אורי מקס   מקס סטוק
צילום: יוסי זליגר
דוחות

מקס סטוק: ירידה ברווח השנתי ל-64 מיליון שקל

הכנסות החברה בשנת 2022 עמדו על 1.05 מיליארד שקל - צמיחה של 7%; שיעור הרווח הגולמי עלה ל-41.2%
מתן קובי |

חברת  מקס סטוק -0.74%  פרסמה את דוחותיה לרבעון האחרון של 2022 ולשנה כולה - ההכנסות ברבעון האחרון עמדו על 252 מיליון שקל, בהשוואה ל-245 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2021. הרווח הגולמי לרבעון הרביעי עלה ב-10% לעומת הרבעון המקביל ב-2021 - לסך של 104 מיליון שקל, שיעור הרווח הגולמי עלה גם כן אל 41.2% לעומת 38.9% ברבעון המקביל. הרווח התפעולי ברבעון עמד על 34 מיליון שקל, עליה של 33% לעומת הרבעון המקביל, שיעור הרווח התפעולי עמד על 13.4%, זאת בהשוואה ל-10.4% ברבעון המקביל.

הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות עלה ב-40% לעומת הרבעון המקביל ל-19.3 מיליון שקל. הרווח הנקי המתואם לבעלי המניות המניות (בנטרול תשלום מבוסס מניות) ברבעון הרביעי של שנת 2022 עלה בכ-11% לכ-19.5 מיליון שקל, בהשוואה לכ-17.7 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2021. תזרים המזומנים נטו מפעילות שוטפת ברבעון האחרון עמד על 35 מיליון שקל, עלייה של 23% לעומת הרבעון המקביל. 

בראייה שנתית, הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות הסתכם בכ-64 מיליון שקל, לעומת רווח נקי לבעלי המניות בסך של כ-68 מיליון שקל בשנת 2021. הרווח הנקי המתואם לבעלי המניות (בנטרול תשלום מבוסס מניות) בשנת 2022 הסתכם בכ-76 מיליון שקל, בהשוואה לכ-84 מיליון שקל בשנת 2021. החברה הכריזה על חלוקת דיבידנד בסך 60 מיליון שקל, זאת בנוסף ל-40 מיליון שקל שחולקו לפני כחצי שנה, בנוסף לכך החברה תבצע רכישה עצמית של מניות החברה בהיקף של 20 מיליון שקל.

החברה מפעילה כיום 57 סניפים ברחבי הארץ כשבמהלך 2022 הוסיפה כ-8,700 מ"ר של שטחי מסחר נטו, כפועל יוצא של פתיחה של 2 חנויות חדשות בבעלות בערים נהריה ונוף הגליל.

בחודש אוגוסט 2022, אישר דירקטוריון החברה את התקשרות החברה בהסכם מחייב עם חברת Fortera Properties LDA, השותף המקומי של החברה בפורטוגל, להקמת רשת חנויות מקס 10 בפורטוגל. החברה הקימה יחד עם שותפיה העסקיים כאמור חברה בת והחלה בהקמת הפעילות, לרבות גיוס עובדים וחתימה על שני הסכמי שכירות ראשונים. החברה מעריכה כי שתי החנויות הראשונות ייפתחו במהלך המחצית השניה של 2023. את הפעילות מוביל רועי בן נון, שהיה בעבר סמנכ"ל הסחר של החברה וסמנכ"ל פעילות חו"ל.

אורי מקס, מייסד ומנכ"ל החברה אמר: "בסיכום שנת 2022 אנו מציגים הכנסות שיא שחצו את רף מיליארד השקלים. במקביל נתוני הרבעון מצביעים על רבעון נוסף של צמיחה בהכנסות, למרות מיעוט ימי מסחר בשל עיתוי חגי תשרי. במהלך השנה החולפת המשכנו בהרחבת הפעילות, עם פתיחת 2 חנויות חדשות בנהריה ובנוף הגליל ובהשקת סניף דגל חדש נוסף בכפר סבא. ברבעון הרביעי אנו מציגים שיפור נוסף ברווחיות הגולמית שנבע מההתמתנות במחירי השילוח וניהול יעיל יותר של מלאי החברה".

לאחר פרסום דוחות המניה עלתה ב-2% והיא נמצאת בעלייה של 16% מתחילת השנה. שווי החברה עומד על 920 מיליון שקל והיא נסחרת לפי מכפיל רווח של 14.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מוטי גוטמן
צילום: עידן גרוס

"מטריקס תיכנס לת"א 35 ותהפוך לאחת מעשר חברות ה-IT הגדולות בעולם"

המיזוג הענק בין שתי ענקיות ה-IT עליו הודיעו במרץ כבר הקפיץ את השווי המצרפי של 2 החברות מהמקום ה-10 ל-8 בארה"ב ומהמקום ה-4 ל-3 באירופה; בלידר סוקרים את ההשפעות של המיזוג ההיסטורי, את הסינרגיה וגם אחרי קפיצה של 62% במטריקס מאז ההודעה הפונטציאל עדיין גדול

מנדי הניג |
נושאים בכתבה מטריקס מג'יק

בתחילת נובמבר מטריקס מטריקס -0.07%   ומג'יק מג'יק -1.71%   נכנסו לשלב המכריע של המיזוג כשמסגרת ההבנות שסוכמה במרץ נסגרה בין השתיים. אם הכל יתקדם כמתוכנן, ב-10 לחודש תיערך אסיפת בעלי המניות של שתי החברות כשהשלמת העסקה צפויה במהלך ינואר 2026. 

על פי תנאי העסקה, מג'יק תימחק מהמסחר ותהפוך לחברה פרטית בבעלות מלאה של מטריקס, כשבעלי מניותיה יקבלו 0.5883 מניות מטריקס לכל מניה שזה יחס שמעמיד את בעלי המניות על כ-31% מהחברה המאוחדת. בסקירה שפרסמה דינה קורשונוב, אנליסטית בלידר שוקי הון היא אומרת "להערכתנו, יחס ההחלפה בין המניות אינו צפוי להשתנות עד להשלמת המיזוג לאור המורכבות המשפטית הכרוכה בהשלמת העסקה".

השוק כבר מבין לאן העסק הזה צועד והוא כבר החל לתמחר את המיזוג חודשים לפני החתימה הרשמית אבל עוד ובעיקר מאז פרסום מזכר ההבנות במרץ. מאז ועד היום זינקה מניית מג'יק בכ-79% לשווי של כ-4 מיליארד שקל בעוד מטריקס הוסיפה כ-62% והיא נסחרת בשווי של 9 מיליארד שקל. כמו השוק, גם בלידר סבורים שהמיזוג ייצור גוף משמעותי בהיקף הפעילות שלו. ביחד הקבוצה הממוזגת תגיע לשווי שוק מצרפי של כ-3.3 מיליארד דולר כ-10.5 מיליארד שקל. למטריקס צפויות הכנסות שנתיות של כ-2 מיליארד דולר ומצבת העובדים תסתכם על 15 אלף. הנתונים האלה מציבים את החברה המאוחדת בין עשר חברות ה-IT הציבוריות הגדולות בארה"ב ובאירופה.

סינרגיה בעיקר בתחום הענן

בלידר מתעכבים גם על הסינרגיות שיהיו במיזוג, ומסבירים כי החיבור בין שתי החברות לא מסתכם רק בהיקף פעילות גדול יותר אלא יוצר יתרון תחרותי ממשי בשווקים שבהם הביקוש הולך וגובר, כמו ענן, דיגיטל, סייבר, דאטה ו-ERP. מטריקס מגיעה לתהליך עם פעילות ענן רחבה ומוכרת בישראל ועם התרחבות פעילה באירופה, בעוד מג'יק מוסיפה יכולת משלימה בשוק האמריקאי שבו היא מחזיקה נוכחות משמעותית וכ-1,500 אנשי מקצוע מקומיים. שילוב כזה, לפי לידר, מאפשר לבנות קו עסקים בינלאומי מגובש יותר, כזה שמגדיל את עומק ההיצע של החברה המאוחדת ומספק לה רגל יציבה בכל אחד מהשווקים המרכזיים בעולם.

החיבור בין שתי הפעילויות משפיע לא רק על פריסה גיאוגרפית אלא גם על האופן שבו החברה המאוחדת יכולה להציע פתרונות מקצה לקצה. בלידר מציינים כי פעילויות ה-ERP של שתי החברות כולל הפתרונות שמג'יק מביאה עמה, מרחיבות את סל השירותים שמטריקס יכולה להציע ללקוחותיה, מחזקות את נאמנות הלקוחות ומאפשרות להיכנס למכרזים גדולים ומורכבים יותר, במיוחד בארגוני אנטרפרייז גדולים. במקביל, העובדה שגם מטריקס וגם מג'יק מחזיקות בקשר אסטרטגי עם AWS יוצרת יתרון כפול, הן נהנות מגישה טובה יותר לטכנולוגיות ולכלי ענן מתקדמים, והן יכולות לגשת יחד לשיתופי פעולה שדורשים היקף פעילות גדול יותר.

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?