נתן זוסמן, מנהל חטיבת המחקר של בנק ישראל, פורש
מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, נתן זוסמן, הודיע לנגידת בנק ישראל על רצונו לסיים את תפקידו לקראת שנת הלימודים האקדמית הקרובה, לאחר 6 שנים בהן מילא את התפקיד.
הנגידה הקימה ועדת איתור למינוי מנהל חדש לחטיבת המחקר, בראשות המשנה לנגידה, נדין בודו טרכטנברג. חברים נוספים בוועדה הם אנדרו אביר, מנהל חטיבת השווקים, פנינה קרן, מנהלת חטיבת משאבי אנוש ומנהל, ורפי מלניק מהמרכז הבין תחומי בהרצליה, לשעבר חבר בוועדה המוניטרית של בנק ישראל.
בנוסף להיותו חבר בוועדה המוניטרית של בנק ישראל, זוסמן היה חבר במספר ועדות וצוותי עבודה בין משרדיים, ביניהם הוועדה להסדרי חוב, הוועדה להגברת התחרות בשירותים בנקאיים ופיננסים נפוצים, הוועדה למניעת ריכוזיות, הוועדה לקביעת גיל הפרישה לנשים, ועוד.
בנק ישראל: "פרופ' זוסמן שם דגש לאורך שנות כהונתו על שיפור איכות המחקר בבנק ישראל והעמקתו, תוך הקפדה על שיפור הרמה המקצועית של המחקר ושימורה, במקביל לקיום מחקר רלוונטי שישרת את המלצות המדיניות, במציאות הכלכלית המשתנה במהירות במדינת ישראל. תחת ניהולו של הפרופ' זוסמן, בוצע שינוי ארגוני במבנה חטיבת המחקר, במסגרתו הוקם האגף הפיננסי, והתבסס שיתוף הפעולה בין חטיבת המחקר לחטיבות הכלכליות האחרות בבנק ישראל. בנוסף קידם הפרופ' זוסמן את קשרי העבודה של בנק ישראל עם חטיבות המחקר בבנקים מרכזיים אחרים בעולם והעמיקם".
תן זוסמן: "אני מבקש להודות לפרופ' סטנלי פישר ולד"ר קרנית פלוג על ההזדמנות שניתנה לי לתרום לגיבוש המדיניות המוניטרית ולקדמה בתקופה ייחודית בעשייתה. אני מסיים את תפקידי בתחושה של שביעות רצון מן היכולת לתרום לעשייה הכלכלית במדינה, ממפגשיי עם עמיתים - אנשי מחקר ושותפיי בוועדות השונות - ומן הדגש שניתן לקידום מחקר איכותי בכלכלת ישראל. אני מוקיר את העשייה המשותפת עם המנהלים והחוקרים בחטיבת המחקר, עם מנהלי החטיבות הנוספות ועם הנהלת הבנק, ומודה על האמון שניתן בי הן במסגרת בנק ישראל והן מחוצה לו".
- 1.מאז שסטנלי עזב לא בטוח שמשהו בכלל מקשיב להם (ל"ת)אחת העם 08/06/2017 11:58הגב לתגובה זו
פועלים: רווח נקי של 2.8 מיליארד שקל; התשואה להון 17.6%
בנק הפועלים מסכם רבעון שלישי עם רווח נקי של כ-2.8 מיליארד שקל ותשואה להון של 17.6%, עם זאת בנטרול רווח חד פעמי הרווח עמד על כ-2.4 מיליארד ותשואה להון של 15.2%
בנק הפועלים פועלים -1.13% מפרסם את דוחותיו הכספיים לרבעון השלישי של שנת 2025.
הבנק מסכם את הרבעון השלישי של שנת 2025 ברווח נקי בסך 2,758 מיליון שקל בהשוואה ל-2,542 מיליון שקל ברבעון הקודם ול-1,905 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
הגידול ברווח הנקי ברבעון הושפע מגידול בהכנסות בסך 432 מיליון שקל (רווח של כ-380 מיליון שקל נטו, לאחר השפעת המס) בשל סכומים שהתקבלו בקשר עם הסדר הפשרה בתביעה בקשר עם חקירת המס האמריקאית.
הרווח הנקי ברבעון השלישי בנטרול הסכומים כאמור עמד על 2,378 מיליון שקל. העלייה ברווח מול הרבעון המקביל נבעה בעיקרה מגידול בהכנסות על רקע הצמיחה בהיקפי הפעילות.
- פיץ' מעלה את אופק הדירוג של הבנקים; קדימון לעדכון הדירוג של ישראל?
- הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיעור התשואה להון על הרווח הנקי עמד ברבעון השלישי על 17.6% בהשוואה ל-16.7% ברבעון הקודם ול-13.6% ברבעון המקביל אשתקד. שיעור התשואה להון על הרווח הנקי המנוטרל כאמור עמד ברבעון השלישי על 15.2%.
נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיות“המכירות נחתכו, הריבית חונקת - אבל יש מניות נדל״ן שעדיין מתומחרות בחסר”
אנליסט הנדל״ן זיו בן אלי מסביר מדוע המחצית השנייה נפתחה בחולשה חריגה בשוק המגורים, איך ה׳מידל-מרקט׳ בתל אביב נשאר תקוע, למה ריטים למגורים נסחרים מתחת להון - ואילו מניות עדיין מציגות אפסייד למרות הסביבה המאתגרת
“בתל אביב המשרדים ממשיכים לעבוד טוב. יש ביקושים, והעסקאות נסגרות במחירים יפים. אבל מחוץ לתל אביב, כמו בחולון, פתח תקווה ובני ברק - הרבה יותר קשה. יש מו״מ ארוך מאוד בדרך כלל, וקשה יותר לסגור עסקאות. החברות מדווחות על התעוררות בביקושים, אבל זה עדיין לא מתורגם בפועל לחתימה על חוזים”.
התחדשות עירונית - איך נכון לתמחר אלפי יחידות בצנרת?
“לא מתמחרים הכול. רק מה שיש לו רוב חתימות או שלב מתקדם. פרויקטים רחוקים לא מקבלים אצלנו ביטוי במודל הערכת השווי״.
ולסיום – איפה הפוטנציאל הכי גדול בשוק נכון לעכשיו?
זה השוק הכי תקוע היום, כמעט בלתי אפשרי למכור בו בכמויות גדולות. לכן חברות כמו אקרו אקרו -2.13% וחג'ג' חג'ג' נדלן -0.19% מקבלות ‘קנס’ מהשוק. עדיין, למרות הקשיים, במודלים שלנו אנחנו רואים בהן אפסייד מסוים, כי חלק מהפרויקטים שלהן כן מתקדמים ובטווח הרחוק יש בהם ערך”.
ומה לגבי ישראל-קנדה?
“בטווח הקצר, אנחנו רואים שני מוקדי פוטנציאל עיקריים: ארגו וישראל-קנדה. שתיהן מציגות יחס סיכון – סיכוי אטרקטיבי נוכח התקופה. בטווח הארוך – זה כבר תלוי בסביבת המאקרו״.
מצד אחד האטה כבדה בשוק המגורים, שניכרת כמעט בכל נתון, ומצד שני תמחור מעניין במספר מניות נדל״ן, כולל יזמיות ומניב בחו״ל, שאולי מציגות הזדמנויות למרות תנאי המאקרו המכבידים. השנה הנוכחית נפתחה תחת אותן ההשפעות שכבר ליוו את השוק ב-2024: ריבית גבוהה, אי-ודאות כלכלית ומדינית בעקבות המלחמה, תקנות מימון מחמירות שהוציא בנק ישראל במרץ האחרון וירידה חדה בכמות העסקאות שמורגשת היטב גם בסקירת הכלכלן הראשי באוצר וגם בנתוני למ״ס. עם זאת, חברות רבות מציגות עדיין יציבות, ולעיתים אפילו המשך ביקושים במקטעים ספציפיים.
- בנק אוף אמריקה מעלה מחיר יעד לאנבידיה ל-275 דולר - פרמיה של 47% על מחיר השוק
- האם קוואלקום אטרקטיבית?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
“שם הסיפור אחר. הם פחות חשופים למידל-מרקט ויותר לשוק היוקרה, שגם אם הוא מאתגר, עדיין החברה מצליחה למכור במחירים גבוהים ונהנית מיכולות שיווק מרשימות והנהלה חזקה. יש להם מגוון זרועות שמפחיתות את הסיכון: התחדשות עירונית דרך ICR, מלונאות, ונדל״ן מניב שצפוי לתרום משמעותית. לכן גם שם יש אפסייד”.
מה עם שוק השכירות לטווח ארוך, למה הריטים למגורים נסחרים מתחת להון?
