סופרין מקבלת אישור תב"ע להשבחה, גידול של 42% בהיקף הפרויקט עם ביג
סופרין אחזקות סופרין -3.59% מעדכנת היום בעניין פרויקט משרדים ומסחר שמקדמת החברה בהוד השרון יחד עם ביג מרכזים מסחריים (מגרש 5), כי נתקבל עבור הפרויקט אישור תב"ע לבנייה של 5 קומות נוספות בשטח של כ-6,000 מ"ר לשיווק (עיקרי ושירות), המהווה הגדלה של כ-42% בהיקף שטחי הפרויקט.
בהמשך לקבלת אישור התב"ע, ובכפוף לקבלת היתר בניה מתאים, תפעל החברה להקמת פרויקט הכולל קומת מסחר בשטח של כ-200 מ"ר ומעליה 15 קומות משרדים בשטח כולל של כ- 16,560 מ"ר (עיקרי ושירות).
יצוין, כי על בסיס הערכת שווי שנערכה לקרקע על-ידי מעריך שווי חיצוני בתוקף ליום 31 בדצמבר 2022, נקבע אומדן שווי קרקע למ"ר מבונה (עיקרי ושירות) בסך של 2,600 שקל. חלק החברה בפרויקט הינו 20%.
בחודש החולף עדכנה סופרין כי התקשרה, יחד עם קבוצת וייס, בהסכם אופציה במטרה לרכוש את הזכויות במקרקעין בשטח של כ-18.7 דונם בעיר אשדוד. מטרת ההתקשרות הינה ייזום והקמה של פרויקט לוגיסטיקה ואחסנה (טכנו פארק) בהיקף של כ- 51,000 מ"ר, וזאת בדרך של גיבוש קבוצת רכישה וסיחור של האופציה אליה על ידי שתי החברות, ומתן שירותי ניהול הנדסי על ידי קבוצת סופרין לקבוצת הרכישה, משזו תרכוש את הזכויות במקרקעין.
- שופרסל משביחה נדל"ן בראשון לציון - זאת רק ההתחלה
- ההימור של ביג השתלם: 100% תפוסה בישראל, 99% באירופה והכנסות של 1.29 מיליארד שקל במחצית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אילן שוורצזורגן, מנכ"ל קבוצת סופרין: "בעקבות מהלכים סטטוטורים שקידמנו בשנה האחרונה, הצלחנו לייצר השבחה משמעותית, בדרך של תוספת זכויות, גם בפרויקט הוד השרון שאנו יוזמים ובונים בימים אלה. יצוין כי תוספת הזכויות איננה באה לידי ביטוי בשווי הפרויקט בדוחות החברה לתקופה 6.2023. בימים אלה הנהלת החברה פועלת להמשך קידום והשבחה של פרויקטים נוספים אותם יוזמת החברה.
סופרין הציגה גידול של 31% בהכנסות לרבעון השני של 2023, ההכנסות הסתכמו ב-30 מיליון שקל לעומת 22.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי של החברה ברבעון השני של שנת 2023 זינק ב-103% ל-5.9 מיליון שקל, לעומת 2.9 מיליון שקל ברבעון השני של 2022.
ההכנסות משירותי ניהול הנדסי ופיקוח ברבעון השני של שנת 2023 עלו ב-30% ל-27.5 מיליון שקל, לעומת 21.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול בהכנסות נובע מהתקדמות פרויקט מגדלי עתיד בירושלים. ההכנסות מחלק החברה ברווחי חברות המטופלות לפי שיטת השווי המאזני עלו ברבעון השני של שנת 2023 ל-2.1 מיליון שקל לעומת 1.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח התפעולי ברבעון השני עלה ב-96% ל-6.1 מיליון שקל, לעומת 3.1 מיליון שקל בתקופה המקבילה.
- אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים
- סיומה של המלחמה הוא גם סיום תור הזהב של חברות התעופה הישראליות
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות...
מניית סופרין רשמה עלייה של 13% מתחילת השנה ונסחרת במחיר של 7.2 שקל ושווי שוק של 108.7 מיליון שקל.
הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית של חברות הביטוח
אם חשבנו שהעושק של חברות הביטוח בפוליסות החיסכון מסתיים במסלולים על ה-S&P שם הם כנראה ניצלו את הנהירה הציבורית לאפיקים האלה, התבדינו. גם באפיק השמרני ביותר - הפוליסה השקלית הדפוס הזה ממשיך. זה אמור להיות מסלול סולידי שנותן לחוסכים יציבות, נזילות וביטחון, אבל בפועל הוא מכרה זהב בשביל חברות הביטוח ותשואת זבל לחוסכים. מדובר במוצר שמנוהלים בו למעלה משני מיליארד שקל מכספי הציבור, עם דמי ניהול שמגיעים עד ל-0.8% בשנה על השקעות שאין בהן כמעט ניהול ויש להם תחליפים באפס דמי ניהול - קרנות כספיות הן בדמי ניהול של כ-0.15%-0.2% והן מוצר עדיף שמספק תשואה טובה יותר, ופיקדונות בנקים עם אפס דמי ניהול ומק"מים גם עם אפס דמי ניהול, אך עם עמלת קנייה ומכירה (של 0.05% עד 0.1%). כל המוצרים האחרים נתנו בנטו יותר במבט לאחור ועם עלויות נמוכות יותר. איך אתם הייתם קוראים לזה? ניצול, עושק, שוד, אולי אפילו גניבה?
צריך להגיד שזה חוקי. חברות הביטוח פועלות בהתאם לחוק, אם החוק מאפשר אז הן נכנסות לשם, אבל שלא יתפלאו אחר כך שהן בהדרגה הופכות לשנואות - הבנקים "זכו בצדק" בטייטל של הגופים השנואים במדינה, אבל חברות הביטוח מתקרבות לשם בצעדי ענק עם ביטוחים יקרים, דמי ניהול מופרזים וניצול של חוסר הידע של הציבור. לא הוגן ולא הגון, אבל טוב לכיס - חברות הביטוח בשנת שיא ברווחים וזה מתבטא בזינוק במניות בבורסה.
ובחזרה למוצר השקלי. מוצר פשוט עם הרבה תחליפים. פוליסת חיסכון שקלית היא הפוליסה הסולידית ביותר, אמורה להניב תשואה חסרת סיכון. הסיכון מגיע ממקור אחר לגמרי - מדמי הניהול.
במרכז התמונה נמצאת הראל, היא מנהלת כ-727 מיליון שקל במסלול השקלִי וגובה עליו 0.76% דמי ניהול. מדובר בכ-5.5 מיליון שקל שנגבים מדי שנה מהחוסכים על השקעה שהניבה 4.5% בשנה האחרונה, מתחת לתשואה של קרנות הכספיות, רק שבקרנות הכספיות זה הנטו. בפוליסה צריך לתת 0.76% להראל וזה משאיר סדר גודל של 3.75%.
- הקרן המכניסה ביותר בישראל - הנה הסיבה (השלילית) שאף אחד לא עוזב אותה
- תביעת הדיבה של היזם נדחתה: הדיירים זעמו - ובצדק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כל הפוליסות חיסכון הן בסביבה דומה של תשואה נטו - מתחת למכשירים האחרים, הראל היא לא היחידה, אבל היא הגדולה ביותר.
בדקנו את כל הגופים -התשואה הממוצעת בפוליסות השקליות עומדת על כ-4.5% ברוטו לשנה ואם ננכה מזה את דמי הניהול - שנעים סביב 0.7%-0.8% - נשאר עם תשואה של כ-3.7% בנטו. הפיקדונות בתקופה הזו הניבו מעל 4% (ועד 4.4%), הקרנות הכספיות כ-4.5%.
חוץ מהראל שהיא הגדולה ביותר, יש פוליסה למגדל שגובה דמי ניהול של 0.78%, הפניקס 0.74%, ו-כלל עם 0.72%.
הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית של חברות הביטוח
אם חשבנו שהעושק של חברות הביטוח בפוליסות החיסכון מסתיים במסלולים על ה-S&P שם הם כנראה ניצלו את הנהירה הציבורית לאפיקים האלה, התבדינו. גם באפיק השמרני ביותר - הפוליסה השקלית הדפוס הזה ממשיך. זה אמור להיות מסלול סולידי שנותן לחוסכים יציבות, נזילות וביטחון, אבל בפועל הוא מכרה זהב בשביל חברות הביטוח ותשואת זבל לחוסכים. מדובר במוצר שמנוהלים בו למעלה משני מיליארד שקל מכספי הציבור, עם דמי ניהול שמגיעים עד ל-0.8% בשנה על השקעות שאין בהן כמעט ניהול ויש להם תחליפים באפס דמי ניהול - קרנות כספיות הן בדמי ניהול של כ-0.15%-0.2% והן מוצר עדיף שמספק תשואה טובה יותר, ופיקדונות בנקים עם אפס דמי ניהול ומק"מים גם עם אפס דמי ניהול, אך עם עמלת קנייה ומכירה (של 0.05% עד 0.1%). כל המוצרים האחרים נתנו בנטו יותר במבט לאחור ועם עלויות נמוכות יותר. איך אתם הייתם קוראים לזה? ניצול, עושק, שוד, אולי אפילו גניבה?
צריך להגיד שזה חוקי. חברות הביטוח פועלות בהתאם לחוק, אם החוק מאפשר אז הן נכנסות לשם, אבל שלא יתפלאו אחר כך שהן בהדרגה הופכות לשנואות - הבנקים "זכו בצדק" בטייטל של הגופים השנואים במדינה, אבל חברות הביטוח מתקרבות לשם בצעדי ענק עם ביטוחים יקרים, דמי ניהול מופרזים וניצול של חוסר הידע של הציבור. לא הוגן ולא הגון, אבל טוב לכיס - חברות הביטוח בשנת שיא ברווחים וזה מתבטא בזינוק במניות בבורסה.
ובחזרה למוצר השקלי. מוצר פשוט עם הרבה תחליפים. פוליסת חיסכון שקלית היא הפוליסה הסולידית ביותר, אמורה להניב תשואה חסרת סיכון. הסיכון מגיע ממקור אחר לגמרי - מדמי הניהול.
במרכז התמונה נמצאת הראל, היא מנהלת כ-727 מיליון שקל במסלול השקלִי וגובה עליו 0.76% דמי ניהול. מדובר בכ-5.5 מיליון שקל שנגבים מדי שנה מהחוסכים על השקעה שהניבה 4.5% בשנה האחרונה, מתחת לתשואה של קרנות הכספיות, רק שבקרנות הכספיות זה הנטו. בפוליסה צריך לתת 0.76% להראל וזה משאיר סדר גודל של 3.75%.
- הקרן המכניסה ביותר בישראל - הנה הסיבה (השלילית) שאף אחד לא עוזב אותה
- תביעת הדיבה של היזם נדחתה: הדיירים זעמו - ובצדק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כל הפוליסות חיסכון הן בסביבה דומה של תשואה נטו - מתחת למכשירים האחרים, הראל היא לא היחידה, אבל היא הגדולה ביותר.
בדקנו את כל הגופים -התשואה הממוצעת בפוליסות השקליות עומדת על כ-4.5% ברוטו לשנה ואם ננכה מזה את דמי הניהול - שנעים סביב 0.7%-0.8% - נשאר עם תשואה של כ-3.7% בנטו. הפיקדונות בתקופה הזו הניבו מעל 4% (ועד 4.4%), הקרנות הכספיות כ-4.5%.
חוץ מהראל שהיא הגדולה ביותר, יש פוליסה למגדל שגובה דמי ניהול של 0.78%, הפניקס 0.74%, ו-כלל עם 0.72%.
