האקר סייבר האקרים פריצה מחשבים הייטק אבטחת מידע
צילום: Istock

עילדב צופה התאוששות משמעותית בפעילותה ברבעון השלישי

לאחר מחצית ראשונה חלשה כתוצאה מהמשבר - ההכנסות משירותי הייעוץ לאבטחת מידע וסייבר של קומסק צפויות לצמוח ב-15% ברבעון השלישי, במקביל לרווחי הון של כ-4 מיליון שקל מתחילת השנה ושיפור עמדות בחברת האשראי החוץ בנקאי - מלרן
ערן סוקול | (1)
נושאים בכתבה עילדב השקעות

חברת עילדב השקעות, חברת השקעות השולטת ב"קומסק" (100%) העוסקת במתן שירותי ייעוץ לאבטחת מידע וסייבר ומחזיקה ב"מלרן" (22.5%) העוסקת באשראי חוץ-בנקאי במגזר הערבי, מדווחת על צפי להתאוששות מהשפעות משבר הקורונה ברבעון השלישי. הכנסות קומסק צמחו ב-15%, במקביל לרווחי הון של כ-4 מיליון שקל מתחילת השנה ושיפור עמדות במלרן.

הכנסות קומסק צמחו ב-15% ברבעון השלישי

לגבי החברה המוחזקת קומסק, מציינת עילדב כי היקף הכנסותיה ברבעון השלישי צמח ב-15% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, כאשר הצמיחה מיוחסת לההיערכות טובה של לקוחות קומסק (בעיקר באירופה) להתמודדות עם משבר הקורונה תוך המשך פעילות עסקית.

בנוסף, דווח כי קומסק ערכה צעדים לצמצום הוצאותיה הקבועות על מנת להתאימן לשינויים במגזרים הגיאוגרפים בהם היא פועלת, לרבות הוצאת עובדי מטה לחל"ת במהלך תקופת הסגר השני. 

ברקע לדברים, נציין כי במסגרת תוצאות הרבעון השני של 2020, דיווחה החברה כי השלכות משבר הקורונה, הביאו לפגיעה בביקושים בשוק ה-IT במהלך החציון הראשון של השנה, בעיקר בחו"ל, בין היתר כתוצאה מסגירת עסקים, מעבר לעבודה מהבית, נוכחות נמוכה של עובדים אצל לקוחות החברה ביחד עם התגובה המיידית בטווח הקצר של רצון הלקוחות לחסוך ולהצטמצם.

עם תחילת המשבר, נערכה קומסק לתת שירות מרחוק ללקוחותיה, כאשר עובדיה פעלו הן ממשרדי החברה והן מהבית, בהתאם להנחיות התו הסגול, כאשר חלק מעובדי המטה יצאו לחל"ת.

המחצית הראשונה היתה חלשה לקומסק

במהלך המחצית הראשונה של 2020, ובמיוחד החל מחודש מרץ, נוכח פעילותן של מדינות שונות בניסיון למנוע את התפשטות נגיף הקורונה, חלה מגמה שלילית בפעילות הייעוץ הבינלאומית של קומסק, אשר הושפעה מצמצום פעילותם של לקוחות החברה בתקופות הסגר המלא, דחיית פרויקטים וצמצומם וכן מהעדר היכולת לתת שירות במקום כפי שנדרש ע"י לקוחות קומסק בחלק מהפרוייקטים.

כתוצאה ממגמה זו, הכנסות הפעילות הבינלאומית של קומסק בחודשים מרץ-מאי הושפעו לשלילה וחוו ירידה משמעותית, כאשר, מנגד, הוצאותיה הקבועות לא השתנו ביחס דומה. כתוצאה מכך, הציגה עילדב ירידה של כ-14.3% בהכנסות המחצית הראשונה של 2020 לרמה של כ-46.2 מיליון שקל, לעומת כ-53.9 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד ומניית עילדב איבדה כ-38% מתחילת השנה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

עם זאת, החל מחודש יוני, הנהלת קומסק זיהתה מגמת התאוששות בפעילות העסקית והתנעת פרויקטים שהוקפאו בתקופת שיא המשבר.

רווחי הון ושיפור עמדות במלרן

בנוסף, מציינת החברה הבוקר, כי מתחילת המחצית השניה של השנה ועד היום, תיק ניירות הערך של עילדב הניב רווח של כ-4 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    קומסק - אחלה חברה. מנהלים - ממש לא (ל"ת)
    גורג 26/10/2020 14:04
    הגב לתגובה זו
ייקור דמי הניהול
צילום: Pixabay

הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית של חברות הביטוח

עושק שלא נגמר בפוליסות החיסכון: גם באפיק השקליות גובות חברות הביטוח דמי ניהול שקרובים לאחוז על מוצר שמנהל מעל שני מיליארד שקל ומניב פחות מקרן כספית ופיקדון שקלי בלי דמי ניהול; איפה הרגולטור?
מנדי הניג |

אם חשבנו שהעושק של חברות הביטוח בפוליסות החיסכון מסתיים במסלולים על ה-S&P שם הם כנראה ניצלו את הנהירה הציבורית לאפיקים האלה, התבדינו. גם באפיק השמרני ביותר - הפוליסה השקלית הדפוס הזה ממשיך. זה אמור להיות מסלול סולידי שנותן לחוסכים יציבות, נזילות וביטחון, אבל בפועל הוא מכרה זהב בשביל חברות הביטוח ותשואת זבל לחוסכים. מדובר במוצר שמנוהלים בו למעלה משני מיליארד שקל מכספי הציבור, עם דמי ניהול שמגיעים עד ל-0.8% בשנה על השקעות שאין בהן כמעט ניהול ויש להם תחליפים באפס דמי ניהול - קרנות כספיות הן בדמי ניהול של כ-0.15%-0.2% והן מוצר עדיף שמספק תשואה טובה יותר, ופיקדונות בנקים עם אפס דמי ניהול ומק"מים גם עם אפס דמי ניהול, אך עם עמלת קנייה ומכירה (של 0.05% עד 0.1%). כל המוצרים האחרים נתנו בנטו יותר במבט לאחור ועם עלויות נמוכות יותר. איך אתם הייתם קוראים לזה? ניצול, עושק, שוד, אולי אפילו גניבה?  

צריך להגיד שזה חוקי. חברות הביטוח פועלות בהתאם לחוק, אם החוק מאפשר אז הן נכנסות לשם, אבל שלא יתפלאו אחר כך שהן בהדרגה הופכות לשנואות - הבנקים "זכו בצדק"  בטייטל של הגופים השנואים במדינה, אבל חברות הביטוח מתקרבות לשם בצעדי ענק עם ביטוחים יקרים, דמי ניהול מופרזים וניצול של חוסר הידע של הציבור. לא הוגן ולא הגון, אבל טוב לכיס - חברות הביטוח בשנת שיא ברווחים וזה מתבטא בזינוק במניות בבורסה. 

ובחזרה למוצר השקלי. מוצר פשוט עם הרבה תחליפים. פוליסת חיסכון שקלית היא הפוליסה הסולידית ביותר, אמורה להניב תשואה חסרת סיכון. הסיכון מגיע ממקור אחר לגמרי - מדמי הניהול.

במרכז התמונה נמצאת הראל, היא מנהלת כ-727 מיליון שקל במסלול השקלִי וגובה עליו 0.76% דמי ניהול. מדובר בכ-5.5 מיליון שקל שנגבים מדי שנה מהחוסכים על השקעה שהניבה 4.5% בשנה האחרונה, מתחת לתשואה של קרנות הכספיות, רק שבקרנות הכספיות  זה הנטו. בפוליסה צריך לתת 0.76% להראל וזה משאיר סדר גודל של 3.75%.

כל הפוליסות חיסכון הן בסביבה דומה של תשואה נטו - מתחת למכשירים האחרים, הראל היא לא היחידה, אבל היא הגדולה ביותר. 

בדקנו את כל הגופים -התשואה הממוצעת בפוליסות השקליות עומדת על כ-4.5% ברוטו לשנה ואם ננכה מזה את דמי הניהול - שנעים סביב 0.7%-0.8% - נשאר עם תשואה של כ-3.7% בנטו. הפיקדונות בתקופה הזו הניבו מעל 4% (ועד 4.4%), הקרנות הכספיות כ-4.5%.

חוץ מהראל שהיא הגדולה ביותר, יש פוליסה למגדל שגובה דמי ניהול של 0.78%, הפניקס 0.74%, ו-כלל עם 0.72%.

אל על ישראייר
צילום: דוברות אל על ומוני שפיר
ניתוח

סיומה של המלחמה הוא גם סיום תור הזהב של חברות התעופה הישראליות

שנתיים של שיאים יוצאי דופן בתעופה הישראלית מגיעות לסיומן: עם חזרת החברות הזרות לשמיים - אל על, ישראייר וארקיע נערכות לתחרות עזה ולשחיקה ברווחיות; מה צפוי בכל חברה והאם תור הזהב של החברות הישראליות יסתיים בנחיתה רכה? 

רונן קרסו |

מלחמת חרבות ברזל, הביאה את התעופה הישראלית לשיאים שלא היו בעבר. מרבית חברות התעופה הזרות הפסיקו לטוס ארצה, מה שהשאיר את השטח לחברות התעופה הישראליות. נתח השוק של חברות התעופה הישראליות, הכפיל את עצמו ואף יותר. שוך הקרבות מעלה את השאלה הגדולה: לאן פני הענף? יש לציין כי בשעות האחרונות יש התפתחויות שמעידות שאולי המערכה עדיין איננה מאחורינו אבל עדיין ניתן לצייר כבר את המגמה, החברות הישראליות כבר לא שולטות בשמיים והן נערכות בהתאם.

כך למשל אל על שהיתה עם נתח שוק של 21.75% בשנת 2022 הגיע לנתח שוק של 47.5% בשנת 2024 . ישראייר שהיתה בשנת 2022 עם נתח שוק של 4.3% ובאוגוסט 2025 הגיעה לנתח שוק של 15% ביציאת ישראלים לחו"ל. וארקיע שהיתה עם נתח שוק  של 3.7% בשנת 2022 ובקיץ השנה ,בחודש  אוגוסט, טסה לנתח שוק של 12.3% בנמל בן גוריון. אלו נתונים פנומינליים ,שאינן אפשריים במהלך עסקים רגיל ,שבו המאבק הוא על גידול או קיטון ,של שברי אחוזים.

מניית אל על הגיבה בהתאם ומשווי שוק של  2.4 מיליארד שח, לפני המלחמה ,הגיעה לשווי שוק של מעל 9 מיליארד ולרווחים עצומים. אל הרוויחה בשנה שעברה 545 מיליון דולר,נתח השוק בקו לארצות הברית עלה ל-90% החוב ירד מ-1.4 מיליארד דולר לפני המלחמה ל-75 מיליון דולר בסוף 24 ומגרעון של 210 מיליון דולר עברה להון חיובי של 520 מיליון דולר בסוף 2024.

ישראייר לפני המלחמה היתה בשווי שוק של 260 מיליון שח ובשיא הגיעה ל 600 מיליון שקל, היא הכניסה 453 מיליון דולר בשנת 2024 ,הרווח הנקי שלה באותה השנה ,עמד על 24 מיליון דולר וכמות הנוסעים שהטיסה החברה בשנת 2024 עמדה על 1.46 מיליון. ארקיע היא חברה פרטית, ההערכה היא שהשנה ארקיע תסיים עם שיא בהכנסות של למעלה מ-450 מיליון דולר ועם רווח של כ 20 מיליון דולר. אלא שתור הזהב של התעופה הישראלית עומד בפני סיום, עדיין יש התפתחויות בשעות האחרונות אנחנו עדים להתחממות גזרתית נוספת ואין לדעת לאן זה יתפתח, עם זאת, מרבית החברות הזרות המשמעותיות חזרו לטוס לארץ בקו ת"א-ניו יורק דלתא ויונייטד חזרו ואמירקן איירליינס בדרך ובכללי הצפי הוא שגם רינאייר ואיזיגט ,ישובו לטוס ארצה באפריל הקרוב. 

אפילו ישנם דיבורים על כך שטורקיש ,ישובו לטוס לארץ. בשיא ,לפני המלחמה, ביצעה טרקיש 49 טיסות שבועיות ארצה ,ששימשו בעיקר עבור טיסות הקונקשיין ונתח השוק  שלה בנתב"ג ,עמד על כמעט 7% בשנת 2022 לפני המלחמה.