מקס סטוק: ירידה ברווח השנתי ל-64 מיליון שקל
חברת מקס סטוק -0.28% פרסמה את דוחותיה לרבעון האחרון של 2022 ולשנה כולה - ההכנסות ברבעון האחרון עמדו על 252 מיליון שקל, בהשוואה ל-245 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2021. הרווח הגולמי לרבעון הרביעי עלה ב-10% לעומת הרבעון המקביל ב-2021 - לסך של 104 מיליון שקל, שיעור הרווח הגולמי עלה גם כן אל 41.2% לעומת 38.9% ברבעון המקביל. הרווח התפעולי ברבעון עמד על 34 מיליון שקל, עליה של 33% לעומת הרבעון המקביל, שיעור הרווח התפעולי עמד על 13.4%, זאת בהשוואה ל-10.4% ברבעון המקביל.
הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות עלה ב-40% לעומת הרבעון המקביל ל-19.3 מיליון שקל. הרווח הנקי המתואם לבעלי המניות המניות (בנטרול תשלום מבוסס מניות) ברבעון הרביעי של שנת 2022 עלה בכ-11% לכ-19.5 מיליון שקל, בהשוואה לכ-17.7 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2021. תזרים המזומנים נטו מפעילות שוטפת ברבעון האחרון עמד על 35 מיליון שקל, עלייה של 23% לעומת הרבעון המקביל.
בראייה שנתית, הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות הסתכם בכ-64 מיליון שקל, לעומת רווח נקי לבעלי המניות בסך של כ-68 מיליון שקל בשנת 2021. הרווח הנקי המתואם לבעלי המניות (בנטרול תשלום מבוסס מניות) בשנת 2022 הסתכם בכ-76 מיליון שקל, בהשוואה לכ-84 מיליון שקל בשנת 2021. החברה הכריזה על חלוקת דיבידנד בסך 60 מיליון שקל, זאת בנוסף ל-40 מיליון שקל שחולקו לפני כחצי שנה, בנוסף לכך החברה תבצע רכישה עצמית של מניות החברה בהיקף של 20 מיליון שקל.
החברה מפעילה כיום 57 סניפים ברחבי הארץ כשבמהלך 2022 הוסיפה כ-8,700 מ"ר של שטחי מסחר נטו, כפועל יוצא של פתיחה של 2 חנויות חדשות בבעלות בערים נהריה ונוף הגליל.
- מקס סטוק: עלייה במכירות, שיפור ברווחיות וזינוק ברווח הנקי
- מקס סטוק הוציאה 12 מיליון שקל כדי לגדר את השקל, ההכנסות צמחו ב-6%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בחודש אוגוסט 2022, אישר דירקטוריון החברה את התקשרות החברה בהסכם מחייב עם חברת Fortera Properties LDA, השותף המקומי של החברה בפורטוגל, להקמת רשת חנויות מקס 10 בפורטוגל. החברה הקימה יחד עם שותפיה העסקיים כאמור חברה בת והחלה בהקמת הפעילות, לרבות גיוס עובדים וחתימה על שני הסכמי שכירות ראשונים. החברה מעריכה כי שתי החנויות הראשונות ייפתחו במהלך המחצית השניה של 2023. את הפעילות מוביל רועי בן נון, שהיה בעבר סמנכ"ל הסחר של החברה וסמנכ"ל פעילות חו"ל.
אורי מקס, מייסד ומנכ"ל החברה אמר: "בסיכום שנת 2022 אנו מציגים הכנסות שיא שחצו את רף מיליארד השקלים. במקביל נתוני הרבעון מצביעים על רבעון נוסף של צמיחה בהכנסות, למרות מיעוט ימי מסחר בשל עיתוי חגי תשרי. במהלך השנה החולפת המשכנו בהרחבת הפעילות, עם פתיחת 2 חנויות חדשות בנהריה ובנוף הגליל ובהשקת סניף דגל חדש נוסף בכפר סבא. ברבעון הרביעי אנו מציגים שיפור נוסף ברווחיות הגולמית שנבע מההתמתנות במחירי השילוח וניהול יעיל יותר של מלאי החברה".
לאחר פרסום דוחות המניה עלתה ב-2% והיא נמצאת בעלייה של 16% מתחילת השנה. שווי החברה עומד על 920 מיליון שקל והיא נסחרת לפי מכפיל רווח של 14.
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותחשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים
רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים
של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים
ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום.
על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.
קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.
ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?
מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת
הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית.
בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.
הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.
- המדדים עלו ב-0.7%, נקסט ויז'ן זינקה 40% בשבוע
- אלביט זינקה 6.2%, נקסט ויז'ן קפצה 7.5% - הביטחוניות העלו את המדדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.
