האם מחיר הנפט ייפול גם החודש לרמה שלילית?
ב-20 באפריל אירע דבר. החוזים העתידיים על הנפט לחודש מאי ירדו לרמה שלילית בפעם הראשונה בהיסטוריה, במשך שעות רבות מחיר הנפט היה שלילי, כשהשפל היה מינוס 38 דולר לחבית. מדובר בנפט גולמי (WTI) והסיבה לכך היתה העובדה שלא נותר מקום לאחסן את הסחורה. ברגע שלא צריך נפט כי ההיצע עולה על הביקוש, ואין אחסון או שיש אבל במחירים מטורפים, אנשים היו מוכנים לשלם רק שייקחו מהם את הנפט.
בסוף זה התאזן. נכון לכתיבת שורות אלה, המחירים על החוזים של הנפט הגולמי WTI עומדים על כ-24.6 דולר לחבית, כשחבית מסוג ברנט נסחרת תמורת כ-30.9 דולר. זה עדיין רחוק מהרמה שנרשמה לפני 4 חודשים - 70 דולר לחבית, אבל גם רחוק מהמחיר שהשוק האמריקאי צריך כדי שזה יהיה כדאי להפיק נפט – כשהמחיר הרצוי עומד על 35 דולר לחבית מסוג WTI.
בימים שאחרי הצלילה הגדולה במחירים, אנליסטים סברו כי בשל ההאטה הכלכלית הגלובלית, המצב עלול לחזור על עצמו. כעת, אנליסטים שמתמחים בשווקי הנפט טוענים כי כנראה שהסיטואציה שקרתה אז לא תחזור על עצמה, בעיקר בשל הקיצוץ בשאיבת הנפט של המפיקות הגדולות וגם נפתרה בעייתה האחסון.
אבל אם נהיה כנים, איש לא צפה שהחוזים יגיעו לכזה שפל, כשלפני שפרצה מלחמת המחירים בין רוסיה לסעודיה, בבנק ההשקעות גולדמן זאקס חזו כי המחיר יכול לצנוח עד לרמה של 20 דולר לחבית. וכמה שהם – וכולם – טעו. בינתיים בחודש האחרון מחיר הנפט עלה בכ-40%, אבל זה לא אומר שזה יימשך.
- "שרי החינוך באים והולכים ובשביל שלא תהיה שביתה הם נותנים עוד כסף"
- טסלה מבקשת לאשר חלוקת מניות הטבה בשיעור של 3 ל-1: איך תגיב המניה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"החוזים ליוני לא יהיו שליליים", כתב ריצ'רד רדוליה, מנכ"ל מאטריקס גלובל, שמנהלת מכרזים עבור אחסון נפט גולמי. "ייתכן ונראה חולשה מסוימת, אבל הפאניקה נגמרה", הוסיף.
החוזים העתידיים נותנים למשקיעים דרך ייחודית לבחון את שוק הנפט – וכל שוק אחר המבוסס על חוזים עתידיים. התוצאה של החוזים – בניגוד למניות או קרנות – הוא שבפקיעת החוזה המחזיק בחוזים מקבל לידיו כמות הנפט שהוא מחזיק, שאותם צריך לשלם במזומן. מי שמשקיע בחוזים ביום שהם פוקעים, צריך להיות מוכן לקבל לידיו 1,000 חביות נפט גולמי. לרוב לא מדובר בבעיה, אבל מה שקרה באפריל זה שהמחסנים היו מלאים לחלוטין, כך שמי שהחזיק חוזה, באופן תיאורטי המוכר היה משלם לו 40,000 דולר על כל חוזה – רק כדי שייקח את החביות.
- 13.אזרח 12/05/2020 11:28הגב לתגובה זוהמזוהם חייב להעלם
- 12.אזולי 11/05/2020 17:38הגב לתגובה זונפט אין שום סכוי המטוסים מתחילים לטוס וכולם יוצאים מהסגרים וחזרו הפקקים כמו בעבר וכך גם צריכת הדלקים הסכוי רק שיעלה ויהיה מקום היכן להחסינו ולא ירד ואף יעלה
- 11.היכונו לפעם האחרונה 10-11$ לחבית ומשם 41 $ ומעלה (ל"ת)קש 11/05/2020 13:06הגב לתגובה זו
- 10.ירדה כל כך הרבה שמכאן חייבת רק לעלות (ל"ת)בזן 11/05/2020 09:27הגב לתגובה זו
- 9.רבקה 11/05/2020 09:19הגב לתגובה זוצריך לחכות ולראות אם שאר המשתנים ששונו עכשיו, יביאו לתוצאה שונה ממה שהיה בחוזה של מאי.
- 8.והמבין יבין 11/05/2020 07:22הגב לתגובה זווהמבין יבין
- 7.פינחס בן יהודה 11/05/2020 06:58הגב לתגובה זוהיחידים שיכולים להשתתף במשחק הם גורמים בעלי יכולת אחסנה. החוזה מוגבל מאחר ויש התחייבות לרכישה חוזרת כךשבעצם הפער בין שני החוזים מבטא דמי אחסנה והשובל הלוגיסטי
- 6.יאיר 10/05/2020 23:47הגב לתגובה זואבל מסתבר שעדיין יש אנשים שחושבים שהם מבינים גדולים בלי להבין איך הדברים הולכים...כמו הליצנים בתגובה 2 ו3...כסף על הריצפה? אין ריצפה...וקרנות גם יכולות להפסיד ולהימחק...
- עוד ירוק אנרכיסט שלא מפנים שנפט זה בעצם בסיס כל הכלכלות (ל"ת)יעקב 11/05/2020 08:20הגב לתגובה זו
- 5.מייק 10/05/2020 23:39הגב לתגובה זופחות מ10 דולרים לחבית. כל הניסיונות לתת נימוק כלכלי מדוע הנפט מזנק מטרתו פשוט לטשטש את העובדה שגורמים גדולים קובעים טכנית את מחירו באמצעות מניפולציות שאין בינן ובין ההיצע או הביקוש דבר
- נכון אבל בסופו של דבר הביקוש יעלה חזרה (ל"ת)יעקב 11/05/2020 08:19הגב לתגובה זו
- 4.משה - חיפה 10/05/2020 21:47הגב לתגובה זוהכי כדאית היום. כסף על הריצפה.
- 3.כסף בריצפה 10/05/2020 21:41הגב לתגובה זוUco תגיע ל45 בפחות מחצי שנה.
- 2.דודאברהםandjelכהן 10/05/2020 21:28הגב לתגובה זוואני מדגיש, ללא יוצא מן הכלל, מכנה משותף לכל הכתבים הכלכליים זה מה שנקרא בלטינית : " אובסקורום פר אובסקוריאום "
- 1.לא הבנתי כלום (ל"ת)אנונימי 10/05/2020 21:27הגב לתגובה זו
קידוח גז (רשתות)מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש
בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.
ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.
עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה
השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.
בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.
- קטאר מתעצמת במיזמי AI - עסקה של 20 מיליארד עם ברוקפילד
- ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותמבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים
המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים
וציבוריים
משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.
על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.
מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.
במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.
