גרף

פלשבק מלאנוקס: אופקו צללה 6% וגררה טלטלה פתאומית במעו"ף - צפו בגרף

משקלה של אופקו במדד עומד כיום על 5.24%, המניה בעלת המשקל השביעי הכי גבוה בבורסה בת"א. בכמה מסתכמת הירידה הדו-יומית?
יוסי פינק | (6)

האם אופקו הלת' זו המלאנוקס של 2013-2014? חברת הביומד על פיליפ פרוסט נכנסה לפני מספר שבועות למדד המעו"ף והיום אנחנו רואים את ההשפעה שלה על המדד המוביל. עם פתיחת המסחר בוול סטריט עברה בת"א אופקו מירידות קלות לנפילות של עד 6.3%. באותו הזמן בדיוק מדד המעו"ף עבר מעליות של 0.1% לירידות של עד 0.25%.

משקלה של אופקו במדד עומד כיום על 5.24%, המניה בעלת המשקל השביעי הכי גבוה בבורסה בת"א. אגב, שוויה של אופקו עומד על 15.6 מיליארד שקלים. ירידה של 6% באופקו מסדרת למדד המעו"ף ירידה של 0.32%, וזו בדיוק הירידה שהייתה במעו"ף.

מניית אופקו במסחר התוך יומי

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    דוד 21/10/2013 18:56
    הגב לתגובה זו
    יעלו או יורידו ,הכל לפי הפוזיציות. מישהו חייב לעשות לזה סוף,הבעייה שיש לנו שר אוצר שלא ממש מבין בכלום.
  • 4.
    ראובן 21/10/2013 18:39
    הגב לתגובה זו
    תזכרו במלנוקס ועכשיו גם בבילון
  • 3.
    gg 21/10/2013 17:48
    הגב לתגובה זו
    שום מושג בניהול סיכונים בשוק ההון מנהלי הבורסה סתם אנשים בעלי תארים אקדמיים ותו לו. הטיפשות תמשך באופן כזה או אחר ואין שום דבר חדש תחת השמש(הישראלית) מי הטיםש שנתן אישור כניבה למעוף לחברה שלפני 3 שנים נסחרה ב 80 סנט למניה ושרק בגלל הרכישות של פרוסט(הרצה) נסחרת פי 15
  • 2.
    סוחר 21/10/2013 17:40
    הגב לתגובה זו
    תחזור ל 3000
  • ברוך 21/10/2013 19:38
    הגב לתגובה זו
    ניראה לי שזה יותר גרוע ממלאנוקס
  • 1.
    21/10/2013 17:27
    הגב לתגובה זו
    שוק ההון על כל מוסדותיו חברי הבורסה בתי ההשקעות הבנקים וכו' עובדים ומשתפים פעולה לתועלת המעטים ע"ח המשקיעים הוולנטריים והמאולצים(משועבדי דו"ח בכר) לאורך כל הדרך אל היאכטות במרינה.חבל שהתקשורת דואגת קודם כל לפרסומת ושהגשש הפסיק להצליף.
רונן גינזבורג. קרדיט: רשתות חברתיותרונן גינזבורג. קרדיט: רשתות חברתיות

564 מיליון שקלים: דניה סיבוס זכתה במכרז להרחבת כביש 6

העבודות צפויות להימשך כ-3 שנים מרגע קבלת צו התחלה, התשלום לפי כמויות בפועל ובהצמדה למדדים, אך בינתיים ההתקשרות עדיין לא נסגרה

ליאור דנקנר |

דניה סיבוס דניה סיבוס 1.02%  מודיעה על זכייתה במכרז של דרך ארץ הייווייז (1997), החברה שמפעילה ומתחזקת את כביש 6, לביצוע הרחבת הכביש בשני מקטעים באזור מחלף דניאל ועד מנהרת חדיד. מדובר בפרויקט תשתית רחב שמצטרף לצבר העבודות של החברה בתחום התחבורה, עם עבודות שמתפרסות על כמה חזיתות ולא מסתכמות רק בהוספת נתיב.

היקף התמורה הכולל מוערך בכ-564 מיליון שקלים בתוספת מע"מ. התמורה צמודה לתמהיל מדדים שכולל את מדד תשומות הבניה למגורים ואת מדד תשומות סלילה וגישור, בהתאם למנגנון שנקבע בין הצדדים. בענף שבו עלויות החומרים והעבודה משתנות מהר, להצמדה הזו יש משמעות, גם אם היא לא מעלימה את חוסר הוודאות סביב מה שיקרה בשטח בפועל, מתי זה יתחיל ובאיזה קצב. נכון לעכשיו עדיין לא נחתמו חוזים מפורטים ומחייבים מול המזמינה, ועדיין לא התקבל צו התחלת עבודה.

המניה נסחרת היום סביב 149 שקלים, וכרגע בעלייה קלה של אזור ה-1%. מתחילת השנה היא מציגה עלייה של כ-34%, והיא כבר נוגעת באזור הגבוה של הטווח השנתי, אחרי שבשפל של השנה האחרונה הייתה סביב 90 שקלים. גם במחזור יש תנועה, עם מסחר יומי של כ-33 מיליון שקלים, ושווי שוק של כ-4.9 מיליארד שקלים.


ברקע הזכייה: הצבר גדל והפעילות מתרחבת

בדוח האחרון שפרסמה דניה סיבוס באוגוסט היא הציגה המשך התרחבות בפעילות, עם גידול בהכנסות וצבר הזמנות שהמשיך לעלות. ההכנסות ברבעון השני הסתכמו בכ-1.7 מיליארד שקלים, והצבר הגיע לכ-18.6 מיליארד שקלים, בין היתר בעקבות כניסת חלקה בפרויקט הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים לדוחות. 

איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה -0.59%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.