נתן זוסמן, מנהל חטיבת המחקר של בנק ישראל, פורש
מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, נתן זוסמן, הודיע לנגידת בנק ישראל על רצונו לסיים את תפקידו לקראת שנת הלימודים האקדמית הקרובה, לאחר 6 שנים בהן מילא את התפקיד.
הנגידה הקימה ועדת איתור למינוי מנהל חדש לחטיבת המחקר, בראשות המשנה לנגידה, נדין בודו טרכטנברג. חברים נוספים בוועדה הם אנדרו אביר, מנהל חטיבת השווקים, פנינה קרן, מנהלת חטיבת משאבי אנוש ומנהל, ורפי מלניק מהמרכז הבין תחומי בהרצליה, לשעבר חבר בוועדה המוניטרית של בנק ישראל.
בנוסף להיותו חבר בוועדה המוניטרית של בנק ישראל, זוסמן היה חבר במספר ועדות וצוותי עבודה בין משרדיים, ביניהם הוועדה להסדרי חוב, הוועדה להגברת התחרות בשירותים בנקאיים ופיננסים נפוצים, הוועדה למניעת ריכוזיות, הוועדה לקביעת גיל הפרישה לנשים, ועוד.
בנק ישראל: "פרופ' זוסמן שם דגש לאורך שנות כהונתו על שיפור איכות המחקר בבנק ישראל והעמקתו, תוך הקפדה על שיפור הרמה המקצועית של המחקר ושימורה, במקביל לקיום מחקר רלוונטי שישרת את המלצות המדיניות, במציאות הכלכלית המשתנה במהירות במדינת ישראל. תחת ניהולו של הפרופ' זוסמן, בוצע שינוי ארגוני במבנה חטיבת המחקר, במסגרתו הוקם האגף הפיננסי, והתבסס שיתוף הפעולה בין חטיבת המחקר לחטיבות הכלכליות האחרות בבנק ישראל. בנוסף קידם הפרופ' זוסמן את קשרי העבודה של בנק ישראל עם חטיבות המחקר בבנקים מרכזיים אחרים בעולם והעמיקם".
תן זוסמן: "אני מבקש להודות לפרופ' סטנלי פישר ולד"ר קרנית פלוג על ההזדמנות שניתנה לי לתרום לגיבוש המדיניות המוניטרית ולקדמה בתקופה ייחודית בעשייתה. אני מסיים את תפקידי בתחושה של שביעות רצון מן היכולת לתרום לעשייה הכלכלית במדינה, ממפגשיי עם עמיתים - אנשי מחקר ושותפיי בוועדות השונות - ומן הדגש שניתן לקידום מחקר איכותי בכלכלת ישראל. אני מוקיר את העשייה המשותפת עם המנהלים והחוקרים בחטיבת המחקר, עם מנהלי החטיבות הנוספות ועם הנהלת הבנק, ומודה על האמון שניתן בי הן במסגרת בנק ישראל והן מחוצה לו".
- 1.מאז שסטנלי עזב לא בטוח שמשהו בכלל מקשיב להם (ל"ת)אחת העם 08/06/2017 11:58הגב לתגובה זו
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמניות הביטוח מזנקות 3.2% - מגמה חיובית מתונה במדדים
סוגת עם קבלת פנים חמה מהשוק - מזנקת ביומה הראשון ושווי השוק עוקף את 1.3 מיליארד שקל; גם אוריון שקיבלה 3 נכסים בפולין של ג׳י סיטי - מתחזקת עם פתיחת המסחר במניה; סולרום בולטת עם הזמנה קטנה מלקוח ביטחוני; ארית ממשיכה בתיקון ומתחזקת אחרי ביטול הנפקת רשף אמש - בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?
מגמה מעורבת במדדים אחרי פתיחה חיובית שהגיעה לכמעט אחוז, מדד ת״א 35 מוסיף 0.2%, בעוד ת״א 90 מאבד כ-0.1%.
בהסתכלות ענפית מגזר הפיננסים ברוטציה, ת״א בנקים יורד 0.1% בעוד ת״א ביטוח מזנק 2.9%. ת״א נדל״ן יורד 0.2%, ת״א נפט וגז יורד 0.1%.
מחזור המסחר עומד על כ-1.3 מיליארד שקל
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי
האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין
בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית - הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15% בעוד ההוצאות עלו ב-4% בלבד
