שופרסל זוכה להעלאת המלצה - "תמשיך להוביל בשנה הקרובה"

נדב לוי | (1)

רשת שופרסל 0.54% פרסמה לפני כחודש את דו"חותייה הכספיים לרבעון הרביעי ולשנת 2016, כאשר למרות הקיפאון בשורת ההכנסות הציגה רשת המזון עלייה חדה ברווחים הודות לצמצום סניפים והליך התייעלות. שופרסל רשמה זינוק של כ-71% ברווח השנתי ל-262 מיליון שקל והמניה השלימה מהלך עליות של מעל 120% מהשפל שנרשם ביולי 2012 וניפצה את שיא כל הזמנים שנקבע בתחילת 2011.

כעת באקסלנס מוציאים סיקור חיובי למניה ולא נרתעים ממהלך העליות. האנליסטית מיכל אלשיך, מאקסלנס ברוקראז', עדכנה מעלה את ההמלצה למניה מ'תשואת חסר' ל'תשואת שוק' במחיר יעד של 18.1 שקל - אפסייד של כ-7% על מחיר השוק.

אלשיך מציינת כי "מסתמנת עלייה במחירי המזון שלהערכתנו צפויה להימשך למרות ידיעות בתקשורת על האטה בשוק, לפי 'סטורנקסט' שוק המזון המבורקד (FMCG) גדל מאז אשתקד בכ-1.6% בזכות עלייה כמותית. מעבר לכך, בחודשיים הראשונים של 2017 (ביחס לסוף שנת 2016) מחירי המזון נמצאים במגמת עלייה. אמנם ביחס לתקופה המקבילה אשתקד המחירים מעט נמוכים, אך אנו מזהים מגמה של עלייה שלהערכתנו צפויה להימשך, בין היתר כתוצאה מעלייה בשכר המינימום שמעיבה על הקמעונאיות ובייחוד על שופרסל וכן עלייה קלה במחירי הסחורות. גם לפי מדד המחירים, מחירי המזון עלו בינואר ובפברואר בכ-0.4% ובכ-1.0% בהתאמה (כולל ירקות ופרות), כאשר גם ללא ירקות ופרות חלה עלייה של כ-0.5% וכ-0.3% בהתאמה".

 

"החששות להתחזקות התחרות בעיר לא התממשו ושופרסל תמשיך להוביל בשנה הקרובה: יינות ביתן מתנהל בצורה לא מספיק אגרסיבית ונראה כי מעדיף בינתיים רווחיות על פני נתח שוק מאז קריסת מגה היו לנו חששות רבים באשר להתחזקות התחרות בעיר, עם אפשרות לכניסת שחקנים אגרסיביים כגון רמי לוי ודומיו והחלשות כוחה של שופרסל ששולטת בפורמט העירוני. עד כה חששות אלו לא התממשו: מגה בעיר נרכשה ע"י יינות ביתן, שעל אף היותה שחקנית חזקה בדיסקאונט, בינתיים לא ביצעה צעדים אגרסיביים, לא ברמת תמחור המוצרים ולא ברמת השיווק (לא בוצעו שיפוצים והמותג מגה בעיר נותר בעינו). לפי התקשורת, יינות ביתן מימנה חלק מהותי מהרכישה ע"י אשראי מספקים ומאחרים והיא ממונפת מאוד כך שייתכן שמצב התחרות בעיר, שבין היתר תורם לרמת המחירים נוח לה, וכי האסטרטגיה הנוכחית שלה היא רווחיות על חשבון נתח שוק, שכן מרבית הלקוחות מגיעים לסניפים עקב מיקומם הגיאוגרפי גם ככה. אצל שופרסל, הפורמט העירוני מהווה כ-20% בלבד מהמכירות, אך הרווחיות עומדת על 4.2% (!) ביחס לכ-1.2% בדיסקאונט (שכולל גם את האונליין) ומכאן חשיבותו של הפורמט".

 

"בתחום הדיסקאונט התחרות גבוהה מבעיר, אך נדמה שכל השחקנים משוועים לעליית מחיר; בנוסף, שופרסל השתפרה בזכות עלייה באונליין ונגיסה בנתח של מגה באופן מוחלטמרבית סניפי YOU נמכרו לשחקני דיסקאונט ואלו גם  פתחו סניפים חדשים, כך שהתחרות מחוץ לעיר לא פחתה ואף הפכה למבוזרת וקשה יותר. למרות התחרות הגבוהה, עליית שכר המינימום ומספר שנים של התרחבות ושחיקה במכירות למ"ר מביאים את כלל השחקנים לשווע לעליית מחירים, צעד שיקבע בעיקר ע"י שופרסל. תרחיש של עלייה יהיה קשה יותר מבעיר ולכן סביר כי אם תהיה עלייה, היא תהיה מתונה יותר ביחס לעיר. שופרסל השתפרה בדיסקאונט ב-2016 אך עדיין הרווחיות שלה בפורמט זה נמוכה משל מתחרותיה (כ-1% לעומת כ-3%) ואנו מצפים כי החברה תתמקד ב-2017 בהמשך שיפור מגזר זה, ע"י התייעלות בסניפים ובאונליין. בט"א יותר ייתכן גם מעבר לאוטומטיזציה באונליין ע"י השקעה במרלו"ג ייעודי (2018 ואילך), מה שיכול להביא לקפיצת מדרגה של כלל התחום".

 

"שופרסל יישמה בצורה יפה את תכנית ההתייעלות, בדגש על סניפים מפסידים ומותג פרטיב-2014 השיקה החברה תכנית התייעלות הכוללת סגירת סניפים מפסידים, דחיקת ספקים, התייעלות ברמת העובדים, שיפור בתמחור המוצרים, התמקדות במותג הפרטי ובייבוא עצמאי וחיזוק פלטפורמת האונליין, מה שתרם לעלייה במכירות למ"ר, ככל הנראה אף מעבר להשפעת קריסת מגה לבדה".

 

"צפי ליציבות ברווח הנקי ב-2017: צמיחה וכניסת המרלו"ג יקזזו את העלייה בשכר המינימום שופרסל צפויה לספק להערכתנו צמיחה חיובית של לפחות 1.5% ולשמור על רווחיות תפעוליות יציבה בטווח של 3.5%-3.7%, ביחס לכ-3.5% אשתקד. הגורמים שישפיעו הם צמיחה וכניסת המרלו"ג שצפויים לעלות את הרווחיות הגולמית ולהגן על החברה מעליית שכר המינימום שתעיב מאוד על ההוצאות התפעוליות. עלייה אפשרית במימון עקב שינוי במדד עשויה להתקזז חלקית עם ירידה במס חברות. בסה"כ אנו צופים רווח נקי יציב של כ-250 מיליון שקל ב-2017, דומה לרווח לפני הכנסות חד פעמיות ב-2016".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

"עסקת ניו פארם יכולה להציף ערך רב אך בינתיים לא גילמנו לה ערך לאור חוסר וודאותבמידה והעסקה תאושר, הדבר יכול להציף ערך רב, עם הגדלת נוכחותה של שופרסל, כמו גם חיזוק כוחה מול הספקים. יחד עם זאת, קיימת אי וודאות רבה לגבי אישור העסקה, כאשר אי אישורה יכול להעיב על המניה שהגיבה כבר בחיוב לידיעה על המו"מ המתנהל. לאור כך, המודל שלנו אינו מגלם את העסקה כלל".

 

"לסיכום, אנו מעדכנים את המלצתנו לשופרסל מתשואת חסר לתשואת שוק. מחיר היעד המעודכן 18.1 שקל, מגלם 7% אפסייד. לאחרונה אנו עדים להתרחבות מכפילים של חברות איכותיות מקומיות ולהערכתנו משקיעים מחפשים כעת, יותר מבעבר, מניות ערך עם תשואת דיבידנד נאה, גם אם מדובר בחברות עם צמיחה מתונה, לאור כניסת כסף לשוק ומנגד ירידת משקלן של מניות הפארמה. שופרסל צפויה לצמוח להערכתנו בצורה אורגנית מתונה ב-2017 אך לשמור על רווחיות תפעולית של כ-3.5% לפחות. שופרסל הכריזה לאחרונה על דיבידנד המגלם תשואה של כ-5% (מועד קובע ברביעי הקרוב, ב-22.3) והיא צפויה להמשיך לחלק דיבידנדים גם ב-2017, עם תשואה מוערכת של כ-4%-5%. בשקלול הגורמים, בין האלטרנטיבות הקיימות בשוק המקומי, להערכתנו שופרסל מהווה חלופה ראויה, גם לאחר העלייה החדה במחירה ואנו ממליצים להיחשף לחברה בהתאם למשקלה בשוק".

מניית שופרסל רשמה מאז תחילת השנה תשואה חיובית של כ-18%, זאת לאחר עלייה של כ-24% בסיכום השנה החולפת. החברה נסחרת בבורסה בת"א בשווי שוק של כ-3.7 מיליארד שקל.

גרף המניה ב-24 החודשים האחרונים:

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    משה 20/03/2017 13:17
    הגב לתגובה זו
    האתר און ליין יש לו בעיות רבות.הקופונים לא עוברים לרשימת הקניות.עדכוני קנייה לא עוברים גם.בחנויות יש חוסר במלאי במוצרים בסיסיים .שבוע שעבר לא היו בבות תות שדה אבוקדו ועוד מוצרים שבכל חנות אחרת יש את זה.כמו כן שנים היה אפשרות לקבל מוצר שחסר למחרת היום .זה בוטל.חסר מוצר לך תחפש אותו.מחירי חלקי עוף התייקרו .שנים היו שולחם לפני חגים קופון כספי זה בוטל .בקיצור השבוע קניתי במגה ליד הבית.
בנק פיקדון (דאלי)בנק פיקדון (דאלי)

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?

התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות

מנדי הניג |

סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ. 

הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.

המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות. 

שינוי תשואות בשוק

התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%.  הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה  כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.

לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו -  בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה. 

תשתיות
צילום: תמר מצפי

התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?

באוצר ובמערכת הביטחון כבר מתווכחים על תקציב 2026, כאשר פער של כ-25 מיליארד שקלים מפריד ביניהם; האם חלק מהכספים עשויים לעבור מהוצאות ביטחוניות להשקעות אזרחיות, ואיזה סקטור עשוי להרוויח מזה?

תמיר חכמוף |

שמחה כפולה הבוקר, אנחנו גם נמצאים בערב חג שמחת תורה, וגם אחרי שנתיים בשבי, החטופים הראשונים משוחררים ומגיעים לישראל והמערכה בעזה מתקרבת לסיום, בממשלה כבר נערכים ליום שאחרי. הפסקת אש ממושכת עשויה לשנות את סדרי העדיפויות התקציביים, מהוצאות ביטחוניות גבוהות במיוחד, אל השקעות בשיקום המשק.

המחלוקת בין משרד האוצר למערכת הביטחון כבר מתנהלת מאחורי הקלעים. בצה"ל מבקשים להוסיף כ-20 מיליארד שקלים לתקציב הקרוב ולהגדיל את מסגרת 2026 לכ-135 מיליארד שקל, בטענה שהמלחמה הרחיבה משמעותית את מפת האיומים. במערכת הביטחון מדגישים כי ההתמודדות מול איראן והצורך בחיזוק הכשירות של הצבא מחייבים תקציב ארוך טווח וגדול יותר, שיכלול גם השקעה במלאים, במערכות הגנה אווירית ובכוח האדם הסדיר והמילואים. גורמים ביטחוניים טוענים כי צמצום התקציב כעת עלול לפגוע במוכנות הצבא וביכולת לשמר את ההישגים שנצברו במהלך הלחימה.

באוצר מנגד, טוענים כי תקציב הביטחון עלה לכ-163 מיליארד שקלים ב-2025, לעומת כ-90 מיליארד בלבד לפני המלחמה, ושיש גבול ליכולת של המשק לממן תוספות נוספות. לדבריהם, חלק ניכר מהכסף הוקצה מבלי שנבנתה תוכנית רב שנתית מסודרת, והגיע הזמן לדרוש שקיפות, תיעדוף והתייעלות.

בזמן שהמחלוקת הזו מתנהלת, עולה התהייה לאן יוסטו הכספים שעד כה הופנו לתקציבי הביטחון. תשובה אפשרית היא לסקטור התשתיות. זהו אחד התחומים שנפגעו משמעותית במהלך המלחמה, כאשר אלפי עובדים לא יכלו להגיע לאתרי בנייה, פרויקטים לאומיים נדחו, ועבודות תשתיות הוקפאו. כעת, עם תחילת הרגיעה, ההערכה היא שהמדינה תבחר להפנות חלק מהתקציבים לתחומים אזרחיים, כבישים, רכבות, אנרגיה ושיקום אזורים שנפגעו, פרויקטים שיכולים להזניק את הצמיחה ולספק תעסוקה רחבה.

השפעה חיובית על המשק

בעוד הגירעון נותר גבוה, ההבחנה בין הוצאה "שוטפת" להוצאה "שמייצרת ערך" הופכת משמעותית. השקעה בתשתיות יכולה להחזיר למשק תשואה כלכלית גבוהה, בניגוד לתוספות שאינן מייצרות צמיחה ישירה. לכן, השאלה האמיתית כעת היא לא רק גודל התקציב, אלא לאן הוא יופנה. הזרמת תקציבים לפיתוח כבישים, תשתיות מים וחשמל, אזורי תעשייה וכמובן גם דיור, יוכלו לשמש כמנוע צמיחה עבור המשק.