מדד מנהלי הרכש של פועלים: התכווצות חדה בפעילות התעשייתית ביולי

מנהלי הרכש לחודש יולי 2012 ירד ב- 5.9% לרמה של 41.9 נקודות. הירידה במדד נצפתה החודש בכל מרכיבי המדד, למעט מחירי חומרי הגלם שעברו החודש למגמת התרחבות ועלו ב- 12%
יעל גרונטמן |

מדד מנהלי הרכש של בנק הפועלים וארגון מנהלי הרכש לחודש יולי 2012 ירד ב- 5.9% לרמה של 41.9 נקודות, מה שמצביע על התכווצות חדה בפעילות התעשייתית. הירידה במדד נצפתה החודש בכל מרכיבי המדד, למעט מחירי חומרי הגלם שעברו החודש למגמת התרחבות ועלו ב- 12%.

רכיב תפוקות היצור עבר החודש למגמת התכווצות וירד ב- 7% לרמה של 46.9נקודות. ברכיב הביקושים המקומיים והביקושים לייצוא נרשמו גם כן ירידות חדות לרמה של 36.5 ו- 43.3 נקודות, בהתאמה, ורכיב התעסוקה ירד ב- 6% לרמה של 39.6 נקודות.

מדד מנהלי הרכש העולמי, שמפרסם בנק JPMorgan, ירד בחודש יולי לרמתו הנמוכה מאז חודש יוני 2009, 48.4 נקודות, והוא מאותת שהצמיחה העולמית מאטה. גוש האירו נותר נקודת החולשה העיקרית, אך גם מדד מנהלי הרכש בארה"ב נותר זה החודש השני ברציפות מתחת לרמה של 50 נקודות, לאחר שלושים וארבעה חודשים בהם הצביע על התרחבות.

כלכלני בנק הפועלים: "בחודשים האחרונים התעצמו הירידות במדד מנהלי הרכש והוא נמצא כעת ברמה נמוכה הדומה לזו ששררה במשק ב- 2008 עם הכניסה למשבר הגלובלי. הצמיחה הואטה בחודשים האחרונים והדבר בא לידי ביטוי באינדיקטורים למצב המשק. רכיב הביקושים המקומיים נמצא תקופה ארוכה יחסית במגמת התכווצות, נתון העולה בקנה אחד עם אינדיקטורים אחרים לצריכה, כמו הפדיון בענפי המסחר והשירותים, שאינו עולה מזה כשנה.

"נתוני סחר חוץ שפורסמו החודש אומנם הראו על עלייה חדה ביצוא, אך זו נבעה בעיקר מזינוק חד ביצוא של ענף כלי הובלה. ללא ענף זה מדובר בגידול מתון בלבד המשקף רמה נמוכה יחסית של היצוא הישראלי.

"אנו מעריכים כי המצב בעולם נותן את אותותיו על המשק המקומי, וקצב הצמיחה של המשק, שככל הנראה האט גם ברבעון השני של השנה, יאט עוד יותר בשנה הקרובה. אנו מעריכים כי המשק הישראלי יתקשה למצוא בשנה הבאה מנועי צמיחה שיביאו לצמיחה גבוהה מ-2.5% בשנת 2013.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה 1.18%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.


גיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתותגיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתות

אקזיט עצוב לעובדי סאפיינס - גיא ברנשטיין ורוני על-דור התעשרו וכמה הם קיבלו?

ברנשטיין, מנכ"ל ולמעשה בעל השליטה בפורמולה, הוא הדוגמה הכי טובה בארץ לשלטון המנהלים - יצר לעצמו דרך אופציות (למרות שבחברת החזקה אין מקום לאופציות) הון של כ-200 מיליון דולר; 4,800 עובדי סאפיינס ביחד לא מקבלים חלק קטן ממה שהוא מקבל באופציות בשנה   

מנדי הניג |

בזמן שהנהלת פורמולה ובראשה גיא ברנשטיין חוגגים את האקזיט בחברה הבת - סאפיינס, ובמקביל להתעשרות יוצאת דופן של ברנשטיין שממנכ"ל שכיר הפך להיות בעצם בעל שליטה בפורמולה עם שכר פנומנלי והקצאת אופציות נדיבה (לעצמו), הוא לא דאג לעובדים (הרחבה: שכר העתק של גיא ברנשטיין ואיך זה שהוא בפועל בעל השליטה בפורמולה? 

הוא יכול להתחמק ולהעביר את האחריות לרוני על-דור, מנכ"ל סאפיינס כבר 20 שנים, אבל האחריות של שניהם. גם על-דור דאג להתעשר ולחלק לעצמו אופציות, אבל בעוד שברוב האקזיטים אנחנו שומעים על התעשרות של העובדים זה לא קרה.

מצד אחד זה מקומם כי פורמולה היא האחרונה שאמורה להקצות אופציות למנהלים שלה - זו חברת החזקות, ובחברת החזקות מי שמזיז את הפעילות והרווחים הם החברות למטה. מעבר לכך, אם כבר יש בקבוצה מדיניות של חלקוה מאוד נדיבה למעלה, אז הקיצוניות בין הראש לבין עובדי סאפיינס קשה לעיכול. ברנשטיין מקבל שכר בשנה של 37 מיליון שקל, הוא שווה כ-200 מיליון דולר דרך אופציות ומניות שחולקו לו, והוא שווה יותר מכל 4,800 עובדי  סאפיינס. לא הגיוני.


כל עובדי סאפיינס מחזיקים נכון לסוף 2024 ב-43 אלף מניות בסכום נמוך מ-2 מיליון דולר. החברה לא חילקה מניות בשנה שעברה, ונראה שהיא לקראת חיסול ההטבות דרך מניות: