הבחירות בישראל אתמול סבבו יותר מבעבר סביב הנושא הכלכלי, עם הצעות גדולות לשינויים. ועדיין, גם אם לבסוף תוקם ממשלת ימין או ממשלת מרכז-שמאל, השוק לא צפוי להגיב בצורה משמעותית. באופן כללי, משקיעים לא נותנים הרבה אשראי לפוליטיקאים אלא מגיבים נקודתית לכל תכנית או רפורמה לגופה. כך שסביר שהשוק המקומי ימשיך להתנהל בהתאם למגמה העולמית.

טרנד הרוטציה בשוק המניות מראה סדקים - מאז סוף השנה שעברה בלטה בשוקי המניות תופעת הרוטציה, כשמניות "הערך" הכו את מניות "הצמיחה". את העליות במניות הערך הוביל סקטור האנרגיה, בעקבות מחיר הנפט. הרוטציה הובילה להשפעות רבות, בניהן לזינוק בציפיות האינפלציה, זינוק בשיפוע עקום התשואות ואגב כך לסידור מחדש של טבלת דירוגי מנהלי ההשקעות. סקפטיים חוששים שהריצה למניות הערך נשענה גם על טרנד ה"ריצה אחרי מניות שפיגרו". בשבועיים האחרונים הטרנד הזה מתחיל לצלוע כשמחיר הנפט ירד ב-13%, הירידה החדה ביותר שלו מאז אפריל 2020. מניות הערך בעקבותיו החלו לרדת בזמן שמניות הצמיחה הראו יציבות, כך שטרנד הרוטציה החל להיסדק, או שהוא רק לוקח אויר?:

הירידה במחיר הנפט נתמכת ע"י קוקטייל של הסברים, בניהם כישלון מבצע החיסונים באירופה, עליית מלאי הנפט בסין לרמות שיא, לאחר שהסינים ניצלו את החודשים האחרונים לצבירת מלאי אסטרטגי, גם בארה"ב המלאי הגולמי ממשיך להתנפח, כשעלה בשבוע שעבר בכמעט 3 מיליון חביות. גורם מסביר נוסף הוא הדולר שעבר להתחזקות בולטת בחודש  מרץ (מול DXY), והשלים מבחינתו את הרבעון הטוב מזה שנה, מה שמוזיל את הנפט במונחי דולר. גם הטרנד הספקולנטי נרגע, כשמשקיעים מורידים את משקל הסחורה בתיקים שלהם. למעשה ירידת מחיר הנפט היתה כנראה יכולה להיות משמעותית יותר אלמלא התקפות על מתקני היצור בסעודיה ושיבושים במעבר בתעלת סואץ (ספינה נתקעה וחסמה אותה). אבל העניין עם נפט תמיד היה מורכב יותר כשמעורב בו קרטל OPEC+, שעשוי בשבוע הבא בהחלטת התפוקה שלו לחודש מאי לעשות יותר כדי לבלום את הירידה.

עד כמה המחסור בשבבים יתבטא במדד המחירים לצרכן? - המחסור העולמי בשבבים גרם לתופעה מעניינת של מחסור ללא עליית מחירים בולטת שלהם. לפי הלשכה לסטטיסטיקה בארה"ב מחירי השבבים התייקרו בשיעור של כ-4% בלבד, אבל הבעיה שקשה להשיג אותם. כך שלמשל סמסונג החליטה לוותר השנה על השקת מכשיר הנוט, במקום פשוט למכור אותו במחיר גבוה שיאזן את השוק. בתעשיית הרכב למשל משקל מחיר השבבים עומד על כ-5% מעלות ייצור הרכב, כך שהבחירה של חברות לא לעלות את מחירי המוצרים אלא להעדיף מחסור עלולה בשלב מסויים לגרום באופן פרדוקסלי להתייקרות משמעותית יותר של מוצריהן בשוק המשני. הערכות הן שהשפעת המחסור תתעצם בהמשך השנה ותגיע לשיאה ברבעון השלישי, מכיוון שחברות מחזיקות מלאיים לחצי שנה ומסוגלות לספוג שיעור מסויים מההתייקרות, ספיגה שהפוטנציאל שלה הולך ודועך...

• המדינה הראשונה שקובעת יעד אינפלציה רשמי ומה קרה היום לפני 24 שנה
• לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ומה יהיה עם האינפלציה?

התפרצות של אינפלציית מחסור זוכה להתייחסות רבה בהקשר של הריבית, פאואל המשיך לטעון אתמול שמדובר באינפלציה זמנית, אבל לא הרבה מדברים על הסכנה הגדולה של אינפלציה - ירידה בביטחון הצרכנים, עד כדי בלימת הצריכה. כלומר, כיצד יגיבו הצרכנים לתופעה שתגיע של עליות מחירים במוצרי צריכה רבים? אם ניקח בחשבון שהצריכה מהווה כ-70% מהתמ"ג בארה"ב בלימה שלה עלולה מהר מאד לסבך את 2021.

"85% מעליית התשואות מתחילת השנה קרתה בזמן המסחר ביפן" - כלכלני מורגן סטנלי מסבים את תשומת ליבנו שמתחילת השנה, 85% מהירידה המצטברת במחירי החוזים העתידיים על האג"ח האמריקאיות התרחשו במושב הלילה, כלומר בשעות המסחר ביפן. במילים אחרות, יפן אחראית כמעט לבדה לזינוק בתשואות השנה. לטענתם "יש סיבה טובה להאמין שהמכירה מיפן לא תחזיק מעמד... לתוך אפריל." לפניהם היו שתי סיבות עיקריות להיפטר מאג"ח אמריקאיות, הראשונה היא התשואות שם שנפלה לרמות קרובות יותר ליפניות והשניה ביצועיו הטובים של מדד המניות ניקיי 225, שהתעורר מתרדמת של כמה עשורים. המהלך של הסטה לעבר מניות ולעבר אג"ח יפניות כנראה יושלם להערכתם עד לסוף שנת הכספים ביפן, שמסתיימת ב-31 במרץ.

היום יפרסם בנק ישראל את המדד המשולב שלו לחודש פברואר שישפוך יותר אור על השפעת הסגר השלישי על הכלכלה המקומית.