חגית ויינשטוק
צילום: ליהי אדל-חסון
ראיון

גם אם מחר יותר ייצוא הקנאביס, אין עדיין אף חברה שיכולה לייצא

הבוקר דווח כי הצו שמתיר יצוא קנאביס רפואי צפוי להיחתם בימים הקרובים וכל מי שמחזיק רישיון גידול קנאביס, יוכלו לבקש אישור לייצאו לחו"ל; עם זאת, לדברי עו"ד חגית ויינשטוק, החברות בארץ עדיין לא באמת מוכנות רגולטורית לייצוא לאירופה
ערן סוקול | (13)

הבוקר דווח כי הצו שמתיר יצוא קנאביס רפואי צפוי להיחתם בימים הקרובים על ידי שר הכלכלה אלי כהן, וכל מי שמחזיק רישיון גידול קנאביס, יוכלו לבקש אישור לייצאו לחו"ל. על רקע הדיווח, מניות הקנאביס הרפואי מזנקות היום בתל אביב בהובלות המניות קנביטאינטליקנה קנאשור שיח מדיקל 0% ומניית אינטרקיור 0% . אז למרות שכבר שמענו אינספור פעמים דיווחים לפיהם הייצוא עוד רגע מאושר, נניח לרגע שהפעם אכן זה יקרה. כעת עולה השאלה, מה יקרה ביום שאחרי?

לצורך כך, ערכנו ראיון עם אחת מחלוצות רגולציית הקנאביס בארץ, עו"ד חגית ויינשטוק, מייסדת-שותפה במשרד עוה"ד ויינשטוק-זהבי (Weinstock-Zehavi & Co Law) העוסק בארץ כבר מאז 2015 ברגולציית קנאביס רפואי בשווקי ישראל אירופה וקנדה. עו"ד ויינשטוק והמשרד שלה, ליוו בשנים האחרונות עסקאות רבות בתחום הקנאביס הרפואי, והיא חתומה על תיווך וליווי של עסקאות קנאביס עבור חברות ומשקיעים מישראל, קנדה ואירופה בהיקף של כמה עשרות מיליוני דולרים.

 

אז נניח שבשבוע הבא החברות יקבלו אישור לייצוא קנאביס מישראל, האם זה אומר שבאמת הן יוכלו לייצא?

"אם בימים הקרובים יפורסם הצו, אז ביום שאחרי חברת קנאביס ישראלית שרוצה לשים מכולה בנמל ולשגר אותה, צריכה עוד לעבור את התהליך הטבעי שצריך לקרות – המדינה שממול צריכה להוציא רשיון ייבוא ובשביל זה צריך לעמוד בקריטריונים מסויימים, ובהם רק כ-30% יעמדו ורק בעוד כחודשיים-שלושה. כלומר רק חברות אלה מוכנות רגולטורית לייצוא לאירופה, למרות שכל החברות חושבות שהן מוכנות".

"השוק האירופאי מגדיר בצורה מאוד הדוקה מי יכול לשווק ולמכור קנאביס רפואי, והרגולציה שם עוקבת אחרי האיכות כבר מרמת הזרע. הדרך ברורה למי שרוצה להצליח להיכנס לשוק הזה, הרבה מאוד חברות פונות אלינו עם הרצון לשווק את הקנאביס שלהן בשוק האירופי כי הוא חזק מאוד. אנחנו אומרים להן שאנחנו יודעים בדיוק מה צריך לעשות, ושזו לא דרך קלה, אבל היא מוודאת שהחברות שנשארות ואכן מצליחות בסוף להכניס חומר לאירופה הן רק שחקניות רציניות בקנה מידה בינלאומי, מכל הבחינות – יציבות פיננסית, מענה רגולטורי, הדירות של התוצרת ושל המוצרים. הקשר הטוב עם הרגולטורים במדינות האירופאיות חשוב בדיוק כמו הקשר איתם פה בישראל, ומי שאין לו את זה לא יכול להתקדם שם".

 

"נכון להיום אף אחד פה לא מוכן לייצוא. אין ספק שהחברות פה רוצות לייצא ויש להן חומר, והוא חומר מעולה, אבל הוא לא עומד ברגולציה הגרמנית. למה? כי חומר שעובר את הרגולציה הזו חייב קודם כל לענות על תקן EU-GMP  כבר מרמת הזרעים, דרך גידול ועד רמת המוצר, וגם לעבור את המונוגרפיה של הגרמנים. את זה אף חברה עוד לא עושה פה. הם חושבים שאם יש להם פה חממות והם מגדלים בהן חומר עם זרעים שלא עברו את הסינון האירופאי הם יוכלו לייצא, אבל זה לא קיים וזה לא אפשרי. זה משהו שאני אומרת לכל החברות שמגיעות אלינו ורוצות לייצא, צריך לדעת מה הכללים במגרש שאתה נכנס אליו אם אתה רוצה לנצח במשחק".

  

מתי להערכתך צפוי להתחיל ייצוא הקנאביס בפועל?

"תוך חצי שנה מייצאים את הטון הראשון. חברות שיכולות לייצא הן רק חברות שעומדות במונוגרפיות ואנליטיקות מרמת הזרעים והצמחים, ומסוגלות לשקף את העמידה הזאת לרגולטור בצורה הנכונה. האנליטיקות זה פירוט של הצמח, כלומר מה מרכיב אותו, והמונוגרפיה (COA - Certificate Of Authenticity)  היא היסטוריה של הזרעים שנזרעו – כל גוף רגולטורי בעולם מבקש את ההיסטוריה החוקית הזו עוד לפני הגעת הזרעים למפעל. הביפארם, זה היק"ר של גרמניה - הגוף הרגולטורי הגרמני שמאשר קנאביס רפואי ושכל האיחוד פועל לפיו, יודע בדיוק מה הוא רוצה לראות, ודורש לראות את זה בצורה מסודרת, אחרת הוא לא מעביר את החברה.

 

אנחנו נמצאים כרגע בשלבים אחרונים של הכנת החברות שפנו אלינו כדי לצאת לייצוא וביצוע התיקונים שעליהם אנחנו עובדים, והפעילות מול הרגולטור האירופאי כבר נמצאת בתהליך לקראת סיום, אז אני מאמינה שתוך חודשיים הן יהיו מוכנות. אבל צריך להבין שמתחילתו ועד סופו התהליך לוקח כ-9 חודשים, אז חברות שעוד לא התחילו את התהליך יישארו מאחור, תלוי כמה החברה מוכנה ובאיזה שלב היא נמצאת מבחינת הרגולציה והמסמכים שצריך להציג".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

הייצוא אם וכאשר יהיה - יתרכז בגרמניה, קנדה? היכן בעצם?

"בשביל ישראליות זה קודם כל אירופה. כאמור השוק האירופאי הוא ענק, והוא קרוב יותר גיאוגרפית מהשוק הקנדי, שגם ככה כבר מוצף במגדלים. לעומתו, השוק האירופאי מתאפיין במחסור בחומר. יש שם כבר מיליוני מטופלים עם רישומים ורישיונות, אבל עוצרים את החלוקה כי אין עדיין ייצוא לאירופה ואין אישור ייבוא ושיווק. אז אם הצמיחה שם עומדת על 120% בממוצע בשנה, ברגע שייפתחו השערים אנחנו נראה זינוק הרבה מעבר ל-150% צמיחה בשנה".

האם הדרישות הרגולטוריות לצורך ייצוא לאירופה, צפויות להשפיע מהותית על העלויות?

"זה נכון שהרגולציה שיש באירופה על קנאביס רפואי משפיעה על עלות הייצור, אבל מי שרוצה לשחק במגרש הענק הזה, ולספק סחורה למאות אלפי מטופלים, חייב לעשות את הדרך הזו בכל מקרה אחרת הוא לא יחזיק מעמד. אירופה זה שוק ענק. יש שם מחסור עצום, והשוק הזה גדל בממוצע ב-120% כל שנה אבל מול כל זה יש רק ספק אחד של קנאביס רפואי – בדרוקאן.

באיזה עולם זה הגיוני? בשביל לראות את המחסור בעיניים מספיק להסתכל על התורים שיש מחוץ לבתי המרקחת בגרמניה שמטפלים במטופלי קנאביס רפואי. אי אפשר לראות את זה מישראל, אבל ביקור אחד בפרנקפורט ואתה מבין הכל. צריך להבין שגרמניה היא גם בפועל פורטל ייצוא לכל אירופה, אז כאחת שמייצגת היום 6 מתוך 10 חברות קנאביס גרמניות אני יכולה להגיד לך שעל כל קילו של שמן קנאביס שעובר את הביפארם - הרגולציה הגרמנית וכפועל יוצא את הרגולציה האירופאית, יש לפחות 200 מטופלים שצריכים אותו".

 

מה חסר לחברות המקומיות כדי לייצא, ואיך זה שהן לא נערכו לזה?

"רוב החברות רצו להאמין שמה שחסר להן יסתדר עד הייצוא, אבל למעשה הן היו צריכות לעבוד מלמעלה למטה ולעשות הכל לפי הרגולציה הגרמנית כדי להיות מוכנים מראש. אפשר בקלות לדאוג שהחברות בשוק הישראלי יהיו מוכנות לייצוא אבל הן צריכות להיות מתודרכות עפ"י החוק האירופאי. חשבו פה שדברים יסתדרו מאליהם, אבל זה לא עובד ככה. יש חוקים שצריך לעמוד בהם.

אנחנו מתמחים ברגולציית קנאביס מאז 2015 ועובדים צמוד עם הרגולטור הגרמני כבר שנים – אתה לא מגיע לייצג 6 חברות קנאביס גרמניות סתם ככה. צריך להיות בקשר הדוק עם הרגולטור. בגלל זה חיברנו חברות ישראליות שאנחנו עובדים איתן לחברות גרמניות לצורך הקמת מערכי שיווק והפצה באירופה.

בגלל שהתקן שמכתיב את ההתנהלות האירופאית הוא גרמני, החברות הגרמניות למעשה מתדרכות את הישראליות בתקן ובדרישות, מכתיבות להן מה הצעדים שצריך לעשות, ולפי זה עובדים נכון. חברות כאלו, שעבדו מראש לפי התקן או עשו הסכם אסטרטגי עם חברה גרמנית כבר מוכנות רגולטורית ויכולות כאמור להתחיל למכור לאירופה תוך חודשיים, כי הן למעשה כבר עובדות בפועל עם הרגולטור המקומי".

 

לאחרונה דווח על ייבוא קנאביס בהיקף נרחב על ידי חברות שונות, איך ישפיע הייבוא על המחירים בשוק המקומי?

"יש הרבה ייצור מקומי, אבל הייבוא הכרחי בשלב זה. הוא יציב את השוק המקומי במקום יותר ריאלי ולא יהיה לחץ להעלות את המחירים".

 

איך את רואה את הרופרמה בשוק המקומי והשפעתה על מרווחי ורווחי החברות? על פי הערכות שקיבלנו, הרווחים שלהן יתכווצו

"הרפורמה כרגע פועלת רגיל, והרווחים בשוק המקומי הם מטאוריים. בהמשך האיכות תכתיב את התמחור ואת המרווחים. חברות יכולות לשמור על הרווחים שלהן, הן רק צריכות להיות אלו שיש להן איכות חומר מבוקשת ואז הרווחים שלהן יהיו גבוהים. בואו לא נשכח שהמרכז של התעשייה הזו הם המטופלים.

המטופלים מכירים את החומר יותר טוב מכל אחד, והם יודעים מה הם צריכים, איזו איכות צריכה להיות לזה ומה עוזר להם. יודעים להבדיל בין חומר טוב לרע גם היום – אז בשלב הבא מה שנראה הוא שוק של קונים, ואלה הם קונים חכמים, והם לא יקנו כל מה שיש. מי שיציע חומר עם עובש לא יחזרו אליו. מי שיציע חומר באיכות גבוהה ויעמוד בזה לאורך זמן יראה עלייה יפה ברווחיות שלו".

 

לאן הולך השוק מבחינת מיזוגים ורכישות, ומי מהישראליות היא מועמדת טובה להתמזג?

"טכנולוגיות ישראליות שכבר מייצרות מכירות בעולם נמצאות כבר היום בתהליכי מיזוג לחברות ציבוריות בחו"ל ובארץ. השוק צמא לטכנולוגיות בעלות הכנסה ו-IP איכותי, ושם נמצאים המיזוגים החזקים. חברות קנאביס ישראליות צפויות להתמזג גם ביניהן וגם עם חברות מחו"ל כי הן הכינו את הנכסים שלהן מצוין. ההסתכלות היום על ישראל היא כעל עוד מדינה אירופאית, ושוק החברות הישראליות ידוע ומבוקש בעולם כי זה שוק של מטופלים מאוד מותווה דרך שמתפתח מאוד גם פנימה וחזק בפני עצמו.

אנחנו עומדים בארץ על 60 אלף חולים, הצפי של היק"ר מדבר על 100 אלף חולים, ועם ההתוויות בהמשך יהיה מדובר על מאות אלפי חולים וזה כבר שוק עם הכנסות של מעל למיליארד שקל, אז ברור שהחברות בחוץ מסתכלות על הישראליות כמועמדות לרכישה. מעבר לזה, בגלל שהרכישות נעשות יקרות והעלויות מתחילות לטפס, גם חברות ישראליות יתמזגו בינן לבין עצמן, כל אחת עם הפעילות שיש לה – חברה שעושה גנטיקה, עם חברה שעושה מו"פ או טכנולוגיה וחברה שעושה ייצור למשל, זה שילוב חזק מאוד וכל חברה שדאגה לפתח פעילות אמיתית באחד מהתחומים הללו היא מועמדת טובה למיזוג כי היא מביאה ערך מוסף עצום בשוק שכבר לא בתולי".

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    מטופל 31/03/2020 01:36
    הגב לתגובה זו
    למה יש לכם חציר לא קנאביס כל החברות בארץ לא יודעות לגדל ועוד מקרנים את הקנאביס חחח לא שווה שקל
  • 9.
    חיים בסרט 04/03/2020 08:19
    הגב לתגובה זו
    ראינו כמה עובשים אתם מוכרים בשקיות שלכם. זה שוק שלנו המטופלים ואין סיכוי שאני קונה שוב BoL אחרי מה שהיה בשקית שהבאתי שבוע שעבר מסופרפארם. מזעזע. תתפטרו
  • 8.
    סופסוףףףףףףףף 04/03/2020 08:18
    הגב לתגובה זו
    כולם במדינה הזאת חושבים שהכל בנפנופי ידיים. יש רגולציה וחוקים ותצטרכו לעמוד בהן. תתחילו להתבגר ולא רק לצעוק אני אני כל היום
  • 7.
    דניאל 03/03/2020 21:52
    הגב לתגובה זו
    קצב מכירות עולה איכות זנים איכותית רשיון של היק"ר תו תקן פוטנציאל ענק שם לדעתי
  • הצחקת אותי! (ל"ת)
    שי 04/03/2020 02:14
    הגב לתגובה זו
  • בגלל זה תפסיד את כול הכסף שלך בחברות קנקיות של דמיונות (ל"ת)
    דניאל 04/03/2020 09:30
  • 6.
    רוני 03/03/2020 21:30
    הגב לתגובה זו
    ל BOL כבר יש GMP אירופאי והיא כבר הוציאה מוצרים לחו"ל
  • תרדוף 04/03/2020 10:15
    הגב לתגובה זו
    עובשים
  • 5.
    חיכינו 3 שנים - נחכה עוד כמה חודשים ... (ל"ת)
    אבי 03/03/2020 17:50
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מדינה הגירה פח אשפה של פוטין במזרח התיכון (ל"ת)
    גן עדן של שוטים 03/03/2020 16:59
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    250 שקל ל10 גרם פושעים מתעמרים בחולים קשה (ל"ת)
    גן עדן של שוטים 03/03/2020 16:58
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ארורים רשעים היכן שדות הגידול שנים שרפתם לריק (ל"ת)
    גן עדן של שוטים 03/03/2020 16:58
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מייבאים מפורטוגל ליצמן מוכן לרפורמה כמו לכתר קורונה (ל"ת)
    גן עדן של שוטים 03/03/2020 16:56
    הגב לתגובה זו
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

3 הערות על הנפקת ארית

על "מידע פנים מוסדי", על החשיבות לעקוב אחרי הדלפות בתקשורת והאם לארית יש הזמנה משמעותית בדרך?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ארית

ארית ארית תעשיות 0%   ניסתה להנפיק את החברה הבת רשף שמהווה 99% מהפעילות שלה עצמה לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל לפני הכסף. זה ביטא שווי נמוך לארית עצמה והמניה ירדה במקביל לכתבות שפורסמו כאן: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

כשהמניה קרסה, המוסדיים אמרו לחברה - עצרו. המניה חזרה לעלות ואז המוסדיים והחברה סיכמו על סוג של הנפקה פרטית - גיוס של 550 מיליון שקל לרשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל לפני הכסף. רגע אחרי הגיוס לארית 80% מרשף שיש לה שווי אחרי הכסף של 4.15 מיליארד שקל, כשארית עצמה נפגשה עם  מעל 400 מיליון שקל כשלצד המזומנים בקופה, אפשר להעריך שיש לה סדר גודל של 1 מיליארד שקל.  אלו המספרים, עכשיו על הדרך הבעייתית שבה ארית-רשף נפגשו עם הכסף


1. ארית או המוסדיים סיפקו מידע לכלכליסט בכל אחת מהנקודות הקריטיות. לדוגמה - ביום שבו הוחלט על עצירת ההנפקה והמניה זינקה בחזרה, המניה אומנם עלתה, אבל כשהמידע דלף לכלכליסט היא זינקה, ורק אז החברה דיווחה על עצירת ההנפקה באופן רשמי. אתמול המניה ירדה ב-3%, המידע נמסר לכלכליסט (שעושה כמובן עבודה עיתונאית טובה) והמניה קרסה ב-6%. ורק אז הגיע הדיווח הרשמי. ההדלפות האלו חשובות למשקיעים הפרטיים - תקראו אותם ראשונים ותרוויחו. כן, זו פרסומת לכלכליסט, במיוחד לגולן חזני. אין דבר כזה מידע מושלם, לפעמים מידעים מתבררים כטעויות או בלוני ניסוי, אבל זה לא סוד שחלק מהמידע שהוא מעביר עוזר מאוד למשקיעים. 

יש כאן שאלה על המשקיעים הקטנים ועל מי עושה סיבוב עליהם דרך ההדלפות, אבל בשורה התחתונה - משקיעים צריכים לצבור מידע מכל מקור מידע. 

2. נחמיא גם לנו - היה די ברור שהמניה תיפול כי הערך שלה בהנפקה היה נמוך מהערך בשוק, והיו סימנים מקדימים לסוג של ניפוח. הצפנו את זה (ראו לינקים למעלה). מי שקרא יכול היה לברוח בזמן. הניתוחים הפיננסים לא משקרים, אבל הם לא מספרים את כל התמונה. 

3 מידע פנים מוסדי - אנחנו מאוד מעריכים את מנהלי ההשקעות שמובילים את הפניקס, מור, כלל ומיטב. אבל או שיש להם "מידע פנים מוסדי" על ארית ורשף ולכן הם קנו או שלא אכפת להם מהכסף שלכם. הם השקיעו 550 מיליון שקל ברשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל, זה לא ה-5 מיליארד שארית נסחרה, זה גם לא ה-4.3 מיליארד שרשף ביקשה לפני חודש, אבל גם 3.6 מיליארד שקל לחברה זה סכום משמעותי. נכון, היא תרוויח השנה סכום של 300 מיליון שקל (הערכה שלנו) כשהמחצית השנייה של 2025 תהיה מצוינת. הנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה במחצית השנייה. אפילו יותר. קצב רווחים של המחצית השנייה הוא כ-400 מיליון שקל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: המשך הראלי והאם ארית תנפיק בנאסד"ק?

מערכת ביזפורטל |

אחרי העליות אתמול בתל אביב לשיא חדש ואחרי שבלילה וול סטריט סגרה בירוק, הפתיחה הבוקר צפויה להיות חיובית. המניות הדואליות חוזרות עם פער של 0.2%, כש אנלייט אנרגיה 0%  ו אלביט מערכות 0%   צפויות לעלות בכ-1.4%. הנה המניות הגדולות (הקלקה תיפתח את טבלת מניות הארביטראז' המלאה):



אנחנו בימים האחרונים של דצמבר, ימים של שיפוץ תשואות, ימים של ראלי - לפחות מבחינה סטטיסטית. תל אביב היא אחת הבורסות הטובות בעולם השנה, אבל למרות כל ההמלצות של מנהלי השהקעות, אנליסטים ומומחי השקעות, זה הזמן להיזהר. הראלי יימשך כנראה בזמן הקרוב, הסנטימנט החיובי מאוד חזק. אבל מכפילי הרווח מבטאים תמחור לא נמוך. נכון, כל העולם בתמחור גבוה יחסית לעומת המצב לפני שנה-שנתיים, ועדיין - גם אבסולוטית וגם יחסית, מכפילי רווח של 13 לבנקים, 17 לחברות ביטוח, וכ-17-20 למניות ת"א 125 זה גבוה. קחו את זה בחשבון באלוקצייה. למשקיע לטווח ארוך זה לא צריך לשנות, הרי אי אפשר לתזמן את השוק, אבל למשקיעים לטווח קצר או משקיעים שאין להם "תאריך מוגדר" להשקעה צריכים להתייחס לזה. 


היום בדהמרקר כתוב שהפניקס ומור כופפו את ארית. ההנפקה ברשף לפי הכותרת והכתבה היא הצלחה ענקית לגופים המוסדיים. אנחנו רק רוצים להזכיר שמניית ארית שמוחזקת בעיקר על ידי הפניקס ומור נפלה 25% מאז שדווח על הנפקה. אז איך לכל הרוחות הפניקס ומור כופפו את ארית?  הפניקס ומור משקיעים בארית כבר תקופה ממושכת והם לא רצו שרשף, הבת תונפק בנפרד. בינתיים ההודעה של ארית על ההנפקה גרמה לצניחה במניה. אז מה עושים? תרגיל חילוץ. כדי למנוע את הנפילה בארית עושים הנפקה רק לגופים המוסדיים אבל לפי שווי נמוך  יותר - ככל שהשווי נמוך יותר ברשף, כך לכאורה הפניקס ומור וגם מיטב וכלל שהצטרפו להנפקת המוסדיים, מרוויחים יותר. אבל זו טעות - כי כל "הרווח" שלהם ברשף, הוא ההפסד שלהם בארית. 

ארית היא רשף, זו הפעילות שלה, זה 99% ויותר ממה שהיא. אז כשאתה מנפיק את עצמך בזול, אתה גורם למחזיקים לרבות הפניקס ומור להפסדים גדולים. הפניקס ומור לא כופפו את ארית, ההיפך - ארית כופפה אותם.