נתן זוסמן, מנהל חטיבת המחקר של בנק ישראל, פורש
מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, נתן זוסמן, הודיע לנגידת בנק ישראל על רצונו לסיים את תפקידו לקראת שנת הלימודים האקדמית הקרובה, לאחר 6 שנים בהן מילא את התפקיד.
הנגידה הקימה ועדת איתור למינוי מנהל חדש לחטיבת המחקר, בראשות המשנה לנגידה, נדין בודו טרכטנברג. חברים נוספים בוועדה הם אנדרו אביר, מנהל חטיבת השווקים, פנינה קרן, מנהלת חטיבת משאבי אנוש ומנהל, ורפי מלניק מהמרכז הבין תחומי בהרצליה, לשעבר חבר בוועדה המוניטרית של בנק ישראל.
בנוסף להיותו חבר בוועדה המוניטרית של בנק ישראל, זוסמן היה חבר במספר ועדות וצוותי עבודה בין משרדיים, ביניהם הוועדה להסדרי חוב, הוועדה להגברת התחרות בשירותים בנקאיים ופיננסים נפוצים, הוועדה למניעת ריכוזיות, הוועדה לקביעת גיל הפרישה לנשים, ועוד.
בנק ישראל: "פרופ' זוסמן שם דגש לאורך שנות כהונתו על שיפור איכות המחקר בבנק ישראל והעמקתו, תוך הקפדה על שיפור הרמה המקצועית של המחקר ושימורה, במקביל לקיום מחקר רלוונטי שישרת את המלצות המדיניות, במציאות הכלכלית המשתנה במהירות במדינת ישראל. תחת ניהולו של הפרופ' זוסמן, בוצע שינוי ארגוני במבנה חטיבת המחקר, במסגרתו הוקם האגף הפיננסי, והתבסס שיתוף הפעולה בין חטיבת המחקר לחטיבות הכלכליות האחרות בבנק ישראל. בנוסף קידם הפרופ' זוסמן את קשרי העבודה של בנק ישראל עם חטיבות המחקר בבנקים מרכזיים אחרים בעולם והעמיקם".
תן זוסמן: "אני מבקש להודות לפרופ' סטנלי פישר ולד"ר קרנית פלוג על ההזדמנות שניתנה לי לתרום לגיבוש המדיניות המוניטרית ולקדמה בתקופה ייחודית בעשייתה. אני מסיים את תפקידי בתחושה של שביעות רצון מן היכולת לתרום לעשייה הכלכלית במדינה, ממפגשיי עם עמיתים - אנשי מחקר ושותפיי בוועדות השונות - ומן הדגש שניתן לקידום מחקר איכותי בכלכלת ישראל. אני מוקיר את העשייה המשותפת עם המנהלים והחוקרים בחטיבת המחקר, עם מנהלי החטיבות הנוספות ועם הנהלת הבנק, ומודה על האמון שניתן בי הן במסגרת בנק ישראל והן מחוצה לו".
- 1.מאז שסטנלי עזב לא בטוח שמשהו בכלל מקשיב להם (ל"ת)אחת העם 08/06/2017 11:58הגב לתגובה זו

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?
התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות
סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ.
הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.
המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות.
שינוי תשואות בשוק
התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%. הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.
- פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
- מה הריבית בפיקדונות בכל הבנקים וכמה אתם מפסידים על הכסף בעו"ש?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו - בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה.

הבורסה בשנתיים של מלחמה - מי הרוויח ומי נשאר מאחור?
ברקע היום ההיסטורי שבו החטופים החיים שבו לישראל, נדמה שגם שוק ההון נכנס בהדרגה לשלב "היום שאחרי". מעבר לשינוי במציאות הביטחונית והמדינית, מדובר גם ברגע מתאים להביט אחורה - אחרי יותר משנתיים של מלחמה ולמרות אי ודאות מתמשכת, הבורסה בתל אביב רשמה שגשוג יוצא דופן.
למרות הצניחה בתחילת הלחימה והחשש מהאטה חדה, כל הסקטורים המרכזיים סיימו את התקופה בעליות. חלקם, כמו הביטוח והבנקים, הציגו תשואות תלת ספרתיות, תוצאה ישירה של יציבות פיננסית, רווחיות גבוהה, וזרימת כספים לשוק המקומי.
TRADINGVIEW
הסקטור הפיננסי הוביל את השוק
שני הסקטורים הבולטים של השנתיים האחרונות היו הפיננסיים: הביטוח והבנקים.
מדד הביטוח זינק ביותר מ-240%, כשהחברות בענף
הציגו רווחי שיא לאורך התקופה. סביבת הריבית הגבוהה סיפקה רוח גבית משמעותית, הגדילה את רווחי ההשקעות בתיקי הנוסטרו ואת הכנסות המימון, לצד עלייה בפרמיות בביטוחי חיים, בריאות ורכב. בנוסף, הבורסה החזקה תרמה לעליות שווי בתיקי הנכסים, והמשקיעים חזרו למניות הביטוח
לאחר תקופה ארוכה של תמחור חסר.
- כשהתותחים שותקים: מה קורה לבורסה אחרי שנגמרת המלחמה? ניתוח של 440 מקרים
- הסלמה חמורה בגבול תאילנד-קמבודיה: חילופי אש, הרוגים אזרחיים ותקיפות אוויריות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם מערכת הבנקאות נהנתה מתנאים תומכים. הריבית הגבוהה יצרה רווחי עתק לבנקים, שהציגו דוחות עם רווחיות גבוהה בכל רבעון, וחלוקות דיבידנד נדיבות שהגיעו ל-50% מהרווחים תמכו בביקושים למניות הבנקים. במקביל, היציבות היחסית
של השוק המקומי והיעדר חשש ממשי ליציבות פיננסית הפכו את הבנקים למקלט בטוח בעיני המשקיעים, ומדד ת"א בנקים עלה ביותר מ-115%.