HSBC ניו יורק
צילום: יח"צ

נכסים ובניין מתכננת למכור את בניין HSBC

החברה דיווחה על כך שקיבלה אישור מהדירקטוריון למכור את הבניין המיתולוגי של החברה אותו רכשה לפני קצת יותר מעשור, הבניין כיום משוערך בדוחות של החברה בכ-854 מיליון דולר ומניב NOI מייצג של כ-41 מיליון דולר
גלעד מנדל |
נושאים בכתבה נכסים ובניין

חברת נכסים ובניין דיווחה הערב על כך שדירקטוריון החברה אישר להנהלתה לפעול לצורך מכירת בניין HSBC שמחזיקה החברה.

הבניין, נחשב לאחר הנכסים הגדולים של החברה כאשר הוא משוערך בדוחות שלה בכ-854 מיליון דולר והוא משתרע על גבי שטח של כ-80 אלף מ"ר במרכז העסקים של העיר ניו יורק, בשדרה החמישית. הרוב המוחלט של השטח בבניין, כ-71 אלף מ"ר כאשר השאר מתחלקים בין מסחר לאחסנה, השוכר העיקרי של הבניין (59%) הוא תאגיד HSBC.

את הבניין רכשה נכסים ובניין בשנת 2010 בעלות כוללת, כולל תיווך ושיפוצים עם השנים ששילמה החברה של כ-514 מיליון דולר. בשנת 2019, הניב הבניין NOI מייצג (קרי, בנטרול שיערוכים) של כ-42 מיליון דולר, כלומר תשואת NOI של 4.9%. גם בשנת 2020, שהיא שנת קורונה רשמה החברה NOI דומה בהיקף של כ-41 מיליון דולר - כלומר תשואת NOI של 4.8%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל

ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו? 

אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.  

יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.   

מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.   


ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית. 


לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י 0%   מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: אלביט וגילת ירדו וכמה מילים על נורמליזציה

על הנפט, על מניות הארביטראז', קריפטו ומה יעלה ומה יוריד את שערי המניות בבורסה?

מערכת ביזפורטל |

וול סטריט ירדה אמש - לסקירת הבורסה ועל מניות הקוונטים, המניות הדואליות ירדו, והן חוזרות למסחר בת"א עם דיסקאונט-פער ארביטראז' נמוך של 0.35%.  לטבלת מניות הארביטראז'. מניית אלביט מערכות 0%   תבלוט בירידה של 1.6%,  גילת 0%  ו קומפיוגן 0%   יתממשו ב-2%. 

הפתיחה צפויה להיות רגועה. אין חדשות לכאן ולכאן - אין משהו שנראה עשוי להרים את הבורסה, וגם לא ההיפך. האירוע הגול ביותר של החזרת החטופים החיים מאחורינו, החזרת החטופים החללים נעשית בשלבים. אף אחד לא יודע מה יהיה בשלבים הבאים של הסכמי הפסקת האש. אף אחד גם לא יודע מה יתפתח בזירות האחרות. מצד אחד יש חששות שהדרך להסכם תהיה עם מהמורות רבות. יש חששות מחזרה למצב של לחימה. מצד שני, המצב כעת עם היקפי מילואים יחסית נמוכים לעומת השנתיים האחרונות, מחזיר הרבה אנשים למסלול של עבודה שוטפת וזה צפוי להתבטא בפריון ובצמיחה. כמו כן, הלחץ להגדלת התקציב הביטחוני יורד. 

חייבים להגיד שסמוטריץ' כשר אוצר ומבחן התוצאה הוא החשוב - מצליח לשמור על הפרמטרים העיקריים של הכלכלה במצב טוב. הגירעון לא משתולל, יחס החוב תוצר לא קופץ. אף אחד לא היה מאמין שאחרי שנתיים של מלחמה ככה יראה המשק. מכאן אפשר להשתפר ובעיקר לצמוח וזה יתבטא בדוחות הכספיים של החברות הבורסאיות. מכאן האופטימיות, מכאן העליות בשנתיים האחרונות, אך צריך לזכור שהשוק מגלם תרחישים אופטימים, מכפילי הרווח גבוהים באופן היסטורי, כשיש אזורים שהם בתמחור אפילו גבוה מאוד.

הסיבה לאופטימיות מגיעה גם מפוטנציאל לנורמליזציה אזורית. זה יהיה שינוי כללי המשחק. הסכם כזה עם סעודיה והתקדמות מול סוריה מבטאים שני דברים - הראשון, ביטחון. מצב טבעי-נורמלי של יחסים כלכליים, מחזק את "ציר השלום", מול "ציר המלחמה". ככל שיהיו יותר מדינות שיצטרפו, כך הביטחון יגדל, כך השלום-נורמליזציה יהיו יציבים יותר. בורסה אוהבת כמובן מצבים כאלו, היא מקטינה את הסיכון הכולל וזה מתבטא בעליית תשואה. 

עניין נוסף שמביא לאופטימיות באם יהיו הסכמי נורמליזציה-שלום הוא העסקים עצמם - המסחר עם סעודיה, פוטנציאל המכירות והסחר בין המדינות. צריך גם להזכיר שליצואנים שלנו יהיה קל וזול יותר לייצא למדינות במזרח התיכון מאשר לאחרות - העלויות יהיו נמוכות יותר בעיקר בשל הובלה נמוכה.