מעצר אזיקים חשוד
צילום: Istock

האחים כהן הורשעו בשימוש במידע פנים בפרשת ביונדווקס

5 שנים לאחר הפרשה, השופט חאלד כבוב הרשיע את השניים ודחה את טענותיהם על איפה ואיפה בבחירת כתבי האישום בפרשה; לטענתם - הדין כלפי תומר קורנפלד פעיל שוק ההון, צריך להיות זהה לדינם
ארז ליבנה | (6)

5 שנים לאחר התפוצצות הפרשה, סגן נשיא בית המשפט המחוזי, חאלד כבוב, הרשיע את האחים טל ורועי כהן בשימוש במידע פנים בפרשת ביונדווקס – מה שמהווה ציון דרך נוסף בניסיון של הרשויות להילחם בתופעה. האחים ידעו מראש על חתימתה של החברה עם רשויות האמריקאיות על ניסוי משותף ורכשו מניות לפני פרסום המידע בכוונה להרוויח מעלייתה.

 

לפי כתב ההרשעה, האחים כהן קנו את מניות החברה לאחר שנודע להם כי ב"כוונת החברה לקיים ניסוי משותף עם מחלקת הבריאות ושירותי האנוש בממשלת ארצות הברית. מידע זה, כך טוענת הפרקליטות, הועבר אל טל כהן עקב קשריו עם מנכ"ל ביונדווקס במהלך התקופה שקדמה לפרסום המידע".

 

האחים טענו שהפרקליטות נקטה בגישה של איפה ואיפה, כאשר לא האשימה את תומר קורנפלד, פעיל שוק ההון שהיה מעורב בפרשה. לטענתם כל מה שהם ידעו ולפיו ביצעו היה גם בידי תומר קורנפלד שפעל באופן דומה. בפסק הדין ניתנה התייחסות לעניין זה - "טל כהן טען גם כנגד החלטת המאשימה שלא להגיש כתב אישום כנגד תומר קורנפלד. לטענת המאשימה ההגנה לא טענה בעניין זה במישרין ועל כן טענה היא את טענותיה באותו הקשר למען הזהירות בלבד. רק במהלך עדותו של קורנפלד בבית המשפט נחשף לראשונה, לטענתה, שהוא קנה את מניות החברה בתקופה הרלוונטית, אבל אז כבר לא היה טעם להתחקות אחר נסיבות הרכישה. לטענתו של טל, קורנפלד עמד אף הוא בקשר רצוף עם בבקוב, כך שאין בין שניהם הבדל של ממש". 

תומר קורנפלד שמפעיל שירות איתותים דיווח על מידע שעלול היה להוות מידע פנים, אך בחקירתו ברשות ניירות ערך הוא נחקר כעד ולא באזהרה. רק במהלך עדותו בבית המשפט התברר שקורנפלד עצמו רכש את מניות החברה בתקופה הרלוונטית. בשלב זה כבר היה מאוחר מדי לבדוק. עוד נקודה בעייתי שעולה מפסק הדין - אל כהן, הכי לבבקוב מנכ"ל החברה את תומר קורנפלד כדי שזה יכתוב על החברה - "טל הפגיש את בבקוב עם קורנפלד כדי שזה יסייע לחברה לפרסם דיווחים חיוביים ואלו יביאו לעלייה בשער המניה".

באופן השופט כבוב השתמש בהכרעת הדין מפרשת נוחי דנקנר וכתב כי "הרשעת נאשם בפלילים על סמך ראיות נסיבתיות בלבד מחייבת את בית המשפט למצוא כי הגרסה המפלילה היא כאמור המסקנה ההגיונית היחידה המסתברת ממסכת הראיות שהוצגו בפניו. על מנת להתגבר על הקושי שבהרשעה על בסיס ראיות נסיבתיות בית המשפט מחוייב לבחון את 'חצי הכוס הריקה' תוך בחינה רצינית ומעמיקה של כל הסבר חלופי מזכה שיכול היה להתקבל בנסיבות העניין."

 

כבוב קבע כי לאחים היה את היסוד הנפשי לדעת שמדובר בשימוש אסור במידע פנים וקבע כי טל יורשע ב-2 סעיפים של שימוש במידע פנים ורועי הורשע ב-6 סעיפים. הכרעת הדין תינתן בשבועות הקרובים.

 

למה לקח 5 שנים להכריע? רק אלוהים יודע

כל הכבוד לכבוב. באמת. הבעיה היא הזמן. שנתיים לאחר שמנכ"ל ביונדווקס הודה בהעברת מידע פנים ו-5 שנים אחרי דבר העבירה, בית המשפט סופסוף קיבל החלטה. טכנית האחים עדיין יכולים לערער, אבל בלי ראיות חדשות וחותכות, אין לו כל כך סיכוי להתקבל. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אופטימי 21/12/2020 00:07
    הגב לתגובה זו
    סתם מעניין
  • 4.
    מיכה 20/12/2020 20:42
    הגב לתגובה זו
    בטח אחרי 5 שנים.
  • 3.
    בישראל הפשע משתלם יקבלו חודש על תנאי ו30 אלף קנס (ל"ת)
    ערן 20/12/2020 20:04
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שימו לב מי חשוד - תומר קורנפלד (ל"ת)
    טומי 20/12/2020 18:51
    הגב לתגובה זו
  • מאיר 09/08/2021 00:18
    הגב לתגובה זו
    תומר רכש מניות, השתמש בשירות האיתותים כדי לכתוב דברים חיוביים, הביר את המידע לאחרים - הוא השתמש במידע פנים והעביר אותו
  • 1.
    נשר הברזל 20/12/2020 13:52
    הגב לתגובה זו
    יהיה מאוד מעניין לגלות את הממצאים
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.