נתן זוסמן, מנהל חטיבת המחקר של בנק ישראל, פורש
מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, נתן זוסמן, הודיע לנגידת בנק ישראל על רצונו לסיים את תפקידו לקראת שנת הלימודים האקדמית הקרובה, לאחר 6 שנים בהן מילא את התפקיד.
הנגידה הקימה ועדת איתור למינוי מנהל חדש לחטיבת המחקר, בראשות המשנה לנגידה, נדין בודו טרכטנברג. חברים נוספים בוועדה הם אנדרו אביר, מנהל חטיבת השווקים, פנינה קרן, מנהלת חטיבת משאבי אנוש ומנהל, ורפי מלניק מהמרכז הבין תחומי בהרצליה, לשעבר חבר בוועדה המוניטרית של בנק ישראל.
בנוסף להיותו חבר בוועדה המוניטרית של בנק ישראל, זוסמן היה חבר במספר ועדות וצוותי עבודה בין משרדיים, ביניהם הוועדה להסדרי חוב, הוועדה להגברת התחרות בשירותים בנקאיים ופיננסים נפוצים, הוועדה למניעת ריכוזיות, הוועדה לקביעת גיל הפרישה לנשים, ועוד.
בנק ישראל: "פרופ' זוסמן שם דגש לאורך שנות כהונתו על שיפור איכות המחקר בבנק ישראל והעמקתו, תוך הקפדה על שיפור הרמה המקצועית של המחקר ושימורה, במקביל לקיום מחקר רלוונטי שישרת את המלצות המדיניות, במציאות הכלכלית המשתנה במהירות במדינת ישראל. תחת ניהולו של הפרופ' זוסמן, בוצע שינוי ארגוני במבנה חטיבת המחקר, במסגרתו הוקם האגף הפיננסי, והתבסס שיתוף הפעולה בין חטיבת המחקר לחטיבות הכלכליות האחרות בבנק ישראל. בנוסף קידם הפרופ' זוסמן את קשרי העבודה של בנק ישראל עם חטיבות המחקר בבנקים מרכזיים אחרים בעולם והעמיקם".
תן זוסמן: "אני מבקש להודות לפרופ' סטנלי פישר ולד"ר קרנית פלוג על ההזדמנות שניתנה לי לתרום לגיבוש המדיניות המוניטרית ולקדמה בתקופה ייחודית בעשייתה. אני מסיים את תפקידי בתחושה של שביעות רצון מן היכולת לתרום לעשייה הכלכלית במדינה, ממפגשיי עם עמיתים - אנשי מחקר ושותפיי בוועדות השונות - ומן הדגש שניתן לקידום מחקר איכותי בכלכלת ישראל. אני מוקיר את העשייה המשותפת עם המנהלים והחוקרים בחטיבת המחקר, עם מנהלי החטיבות הנוספות ועם הנהלת הבנק, ומודה על האמון שניתן בי הן במסגרת בנק ישראל והן מחוצה לו".
- 1.מאז שסטנלי עזב לא בטוח שמשהו בכלל מקשיב להם (ל"ת)אחת העם 08/06/2017 11:58הגב לתגובה זו
תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק
אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד
בי קומיוניקיישנס 5.8% מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.
המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.
במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.
גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל
בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.
- 38% מבני הנוער אומרים שה-AI מבין אותם יותר טוב מהמשפחה והחברים
- בזק מעלה את תחזית הרווח ל-1.55 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.
אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת
צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד
אינטרקיור מניית אינטרקיור -12.72% ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל.
חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר.
מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה
במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות).
- אינטרקיור מסכמת מחצית: הכנסות של 130 מיליון שקל ותזרים תפעולי חיובי
- הקנאביס ב"היי" - טראמפ שיתף סרטון והמניות קופצות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.
