טורקיה בשלישיה הפותחת: יצוא הכימיקלים וזיקוקי הנפט זינק ב-87%

למרות ירידה של 4% ביצוא לארה"ב היא עדיין מובילת הטבלה. הודו נדחקה אל מחוץ לעשירייה המובילה של יעדי היצוא של ישראל - לראשונה מאז 2007.
יעל גרונטמן |

טורקיה וספרד מתחזקות בדירוג יעדי היצוא של ישראל, בעוד שהודו נדחקה אל מחוץ לעשירייה המובילה לראשונה מאז 2007, כך עולה מנתונים שפירסם היום מכון היצוא לסכום פעילות היצוא מתחילת שנת 2013 ועד ספטמבר.

מניתוח מיוחד שערכו כלכלני מכון הייצוא עולה כי שינויים משמעותיים שנרשמו במהלך השנה (ינואר-ספטמבר) בענפי היצוא הדומיננטיים (התרופות, הרכיבים האלקטרונים והכימיקלים), השפיעו באופן מובהק על שינוי הדירוג ביעדי היצוא של ישראל.

בהתאם לכך התבטאה העלייה ביצוא הכימיקלים באופן בולט בגידול חריג ביצוא לטורקיה, שעלתה מהמקום השישי למקום ה-3 מבין יעדי היצוא העיקריים, וביצוא לספרד, שטיפסה למקום ה- 8 מהמקום ה 12. ירידה משמעותית ביצוא הרכיבים לסין הביאה לדחיקתה למקום ה-4 מבין יעדי היצוא, כשמנגד עלייה חדה ביצוא הענף למלזיה הקפיצו אותה לעשירייה הראשונה של יעדי היצוא המובילים. בנוסף, הירידה במשלוחי התרופות לארה"ב, הולנד ולרוסיה (כחלק מהמגמה הכללית בענף) היו הגורם העיקרי בגינו התכווץ היצוא ליעדים אלו.

טורקיה מזנקת למקום השלישי מהמקום השישי בשל זינוק של כ-87% ביצוא הכימיקלים וזיקוקי הנפט. יצוא הסחורות ללא יהלומים לטורקיה הסתכם בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה בכ- 1.8 מיליארד דולר, גידול חד של כ- 66% בהשוואה לתקופה מקבילה אשתקד. חשוב לציין כי העלייה ביצוא לטורקיה נבעה ברובה המוחלט מהגידול ביצוא הכימיקלים, כאשר ללא ענף זה ירד היצוא למדינה בשיעור של כ-8%.

ספרד אשר דורגה בתקופה המקבילה אשתקד במקום ה-12 מבין יעדי היצוא, עולה 4 שלבים למקום השמיני. בדומה ליצוא לטורקיה, הגידול נרשם רובו ככולו הודות לזינוק חד בהיקף יצוא הכימיקלים וזיקוקי הנפט. יצוא ענף זה רשם גידול חד של כ-120% בהשוואה להיקפו בתקופה המקבילה אשתקד והביא לגידול כולל של כ-32% ביצוא לספרד, שהסתכם בכ-990 מיליון דולר.

ארה"ב היא עדיין היעד העיקרי לייצוא הישראלי עם יצוא סחורות (ללא יהלומים) בהיקף של כ- 7.7 מיליארד דולר, המהווים ירידה דולרית של כ- 4% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ירידה של 13% ביצוא התרופות (המהווה כ-30% מסך היצוא לארה"ב), היא הגורם העיקרי בגינו נרשמה התכווצות ביצוא למדינה.

במקום השני מדורגת בריטניה, ללא שינוי בדירוג בהשוואה לתקופה מקבילה אשתקד. בריטניה מהווה יעד היצוא הגדול ביותר של ישראל באירופה. היצוא לבריטניה הסתכם בכ-2.1 מיליארד דולר, ללא שינוי מהותי בהשוואה להיקף היצוא שנרשם בתקופה המקבילה אשתקד.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

סין, יעד היצוא העיקרי של ישראל באסיה המהווה כרבע מסך היצוא הישראלי ליבשת, מדורגת במקום הרביעי, ירידה של דרוג אחד בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. יצוא הסחורות ללא יהלומים לסין ירד בשיעור של כ-15% והסתכם בכ- 1.7 מיליארד דולר. הנסיגה ביצוא לסין בתקופה זו נבעה מירידות בייצוא הרכיבים האלקטרונים, המינרלים והכימיקלים ענפי הייצוא העיקרים לסין המהווים כשני שליש מסך היצוא למדינה. בנטרול ענף הרכיבים באלקטרונים גדל היצוא לסין בכ- 6%.

הודו שנמנתה מסורתית כאחד יעדי היצוא המובילים של היצוא הישראלי נדחקת מהמקום השביעי למקום ה-12 בלבד ולראשונה משנת 2007 יוצאת מעשרת יעדי היצוא של ישראל. במהלך החודשים ינואר-ספטמבר השנה ירד היצוא להודו בשיעור של 25% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד לסך של כ-810 מיליון דולר. היקף היצוא להודו השנה נמוך בכ-16% מזה שנרשם בתקופה המקבילה ב-2011 ובכ-40% מהיקפו בינואר-ספטמבר 2010. ב-3 השנים האחרונות (ינואר-ספטמבר) התכווץ היצוא של ישראל להודו בשיעור שנתי ממוצע של 15%. הירידה בשנים אלו נובעת בעיקר מהתכווצות משמעותית ביצוא המינרלים, מכונות וציוד (הכולל בין השאר יצוא מכונות בתחום הדפוס, הרובוטיקה, ההשקיה והמזון), ציוד טלקומוניקציה, ציוד אלקטרוני, מתכות וכלי טיס.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)

ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם

אלי כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון

עוזי גרסטמן |

ביקור עבודה של שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, בקפריסין חיזק את הקשרים האנרגטיים בין המדינות. כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון.

גשר חשמלי בין ישראל לאירופה: פרויקט בהיקף אזורי

פרויקט הכבל החשמלי התת ימי, The Great Sea Interconnector, נמצא כעת בשלב תכנון מתקדם וצפוי לחבר את ישראל לרשתות החשמל של קפריסין ויוון, ובהמשך לאירופה כולה. הפרויקט, בהיקף השקעה מוערך של כ-2 מיליארד אירו, יאפשר חיבור ראשון מסוגו של רשת החשמל הישראלית לרשת האירופית, תוך שיפור הביטחון האנרגטי האזורי. מדובר במהלך אסטרטגי שמשדרג את מעמדה של ישראל כמרכיב חיוני במפת האנרגיה, ומאפשר גם פוטנציאל לייצוא חשמל ירוק.

החיבור לרשת החשמל האירופית יעניק לישראל גיבוי בעתות חירום, ובמקביל יאפשר ייצוא עודפי חשמל, לרבות חשמל מתחדש, לשווקים באירופה. מנקודת המבט האירופית, מדובר במהלך שמסייע לגיוון מקורות האנרגיה ולחיזוק העצמאות האנרגטית - עניין קריטי בעידן של חוסר ודאות באספקת הגז מרוסיה. קפריסין כבר אישרה את חלקה בפרויקט בספטמבר 2024, והשרים סיכמו לקדם חתימה על חוזה להנחת הכבל במהלך 2025.

מאגר "אפרודיטה-ישי": מהסכם למינוף אנרגטי משותף

נושא מרכזי נוסף בפגישה היה ההסכם סביב מאגר הגז "אפרודיטה-ישי", שנמצא בשטח הכלכלי הימי של ישראל וקפריסין ומוערך בכ-5 טריליון רגל מעוקבת של גז טבעי. ההסכם, שנחתם לאחר מגעים ממושכים ומחלוקות גבוליות, מהווה דוגמה לשיתוף פעולה נדיר באזור רווי מתחים. בפברואר 2025 קפריסין וקונסורציום בראשות שברון הגיעו להבנות על תוכנית פיתוח מעודכנת, אך תחילת ההפקה נדחתה ל-2031 בשל אתגרים טכניים ומשפטיים.

פיתוח המאגר צפוי להניב הכנסות משמעותיות לשתי המדינות, לצד הרחבת היצוא האנרגטי של ישראל. במקביל, הוא מהווה נדבך נוסף במיצוב ישראל כמעצמה אנרגטית מתפתחת במזרח הים התיכון.