שבוע רביעי לשימוע בוועדת החקירה: הבינלאומי ודיסקונט במוקד
ועדת החקירה הפרלמנטרית להתנהלות המערכת הפיננסית בהסדרי אשראי ללווים עסקיים גדולים, בראשות ח"כ איתן כבל, התכנסה לשתי ישיבות שימוע, בהן נבחנו התנהלות הבנק הבינלאומי ובנק דיסקונט בהסדרי אשראי ללווים עסקיים גדולים. יו"ר ועדת החקירה, ח"כ איתן כבל, פתח את הישיבה ובקש לעשות כל מאמץ לא לספר לנו על נפלאות העתיד וההווה, אלא להבהיר מה נעשה מ-2003 ועד היום.
יו"ר דירקטוריון הבנק הבינלאומי, אירית איזקסון: "אנחנו מכבדים מאוד את הוועדה ובאנו מתוך רצון לשתף פעולה, תחת המגבלות המוטלות עלינו". המנכ"לית סמדר ברבר צדיק אמרה כי חל שינוי בתיק האשראי של הבנק. היא הציגה נתונים לפיהם ב-2002 70% מהאשראי של הבנק ניתן ללווים עסקיים גדולים וב-2018 ירד השיעור ל-21%. לדבריה, "שיעור ההפרשה לאשראי עסקי גדול הוא אפסי לפחות בשמונה השנים האחרונות ונמוך בהשוואה ליתר הבנקים במערכת. מסוף 2003 יש ירידה חדה באשראי הבעייתי".
היו"ר כבל פתח בהתייחסות לדוח בנק ישראל משנת 2002, שחייב את אילן בצרי לעזוב את תפקידו כתוצאה מליקויים בפעילות האשראי, בעוד שב-2007 מגיעה ברבר צדיק לבנק ובצרי מתמנה לראש החטיבה העסקית. ברבר צדיק התייחסה לכך ואמרה: "בצרי הוא ראש חטיבה עסקית מצוין", והוסיפה כי היא לא מכירה את דוח בנק ישראל בעניין.
חברי הוועדה השמיעו למנכ"לית את ההקלטות מהשיחות שקדמו למתן האשראי לאיתי שטרום בפרשת הרצת המניות של חברת אי.די.בי, המעלים כי האשראי ניתן ללא ביטחונות ובאמצעות שימוש ב"חלונות הגבוהים" אחרי שבצרי אומר שהוא לא מכיר את שטרום.
- רון לבקוביץ מונה ליו"ר דירקטוריון הבנק הבינלאומי
- סקירת מסחר: ת"א 35 ירד ב-0.5%, טבע עלתה ב-2.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היו"ר כבל שאל כיצד ניתן אשראי כזה בלי בטחונות וברבר צדיק השיבה: "לא אמרתי שככה נותנים 15 מיליון שקל, לא היה כשל אשראי". היו"ר כבל הוסיף: "זה לא העניין אם הרווחתם או לא, אלא איך נעשה התהליך", וברבר צדיק השיבה: "לבנק יש מדיניות אשראי". היו"ר כבל המשיך ואמר כי מדובר בפרשה שבין היתר בגללה יושב היום נוחי דנקנר בכלא, וציין כי כמה דקות אחרי שבצרי שומע על בקשת האשראי הוא מקבל טלפון מדקנר שאומר לו שאין מה לדאוג והוא מאשר את ההלוואה.
כבל הוסיף כי דנקנר ניסה להשיג את ברבר צדיק וכשלא הצליח פנה לבצרי. "כמה פעמים פנו אליך לווים גדולים באופן אישי", שאל היו"ר כבל. ברבר צדיק השיבה: "לא פונים אלי לווים גדולים. אם מישהו פונה אלי אני מעבירה אותו לסמכות המקצועית מתחתי".
ח"כ רועי פולקמן אמר כי הוועדה רוצה לדעת האם מדובר בתופעה, והיו"ר כבל ביקש לדעת האם בצרי נענש. ברבר צדיק אמרה כי שיעור האשראי ללוים הגדולים ירד וכי בצרי פעל בתום לב בהתאם לסמכויות שלו. ח"כ פולקמן הוסיף ושאל האם התקבלו בבנק דוחות של בנק ישראל על חריגות מנוהל בנקאי תקין, וברבר צדיק השיבה בשלילה. ח"כ פולקמן התייחס לכך ואמר כי מצד אחד כל הבנקים טוענים שיש להם מדיניות מחמירה ומצד שני אנחנו רואים את התוצאות בשטח.
- מטריקס חתמה על חוזה AI בעשרות מיליוני דולרים עם מדינה זרה
- ניתוח רבעוני: מה עשו חברות הנדל״ן המניב והאם השווי מצדיק את העליות?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״
ח"כ חיים ילין שאל על דירקטוריונים צולבים, המכהנים גם בבנק וגם בחברות גדולות להן הבנק נותן אשראי ועל פוטנציאל ניגוד העניינים. יו"ר הבינלאומי איזקסון השיבה כי דירקטור זה מקצוע וכי יש כללים למניעת ניגוד העניינים. ח"כ ילין הוסיף ואמר כי גם הנפוטיזם חוגג בחברות האחזקות וברבר צדיק השיבה כי בבנק הבינלאומי אין נפוטיזם.
לאחר מכן קיימה הוועדה ישיבה עם ראשי דיסקונט. היו"ר, יוסי בכר, פתח ואמר כי אין מצב בו הבנק מעניק אשראי שלא על בסיס קריטריונים אוביקטיביים של זהירות ושמרנות. המנכ"לית לילך אשר טופילסקי אמרה: "דיסקונט פועל לפי מדיניות אשראי ברורה שמתעדכנת ונבחנת בעקביות. המדיניות תואמת את תיאבון הסיכון שמכתיב לנו הדירקטוריון. גורם אחד לא יכול להחליט ולאשר אשראי לבדו. כל אשראי מעל מיליון שקל דרוש אישור שני גורמים".
ח"כ איילת נחמיאס ורבין התייחסה לאשראי בסך 352 מיליון שקלים שנתן הבנק לאליעזר פישמן בפרשת הלירה הטורקית, ושאלה האם הוסקו מסקנות. אשר טופילסקי סירבה להתייחס למקרה ספציפי ואמרה כי אין מדיניות של עריפת ראשים אלא הפקת לקחים. ח"כ נחמיאס ורבין אמרה: "כשהיו כשלים אף אחד לא שילם את המחיר חוץ מהציבור". אשר טופילסקי אמרה כי "כשיש כשלים יש ועדה בראשות שלושה סמנכ"לים שדנה בסנקציות הנכונות". היו"ר כבל שאל האם היה גורם כלשהו שהוזז מתפקידו ואשר טופילסקי השיבה: "לגבי המקרה הספציפי הזה אני לא יודעת לענות", היו"ר כבל המשיך: "352 מיליון שקל וגברתי לא זוכרת?", אשר טופילסקי השיבה: "זה לא אומר שזה ההפסד שנגרם לבנק".
היו"ר כבל התייחס גם ליחסי הגומלין בין הבנקים ללווים הגדולים ואמר כי דיסקונט העניק אשראי לבנייה ושימור הפירמידה של שאול אלוביץ' – 200 מיליון שקל ליורוקום אחזקות ו-350 מיליון שקל ליורוקום תקשורת, אבל האשראי הגדול ניתן על ידי המערכת הבנקאית לבי קום, 3.9 מיליארד שקל, ולבזק עוד 4.2 מיליארד שקל.
אשר טופילסקי אמרה בתגובה כי למערכת הבנקאית אין אינטרס לשמר פירמידות. היו"ר כבל הוסיף ואמר כי בעל השליטה בבזק והמנכ"לית לשעבר סטלה הנדלר הובילו חזית אחידה לתקוע כל רפורמה ולבנקים היה אינטרס לשמור על הכוח שלהם כי כל עוד אין רפורמה הציבור משלם והבנקים יכולים לגבות רווחים. אשר טופילסקי אמרה כי לא מדובר באשראי מפוקפק וכי לעיתים יש כשלים. בתשובה לשאלה האם ידעה על אסטרטגיה של אלוביץ' למאבק ברגולטור השיבה טופילסקי: "לא". היו"ר כבל שאל האם הבנקים רואים עצמם שחקן למשל ברפורמה להורדת מחירי השיחות, וטופילסקי השיבה: "חד משמעית לא".

״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״
״אנחנו מתעסקים בבסיס של החקלאות הישראלית - דשנים, חומרי הדברה, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים״ מנכ״ל עמיר שיווק, גיא בינשטוק, מדבר על התוצאות הרבעוניות, מספר מי החליף את הטורקים שהחרימו את ישראל ובעיקר מוכיח שחברה
תעשייתית יכולה להיות רחוקה מלהיות משעממת
עמיר שיווק היא מהחברות הוותיקות בבורסה המקומית, עם היסטוריה שמתחילה עוד בשנת 1942 והנפקה לציבור שבוצעה ב־2005. החברה מספקת תשומות חקלאיות לכל רוחב הסקטור מדשנים וחומרי הדברה ועד אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים - פרוסה עם 28 סניפים ברחבי
הארץ ונוגעת כמעט בכל חקלאי. ברבעון השני עמיר שיווק הציגה הכנסות של כ־358 מיליון שקל, עלייה של 3.5% לעומת הרבעון המקביל, אבל הרווח הנקי שלה ירד ל־12.7 מיליון שקל לעומת 13.5 מיליון שקל אשתקד 2025. המניה של עמיר שיווק 1.52%
נסחרת בשווי שוק של כ־413 מיליון שקל ומציגה תשואת דיבידנד יציבה סביב 3%, בזכות מדיניות חלוקה רציפה שנמשכת כבר שני עשורים. מתחילת השנה המניה הוסיפה כ-18% וב-12 החודשים האחרונים טיפסה 32%, בסה״כ הגרף של הביצועים די תלול כלפי מעלה אחרי שעמיר שיווק הצליחה לצלוח
פרק פחות נעים עם השקעה כושלת בקנאביס.
ביצועי המניה במבט על ה-5 שנים האחרונות - צניחה ואז נסיקה
לפני כמה שנים ניסתה עמיר שיווק לגעת בתחומים חדשים שנראו אז מבטיחים ובראשם הקנאביס הרפואי. החברה השקיעה בחברת BOL (Breath of Life), מתוך מחשבה על פוטנציאל שוק עצום ועל אפשרות לייצר מנוע צמיחה נוסף לצד הפעילות המסורתית. אלא שהמהלך התברר כהימור לא מוצלח: שוק הקנאביס הרפואי בישראל ובעולם לא המריא כפי שציפו, היו הרבה עיכובים רגולטוריים לצד תחרות הולכת וגוברת מה שהוביל את עמיר שיווק להפרשות כבדות שהסתכמו בעשרות מיליוני שקלים .
המנכ"ל גיא בינשטוק לא מהסס להודות כי זה פרק פחות נעים בהיסטוריה של החברה
- כזה שחתך משמעותית את השורה התחתונה והכביד על התוצאות הכספיות בשנים 2021-2022. אבל מדגיש שמאז, עמיר שיווק הרבה יותר זהירה בכל מה שקשור יותר להשקעות מחוץ לליבת הפעילות, והחברה מעדיפה להתמקד ברכישות סינרגיות ישירות לעסקי החקלאות - כמו חממות, מיכון חקלאי ותערובות.
"הסיפור הזה מאחורינו", הוא מסכם והמספרים של השנתיים האחרונות באמת מחזקים את התחושה שהחברה הצליחה להחזיר את עצמה למסלול יציב.
אנחנו מדברים אחרי התוצאות הרבעוניות - לפני שנצלול למספרים, ספר קצת על מה שקורה בעמיר שיווק לאחרונה
"עמיר שיווק היא חברה ותיקה מאוד. נוסדה ב-1942 על ידי התאחדות האיכרים בישראל, וב-2005 הונפקה בבורסה. כך שאנחנו מציינים השנה 20 שנה כחברה ציבורית. אני חושב שהייחוד שלנו הוא בפעילות עצמה - שיווק והפצה של תשומות חקלאיות, תחום שקיים בכל מדינה בעולם. אנחנו מספקים הכל: חומרי הדברה, דשנים, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים. יש גם רכיב נדל"ן קטן - נכס בבני ברק ומרלו"ג בעמק חפר, אבל זו לא הליבה. הליבה היא תשומות חקלאיות".
- עמיר שיווק: ההכנסות ירדו ב-3%; הרווח הנקי זינק ל-13.5 מיליון שקל
- עמיר שיווק: הרווח הנקי זינק כמעט פי 7 ל-10.6 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מהי בעצם הליבה של הפעילות שלכם?
"אנחנו קוראים לזה הגנת הצומח והזנתו שזה בעצם דשנים והדברה, תחשוב על זה כמו אנטיביוטיקה וויטמינים בשביל הצמחים. אנחנו המפיצים הגדולים ביותר בארץ של חברות ענק כמו אדמה וכיל. הקשר שלנו הוא עם ממש עם החקלאי בשטח. במחצית האחרונה חווינו ירידה קלה, בעיקר בגלל מזג האוויר. החורף האחרון היה יבש וחם, מה שהפחית מחלות עלים וצמצם את הצורך בחומרי הדברה".
אז זה מעניין, לא הייתי מצפה מחברה כמוכם שיהיו לה אלמנטים של ׳עונתיות׳

אל על מזנקת 4.7% בית שמש 3% - ת"א 90 עובר לעליות
אחרי מגמה שלילית מהפתיחה מדד ת"א 90 נצבע בירוק נתמך בעליות באל על ובמניות הביטחוניות; מניות הביטוח עדיין מתממשות; במקביל, המתיחות בין רוסיה לנאט"ו מחריפה עם חדירת רחפנים לפולין, בעוד איראן ו־IAEA מנסות לייצב את החזית הגרעינית
המסחר ביום שאחרי התקיפה הישראלית בקטאר שהחל במגמה שלילית רוחבית, עובר למגמה מעורבת כשת"א 35 יורד כ-0.3%, לעומתו ת"א 90 עולה 0.2%.
במבט על הסקטורים
המרכזיים הירידות גם מתמתנות, מדד הבנקים בירידה של 0.1%, ומדד הביטוח ומד על ירידה של 1%. מי שבולטות לחיוב הן המניות הביטחוניות, אולי דווקא כמו שמצופה מהן.
בנק ישראל פרסם תחזיות לפיהן תהיה אינפלציה מתונה יחסית, ריבית בירידה וצמיחה גבוהה. הבורסה, מתמחרת אופטימיות וציפייה לסיום המלחמה ולתקופת שגשוג. אלא
שצמיחה גבוהה ומהירה לא משתלבת עם ריבית נמוכה ולרוב גם לא עם ירידה באינפלציה. האם התחזיות של בנק ישראל להורדת ריבית ולצמיחה מוגזמות? כל השאלות והתשובות שחשוב
לכם לדעת
השוק עלה אתמול על
חדשות התקיפה, אך הבוקר מתגברים הדיווחים כי אולי התקיפה לא השיגה את היעדים שקיוו להם במערכת הביטחון. ומה קורה בקטאר? הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו. היא גם יכולה במישרין או דרך
פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בכוח שלה וברצון לנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יקבלו יותר כוח, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון. קטאר נגד ישראל; ישראל נגד חמאס - תמונת מצב ומה צפוי להמשך?
ואם מדברים על אירועים גיאופוליטיים, אתמול רחפנים רוסיים חדרו לפולין, והמתיחות הגיאופוליטית מסלימה: נאט"ו בכוננות, נמלי תעופה נסגרו; היום דווח כי ראש ממשלת פולין דונלד טוסק הצהיר כי פולין ביקשה מנאט"ו להפעיל את סעיף 4 של הברית, סעיף שמאפשר התייעצות דחופה בין החברות כאשר אחת מהן מרגישה שאיום נשקף לביטחונה או לשלמותה הטריטוריאלית, לאחר שמטוסי נאט"ו הוזנקו כדי להתמודד עם חדירת כטב"מים רוסים למרחב האווירי של פולין, וברקע נשקלת אפשרות לחזק את מערך ההגנה האווירית באזור. האירועים מסמנים החרפה חמורה במתיחות בין רוסיה לנאט"ו, כאשר פולין מדגישה שמדובר בהפרה ישירה ומסוכנת של ריבונותה. מה מחפשת רוסיה בפולין ואיך זה משפיע על החברות הביטחוניות (גם בישראל)? בכתבה כאן - רחפנים רוסיים חדרו לפולין: עוד דלק למניות הביטחון
- ברן זינקה 15%, נאוויטס 9% - ת״א 125 המריא 1.7% אחרי תקיפת צמרת חמאס בקטאר
- אל על ונאוויטס ירדו, נובה זינקה ב-4.3%; מניות הנדל"ן עלו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעוד בנאט"ו הגזרה מתחממת, באיראן הגזרה מתקררת. על פי דווחים, איראן וה-IAEA חתמו אתמול על הסכם טכני במצרים שמייצר מסגרת לחידוש שיתוף הפעולה וביקורות גרעיניות, במאמץ לבלום הליך סנקציות מתמשך מצד ברית המעצמות. יחד עם זאת, הקיום הפורמלי של הסכם זה תלוי בהמשך תנודות בשטח, במיוחד אם יוחזרו סנקציות, והאופן שבו תתבצע הפיקוח בפועל.