אנדראס פיביג יור ומנכל IFF
צילום: Eric van den Brulle

IFF: ההכנסות עלו ב-4%; עקפה את צפי האנליסטים

IFF מדווחת על הכנסות של 1.35 מיליארד דולר ברבעון הראשון ורווח של 1.62 דולר למניה. השפעת הקורונה: גידול בביקושים למוצרים מסוימים, לצד חולשה במגזרים אחרים
איתן גרסטנפלד |

חברת הטעמים הדואלית איי.אפ.אפ (IFF), החברה הגדולה ביותר בבורסה במונחי שווי שוק, מדווחת על תוצאות הרבעון הראשון של השנה, ומציגה גידול של 4% בהכנסות לצד רווח מתואם של 1.62 דולר למניה. החברה עקפה את צפי האנליסטים בשורה העליונה והתחתונה. בעקבות התפשטות נגיף הקורונה החברה חווה גידול בביקושים למוצרים מסוימים (מזון ארוז, משקאות, היגיינה וחיטוי) לצד חולשה במגזרים אחרים (הבישום הקוסמטיקה, והאוכל).

החברה שרכשה לפני כשנתיים את פרוטרום (ולכן נרשמה בבורסה המקומית, לצד מסחר בניו יורק) דיווחה על הכנסות של 1.35 מיליארד דולר, גידול של 4%, בהשוואה לכ-1.3 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד. החברה עקפה את צפי האנליסטים שעמד על 1.31 מיליארד דולר.

בשורה התחתונה, הרווח למנייה ברבעון הראשון, הסתכם בכ-1.15 דולר למנייה, בהשוואה לרווח של 0.96 דולר למנייה ברבעון המקביל אשתקד. הרווח המתואם למנייה הסתכם ב-1.62 דולר למנייה, בהשוואה לרווח של 1.57 דולר למנייה בדילול מלא ברבעון המקביל אשתקד. צפי האנליסטים היה לרווח של 1.59 דולר למנייה.

הרווח התפעולי, עמד על כ-196.2 מיליון דולר, גידול של 20% בהשוואה, לכ-163.9 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

השפעות התפשטות הקורונה

לדברי החברה, היא חווה ביקוש משמעותי לחומרי גלים ופתרונות במספר מוצרים צרכניים, וביניהם מזון ארוז, משקאות, היגיינה וחיטוי, אשר מהווים כ-85% מסך הכנסות החברה בשנת 2019. במקביל, מנגד, מזהה החברה חולשה בפעילויות אחרות החשופות לשיבושים זמניים בגישת צרכנים לשווקי הצריכה, דוגמת תחום הבישום ותחום הקוסמטיקה, וערוצים מחוץ לבית, כמו שירותי אוכל.

אנדראס פיביג, יו"ר ומנכ"ל IFF: "אני גאה על הדרך שבה כל עובדי IFF התנהלו אל מול לקוחותינו בעולם בתנאים מאתגרים ביותר. ביצועים החזקים שלנו ברבעון הראשון מהווים הוכחה לחוזקם של פעילויותינו העסקיות ולתפקידה של IFF כשותף חיוני בשרשרת הייצור העולמי. הצגנו צמיחה חזקה בשורה העליונה ובשורה התחתונה, המשקפות את הגיוון הנרחב בפורטפוליו המוצרים שלנו, כמו גם את התפקיד החשוב שאנו ממלאים בחיי הצרכנים. גם בעת גידול בביקוש ובסביבה תפעולית מאתגרת, הצוותים שלנו המשיכו לייצר סינרגיות לפעילות פרוטרום שנרכשה, לקדם את תוכנית המיזוג שלנו עם DuPont ולסייע בידי מי שמגן על הקהילות שלנו, ובכלל זה באמצעות יצירת יותר מ-65 טון של מוצרי היגיינה לידיים ובפיתוח של ריח חדש, "HOPE 2020", בזמן שיא".

"היכולת שלנו לאמץ ולשנות במהירות את פעילותנו השגרתית היא שאפשרה לנו לנהל באחריות את פעילויותינו העסקיות, תוך המשך עמידה בדרישות הלקוחות, חרף כמה מכשולים לוגיסטיים ברחבי העולם. בזמן שהמגבלות הרגולטוריות שנועדו להגן על בריאות הציבור השתנו בעולם לאורך הרבעון, פעלנו במסגרת אתגרים אלו כדי להבטיח שהשינויים בשרשרת הייצור והאספקה שלנו יהיו מינימאליים. הגנה על בריאותם ושלומם של עמיתינו, במיוחד אלה שהמשיכו להגיע למתקנינו, המשיכה להיות בראש מעייננו בהתנהלותנו אל מול אתגרי מגיפת ה-COVID-19".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.