האקר סייבר האקרים פריצה מחשבים הייטק אבטחת מידע
צילום: Istock

עילדב צופה התאוששות משמעותית בפעילותה ברבעון השלישי

לאחר מחצית ראשונה חלשה כתוצאה מהמשבר - ההכנסות משירותי הייעוץ לאבטחת מידע וסייבר של קומסק צפויות לצמוח ב-15% ברבעון השלישי, במקביל לרווחי הון של כ-4 מיליון שקל מתחילת השנה ושיפור עמדות בחברת האשראי החוץ בנקאי - מלרן
ערן סוקול | (1)
נושאים בכתבה עילדב השקעות

חברת עילדב השקעות, חברת השקעות השולטת ב"קומסק" (100%) העוסקת במתן שירותי ייעוץ לאבטחת מידע וסייבר ומחזיקה ב"מלרן" (22.5%) העוסקת באשראי חוץ-בנקאי במגזר הערבי, מדווחת על צפי להתאוששות מהשפעות משבר הקורונה ברבעון השלישי. הכנסות קומסק צמחו ב-15%, במקביל לרווחי הון של כ-4 מיליון שקל מתחילת השנה ושיפור עמדות במלרן.

הכנסות קומסק צמחו ב-15% ברבעון השלישי

לגבי החברה המוחזקת קומסק, מציינת עילדב כי היקף הכנסותיה ברבעון השלישי צמח ב-15% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, כאשר הצמיחה מיוחסת לההיערכות טובה של לקוחות קומסק (בעיקר באירופה) להתמודדות עם משבר הקורונה תוך המשך פעילות עסקית.

בנוסף, דווח כי קומסק ערכה צעדים לצמצום הוצאותיה הקבועות על מנת להתאימן לשינויים במגזרים הגיאוגרפים בהם היא פועלת, לרבות הוצאת עובדי מטה לחל"ת במהלך תקופת הסגר השני. 

ברקע לדברים, נציין כי במסגרת תוצאות הרבעון השני של 2020, דיווחה החברה כי השלכות משבר הקורונה, הביאו לפגיעה בביקושים בשוק ה-IT במהלך החציון הראשון של השנה, בעיקר בחו"ל, בין היתר כתוצאה מסגירת עסקים, מעבר לעבודה מהבית, נוכחות נמוכה של עובדים אצל לקוחות החברה ביחד עם התגובה המיידית בטווח הקצר של רצון הלקוחות לחסוך ולהצטמצם.

עם תחילת המשבר, נערכה קומסק לתת שירות מרחוק ללקוחותיה, כאשר עובדיה פעלו הן ממשרדי החברה והן מהבית, בהתאם להנחיות התו הסגול, כאשר חלק מעובדי המטה יצאו לחל"ת.

המחצית הראשונה היתה חלשה לקומסק

במהלך המחצית הראשונה של 2020, ובמיוחד החל מחודש מרץ, נוכח פעילותן של מדינות שונות בניסיון למנוע את התפשטות נגיף הקורונה, חלה מגמה שלילית בפעילות הייעוץ הבינלאומית של קומסק, אשר הושפעה מצמצום פעילותם של לקוחות החברה בתקופות הסגר המלא, דחיית פרויקטים וצמצומם וכן מהעדר היכולת לתת שירות במקום כפי שנדרש ע"י לקוחות קומסק בחלק מהפרוייקטים.

כתוצאה ממגמה זו, הכנסות הפעילות הבינלאומית של קומסק בחודשים מרץ-מאי הושפעו לשלילה וחוו ירידה משמעותית, כאשר, מנגד, הוצאותיה הקבועות לא השתנו ביחס דומה. כתוצאה מכך, הציגה עילדב ירידה של כ-14.3% בהכנסות המחצית הראשונה של 2020 לרמה של כ-46.2 מיליון שקל, לעומת כ-53.9 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד ומניית עילדב איבדה כ-38% מתחילת השנה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

עם זאת, החל מחודש יוני, הנהלת קומסק זיהתה מגמת התאוששות בפעילות העסקית והתנעת פרויקטים שהוקפאו בתקופת שיא המשבר.

רווחי הון ושיפור עמדות במלרן

בנוסף, מציינת החברה הבוקר, כי מתחילת המחצית השניה של השנה ועד היום, תיק ניירות הערך של עילדב הניב רווח של כ-4 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    קומסק - אחלה חברה. מנהלים - ממש לא (ל"ת)
    גורג 26/10/2020 14:04
    הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה 1.18%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת

טבע התחזקה אחרי הגשת בקשה ל-FDA לאישור זריקה תת-עורית לסכיזופרניה; עסקת הייצוא למצרים לקראת אישור סופי ושותפויות הגז זינקו והרימו את מדד הסקטור כולו; נאוויטס עם סיקור ראשוני של איי.בי.איי ואפסייד של כ-30%; מגזר הפיננסים נצבע באדום היום אחרי רצף של עליות בימים האחרונים

מערכת ביזפורטל |

  


הבורסה ננעלה במגמה מעורבת ושיחזרה את הנעילה אתמול. ת"א 35 הוסיף 0.6% העליות בת"א 90 נמחקו והמדד ירד 0.1%.

במגזר הפיננסים התמונה שונה - הבנקים יורדים בכ-0.8%, בעוד ת"א ביטוח ירד קלות, בכ-0.2%. ת"א נדל"ן עלה 0.1%, בעוד ת"א נפט וגז זינק 1.9%.


בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפויות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.

על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש 3.83%   , שברון ורציו רציו פטרול יהש -2.23%   זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר - ישראל ומצרים מתקרבות לחתימה: מתווה יצוא הגז מלוויתן יוצא לדרך