יש ירידה ברווחיות ובשווי של אקזיטים, השקעות ומימושים - מה שעלול לפגוע גם בגביית המסים למדינה.

  • עין שלישית עלתה 10%, נקסט ויז׳ן 5.1%; פומוום נחתכה 58% - נעילה מעורבת בבורסה
  • תל אביב סגרה בעליות של מעל 0.5%; הדולר ירד ל-3.12 שקלים
  • המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

• תקדים מהעבר: בעבר בנק ישראל התערב כאשר הדולר ירד לרמות דומות, ורכש דולרים כדי לבלום התחזקות חריגה של השקל. במצטבר, נרכשו מעל 200 מיליארד דולר לאורך השנים.

• עצם האמירה של הבנק שהוא עוקב אחר ההתפתחויות ויתערב "במידת הצורך" יכולה לשמש כאיתות לשוק ולהוריד לחצים - אפילו בלי פעולה בפועל.

טיעונים נגד התערבות

• דולר נמוך תורם לדיכוי האינפלציה ומאפשר לבנק ישראל גמישות במדיניות הריבית. מחיר יבוא זול יותר ממתן את עליות המחירים, תומך בצרכן ומשפר את הסביבה המקרו‑כלכלית.

• ירידת הדולר היא תוצאה של תנועות שוק טבעיות: מוסדיים שמאזנים חשיפה למט"ח, זרימות הון חיוביות, וחולשה גלובלית של הדולר - לא בהכרח עיוות שדורש תיקון.

  קיראו עוד ב"מט"ח"
  • שער הדולר בצניחה - מתי בנק ישראל עשוי להתערב במסחר?
  • האם שער הדולר ימשיך לרדת?
  • תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

• הירידה בדולר היא תופעה עולמית - מול מטבעות רבים.

• לא כל היצואנים נפגעים באותה מידה: החברות הביטחוניות והייטק ממשיכות ליהנות מרווחיות גבוהה ומביקוש קשיח, גם כאשר השקל חזק.

• היצוא הדולרי וא לא כל היצוא - גוש היורו מהווה כרבע מהייצוא הישראלי. השינויים בשערי החליפין של יורו-שקל לא גדולים. כלומר, הפגיעה של יצואנים במובן הרחב פחות חזקה כשבוחנים את "סל המטבעות"

• התערבות יכולה להיות יקרה ומסוכנת. אם השקל יתחזק עוד לאחר רכישת דולרים, הבנק עלול לספוג הפסדים של עשרות מיליארדים בשווי תיק המט"ח.

• גישת ההתערבות רק בעת תנודתיות קיצונית או סיכון ליציבות המשק מאפשרת לבנק ישראל לפעול בצורה מדודה ולא להיגרר אחרי כל תנועה בשוק.

• ניתן להתערב בעקיפין דרך הפחתת הריבית שעשויה להוביל לבלימת הירידה בדולר ואף להביא לעלייה בשערו.

המבחן הגדול ביותר יהיה סביב רמת 3 שקלים לדולר - רמה שמבחינה פסיכולוגית עשויה להכתיב התנהגות אחרת בשוק, התנהגות יותר פסיכולוגית עדרית, יותר אולי היסטרית. שם בנק ישראל בסבירות גבוהה לא יישאר אדיש, אם כי ייתכן שהבנק המרכזי יבחר לפעול עוד קודם. נכון לעכשיו, הבנק עדיין לא קופץ פנימה. 

קריאה חשובה - שער הדולר בצניחה - מתי בנק ישראל עשוי להתערב במסחר?