ראש הפירמידה

צחי נחמיאס עושה בית ספר לחוק הריכוזיות - שולט בגב ים למרות שמחזיק רק 3.8% בהון

צחי נחמיאס מחזיק 38% ממגה אור שמחזיקה 29.9% מדיסקונט השקעות שמחזיקה 74% בנכסים ובניין שמחזיקה 44.5% בגב ים - ככה 220 מיליון שקל שולטים על 11 מיליארד שקל
אבישי עובדיה | (14)
נושאים בכתבה פירמידה

חוק הריכוזיות חוקק כדי למנוע מבעלי שליטה להשקיע מעט (הון) ולקבל הרבה (שליטה) כי בדקו ומצאו שזה על חשבון הציבור (שמחזיק ביתר המניות ומממן את החברות במעלה הפירמידה); ובכל זאת -  צחי נחמיאס משקיע מעט (הון) ומקבל הרבה (שליטה). אז נתחיל בתיאוריה של חוק הריכוזיות ונמשיך בפרקטיקה של צחי נחמיאס שמחזיק בשרשור ב-3.8% מ גב ים 1.65% , אבל בפועל שולט בה. החזקה ששקולה  ל-220 מיליון שקל מאפשרת לו שליטה על מאזן העולה על 11 מיליארד שקל – מינוף של פי 50 על ההשקעה. מה זה אם לא פירמידה?

 

אנשים משכילים, חכמים ונחשבים קבעו שהמשק שלנו ריכוזי מאוד. הם ישבו ודנו איך למנוע את הריכוזיות. הרבה מאוד אנשים משכילים, חכמים ונחשבים אמרו לנו שפירמידות זה לא טוב למשק. פירמידה בנויה ממספר קומות שנשלטות על ידי בעל שליטה. בעל השליטה הזה שולט בזכות החזקה בחברה העליונה בשרשור בחברות תפעוליות רבות, למרות שכל קומה בפירמידה מוחזקת בשיעור חלקי וכל קומה ממומנת בנפרד.

 

האנשים האלה אמרו שזה לא הגיוני שבעל שליטה יחזיק בשליטה בגוף בשעה שהוא מחזיק אחוזים בודדים בהון. ולכן, הם המליצו על חוק הריכוזיות שעבר בשנת 2013 (אחרי שלוש שנים של ישיבות). החוק הזה מונע קומות רבות בפירמידה, החוק הזה מנטרל את הכוח הגדול של בעלי השליטה. כוח שפגע בעבר ועלול היה לפגוע בעתיד במיעוט. ולמה הכוונה? הנה דוגמה פרקטית: תדמיינו שישראל ישראלי מחזיק ב-51% מחברת החזקות שמחזיקה ב-51% מחברת חזקות נוספת שמחזיקה ב-51% מחברת החזקות בתחום הנדל"ן  שמחזיקה ב-51% מחברת נדל"ן תפעולית. במקרה הזה – השליטה בחברת הנדל"ן התפעולית היא בידי ישראל ישראלי, למרות שמבחינת החזקה בהון הוא מחזיק בה בכ-6% (חלקו המשורשר בהון).

במצב כזה, יש חשש, שבפועל התממש בעבר במספר רב של מקרים, שבעל השליטה ינצל את השליטה כדי להגדיל את הונו, לרבות לקיחת סיכונים שבפועל נופלים על הציבור – שמממן את החברות במעלה הפירמידה.

 

אם חושבים על זה לעומק, מבינים שמבנה כזה הוא בעצם אופציה. לבעל השליטה יש אופציה על החברות התפעוליות. אופציה במינוף גבוה. לכן, הוחלט להפחית את הקומות של הפירמידה – על פי חוק.

ואז התחילו אנשים חכמים מהצד השני לחשוב איך לעמוד בתנאים של האנשים המשכילים החכמים והנחשבים שקבעו את החוק ומצאו פרצות. שנים של ישיבות נעקפו בתרגילים וטריקים. אחרי הכל, אי אפשר לשנות את נטיית האדם לתאוות בצע למרות הסיכונים, ואם הסיכונים הם על חשבון הציבור, אז מה טוב. לא משנה כמה חוקים יחוקקו ואיזה מבנה יוציאו מהחוק, יקומו מכשירים עוקפים ודרכים עוקפות. 

 

אבל מי שציפה לתחכום במכשירים האלה, בדרכים העוקפות את החוק, למאבק מול הרגולטור, לאיזה שאלה משפטית עקרונית, מגלה שהדברים מאוד פשוטים. אפשר לעקוף את המבנה הזה בקלות דרך התפלפלות לגבי המונח - "שליטה". שליטה יכולה להיות גם ב-20% ואפילו מתחת לכך. תביטו בחברות האמריקאיות – רובן נשלטות על ידי גופים שמחזיקים בהן אחוזים בודדים, מקסימום עשרות אחוזים בודדים. בארץ זה אומנם לא מקובל, בארץ בעלי השליטה "אוהבים" להחזיק שיעור גבוה מהחברה המוחזקת. אבל יש גם מקרים של שליטה בשיעורים נמוכים מ-50% (ויחסית הרבה).

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

האנשים החכמים מהצד השני באו ואמרו שהחזקה של 29.9% לא מבטאת שליטה. וכך צחי נחמיאס השתלט על דיסקונט השקעות. הוא רכש 29.9% מהחברה שלה החזקות תפעוליות בגב ים, סלקום, שופרסל ועוד, והפך לתמנון בהשקעה יחסית קטנה להיקף הנכסים שהוא מקבל. גב ים מוחזקת בשרשור בכ-3.8% בלבד - נחמיאס מחזיק 38% ממגה אור שמחזיקה 29.9% מדיסקונט השקעות שמחזיקה 74% בנכסים ובניין שמחזיקה 44.5% בגב ים. הסיכום של ההחזקה המשורשרת הזו הוא 3.8% בלבד. גב ים נסחרת בכ-6 מיליארד שקל, כך שמדובר בהחזקה הונית מוערכת של 220 מיליון שקל.

 

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    מגיב 25/05/2021 16:46
    הגב לתגובה זו
    האיש מרמה את המדינה והציבור!
  • 11.
    אדם 25/05/2021 15:14
    הגב לתגובה זו
    גנבי כספי הציבור!
  • 10.
    משה מ 21/05/2021 10:21
    הגב לתגובה זו
    ומצפצף על כל הרשויות!
  • 9.
    רון 27/04/2021 09:39
    הגב לתגובה זו
    לא מדובר בחוק ריכוזיות כפי שמוזכר בסוף הכתבה , מדובר בפירמידה שבעל שליטה בשירשור אין סופי שולט עם מעט כסף באימפרייה כלכלית.
  • 8.
    לא מובן 25/04/2021 16:01
    הגב לתגובה זו
    למה שירצה לקחת סיכונים גדולים בשביל משהו שגם אם יצליח הוא יקבל רק 4 אחוז מהרווח? לא מובן. 4 אחוז בסיכון וגם בסיכוי, לא? אשמח להסבר אם מישהו הבין מה אני מפספס כאן
  • שחר 27/04/2021 09:45
    הגב לתגובה זו
    גמאנ י לאממש מבין, אבל תפקיד פה ומשכורת שם, טובים מסתם משכורת... ואז להכפיל בשכבות ולחלוק בהתאם לצורך ;)
  • שמעון 25/04/2021 19:14
    הגב לתגובה זו
    הסיכון לא אצלו, הסיכון נמצא אצל מחזיקי החוב, הוא מעלה למעלה 45 מהרווחים אבל הוא מקבל את כל ההחלטות - הוא יכול למכור מחברה לחברה לעשות מה שהוא רוצה, גם קומבינות, הוא יכול להעסיק חברים שותפים, דמי ניהול, שכר
  • 7.
    נו, ראינו איך הכל מתמוטט לא פעם!! (ל"ת)
    המלך עירום 25/04/2021 14:44
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    משפכת המלוחה 25/04/2021 12:42
    הגב לתגובה זו
    הבן והאישה מעולם לא נבחרו ו/או מונו על ידי גורם מקצועי רשמי....שרשור אחול שקשוקה
  • 5.
    אני אוהב שעובדיה מפשט, מה שנראה לנו מסובך (ל"ת)
    אם נותנים, לא תיקח? 25/04/2021 12:40
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    הכל מתפרק ונגמר בסקנדל (ל"ת)
    תביעה ייצוגית קטנה 25/04/2021 11:13
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    dw 25/04/2021 09:24
    הגב לתגובה זו
    גם סלקום ואלרון על המדף. אם תגיע הצעה ראויה הן תמכרנה, בלי סנטימנטים ואז מה שישאר זו חברת נדלן, שמסיבות היסטוריות מחולקת לכמה קומות, שמתבקש עם הזמן לצמצמן.
  • 2.
    הצדיק מסדום 25/04/2021 08:21
    הגב לתגובה זו
    מדוע שנפתלי בנט לא יכול להיות רוה"מ באמצעות 7 מנדטים?
  • 1.
    החוק יצר בעיות רבות שלא היו לפניו, ופתר באופן יחסי 25/04/2021 08:09
    הגב לתגובה זו
    החוק יצר בעיות רבות שלא היו לפניו, ופתר באופן יחסי בעיות שוליות מאד
התרסקות מטוס (צילום מסך)התרסקות מטוס (צילום מסך)

בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?

איפה הכי מסוכן לשבת במטוס, איפה הכי נוח לשבת במטוס? ככה תדעו לבחור את המקומות המתאימים לכם 

עופר הבר |

הצ׳ק אין למטוס אל על בואינג 737-800 ברגע האחרון, לא איפשר לי לבחור את המושב הבטוח שרציתי. עליתי ברגשות מעורבים לטיסת אל על LY290 לוונציה בדרכי לטרק בהרי הדולומיטים. ישבתי בשורה הרביעית בקדמת המטוס ולא יכולתי שלא להיזכר בטיסת ALOHA Airlines 243 בשנת 1988, גם היא במטוס בואינג 737-200. טיסת אלוהה איירליינס 243 זכורה כטיסה שהשאירה צמרמורת ופחד בקרב 95 נוסעי הטיסה, כשבגובה 24,000 רגל, נשמעו רעשי שבר וקריעה וחלקו הקדמי העליון של המטוס נתלש מעליו בחלקיק שניה מעל שורות 1-5 ורוח בעוצמה של הוריקן פרצה לחלל המטוס.

הנוסעים החגורים ראו לעיניהם המבועתות את אחת הדיילות נשאבת לחלל האוויר. הנוסעים שישבו תחת הגג הפעור לרווחה, בהיעדר גישה למסכות החמצן, סבלו מהיפוקסיה, מצב שבו יש חוסר באספקת חמצן לרקמות בגוף, מצב המסכן חיים. רעש הרוח היה חזק כל כך שהטייסים התקשו לדבר ביניהם והדיילים התקשו בגלל הרוח להגיע לתא הטייס בכדי לראות אם הטייסים נותרו בחיים. שני הטייסים התקשו להטיס את המטוס הקרוע אך הצליחו בתושייתם להנחיתו בשלום והנוסעים ניצלו. זה היה מטוס הנוסעים עם הנזק הכי גדול בגוף המטוס שהצליח לנחות בשלום.

מאז, הלקחים נלמדו. השבר שהיה "שבר התעייפות" עקב מחזורי הפרשי הלחץ בהמראה ונחיתה נלמד, התכן והתחזוקה שופרו, ובכל זאת, כשישבתי בשורה 4 במטוס 737 ידעתי שיש מקומות בטוחים יותר לשבת בהם.



המושבים הבטוחים יותר


היו מספר ניסויים לבחינת עמידות ריסוק מטוס מטוסים לבחינת מיקום המושב המועדף. הניסוי המפורסם ביותר שבדק בטיחות מושבי הנוסעים במטוס בואינג נערך על ידי הערוץ הבריטי Channel 4 יחד עם Discovery Channel בשנת 2012, תחת השם  Live Crash Test.

מחאה פרו פלסטינית
צילום: טוויטר

חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?

איך החברות הישראליות יכולות להתמודד מול החרם והאם הוא כל כך משפיע? 

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה חרם יצואנים

מהאופן בו היצואניות הישראליות מתנהלות, רובן בעלות חשיפה נמוכה מאד לחרמות אירופאיות. חלק מהיצואניות הישראליות עובדות בתצורת OEM. חלקן חברות בנות של חברות בינלאומיות. חלקן עובדות בתצורת White Label. מעטות מאד מוכרות לצרכן הסופי, זאת כנראה גם כתוצאה מההבנה ההיסטורית שיש להתחמק מחרמות שבאות אלינו כגלים לאורך השנים, ע"פ עצימות הסכסוך מול הפלסטינאים.

האירופאים, כמו גם מדינות אחרות, יודעים גם יפה מאד להתעלם ולעצום עין כאשר הם ממש זקוקים לתוצרת הישראלית. רואים זאת לא רק בתעשיות הביטחוניות אלא אפילו ביצוא האבוקדו. הסחורה הישראלית מהווה כ-20% מסך המכירות של הפרי באיחוד האירופי והמכירות עוד גדלו בזמן המלחמה. דוגמא דרמטית בהרבה קיבלנו מחתימת ההסכם בסך 35 מיליארדי דולרים עם הגז הישראלי למצרים. המצרים היו מוכנים להיות מהראשונים להחרים אותנו לו רק יכלו.

מעבר לעניין "הפסיכולוגי" כאשר חלק מהישראלים והמדיה לוקחים קשה את עמדת "הילד הדחוי של הכיתה", אותה אי נעימות שאנו חשים על כך שלא אוהבים אותנו בעולם או אפילו שונאים אותנו, השאלה היא ברמה הפרקטית כיצד זה בא לידי ביטוי עיסקי ועד כמה מזה באמת משפיע על חיינו, על חוסננו ועוצמתנו כאומה?

 

ארבעה סוגי חרמות

אין, למיטב ידיעתי, שום מחקר כלכלי שניסה לאמוד את ממדי הבעיה. למעשה האמידה הזו היא על גבול הבלתי אפשרי כי לעיתים נדירות ניתן לדעת מי לא עשה איתנו עסקים מסיבות אנטי-ישראליות או אנטישמיות. ואין מדובר רק החל מה-7 לאוקטובר אלא מאז ומעולם.

חרמות על ישראל מתחלקות לדעתי בעיקר ע"פ ארבעת הנושאים הבאים, לפי סדר חשיבותם: חרם ביטחוני, חרם כלכלי/עסקי, חרם אקדמי, חרם תרבותי.