אורי מקס   מקס סטוק
צילום: יוסי זליגר
דוחות

מקס סטוק: ירידה ברווח השנתי ל-64 מיליון שקל

הכנסות החברה בשנת 2022 עמדו על 1.05 מיליארד שקל - צמיחה של 7%; שיעור הרווח הגולמי עלה ל-41.2%
מתן קובי |

חברת  מקס סטוק -0.08%  פרסמה את דוחותיה לרבעון האחרון של 2022 ולשנה כולה - ההכנסות ברבעון האחרון עמדו על 252 מיליון שקל, בהשוואה ל-245 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2021. הרווח הגולמי לרבעון הרביעי עלה ב-10% לעומת הרבעון המקביל ב-2021 - לסך של 104 מיליון שקל, שיעור הרווח הגולמי עלה גם כן אל 41.2% לעומת 38.9% ברבעון המקביל. הרווח התפעולי ברבעון עמד על 34 מיליון שקל, עליה של 33% לעומת הרבעון המקביל, שיעור הרווח התפעולי עמד על 13.4%, זאת בהשוואה ל-10.4% ברבעון המקביל.

הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות עלה ב-40% לעומת הרבעון המקביל ל-19.3 מיליון שקל. הרווח הנקי המתואם לבעלי המניות המניות (בנטרול תשלום מבוסס מניות) ברבעון הרביעי של שנת 2022 עלה בכ-11% לכ-19.5 מיליון שקל, בהשוואה לכ-17.7 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2021. תזרים המזומנים נטו מפעילות שוטפת ברבעון האחרון עמד על 35 מיליון שקל, עלייה של 23% לעומת הרבעון המקביל. 

בראייה שנתית, הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות הסתכם בכ-64 מיליון שקל, לעומת רווח נקי לבעלי המניות בסך של כ-68 מיליון שקל בשנת 2021. הרווח הנקי המתואם לבעלי המניות (בנטרול תשלום מבוסס מניות) בשנת 2022 הסתכם בכ-76 מיליון שקל, בהשוואה לכ-84 מיליון שקל בשנת 2021. החברה הכריזה על חלוקת דיבידנד בסך 60 מיליון שקל, זאת בנוסף ל-40 מיליון שקל שחולקו לפני כחצי שנה, בנוסף לכך החברה תבצע רכישה עצמית של מניות החברה בהיקף של 20 מיליון שקל.

החברה מפעילה כיום 57 סניפים ברחבי הארץ כשבמהלך 2022 הוסיפה כ-8,700 מ"ר של שטחי מסחר נטו, כפועל יוצא של פתיחה של 2 חנויות חדשות בבעלות בערים נהריה ונוף הגליל.

בחודש אוגוסט 2022, אישר דירקטוריון החברה את התקשרות החברה בהסכם מחייב עם חברת Fortera Properties LDA, השותף המקומי של החברה בפורטוגל, להקמת רשת חנויות מקס 10 בפורטוגל. החברה הקימה יחד עם שותפיה העסקיים כאמור חברה בת והחלה בהקמת הפעילות, לרבות גיוס עובדים וחתימה על שני הסכמי שכירות ראשונים. החברה מעריכה כי שתי החנויות הראשונות ייפתחו במהלך המחצית השניה של 2023. את הפעילות מוביל רועי בן נון, שהיה בעבר סמנכ"ל הסחר של החברה וסמנכ"ל פעילות חו"ל.

אורי מקס, מייסד ומנכ"ל החברה אמר: "בסיכום שנת 2022 אנו מציגים הכנסות שיא שחצו את רף מיליארד השקלים. במקביל נתוני הרבעון מצביעים על רבעון נוסף של צמיחה בהכנסות, למרות מיעוט ימי מסחר בשל עיתוי חגי תשרי. במהלך השנה החולפת המשכנו בהרחבת הפעילות, עם פתיחת 2 חנויות חדשות בנהריה ובנוף הגליל ובהשקת סניף דגל חדש נוסף בכפר סבא. ברבעון הרביעי אנו מציגים שיפור נוסף ברווחיות הגולמית שנבע מההתמתנות במחירי השילוח וניהול יעיל יותר של מלאי החברה".

לאחר פרסום דוחות המניה עלתה ב-2% והיא נמצאת בעלייה של 16% מתחילת השנה. שווי החברה עומד על 920 מיליון שקל והיא נסחרת לפי מכפיל רווח של 14.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיותנשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיות

אלקטריאון: כניסתו ויציאתו של רובי ריבלין

ארבע שנים, הרבה ציפיות ומעט תוצאות: מסע הכניסה והיציאה של ריבלין מאלקטריאון הסתיים בקול ענות חלושה, ללא הישגים לצד ירידת ערך ומשקיעים מאוכזבים

רן קידר |

אי שם בקיץ 2021, חודש לאחר שסיים את תפקידו כנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין מונה לנשיא חברת אלקטריאון אלקטריאון -2.45%  , מפתחת הטכנולוגיה לטעינת רכבים חשמליים תוך כדי נסיעה. החברה, שנסחרה אז בשווי של כ־1.6 מיליארד שקל לאחר זינוק חד בתקופת הקורונה, ציפתה שריבלין יפתח עבורה דלתות ברחבי העולם, יחזק קשרים מול ממשלות ויגביר את אמון המשקיעים, וזאת למרות שהחברה עדיין לא הציגה הכנסות מהותיות. המשקיעים, שציפו למימושים בינלאומיים ולחוזים משמעותיים, קיוו שכניסתו של ריבלין תבלום את הירידה במניה, שהחלה עוד לפני כן בעקבות צמיחה איטית מהצפוי בפרויקטים המסחריים. 

והנה, קצת יותר מארבע שנים לאחר ההצטרפות, החברה הודיעה על סיום תפקידו של ריבלין כנשיא וכחלק מהדירקטריון ובזאת מושלם מהלך שלא הניב פירות, בטח לא לחברה ולמשקיעים בה. שכרו של ריבלין מעולם לא פורסם, אך ניתן רק לשער שהוא כן יצא נשכר מהמהלך שהושלם אתמול.

לא חתונה קתולית 

גם לאחר הצטרפות ריבלין, ולמרות הציפיות, אלקטריאון התקשתה להציג פריצת דרך מסחרית. המניה המשיכה להידרדר. ריבלין, לעומתה, לא חיכה וכמעט במקביל לכניסתו לתפקיד, השתתף בקמפיין פרסומי למותג "יכין", מהלך שעורר ויכוח ציבורי לגבי אדם שמילא תפקיד ממלכתי בכיר זמן קצר קודם לכן.

אלקטריאון, מצידה, לא הסתפקה בריבלין, ובהמשך למאמציה של אלקטריאון בחיפוש אחר השפעה גלובלית, בתחילת 2022, הודיעה החברה על צירופו של קורט ג'ונסון, יו"ר מועצת ניו יורק לשעבר, כיועץ אסטרטגי. החברה זיהתה את ארה״ב, ובעיקר את ניו יורק, כשוק יעד מרכזי לטכנולוגיה שלה, והקמת חברת בת בארה"ב נועדה לתמוך בכך.

ועדיין, למרות כל המאמצים, המניה המשיכה להידרדר ובסך הכל הציגה ירידה של כ-66% מאז מינוי ריבלין, ושווי השוק שלה כיום עומד על כ-733 מיליון שקל. החברה עדיין מציגה גידול בהוצאות ושריפת מזומנים, ולא מזמן החדשנות שבמוצר שלה התערערה, לאור פתרון טכנולוגי אחר של BYD, שהציגה טעינה מהירה שמייתרת את הפתרון של אלקטריאון (למרות שזו טענה שהדבר אינו פוגע בה). 

ארז רוזנבוך, יו"ר מגוריט, צילום: ענבל מרמריארז רוזנבוך, יו"ר מגוריט, צילום: ענבל מרמרי
ראיון

יו"ר מגוריט: "הגענו לרגע שבו אפשר להתחיל לשתף את הציבור בתזרים באופן חודשי"

"מגוריט היא אוניה ששטה על תנודות המאקרו, ואני אופטימי על כלכלת ישראל" אומר יו"ר מגוריט, ארז רוזנבוך; מניית מגוריט טיפסה בחצי שנה האחרונה אבל עדיין נסחרת מתחת להון "ב-2026 אנחנו מקבלים מסה גדולה של דירות לאורך כל השנה, השוק ידע לתמחר את זה" רוזנבוך מציין כי הדיבידנד החודשי "יהפוך את התזרים למוחשי הרבה יותר למשקיעים"

מנדי הניג |

מגוריט מסכמת את הרבעון השלישי ואת תשעת החודשים הראשונים של השנה עם נתונים שמראים על התייצבות והתרחבות של הפעילות שלה. ה-NOI מהשכרת דירות עלה בכ-22% והגיע ל-60.3 מיליון שקל, התזרים מפעילות שוטפת גדל בכ-39% לכ-31.3 מיליון שקל, והרווח המצטבר לתקופה הסתכם ליותר מ-86 מיליון שקל. חלק גדול מהשיפור מגיע ממספר רב של דירות שנכנסו לאכלוס בחודשים האחרונים, מה שמתחיל לשקף את ההשפעה של בניית הפורטפוליו לאורך השנים. ההון העצמי של מגוריט עומד כעת על כ-1.77 מיליארד שקל. אבל מסתבר שהקפיצה הגדולה תגיע ב-2026 אז מסה של דירות, מאות דירות יכנסו לאכלוס ויחזקו את התזרים בצורה משמעותית. 

בהמשך לתוצאות, הדירקטוריון אישר שינוי במדיניות החלוקה - דיבידנד חודשי קבוע, לראשונה בישראל בקרן ריט למגורים. לפי התוכנית, יתבצעו חלוקות של כ-60 מיליון שקל ב-2026 (תשואה של כ-4.8% לפי השווי הנוכחי), כ-72 מיליון שקל ב-2027 וכ-86.4 מיליון שקל ב-2028 (תשואה של כ-7%). כשהרעיון הוא לייצר תזרים שמתנהג כמו שכר דירה קבוע, שוטף וצפוי אבל דרך הבורסה.

בעולם, ובעיקר בארצות הברית, ריטים זה חלק טבעי מתיק ההשקעות של הציבור הרחב. מאוד מקובל לוותר על רכישת דירה פיזית ולהחזיק במקום זאת סל של נכסי נדל"ן מניב דרך שוק ההון. מעבר לנוחות שאתם לא צריכים להתעסק עם שוכרים, בעיות תחזוקה וכדומה, בריטים יש פיזור, יש ניהול מקצועי (בתקווה), ואחת לתקופה הרווחים מחולקים כדיבידנדים שמדמים במידה רבה את ההכנסה שהייתם מקבלים משכר דירה רק בלי הצורך לקחת משכנתא.

בארץ, המודל הזה הוא אולי פחות מושרש. רוב המשקיעים כאן רגילים לראות בדירה ובנדל"ן משהו שעושים כהשקעה פרטית ולא השקעה מוסדית. הרעיון של "להשקיע בדירה דרך הבורסה" עדיין נתפס כמשהו אבסטרקטי מדי. אבל מגוריט מנסה לשנות את התפיסה הזו בשנים האחרונות. קרן הריט בנתה פורטפוליו של דירות להשכרה, בניהול בסטנדרטים גבוהים וחיתום ארוך ואיכותי של דיירים לצד מדיניות חלוקת דיבידנד שוטפת.

אחת הנקודות שמבליטה את מודל הריט מהשקעה פרטית היא המעטפת. למשקיע פרטי שמחזיק דירה שנייה מותר לקבל עד 50% מינוף, ולפעמים אפילו פחות בהתאם לדירוג האישי. מגוריט, לעומת זאת, יכולה להגיע למינוף של עד 80% על פי חוק, ונהנית מעלויות מימון נמוכות בהרבה מאלו שהיה מקבל משקיע פרטי. היא גם אינה נדרשת לכתבי ערבות אישיים, וחשופה פחות לאותם מגבלות שמקשות על משקיע להשיג משכנתא לדירה להשקעה.