פסיקת בית משפט גזר דין פטיש שופט פרקליטות
צילום: Istock

רבוע כחול מחזיקה במחצית מגלובל פאוור. ביה"מ הכריע מי חייבת בדיווח

רבוע כחול, שמחזיקה 47% ממניות גלובל פאוור דרשה ממנה לקבל חבילת דיווח לקראת פרסום הדוחות. החברה לא התנגדה, אבל טענה כי תישא בהוצאות. זו סירבה והצדדים פנו לבית המשפט. מה כתב השופט בפסק הדין?
איציק יצחקי |

פסיקה של בית המשפט הכלכלי בתל אביב קובעת כללים חדשים בשאלת הנשיאה בהוצאות של חברות ציבורית בגין הכנת דוחות כספיים רבעוניים. ג'י.פי. גלובל פאוור ג'י.פי. גלובל 0%  הינה חברה ציבורית המחויבת לדווח במתכונת דיווח חצי שנתית (בהתאם להקלות הניתנות לתאגיד קטן). אלון רבוע כחול ישראל בע"מ ("רבוע כחול") הינה תאגיד מדווח, בשליטת איש העסקים מוטי בן משה, המחוייב בהגשת דוחות רבעוניים. רבוע כחול מחזיקה ב- 46.7% ממניותיה של גלובל פאוור, כחלק מעסקה שהושלמה בחודש אוקטובר 2021. אז מי צריכה לדווח?

על פי החלטת הרשות לני"ע, לרבוע כחול השפעה מהותית על גלובל פאוור. רבוע כחול דרשה מגלובל פאוור לקבל "חבילת דיווח" בכל רבעון, על מנת להתבסס על נתוניה של בדוחות הכספיים. גלובל פאוור לא התנגדה למסירת הנתונים, אך טענה כי על אלון רבוע כחול לשאת בהוצאות הכנת חבילת הדיווח הרבעוניות. משהתנתה גלובל פאוור את הסכמתה למסור הנתונים בשיפוי בגין הוצאותיה, הגישה רבוע כחול תביעה כנגדה במסגרתה דרשה כי הנתונים ימסרו לידיה על חשבון גלובל פאוור.

רבוע כחול טענה כי מחובתה של גלובל פאוור להעביר את המידע הכספי על מנת שרבוע כחול תוכל לקיים את חובות הגילוי בהתאם לחוק ניירות ערך ולכן היא אמורה לממן את חבילת הדיווח ממקורותיה שלה ואינה צריכה לקבל שיפוי מרבוע כחול. מנגד טענה גלובל פאוור כי רבוע כחול, הזקוקה למידע לצרכיה, תישא גם בעלויות של הפקת המידע. בנוסף טענה גלובל פאוור כי חיובה לשאת בהוצאות הדיווחים יעמוד בסתירה לתכלית ההקלות בעניין חובות דיווח של תאגיד קטן, שיזמה הרשות לני"ע.

שופט המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב, אריאל צימרמן, קיבל את מלוא טענות גלובל פאוור ואימץ אותן בפסק דינו. השופט ציין כי מדובר במחלוקת חריגה, שלא ניתן לה מענה עד כה, לא בחוק ספציפי ולא על פי פסיקת בתי המשפט. השופט צימרמן ערך הבחנה בין החובה למסור מידע לבין עלות הנשיאה הכרוכה בהפקתו וקבע, כטענותיה של גלובל פאוור, כי גם העקרונות המשפטיים הכלליים של שיפוי, דיני עשיית עושר ולא במשפט ודיני השליחות, וכן היגיון הדברים – מחייבים את הטלת עלות חבילת הדיווח על מי שדורש את הנתונים, ולא על מי שמספק אותם.

בפסק דינו, כתב כי "בעוד שחובת מסירתו של המידע מתחייבת מתפיסת הגילוי שביסוד חוק ניירות ערך, חיוב התאגיד הקטן להפיק מידע ולעבדו על חשבונו אינה מחויבת המציאות. תכליות הגילוי תקוימנה גם אם התאגיד המדווח, זה שלשם קיום חובות הדיווח שלו נדרש התאגיד הקטן למסור לו את המידע, ישפה את התאגיד הקטן בגין הוצאותיו בקשר עם הפקת המידע. אלון היא שתישא אפוא בעלות הפקתו של המידע". השופט ציין כי גלובל פאוור תספק לאלון את "חבילות הדיווח" ובתמורה אלון תשפה את גלובל בסכום שנפסק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

הרחבת טרמינל 3. הדמיה: מושלי אלדר אדריכליםהרחבת טרמינל 3. הדמיה: מושלי אלדר אדריכלים

טרמינל 3 מתרחב: אפקון ואורון יבצעו את עבודות בהיקף מאות מיליוני שקלים

כ-10 חודשים לאחר ההודעה על הרחבת הטרמינל, הודיעה קבוצות אורון על תחילת העבודות, שצפויות לארוך כשנתיים וחצי, בהיקף של כ-310 מיליון שקל; חברת אפקון תבצע את התקנות ושירותים למערכות אלקטרומכניות בהיקף מוערך של כ-70 מיליון שקל לתקופה של כשנתיים

רן קידר |
נושאים בכתבה נתב"ג

בתזמון מצוין עם חזרתן של חברות התעופה הבינלאומיות לישראל, וכמעט שנה לאחר ההודעה של רשות שדות התעופה על הרחבת טרמינל 3 בנתב"ג, הפרויקט נכנס לשלב הביצוע. חברת אפקון אפקון החזקות 2.47%   הודיעה היום על כך שחברת בת שלה  תשמש כקבלן משנה בפרויקט להרחבת המבנה הקרקעי ואזור ההסעדה בטרמינל 3 בנתב"ג, בהיקף של 67 מיליון שקל. ובהודעה אחרת, אורון תשתיות אורון קבוצה 0%   הודיעה כי זכתה במכרז שפרסמה רשות שדות התעופה לביצוע העבודות להרחבת המבנה הקרקעי ומתחם המזון של טרמינל 3, בהיקף מוערך של כ-310 מיליון שקל (בתוספת מע"מ).

במסגרת פרויקט הרחבת טרמינל 3, ישודרגו מתחמי ביקורת הגבולות ואזורי הבידוק הביטחוני, יוקם שער כניסה חדש לנוסעים הנוחתים בישראל, ויורחב מתחם ההסעדה ("הפוד קורט") באזור הדיוטי פרי. הפרויקט המרכזי יכלול תוספת של כ-7,000 מ"ר לשטח מתחם ביקורת הגבולות עבור הנוסעים החוזרים לארץ, המתפרשים על פני ארבע קומות. נוסף לכך, יוקם מבנה חדש, "שער תל אביב", בשטח של כ-2,000 מ"ר, שישמש שער כניסה לנוסעים המגיעים באוטובוסים במקום בשרוולי המטוסים. השער החדש צפוי לקצר משמעותית את התהליך מול ביקורת הגבולות ולאפשר מעבר מהיר ונוח יותר אל אזור איסוף הכבודה.

אפקון

במסגרות דוח הרבעון השני, דיווחה אפקון כי ב-11 במאי 2025 זכתה חברה בת בבעלות מלאה בהסכם לביצוע התקנות ושירותים למערכות אלקטרומכניות בהיקף מוערך של כ-70 מיליון שקל לתקופה של כשנתיים, ועכשיו ההודעה הנוכחית של החברה מפרסמת את הפרויקט עם רש"ת, בהיקף הפרויקט של 67 מיליון שקל, כשתקופת הביצוע צפויה להתמשך כ-30 חודשים ממועד קבלת צו התחלת עבודה. החברה מעריכה כי שיעור הרווח הגולמי בפרויקט דומה לשיעורים הנהוגים בפרויקטים מסוג זה. 

דודי הראלי, מנכ״ל קבוצת אפקון: ״ההסכם מחזק את מעמדנו בשוק הפרויקטים הלאומיים הצומח ומצטרף לשורת פרויקטים אסטרטגיים שנמצאים בביצוע. מדובר בביטוי נוסף ליכולות המקצועיות הגבוהות של הקבוצה ולהעמקת פעילותנו בתחום מערכות אלקטרו-מכאניות מורכבות. עבודה זו מתווספת לצבר העבודות הרווחי והאיכותי של הקבוצה. קבוצת אפקון תמשיך לפעול להרחבת תחומי פעילותה תוך שילוב כלל יכולותיה למתן ערך מוסף ללקוחותינו ולהשיא ערך לבעלי מניותינו".

עבור אפקון, זהו אינו הפרויקט הראשון עם רש"ת, היות והקימה כבר את מגדל הפיקוח החדש, זרוע E והטרמינל החדש בתמנע. אפקון תבצע עבודות של קבלן משנה עבור אורון.