שופרסל זוכה להעלאת המלצה - "תמשיך להוביל בשנה הקרובה"
רשת שופרסל -0.22% פרסמה לפני כחודש את דו"חותייה הכספיים לרבעון הרביעי ולשנת 2016, כאשר למרות הקיפאון בשורת ההכנסות הציגה רשת המזון עלייה חדה ברווחים הודות לצמצום סניפים והליך התייעלות. שופרסל רשמה זינוק של כ-71% ברווח השנתי ל-262 מיליון שקל והמניה השלימה מהלך עליות של מעל 120% מהשפל שנרשם ביולי 2012 וניפצה את שיא כל הזמנים שנקבע בתחילת 2011.
כעת באקסלנס מוציאים סיקור חיובי למניה ולא נרתעים ממהלך העליות. האנליסטית מיכל אלשיך, מאקסלנס ברוקראז', עדכנה מעלה את ההמלצה למניה מ'תשואת חסר' ל'תשואת שוק' במחיר יעד של 18.1 שקל - אפסייד של כ-7% על מחיר השוק.
אלשיך מציינת כי "מסתמנת עלייה במחירי המזון שלהערכתנו צפויה להימשך למרות ידיעות בתקשורת על האטה בשוק, לפי 'סטורנקסט' שוק המזון המבורקד (FMCG) גדל מאז אשתקד בכ-1.6% בזכות עלייה כמותית. מעבר לכך, בחודשיים הראשונים של 2017 (ביחס לסוף שנת 2016) מחירי המזון נמצאים במגמת עלייה. אמנם ביחס לתקופה המקבילה אשתקד המחירים מעט נמוכים, אך אנו מזהים מגמה של עלייה שלהערכתנו צפויה להימשך, בין היתר כתוצאה מעלייה בשכר המינימום שמעיבה על הקמעונאיות ובייחוד על שופרסל וכן עלייה קלה במחירי הסחורות. גם לפי מדד המחירים, מחירי המזון עלו בינואר ובפברואר בכ-0.4% ובכ-1.0% בהתאמה (כולל ירקות ופרות), כאשר גם ללא ירקות ופרות חלה עלייה של כ-0.5% וכ-0.3% בהתאמה".
"החששות להתחזקות התחרות בעיר לא התממשו ושופרסל תמשיך להוביל בשנה הקרובה: יינות ביתן מתנהל בצורה לא מספיק אגרסיבית ונראה כי מעדיף בינתיים רווחיות על פני נתח שוק מאז קריסת מגה היו לנו חששות רבים באשר להתחזקות התחרות בעיר, עם אפשרות לכניסת שחקנים אגרסיביים כגון רמי לוי ודומיו והחלשות כוחה של שופרסל ששולטת בפורמט העירוני. עד כה חששות אלו לא התממשו: מגה בעיר נרכשה ע"י יינות ביתן, שעל אף היותה שחקנית חזקה בדיסקאונט, בינתיים לא ביצעה צעדים אגרסיביים, לא ברמת תמחור המוצרים ולא ברמת השיווק (לא בוצעו שיפוצים והמותג מגה בעיר נותר בעינו). לפי התקשורת, יינות ביתן מימנה חלק מהותי מהרכישה ע"י אשראי מספקים ומאחרים והיא ממונפת מאוד כך שייתכן שמצב התחרות בעיר, שבין היתר תורם לרמת המחירים נוח לה, וכי האסטרטגיה הנוכחית שלה היא רווחיות על חשבון נתח שוק, שכן מרבית הלקוחות מגיעים לסניפים עקב מיקומם הגיאוגרפי גם ככה. אצל שופרסל, הפורמט העירוני מהווה כ-20% בלבד מהמכירות, אך הרווחיות עומדת על 4.2% (!) ביחס לכ-1.2% בדיסקאונט (שכולל גם את האונליין) ומכאן חשיבותו של הפורמט".
"בתחום הדיסקאונט התחרות גבוהה מבעיר, אך נדמה שכל השחקנים משוועים לעליית מחיר; בנוסף, שופרסל השתפרה בזכות עלייה באונליין ונגיסה בנתח של מגה באופן מוחלטמרבית סניפי YOU נמכרו לשחקני דיסקאונט ואלו גם פתחו סניפים חדשים, כך שהתחרות מחוץ לעיר לא פחתה ואף הפכה למבוזרת וקשה יותר. למרות התחרות הגבוהה, עליית שכר המינימום ומספר שנים של התרחבות ושחיקה במכירות למ"ר מביאים את כלל השחקנים לשווע לעליית מחירים, צעד שיקבע בעיקר ע"י שופרסל. תרחיש של עלייה יהיה קשה יותר מבעיר ולכן סביר כי אם תהיה עלייה, היא תהיה מתונה יותר ביחס לעיר. שופרסל השתפרה בדיסקאונט ב-2016 אך עדיין הרווחיות שלה בפורמט זה נמוכה משל מתחרותיה (כ-1% לעומת כ-3%) ואנו מצפים כי החברה תתמקד ב-2017 בהמשך שיפור מגזר זה, ע"י התייעלות בסניפים ובאונליין. בט"א יותר ייתכן גם מעבר לאוטומטיזציה באונליין ע"י השקעה במרלו"ג ייעודי (2018 ואילך), מה שיכול להביא לקפיצת מדרגה של כלל התחום".
"שופרסל יישמה בצורה יפה את תכנית ההתייעלות, בדגש על סניפים מפסידים ומותג פרטיב-2014 השיקה החברה תכנית התייעלות הכוללת סגירת סניפים מפסידים, דחיקת ספקים, התייעלות ברמת העובדים, שיפור בתמחור המוצרים, התמקדות במותג הפרטי ובייבוא עצמאי וחיזוק פלטפורמת האונליין, מה שתרם לעלייה במכירות למ"ר, ככל הנראה אף מעבר להשפעת קריסת מגה לבדה".
"צפי ליציבות ברווח הנקי ב-2017: צמיחה וכניסת המרלו"ג יקזזו את העלייה בשכר המינימום שופרסל צפויה לספק להערכתנו צמיחה חיובית של לפחות 1.5% ולשמור על רווחיות תפעוליות יציבה בטווח של 3.5%-3.7%, ביחס לכ-3.5% אשתקד. הגורמים שישפיעו הם צמיחה וכניסת המרלו"ג שצפויים לעלות את הרווחיות הגולמית ולהגן על החברה מעליית שכר המינימום שתעיב מאוד על ההוצאות התפעוליות. עלייה אפשרית במימון עקב שינוי במדד עשויה להתקזז חלקית עם ירידה במס חברות. בסה"כ אנו צופים רווח נקי יציב של כ-250 מיליון שקל ב-2017, דומה לרווח לפני הכנסות חד פעמיות ב-2016".
- בנק לאומי מצטרף לתוכנית עשיית השוק בבורסה - לראשונה גם באופציות על מניות הבנק
- טראלייט מתקדמת בתענך 2 ורוכשת ציוד בכ-40 מיליון דולר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״
"עסקת ניו פארם יכולה להציף ערך רב אך בינתיים לא גילמנו לה ערך לאור חוסר וודאותבמידה והעסקה תאושר, הדבר יכול להציף ערך רב, עם הגדלת נוכחותה של שופרסל, כמו גם חיזוק כוחה מול הספקים. יחד עם זאת, קיימת אי וודאות רבה לגבי אישור העסקה, כאשר אי אישורה יכול להעיב על המניה שהגיבה כבר בחיוב לידיעה על המו"מ המתנהל. לאור כך, המודל שלנו אינו מגלם את העסקה כלל".
"לסיכום, אנו מעדכנים את המלצתנו לשופרסל מתשואת חסר לתשואת שוק. מחיר היעד המעודכן 18.1 שקל, מגלם 7% אפסייד. לאחרונה אנו עדים להתרחבות מכפילים של חברות איכותיות מקומיות ולהערכתנו משקיעים מחפשים כעת, יותר מבעבר, מניות ערך עם תשואת דיבידנד נאה, גם אם מדובר בחברות עם צמיחה מתונה, לאור כניסת כסף לשוק ומנגד ירידת משקלן של מניות הפארמה. שופרסל צפויה לצמוח להערכתנו בצורה אורגנית מתונה ב-2017 אך לשמור על רווחיות תפעולית של כ-3.5% לפחות. שופרסל הכריזה לאחרונה על דיבידנד המגלם תשואה של כ-5% (מועד קובע ברביעי הקרוב, ב-22.3) והיא צפויה להמשיך לחלק דיבידנדים גם ב-2017, עם תשואה מוערכת של כ-4%-5%. בשקלול הגורמים, בין האלטרנטיבות הקיימות בשוק המקומי, להערכתנו שופרסל מהווה חלופה ראויה, גם לאחר העלייה החדה במחירה ואנו ממליצים להיחשף לחברה בהתאם למשקלה בשוק".
מניית שופרסל רשמה מאז תחילת השנה תשואה חיובית של כ-18%, זאת לאחר עלייה של כ-24% בסיכום השנה החולפת. החברה נסחרת בבורסה בת"א בשווי שוק של כ-3.7 מיליארד שקל.
גרף המניה ב-24 החודשים האחרונים:
- 1.משה 20/03/2017 13:17הגב לתגובה זוהאתר און ליין יש לו בעיות רבות.הקופונים לא עוברים לרשימת הקניות.עדכוני קנייה לא עוברים גם.בחנויות יש חוסר במלאי במוצרים בסיסיים .שבוע שעבר לא היו בבות תות שדה אבוקדו ועוד מוצרים שבכל חנות אחרת יש את זה.כמו כן שנים היה אפשרות לקבל מוצר שחסר למחרת היום .זה בוטל.חסר מוצר לך תחפש אותו.מחירי חלקי עוף התייקרו .שנים היו שולחם לפני חגים קופון כספי זה בוטל .בקיצור השבוע קניתי במגה ליד הבית.

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?
מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.
מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.
לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?
יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?
- איפה משקיעים העשירים?
- טראמפ יורד ממס העשירים: "זה רעיון רע, המיליונרים יעזבו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים

השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
תשתיות נשמע תחום אפור ומשעמם. השקעות בתשתיות נשמע לא מעניין, במיוחד כשיש השקעות בטכנולוגיה, והשקעות ב-AI. אלו הדברים האמיתיים, מי צריך תשתיות, ומה זה בכלל?
תשתיות זה עולם ענק. עולם מענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות זה הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעלייה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה.
התחום הזה זינק בשנה האחרונה בבורסה בכ-55%, בדומה למדד ת"א 125, ובחמש השנים האחרונות זינק בכ-110% בדומה למדד. תשואות לא משעממת שהושגו בסיכון נמוך יותר כי יש הערכה-הנחה שהשקעה בתשתית היא השקעה בסיכון נמוך. אלו הרי תחומים בסיסיים עם ביקוש קבוע, ברור; ולרוב גם מדובר בלקוחות ממשלתיים או פרויקטים במעורבות ממשלתית.
לא בטוח שהסיכון הנמוך תקף למכלול החברות בתחום, אבל מה שבטוח שהתשואות אכן טובות. ומי שעדיין לא השתכנע שהתחום הזה לא משעמם כמו שנשמע. כדאי להזכיר לו שאורקל הענקית שזינקה שבוע שעבר ביום אחד ב-36%, היא בסופו של דבר חברה שהפעילות העיקרית שלה היא תשתיות. תשתיות לטכנולוגיה. היא משכפלת בעולם את חוות השרתים הענקיות שלה, מעדכנת אותם בפיצ'רים של אבטחת מידע, ניתוח נתונים, שליפת נתונים, עמידה בעומסי נתונים, ועוד, ומוכרת את זה כשירות בענן. הביקוש מטורף בגלל ה-AI. ההשקעה בתשתיות ל-AI הולכות ומזנקות. כן, התשתיות הן חלק ממהפכת ה-AI.
- המגעים בין טראמפ לפוטין מורידים את מחירי הגז והנפט
- הושקה תכנית לאומית של 300 מיליון שקל להתייעלות אנרגטית ולהפחתת פליטות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנו אין תשתיות טכנולוגיה, לפחות לא בבורסה המקומית. כאן, החברות הן בתחומי האנרגיה, נדל"ן במובן הרחב, תחבורה ותקשורת. המניות כאמור סיפקו תשואה דומה למדד המרכזי, והשאלה מה הלאה? המפתח כאן הוא תקציבים של הממשלה, לצד צפי להורדת הריבית. מדובר בתחום ממונף והורדת הריבית תעזור להגדיל רווחים. מדובר גם בתחום שחלקו מושתת על תקציבים ממשלתיים (תשתיות במובן הביסיס - בנייה, סלילה וכו').