"הייחודיות שלנו היא בטכנולוגיה; נכפיל את השווי ב-3 השנים הקרובות"
חברת הייפר גלובל 0.93% פרסמה אתמול את דוחותיה הכספיים לרבעון השני והשוק התלהב - המניה קפצה 22%. בשיחה שקיימנו עם מנכ"ל החברה שחף שרגר, הוא מספר לנו על פעילות החברה מאז התפצלה מאמת מחשוב, על הייחודיות שלהם ועל הצפי לעתיד.
מאז הפיצול מאמת מחשוב, איך זה להיות חברה עצמאית?
שרגר: "ראשית, הסיבה שבגינה התפצלנו מאמת מחשוב היא שיש בה שני סוגי מחשוב, האחת משרתת IT פנימי, היא צומחת ועושה ענן ותוכנה, והשנייה עובדת עם חברות מוצר ומוכרת להם בחו"ל' כשההסתכלות שלה גלובלית. כל עוד שתי הפעילויות הללו עבדו כמקשה אחת היה לנו קשה ללחוץ על הגז בכל אחד מהכיוונים האסטרטגיים של החברה ולכן בעצם בוצע הפיצול.
"כעת, פעילות החברה מאוד ממוקדת ואנחנו עושים רק את מה שנכון להייפר. אנחנו מסתכלים גלובלי, אנחנו מסתכלים על היכולת שלנו לבוא ללקוח ישראלי ולהציע לו שירותים בכל העולם, לעזור לו פה בפיתוח בישראל אבל לספק לו את המוצרים קרוב ללקוחות שלו בחו"ל. זה פשוט נכון לחברה, זה נכון ללקוחות, זה נכון לספקים וזה הופך את החברה למאוד ממוקדת בערך שהיא יודעת לתת ללקוחות".
מה הייחודיות שלכם כחברה? מבחינת מוצרים, טכנולוגיה וכו'?
"לאורך השנים שהיינו קיימים באמת מחשוב (מאז 2008) שרואה את כל שוק ה-IT העולמי על כל הספקים, המוצרים והמרכיבים שלו, אנחנו פיתחנו את הידע והניסיון הזה ללקוחות שצריכים את המוצר הטכנולוגי כשחלק מהותי ממנו זה המחשוב. לכל לקוח יש את הצרכים המחשוביים השונים שלו, יש את אלו שאפשר לתת להם פתרון שעומד לבד, ויש את אלו שהצרכים מורכבים יותר.
- הודעות חיוביות לפני דוח גרוע, ככה מנסים "לסדר" את המשקיעים; המקרה של הייפר גלובל
- הייפר גלובל: שחיקה ברווחיות ברבעון השלישי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו שומרים על הובלה טכנולוגית ועל היכולת לשבת עם הלקוח לתכנן את המוצר שלו ולאפשר לו את הפתרון הנכון והמדויק ביותר שמתאים לו. הייחודיות שלנו היא בטכנולוגיה: אנחנו יודעים לייעץ ללקוח מה הפתרון הכי טוב עבורו מכל אינסוף האפשרויות שיש בחוץ, ויותר מזה איך לחבר כמה רכיבים של טכנולוגיה לתוך פתרון אחד".
איפה אתם רואים את החברה בעוד 3 שנים?
"חברה כפולה בגודל ועם איזון בין ההכנסות מישראל ומחו"ל. היום היחס עומד על בערך 70-30% לטובת ההכנסות מישראל. אנחנו רוצים לגדול גם בישראל וגם לחזק את החלק של חו"ל כך שנגיע בהמשך לכך שהחלק של חו"ל יהיה זהה לזה הישראלי".
מניית הייפר גלובל עלתה מיום המסחר הראשון בחודש מרץ ב-33% למחיר של 15.8 שקל המבטא שווי של 702 מיליון שקל. בשנת 2021 הרוויחה החברה 8.67 מיליון דולר על הכנסות של 219.56 מיליון דולר. השווי מבטא מכפיל רווח של 21. במחצית הראשונה התוצאות השתפרו דרמטית.
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- רובריק זינקה - צמיחה של 48% והימור על בינה מלאכותית לאבטחת נתונים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
הייפר גלובל גדלה 33% בהכנסות במחצית הראשונה לסך של כ-132.7 מיליון דולר בהשוואה לסך של כ-100.1 מיליון דולר בחציון המקביל אשתקד. הגידול נובע מתוספת לקוחות חדשים, התרחבות למוצרים חדשים בקרב לקוחות קיימים במגזרי פעילות חו"ל וישראל וכן גידול אורגני. הרווח הגולמי גדל ל-21 מיליון דולר לעומת כ-15.2 מיליון דולר בחציון המקביל אשתקד.
- 2.כתבה עם אוסף של מלל חסר תוכן ממשי (ל"ת)007 22/08/2022 23:17הגב לתגובה זו
- 1.עמי 22/08/2022 23:03הגב לתגובה זומקווה שזה לא יהיה בסוף עוד פלופ
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
