האקר סייבר האקרים פריצה מחשבים הייטק אבטחת מידע
צילום: Istock

עילדב צופה התאוששות משמעותית בפעילותה ברבעון השלישי

לאחר מחצית ראשונה חלשה כתוצאה מהמשבר - ההכנסות משירותי הייעוץ לאבטחת מידע וסייבר של קומסק צפויות לצמוח ב-15% ברבעון השלישי, במקביל לרווחי הון של כ-4 מיליון שקל מתחילת השנה ושיפור עמדות בחברת האשראי החוץ בנקאי - מלרן
ערן סוקול | (1)
נושאים בכתבה עילדב השקעות

חברת עילדב השקעות, חברת השקעות השולטת ב"קומסק" (100%) העוסקת במתן שירותי ייעוץ לאבטחת מידע וסייבר ומחזיקה ב"מלרן" (22.5%) העוסקת באשראי חוץ-בנקאי במגזר הערבי, מדווחת על צפי להתאוששות מהשפעות משבר הקורונה ברבעון השלישי. הכנסות קומסק צמחו ב-15%, במקביל לרווחי הון של כ-4 מיליון שקל מתחילת השנה ושיפור עמדות במלרן.

הכנסות קומסק צמחו ב-15% ברבעון השלישי

לגבי החברה המוחזקת קומסק, מציינת עילדב כי היקף הכנסותיה ברבעון השלישי צמח ב-15% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, כאשר הצמיחה מיוחסת לההיערכות טובה של לקוחות קומסק (בעיקר באירופה) להתמודדות עם משבר הקורונה תוך המשך פעילות עסקית.

בנוסף, דווח כי קומסק ערכה צעדים לצמצום הוצאותיה הקבועות על מנת להתאימן לשינויים במגזרים הגיאוגרפים בהם היא פועלת, לרבות הוצאת עובדי מטה לחל"ת במהלך תקופת הסגר השני. 

ברקע לדברים, נציין כי במסגרת תוצאות הרבעון השני של 2020, דיווחה החברה כי השלכות משבר הקורונה, הביאו לפגיעה בביקושים בשוק ה-IT במהלך החציון הראשון של השנה, בעיקר בחו"ל, בין היתר כתוצאה מסגירת עסקים, מעבר לעבודה מהבית, נוכחות נמוכה של עובדים אצל לקוחות החברה ביחד עם התגובה המיידית בטווח הקצר של רצון הלקוחות לחסוך ולהצטמצם.

עם תחילת המשבר, נערכה קומסק לתת שירות מרחוק ללקוחותיה, כאשר עובדיה פעלו הן ממשרדי החברה והן מהבית, בהתאם להנחיות התו הסגול, כאשר חלק מעובדי המטה יצאו לחל"ת.

המחצית הראשונה היתה חלשה לקומסק

במהלך המחצית הראשונה של 2020, ובמיוחד החל מחודש מרץ, נוכח פעילותן של מדינות שונות בניסיון למנוע את התפשטות נגיף הקורונה, חלה מגמה שלילית בפעילות הייעוץ הבינלאומית של קומסק, אשר הושפעה מצמצום פעילותם של לקוחות החברה בתקופות הסגר המלא, דחיית פרויקטים וצמצומם וכן מהעדר היכולת לתת שירות במקום כפי שנדרש ע"י לקוחות קומסק בחלק מהפרוייקטים.

כתוצאה ממגמה זו, הכנסות הפעילות הבינלאומית של קומסק בחודשים מרץ-מאי הושפעו לשלילה וחוו ירידה משמעותית, כאשר, מנגד, הוצאותיה הקבועות לא השתנו ביחס דומה. כתוצאה מכך, הציגה עילדב ירידה של כ-14.3% בהכנסות המחצית הראשונה של 2020 לרמה של כ-46.2 מיליון שקל, לעומת כ-53.9 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד ומניית עילדב איבדה כ-38% מתחילת השנה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

עם זאת, החל מחודש יוני, הנהלת קומסק זיהתה מגמת התאוששות בפעילות העסקית והתנעת פרויקטים שהוקפאו בתקופת שיא המשבר.

רווחי הון ושיפור עמדות במלרן

בנוסף, מציינת החברה הבוקר, כי מתחילת המחצית השניה של השנה ועד היום, תיק ניירות הערך של עילדב הניב רווח של כ-4 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    קומסק - אחלה חברה. מנהלים - ממש לא (ל"ת)
    גורג 26/10/2020 14:04
    הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?