בואינג 787 אל על מטוס תעופה תיירות טיסה חופשה
צילום: יח"צ

אל על: האוצר בוחן מתווה חלופי להלוואה בערבות מדינה

משרד האוצר בוחן מתווה אלטרנטיבי להלוואה בערבות מדינה לחברת התעופה; על פי הדיווחים בכלי התקשורת המדינה היא שתלווה לחברה 300 מיליון דולר במקום הגופים הבנקאים והמוסדיים שזכו לערבות מהמדינה
לימור זילבר | (13)
נושאים בכתבה אל על

חברת התעופה אל על -0.75%  מדווחת כי משרד האוצר בוחן מתווה חלופי בעניין הענקת המימון בסיוע המדינה. בכך, צפוי האוצר לדחות את מתווה נטילת ההלוואה בערבות מדינה מהבנקים (לאומי ודיסקונט) ומהמוסדיים (מגדל). במקום זאת, יעניק האוצר לחברה הלוואה בהיקף של כ-300 מיליון דולר, 

בספטמבר האחרון פרסמה החברה את מתווה הסיוע של מדינה, הכולל התחיבות לערבות מדינה להלוואה בהיקף של בין 250-300 מיליון דולר. כמו כן, התחייבה המדינה להזרים כחצי מיליארד שקל, ללא התערבות בניהול החברה.

בחודש שעבר, גייסה החברה כ-250 מיליון שקל באופציות, כ-77 מיליון דולר, כאשר 50 מיליון דולר הגיעו בכלל מבעל השליטה אלי רוזנברג ורק כ-27 מיליון דולר מהציבור. על אף שבחברה ניסו להציג את ההנפקה כהצלחה, גרומים רבים מתחו ביקורת על התמחור בהנפקה והגדירו אותה ככישלון.

לקריאה נוספת:

אל על: העובדים ישהו בחל"ת, לפחות עד ה-28 בפברואר

אל על הפסידה ברבעון את כל התמיכה שקיבלה; אסור למדינה להמשיך ולתמוך בה

הצ'אנס של אל על - האם החברה תלמד לעוף ואיך זה שלמרות המשבר השווי שלה עלה?

אל על יוצאת להנפקה – תנסה לגייס ביום רביעי 505.5 מיליון שקל

סקטור התעופה לא יתרומם בשנים הקרובות - והחילוצים יימשכו

קיראו עוד ב"שוק ההון"

פרופ' עומר מואב: "אסור לפחד מפשיטת רגל של אל על; יהיו חברות אחרות"

האם הקורונה תהרוג את אל על? כנראה שלא, אבל חברת התעופה בצרות

תנו לאל על למות - אין סיבה לספק לה חמצן; צריך לחסל ולבנות מחדש; "הציבור לא צריך להציל חברה עם משכורות גבוהות"

החלטה פושעת - התמיכה באל על היא פוליטית, רשלנית ובעיקר עיוורת למאות אלפי מובטלים

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    אנונימי 07/03/2021 22:39
    הגב לתגובה זו
    כל החכמים. בעוד שנה שנתיים כשלנסראללה או לאיראנים יימאס מהשקט. ואף מטוס לא יתקרב לארץ. ונצטרך תרופות וסיוע מחו״ל. ואולי גם מתנדבים יהודיים מארהב וצרפת. תצטערו על התגובות המזלזלות שלכם. אף טייס זר לא יתקרב לתחום האווירי של ישראל. ועכשיו עם ביידן ובלי הגב של טראמפ זה רק עניין של זמן עד שלאיראנים יהיה חשק לאקשן.
  • 9.
    מה פתאום המדינה רוצה לממן חברה כושלת החנוקה בידי ט 07/03/2021 20:21
    הגב לתגובה זו
    מה פתאום המדינה רוצה לממן חברה כושלת החנוקה בידי טייסים חצופים אם לא לגייס וועדים ליום הבוחר
  • 8.
    מה פתאום מעבירים כסף ציבורי לחברה כושלת ? (ל"ת)
    אלי כהן 07/03/2021 18:04
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    דורון 07/03/2021 14:16
    הגב לתגובה זו
    מי ישלם? החברה היא חברה כושלת וחברה פרטית, הבעלים שלה לא יחלוק עם הציבור את הרווחים שלו בעתיד. איך אמר - ש. חנוך, הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם. תנו לחברה הכושלת הזאת לדעוך ובמקומה תקום חברה רווחית שתייצר כסף ותקלוט הרבה יותר עובדים, וכך כולם ירוויחו המדינה העובדים . כרגע רק. בעלי המניות מרוויחים ומישהו במשרד האוצר שגוזר קופון.
  • 6.
    דורון 07/03/2021 14:08
    הגב לתגובה זו
    מי יחזיר את הכסף? אל על חברה מושחתת וגמורה
  • מייק 07/03/2021 15:19
    הגב לתגובה זו
    כמו שיתר העסקים זוכים לסיוע ללא החזר. כאן מדובר על הלוואה.
  • תחרות הוגנת? 07/03/2021 14:55
    הגב לתגובה זו
    החברות האמריקניות קיבלו כ 58 מיליארד דולר ועתידות לקבל עכשיו 14 מיליארד נוספים, זה כמובן לא ביזיון בעינך, אבל מול זה אל על צריכה להתחרות, איך בדיוק אפשר?
  • 5.
    לקוח מאוכזב 07/03/2021 13:32
    הגב לתגובה זו
    זלזול בלקוחות אין אפשרות להשיג אותם את שרות לקוחות בשום אופן. בושה לחברה כזו לא נשכח ולא נסלח של על מבחינתו שלום ולא להתראות.
  • 4.
    הבטחת בחירות חברים (ל"ת)
    אביב 07/03/2021 13:15
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אלינה דיילת אוויר 07/03/2021 12:57
    הגב לתגובה זו
    סוף טוב הכל טוב החברה מקירה בהפסדים ואני בטוחה שהם לא שכחו אתכם
  • 2.
    סומכים עליך 07/03/2021 11:31
    הגב לתגובה זו
    רוזנברג התחלת יפה בתהליך החלפת המנהלים בחוזה אישי, יש לך את ברכת הדרך להמשיך, חטיבת משאבי אנוש, מסחר ושרות.
  • 1.
    שיחזירו לנוסעים את כספם... מזלזלים בלקוחות! (ל"ת)
    אלי 07/03/2021 11:23
    הגב לתגובה זו
  • אביב 07/03/2021 12:58
    הגב לתגובה זו
    גם אני בדיוק כמוך מחכה להחזר כספי נראה מתי?
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

נובה קופצת 4%, נייס יורדת 1.4%; מגמה חיובית בבורסה

המשקיעים מגיבים להתפתחויות מעבר לים, בשילוב עם הארביטרז' החיובי כאשר המדדים פתחו בעליות; נתוני המאקרו מחזקים את האפשרות להורדת ריבית בפגישה הבאה של בנק ישראל

מערכת ביזפורטל |

חדשות משמעותיות רגע לפני פתיחת שבוע המסחר בישראל: שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט, אמר הבוקר כי ארצות הברית וסין הגיעו למסגרת מוסכמת לקראת הסכם סחר, שתידון ותקבל חותמת רשמית רק במפגש הקרוב בין הנשיא דונלד טראמפ לנשיא סין שי ג’ינפינג. בבסיס ההבנות עומדים נושאים רגישים כמו ייצוא טכנולוגיה, סחר במתכות ומינרליים נדירחפ, פנטניל, ורכישות חקלאיות, תחומים שהיו בלב המחלוקת בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם. לפי בסנט, השיחות היו “בנויות, רחבות היקף ומוצלחות במיוחד”, מה שמעיד על רצון הדדי להתקרבות אחרי תקופה ארוכה של מתיחות.

עם זאת חשוב לסייג כי גם בעבר אמרו לנו שיש התקדמות בהסכם הסחר בין ארה"ב לסין ולבסוף כל מה שהסכימו עליו הצדדים הוא דחייה של הדד ליין. בכל מקרה, ההתקדמות היא חדשות טובות, וזה גם יבטא ככל הנראה פתרון בתחום השבבים לטובת החשקניות בתחום, גם החברות הישראליות. הרחבה: שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי  

חזרה לשוק המקומי אך עדיין בהקשר של טראמפ, עם הדרישה האחרונה שלו מחמאס, לפיה על ארגון הטרור להחזיר בתוך 48 שעות את גופות החטופים המתים או “יגיעו פעולות מצד מדינות המעורבות”, נפתח פתח למכשול אפשרי בכל תהליך התקדמות הזה. הדרישה הזו מצביעה על מתיחות במחויבות של חמאס לשלב הבא, וגם אם יש מעט התקדמות, ההתעקשות מעלה סימני שאלה בנוגע לנכונותה להיכנס להסכם רחב יותר. במילים אחרות, אי הוודאות עדיין שוררת בהקשר של הגזרה הדרומית. ובאותו נושא, גם הגזרה הצפונית לא רגועה כאשר בסוף השבוע עלו דיווחים על תקיפות בלבנון.


אחד הנעלמים במשוואה של המשקיעים הוא האם הריבית תרד בהחלטה הקרובה. בעוד שמרבית הנתונים תומכים בהורדת ריבית כבר בנובמבר, נכון להיום עדיין יש אי וודאות סביב המלחמה. מה שכן, עבור הישראלים המלחמה בעזה לא השפיעה יותר מדי על הרגלי הצריכה של הישראליים, ולכן בעת היציאה מהמלחמה לא נראה שיש גל ביקושים שמגיע אחריה. על פי הסקירה השבועית של לידר, נתוני כרטיסי האשראי לא מראים עלייה חדה בצריכה, מכירות הדירות נותרו ברמה נמוכה, והתחזיות לצמיחה ממשיכות להיות מתונות, סביב 3.8% בלבד לשנת 2026. בלידר מציינים כי כוח הקנייה של הציבור נפגע מהעלאות המע"מ והקפאת השכר, ולכן גם אם יופיע גל ביקוש, הוא צפוי להתמקד בעיקר בתיירות לחו"ל ולא בצריכה מקומית. בהיעדר אינפלציית ביקושים מובהקת, הסביבה המאקרו כלכלית תומכת בהמשך הורדות ריבית בחודשים הקרובים.

עוד בהקשר הריבית זה שוק התעסוקה. הנתונים מצביעים על ירידה של 7.2% לעומת אוגוסט, בעיקר בקרב נשים וצעירים כשהשיפור נזקף לחזרת מפוטרי הקיץ לעבודה ומההכרה בזכאות לחל"ת ממבצע "עם כלביא"; אבל בשירות התעסוקה מזהירים: חזרת המילואימניקים עלולה לשנות את המגמה. שוק העבודה מאפשר לבנק ישראל עוד מרווח תמרון מספר דורשי העבודה ירד בספטמבר ב-7.2% - בעיקר בקרב נשים וחרדים