קמהדע בדוח רבעוני טוב; אבל, למה אין העלאת תחזית?
חברת התרופות קמהדע 4.55% הדואלית (סימול: KMDA) דיווחה על תוצאות הרבעון השלישי ומכה את צפי האנליסטים בשורה העליונה והתחתונה. עם זאת, החברה לא העלתה את תחזיותיה לשנת 2019 בשלמותה ואף לא מספקת הסבר כלשהו לכך.
החברה דיווחה על הכנסות בסך של 33.1 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2019, עליה של 121% לעומת 15 מיליון דולר שנרשמו ברבעון השלישי של 2018. השיפור מיוחס בעיקר לכך שביצועי הרבעון השלישי של קמדהע בשנת 2018 הושפעו מהשביתה במפעל הייצור של החברה.
הרווח הנקי הסתכם ב-5.8 מיליון דולר, או 14 סנט למנייה ברבעון השלישי של 2019, בהשוואה להפסד נקי של 2.4 מיליון דולר, או הפסד של 6 סנט למניה, ברבעון השלישי אשתקד.
צפי האנליסטים היה להכנסות של 28.92 מיליון דולר ורווח נקי של 7 סנט למניה.
החברה מאשררת את תחזית ההכנסה הכוללת לשנת 2019 בטווח שבין 125 מיליון דולר ל-130 מיליון דולר ותספק תחזית הכנסות לשנת 2020 לפני סיום שנת 2019. המשמעות היא שההכנסות ברבעון האחרון יסתכמו בין 30 ל-35 מיליון דולר. השוק עשוי להתאכזב מהמספרים לרבעון הרביעי, שכן בהינתן שהחברה הכתה את התחזיות הרבעון השלישי ולא העלתה את התחזית השנתית, הרי שתוצאות הרבעון הרביעי עשויות להיות נמוכות מהצפוי.
- קמהדע מאשרת את התחזית לשנה כולה; דוח טוב לרבעון השלישי
- קמהדע עולה בהכנסות וברווחיות, ומעלה תחזית ל-EBITDA
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עמיר לונדון, מנכ"ל קמהדע: "אנו מרוצים מהמשך הביצועים החזקים שלנו ברבעון השלישי ובמהלך כלל שנת 2019 עד כה. ברבעון השלישי של שנת 2019, ההכנסות הכוללות היו 33.1 מיליון דולר, גידול של 121% בהשוואה לרבעון השלישי של שנת 2018, אשר כזכור, הושפעו באופן שלילי מהשביתה במפעל הייצור של החברה. בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2019, ההכנסות הכוללות היו 95.1 מיליון דולר, גידול של 44% בהשוואה לתשעת החודשים הראשונים של שנת 2018".
"בהתבסס על ביצועינו הטובים במהלך הרבעון השלישי, והתחזית החיובית שלנו גם בנוגע לרבעון הרביעי של השנה, אנו מצפים לעמוד בתחזית ההכנסות השנתית שהצגנו לשנת 2019 בטווח שבין 125 ל-130 מיליון דולר", סיכם לונדון.
- 1.חחחח 13/11/2019 16:03הגב לתגובה זותוצאות יותר טובות . קמהדע יורדת מהשיא שהיה 2800 לפני שנה. ולא היתה שום סיבה קמהדע צריכה להגיע שוב ל2800

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע
800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר.
על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית. בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".
עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים.
- יו"ר נקסט ויז'ן: "יהיו עוד הזמנות גדולות, לא יודע אם כזאת, אבל הביקוש מאוד חזק"
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה.
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
