צופית הראל - אספן גרופ
צילום: איליה מלינקוב

אספן ממשיכה לממש: מוכרת נכס בגרמניה ברווח של 32 מיליון שקל

אספן מימשה לאחרונה נכס בהולנד ברווח של 25 מיליון שקל, וכעת, מוכרת נכס בשטוטגרט בגרמניה ב-188 מיליון שקל שיותיר לה תזרים של 71 מיליון שקל
ארז ליבנה |

אספן גרופ מכרה מבנה משרדים בעיר שטוטגרט שבגרמניה, תמורת 48 מיליון אירו (188 מיליון שקל). אספן גרופ החזיקה 70% מהנכס והיתר הוחזקו בידי שלמה חברה לביטוח.

 

הרווח הצפוי, עם השלמת העסקה יסתכם ב-8 מיליון אירו (כ-32 מיליון שקל). כמו כן, לחברה יוותר תזרים חופשי (לפני מס והוצאות נלוות) של 18 מיליון אירו (כ-71 מיליון שקל).

 

הנכס, המשתרע על שטח של כ-19.9 אלף מ"ר, נרכש בשנת 2014 בשותפות עם 'שלמה חברה לביטוח'. הנכס מושכר למדינת Baden-Wurttemberg, כאשר שוויו בספרים ערב המכירה הינו כ-36.5 מיליון אירו. השלמת העסקה כפופה בין היתר לסיום ההליכים הרגולטוריים הנדרשים.

 

צופית הראל, מנכ"לית אספן אמרה עם הדיווח על העסקה כי "רכשנו את הנכס בשנת 2014, ולצד הצמיחה בשוק המשרדים בגרמניה השגנו תשואה אטרקטיבית על ההשקעה. כמו-כן, במהלך החודש השלמנו את מכירת המרכז הלוגיסטי המושכר ל'טימברלנד' בהולנד - מימוש חשוב שהותיר בידי החברה רווח הון ותזרים משמעותיים. נמשיך לפעול להשבחת פורטפוליו הנכסים של החברה ולאיתור הזדמנויות עסקיות בארץ ובחו"ל".

 

לאחרונה דיווחה אספן על מכירת המרכז הלוגיסטי המושכר לרשת האופנה טימברלנד, בעיר אלמלו (Almelo) שבהולנד, תמורת 50.6 מיליון אירו (כ-203 מיליון שקל). המכירה הותירה בידי החברה רווח הון (לפני מס והוצאות נלוות) של כ-25 מיליון שקל ותזרים חופשי (לפני מס והוצאות נלוות) של כ-136 מיליון שקל.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה - מניות הארביטראז', ארית, תקציב ואג"ח

על הטעויות הגדולות של משקיעים ואיך להימנע מהן

מערכת ביזפורטל |

מחקרים מהשנים האחרונות תומכים במחקרי עבר ומייצרים למשקיעים יכולת להבין את הטעויות הגדולות שלהם. הבנה של דפוסי פעולה שגויים יעזרו לכם לייצר תשואה טובה לאורך זמן. צריך להבין איפה "המלכודות" וצריך משמעת - מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?


אחרי נפילה של 20% בארית ארית תעשיות -2.5%   , מעניין יהיה לראות אם העצירה תיבלם. הנפילה מיוחסת לכוונה להנפיק את רשף הבת של ארית. זו הנפקה שנתפסת כמוזרה - היא משמרת את המכשיר הבעייתי שנקרא - חברות החזקה. למה להנפיק את רשף הבת שהיא בעצם 98% מהפעילות של ארית. למה שתי חברות? זו טכניקה לבצר את השליטה בחברת ההחזקות. צבי לוי מחזיק 46%, ואם היה מנפיק בארית החזקתו היתה מדלדלת ל-36%, ואולי מדובר על ויתור שליטה. הוא מעדיף להנפיק את החברה מתחת, ולהישאר עם 46^ בארית שתחזיק 80% ברשף.

אבל, זה רק חלק קטן מההסבר לנפילה. ההסבר המרכזי הוא שכאשר בעל שליטה מוכר ומממש בכמת כזו (גם הצעת מכר וגם הנפקה) זה מסוכן לבעלי המניות. בעל השליטה יודע מתי למכור יותר מכולם. ארית הצליחה בשנה האחרונה לזנק לשווי של 5 מיליארד שקל (לפני הנפילה), כשהיא מייצרת רווחים מרשימים, אבל הרווחים האלו בשיעורי הרווחיות האלו לא יכולים להחזיק הרבה זמן. הצגנו את הנתונים בשבוע שעבר, יכולים להרחיב: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהמספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים. ורק נדגיש כי למרות הסיכון, צפוי שהרווחים ימשיכו להיות חזקים בטווח הקרוב. 

האם ההנפקה תצליח או לא זו שאלה אחת - אם צוללים לתוך הדוחות מגלים שהצבר בארית קפוא. מזה חמישה חודשים שהצבר בארית רק יורד, כלומר המכירות מתבצעות ממימוש של הזמנות כשמהצד השני לא נכנסות הזמנות חדשות לצבר - הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת


המניות הדואליות חוזרות בעלייה קלה. פער חיובי של 0.1% בלבד. הנה רשימת המניות הדואליות הגדולות ופערי הארביטראז' (הקליקו לרשימה המלאה):