מדד מנהלי הרכש של פועלים: התכווצות חדה בפעילות התעשייתית ביולי
מדד מנהלי הרכש של בנק הפועלים וארגון מנהלי הרכש לחודש יולי 2012 ירד ב- 5.9% לרמה של 41.9 נקודות, מה שמצביע על התכווצות חדה בפעילות התעשייתית. הירידה במדד נצפתה החודש בכל מרכיבי המדד, למעט מחירי חומרי הגלם שעברו החודש למגמת התרחבות ועלו ב- 12%.
רכיב תפוקות היצור עבר החודש למגמת התכווצות וירד ב- 7% לרמה של 46.9נקודות. ברכיב הביקושים המקומיים והביקושים לייצוא נרשמו גם כן ירידות חדות לרמה של 36.5 ו- 43.3 נקודות, בהתאמה, ורכיב התעסוקה ירד ב- 6% לרמה של 39.6 נקודות.
מדד מנהלי הרכש העולמי, שמפרסם בנק JPMorgan, ירד בחודש יולי לרמתו הנמוכה מאז חודש יוני 2009, 48.4 נקודות, והוא מאותת שהצמיחה העולמית מאטה. גוש האירו נותר נקודת החולשה העיקרית, אך גם מדד מנהלי הרכש בארה"ב נותר זה החודש השני ברציפות מתחת לרמה של 50 נקודות, לאחר שלושים וארבעה חודשים בהם הצביע על התרחבות.
כלכלני בנק הפועלים: "בחודשים האחרונים התעצמו הירידות במדד מנהלי הרכש והוא נמצא כעת ברמה נמוכה הדומה לזו ששררה במשק ב- 2008 עם הכניסה למשבר הגלובלי. הצמיחה הואטה בחודשים האחרונים והדבר בא לידי ביטוי באינדיקטורים למצב המשק. רכיב הביקושים המקומיים נמצא תקופה ארוכה יחסית במגמת התכווצות, נתון העולה בקנה אחד עם אינדיקטורים אחרים לצריכה, כמו הפדיון בענפי המסחר והשירותים, שאינו עולה מזה כשנה.
"נתוני סחר חוץ שפורסמו החודש אומנם הראו על עלייה חדה ביצוא, אך זו נבעה בעיקר מזינוק חד ביצוא של ענף כלי הובלה. ללא ענף זה מדובר בגידול מתון בלבד המשקף רמה נמוכה יחסית של היצוא הישראלי.
"אנו מעריכים כי המצב בעולם נותן את אותותיו על המשק המקומי, וקצב הצמיחה של המשק, שככל הנראה האט גם ברבעון השני של השנה, יאט עוד יותר בשנה הקרובה. אנו מעריכים כי המשק הישראלי יתקשה למצוא בשנה הבאה מנועי צמיחה שיביאו לצמיחה גבוהה מ-2.5% בשנת 2013.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
