חוק הריכוזיות חוקק כדי למנוע מבעלי שליטה להשקיע מעט (הון) ולקבל הרבה (שליטה) כי בדקו ומצאו שזה על חשבון הציבור (שמחזיק ביתר המניות ומממן את החברות במעלה הפירמידה); ובכל זאת -  צחי נחמיאס משקיע מעט (הון) ומקבל הרבה (שליטה). אז נתחיל בתיאוריה של חוק הריכוזיות ונמשיך בפרקטיקה של צחי נחמיאס שמחזיק בשרשור ב-3.8% מ גב ים 1.81% , אבל בפועל שולט בה. החזקה ששקולה  ל-220 מיליון שקל מאפשרת לו שליטה על מאזן העולה על 11 מיליארד שקל – מינוף של פי 50 על ההשקעה. מה זה אם לא פירמידה?

אנשים משכילים, חכמים ונחשבים קבעו שהמשק שלנו ריכוזי מאוד. הם ישבו ודנו איך למנוע את הריכוזיות. הרבה מאוד אנשים משכילים, חכמים ונחשבים אמרו לנו שפירמידות זה לא טוב למשק. פירמידה בנויה ממספר קומות שנשלטות על ידי בעל שליטה. בעל השליטה הזה שולט בזכות החזקה בחברה העליונה בשרשור בחברות תפעוליות רבות, למרות שכל קומה בפירמידה מוחזקת בשיעור חלקי וכל קומה ממומנת בנפרד.

האנשים האלה אמרו שזה לא הגיוני שבעל שליטה יחזיק בשליטה בגוף בשעה שהוא מחזיק אחוזים בודדים בהון. ולכן, הם המליצו על חוק הריכוזיות שעבר בשנת 2013 (אחרי שלוש שנים של ישיבות). החוק הזה מונע קומות רבות בפירמידה, החוק הזה מנטרל את הכוח הגדול של בעלי השליטה. כוח שפגע בעבר ועלול היה לפגוע בעתיד במיעוט. ולמה הכוונה? הנה דוגמה פרקטית: תדמיינו שישראל ישראלי מחזיק ב-51% מחברת החזקות שמחזיקה ב-51% מחברת חזקות נוספת שמחזיקה ב-51% מחברת החזקות בתחום הנדל"ן  שמחזיקה ב-51% מחברת נדל"ן תפעולית. במקרה הזה – השליטה בחברת הנדל"ן התפעולית היא בידי ישראל ישראלי, למרות שמבחינת החזקה בהון הוא מחזיק בה בכ-6% (חלקו המשורשר בהון).

במצב כזה, יש חשש, שבפועל התממש בעבר במספר רב של מקרים, שבעל השליטה ינצל את השליטה כדי להגדיל את הונו, לרבות לקיחת סיכונים שבפועל נופלים על הציבור – שמממן את החברות במעלה הפירמידה.

• נכסים ובניין - איך בניין אחד יכול להפיל את כל הפירמידה של דסק"ש
• איך מיידוף עבד עליי ומה למדתי מזה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אם חושבים על זה לעומק, מבינים שמבנה כזה הוא בעצם אופציה. לבעל השליטה יש אופציה על החברות התפעוליות. אופציה במינוף גבוה. לכן, הוחלט להפחית את הקומות של הפירמידה – על פי חוק.

ואז התחילו אנשים חכמים מהצד השני לחשוב איך לעמוד בתנאים של האנשים המשכילים החכמים והנחשבים שקבעו את החוק ומצאו פרצות. שנים של ישיבות נעקפו בתרגילים וטריקים. אחרי הכל, אי אפשר לשנות את נטיית האדם לתאוות בצע למרות הסיכונים, ואם הסיכונים הם על חשבון הציבור, אז מה טוב. לא משנה כמה חוקים יחוקקו ואיזה מבנה יוציאו מהחוק, יקומו מכשירים עוקפים ודרכים עוקפות. 

אבל מי שציפה לתחכום במכשירים האלה, בדרכים העוקפות את החוק, למאבק מול הרגולטור, לאיזה שאלה משפטית עקרונית, מגלה שהדברים מאוד פשוטים. אפשר לעקוף את המבנה הזה בקלות דרך התפלפלות לגבי המונח - "שליטה". שליטה יכולה להיות גם ב-20% ואפילו מתחת לכך. תביטו בחברות האמריקאיות – רובן נשלטות על ידי גופים שמחזיקים בהן אחוזים בודדים, מקסימום עשרות אחוזים בודדים. בארץ זה אומנם לא מקובל, בארץ בעלי השליטה "אוהבים" להחזיק שיעור גבוה מהחברה המוחזקת. אבל יש גם מקרים של שליטה בשיעורים נמוכים מ-50% (ויחסית הרבה).

• על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?
• הבית הלבן באוויר: סיפורו של המטוס שהוביל את הנשיא טראמפ לישראל
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל:...

האנשים החכמים מהצד השני באו ואמרו שהחזקה של 29.9% לא מבטאת שליטה. וכך צחי נחמיאס השתלט על דיסקונט השקעות. הוא רכש 29.9% מהחברה שלה החזקות תפעוליות בגב ים, סלקום, שופרסל ועוד, והפך לתמנון בהשקעה יחסית קטנה להיקף הנכסים שהוא מקבל. גב ים מוחזקת בשרשור בכ-3.8% בלבד - נחמיאס מחזיק 38% ממגה אור שמחזיקה 29.9% מדיסקונט השקעות שמחזיקה 74% בנכסים ובניין שמחזיקה 44.5% בגב ים. הסיכום של ההחזקה המשורשרת הזו הוא 3.8% בלבד. גב ים נסחרת בכ-6 מיליארד שקל, כך שמדובר בהחזקה הונית מוערכת של 220 מיליון שקל.