רבוע כחול מחזיקה במחצית מגלובל פאוור. ביה"מ הכריע מי חייבת בדיווח
פסיקה של בית המשפט הכלכלי בתל אביב קובעת כללים חדשים בשאלת הנשיאה בהוצאות של חברות ציבורית בגין הכנת דוחות כספיים רבעוניים. ג'י.פי. גלובל פאוור ג'י.פי. גלובל 0% הינה חברה ציבורית המחויבת לדווח במתכונת דיווח חצי שנתית (בהתאם להקלות הניתנות לתאגיד קטן). אלון רבוע כחול ישראל בע"מ ("רבוע כחול") הינה תאגיד מדווח, בשליטת איש העסקים מוטי בן משה, המחוייב בהגשת דוחות רבעוניים. רבוע כחול מחזיקה ב- 46.7% ממניותיה של גלובל פאוור, כחלק מעסקה שהושלמה בחודש אוקטובר 2021. אז מי צריכה לדווח?
על פי החלטת הרשות לני"ע, לרבוע כחול השפעה מהותית על גלובל פאוור. רבוע כחול דרשה מגלובל פאוור לקבל "חבילת דיווח" בכל רבעון, על מנת להתבסס על נתוניה של בדוחות הכספיים. גלובל פאוור לא התנגדה למסירת הנתונים, אך טענה כי על אלון רבוע כחול לשאת בהוצאות הכנת חבילת הדיווח הרבעוניות. משהתנתה גלובל פאוור את הסכמתה למסור הנתונים בשיפוי בגין הוצאותיה, הגישה רבוע כחול תביעה כנגדה במסגרתה דרשה כי הנתונים ימסרו לידיה על חשבון גלובל פאוור.
רבוע כחול טענה כי מחובתה של גלובל פאוור להעביר את המידע הכספי על מנת שרבוע כחול תוכל לקיים את חובות הגילוי בהתאם לחוק ניירות ערך ולכן היא אמורה לממן את חבילת הדיווח ממקורותיה שלה ואינה צריכה לקבל שיפוי מרבוע כחול. מנגד טענה גלובל פאוור כי רבוע כחול, הזקוקה למידע לצרכיה, תישא גם בעלויות של הפקת המידע. בנוסף טענה גלובל פאוור כי חיובה לשאת בהוצאות הדיווחים יעמוד בסתירה לתכלית ההקלות בעניין חובות דיווח של תאגיד קטן, שיזמה הרשות לני"ע.
שופט המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב, אריאל צימרמן, קיבל את מלוא טענות גלובל פאוור ואימץ אותן בפסק דינו. השופט ציין כי מדובר במחלוקת חריגה, שלא ניתן לה מענה עד כה, לא בחוק ספציפי ולא על פי פסיקת בתי המשפט. השופט צימרמן ערך הבחנה בין החובה למסור מידע לבין עלות הנשיאה הכרוכה בהפקתו וקבע, כטענותיה של גלובל פאוור, כי גם העקרונות המשפטיים הכלליים של שיפוי, דיני עשיית עושר ולא במשפט ודיני השליחות, וכן היגיון הדברים – מחייבים את הטלת עלות חבילת הדיווח על מי שדורש את הנתונים, ולא על מי שמספק אותם.
- דור אלון רוכשת 75% מקבוצת "קפוא זן" ב-130 מיליון שקל
- מוטי בן משה רוכש 40% מגלובל פאוור ב-67 מיליון שקל, והמניה קופצת ב-30%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפסק דינו, כתב כי "בעוד שחובת מסירתו של המידע מתחייבת מתפיסת הגילוי שביסוד חוק ניירות ערך, חיוב התאגיד הקטן להפיק מידע ולעבדו על חשבונו אינה מחויבת המציאות. תכליות הגילוי תקוימנה גם אם התאגיד המדווח, זה שלשם קיום חובות הדיווח שלו נדרש התאגיד הקטן למסור לו את המידע, ישפה את התאגיד הקטן בגין הוצאותיו בקשר עם הפקת המידע. אלון היא שתישא אפוא בעלות הפקתו של המידע". השופט ציין כי גלובל פאוור תספק לאלון את "חבילות הדיווח" ובתמורה אלון תשפה את גלובל בסכום שנפסק.
טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה
החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3
טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.
מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.
אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.
בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.
לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.
- אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע
- האם טבע היא הזדמנות? סמנכ"ל הכספים של טבע: “הוכחנו שהאסטרטגיה שלנו עובדת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמיה דיינמיקס קופצת 13%, אקסל 8%, נאוויטס ב-1.8% - מגמה מעורבת במדדים
התנועות במדדים:מדד ת"א 35 0.63% מדד ת"א 90 -0.78% מדד ת"א 125
דולר שקל רציף
מחזור המסחר עומד על כ-2 מיליארד שקל
