אאורה: הרווח הגולמי עלה ב-52% והסתכם ב-70 מיליון שקל ברבעון
חברת אאורה אאורה 1.95% הפועלת בתחום הייזום בניה למגורים בישראל מדווחת על תוצאותיה לרבעון הראשון של 2024. מתחילת השנה מכרה החברה 224 יח״ד תמורת 757 מיליון שקל, במחיר ממוצע של 34.8 אלף שקל למ״ר (כולל מע״מ) וכן נחתמו 67 בקשות רכישה נוספות, עליה ביחס ל-2023, בה נמכרו בסה״כ 252 יח״ד.
ברבעון הראשון של 2024 נמכרו 99 יח"ד במחיר ממוצע של 32.6 אלף שקל למ"ר (כולל מע"מ), עליה של 11%. במהלך הרבעון השני, שטרם הסתיים, החברה מכרה 125 יח״ד עד מועד פרסום הדוח, לצד עליה במחירי המכירה.
הרווח הגולמי ברבעון הראשון של שנת 2024 ממכירת יח"ד עלה לכ-70 מיליון שקל, עליה של 52%, בהשוואה לכ-46 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. שיעור הרווח הגולמי בתקופת הדוח עלה לשיעור של 19.8%, בהשוואה ל-16.5% בתקופה המקבילה אשתקד. החברה מעריכה כי היקף הרווח הגולמי יוכפל ושיעורו יעלה לכ-20%.
הרווח הנקי ברבעון הראשון של 2024 הסתכם בכ-83.3 מיליון שקל לעומת רווח של כ-25.0 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, עליה של כ-232%.
ההון העצמי של החברה עלה לשיא וחצה לראשונה רף של 1 מיליארד שקל, עליה של כ-322 מיליון שקל בהשוואה להון עצמי של כ-689 מיליון שקל בסוף רבעון מקביל אשתקד. החברה מעריכה כי ההון העצמי יעלה השנה לכ-1.5 מיליארד שקל כתוצאה ממימוש אופציות בכסף, עליה ברווח הגולמי והנקי ושיערוך שווי הוגן משטחי מסחר.
- אטרקצ׳י תוקף: "אבי שמחון זורה חול בעיני הציבור, כל אלה שאומרים שהמחירים ירדו עושים פשע"
- מנכ״ל אאורה: ״הביקוש אצלנו אמיתי, לא פלופ״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה צפויה להכיר ברווח גולמי עתידי בסך כ-3.3 מיליארד שקל. עד שנת 2028, מ-16 פרויקטים בביצוע ושיווק בהיקף של כ-4,108 יח"ד טרם הוכר רווח גולמי בהיקף של 1.8 מיליארד שקל. ב-8 פרויקטים חדשים הצפויים להיפתח בשנה הקרובה, בהיקף של 4,409 יח"ד, הרווח הגולמי הצפוי, שטרם הוכר, מסתכם לכ-1.5 מיליארד שקל.
נכון למועד הדוח, החברה יוזמת, מתכננת ומקימה 119 פרויקטים עם כ-53,388 יח"ד למגורים (חלקה האפקטיבי של החברה כ- 41,054 יח"ד). מתוך הפרויקטים, 110 הינם בתחום ההתחדשות העירונית במסגרתם תבנה החברה כ-50,874 יח"ד (חלקה האפקטיבי של החברה כ-38,815 יח"ד). יעד החברה להגיע למלאי יח"ד של 100,000 יח"ד בשנת 2026.
החברה פועלת להקמת סך של כ-76,000 מ"ר שטחים מסחריים, משרדים ומגורים להשכרה לז"א, אותם תחזיק כזרוע מניבה אשר צפויים להניב NOI בסך של כ-95 מיליון שקל לשנה, בהדרגתיות החל משנת 2025. אאורה נערכת להצפת ערך משמעותית בשנה הקרובה, באמצעות הכנסת משקיעים.
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
