הרבעון השחור של חברת החשמל: המחסור בגז מצרי והפרשה למס הובילו להפסד של 1.9 מיליארד שקל ב-Q4

את 2011 סגרה חברת החשמל עם הפסד של 785 מיליון שקל. חברת החשמל נקלעה למשבר תזרימי לאחר שנאלצה להשתמש בתמהיל דלקים יקר מאשר התכנון. השבוע תנסה חברת החשמל לגייס 1.5 מיליארד שקל בערבות מדינה
תומר קורנפלד | (4)

חברת החשמל פרסמה הלילה (ש') את תוצאותיה הכספיות השנתיות. לאחר שלושה רבעונים חיוביים, הגיע הרבעון הרביעי שקלקל את התוצאות השנתיות של החברה.

חברת החשמל סגרה את שנת 2011 עם הפסד של 785 מיליון שקל. מקור ההפסד הגיע ברבעון הרביעי שבו נרשם הפסד כבד של 1.88 מיליארד שקל. עיקר ההפסד היגע מהוצאות מסים חריגות בשיעור של 1.1 מיליארד שקל (בשל תיקון מס החברות), אך גם יתר הפרמטרים התפעוליים מציגים תמונה עגומה.

חלק ניכר מן ההפסד הגיע מהיעדר הגז המצרי, דבר אשר חייב את החברה לישראל להשתמש בתמהיל דלקים יקר הרבה יותר מאשר המתוכנן. בחברת החשמל מציינים שלמרות שעלויות הדלקים אמורות להיות מכוסות ע"י תעריף החשמל, ישנו פער זמן בין המועד בו נושאת החברה בהוצאות לבין המועד בו מעודן תעריף החשמל.

בניסיון לפתור את המצוקה התזרימית אליה נקלעה החברה ביצעה חברת החשמל מספר צעדים כמו דחיית תשלומים עבור הפחם שסופק בהיקף של 142 מיליון שקל.

בשבוע הקרוב צפויה החברה לגייס אג"ח בהיקף של 1.5 מיליארד שקל ממשקיעים. אג"ח זה יגובה בערבות מדינה וצפוי להעניק חמצן תפעולי לחברת החשמל. כמו כן, גם עליית מחירי החשמל החל מהיום (א') צפויה לשפר תזרימית את מצבה של חברת החשמל.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    איתן 19/05/2020 09:58
    הגב לתגובה זו
    יחימוביץ שומעת? לא טוב להשאיר הגז באדמה זה מייקר את החשמל
  • 3.
    הכהן הגדול 01/04/2012 08:48
    הגב לתגובה זו
    בוקר טוב לכולם חברת החשמל מפסידה עקב ניהול כושל ועקב ביזבוז משווע של עובדיה ומשכורות מנופחים לכן על הממשלה לבצע רה אירגון בחברת החשמל להוריד את כל ההטבות ולהתנות את ביצוע הטבות העובדים בשנים ריווחיות כל עוד החברה מפסידה אין סיבה שיחולקו משכורות עתק ויחולק חשמל בחינם פי2 ופי 4 מצריכת החשמל של הצרכן הממוצע אני אישית מכיר חברה מחברת החשמל שכל הבית מופעל בחשמל כיריים לדוגמא שאין סיבה להעדיף כיריים חשמליות על פני גז מזגנים בכל הבית ועוד אז שלא יעבדו עלינו עם ההפסדים על חברת החשמל להתייעל ויפה שעה אחת קודם יום טוב לכולם
  • 2.
    שגיא 01/04/2012 08:43
    הגב לתגובה זו
    ושלא יברח מאחריות כגון..מיצריים...איראן... זו אחיזת עניים
  • 1.
    אזרח מן השורה 01/04/2012 07:56
    הגב לתגובה זו
    של עובדי החשמל וכל ההטבות שהם מקבלים. שיתחילו לשלם על החשמל הגנבים האלה.
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה -0.39%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

המדדים פותחים ביציבות; נייס מוסיפה 1.2%, אורמת יורדת 1.4%

על הפרישה של עמית בירק מאקוואריוס ואיזה דגלים אדומים היו לנו עוד לפני; על החלטת הריבית מחר בארה"ב שמשפיעה גם עלינו והאם הזינוקים בביטוח יימשכו?

מערכת ביזפורטל |

  


המדדים פותחים ביציבות לאחר נעילה מעורבת אתמול ללא שינויים מהותיים. ת"א 35 ות"א 90 יציבים כעת בנטיה לעליות קלות.

במגזר הפיננסים התמונה דומה - הבנקים יורדים בכ-0.3%, בעוד ת"א ביטוח יציב בנטיה לירידות קלות. ת"א נדל"ן חיובי עם עליה של 0.1% בעוד ת"א נפט וגז יורד 0.2%.


אחד האירועים של השבוע שישפיע גם על הזווית המקומית היא החלטת הריבית בארה"ב שתיערך מחר ב-21:00 בערב. השווקים הפיננסיים רשמו הישג מרשים, אולי אפילו מפתיע בעוצמתו: תנועת V מלאה וחדה מאז הירידות של נובמבר, שמביאה את המדדים המובילים להתייצב כעת מעט מתחת לרמות שיא כל הזמנים. התאוששות זו אינה רק טכנית; היא משקפת את החוסן הפסיכולוגי של המשקיעים ואת האמונה העיקשת בנרטיב "הנחיתה הרכה". עם זאת, בימים האחרונים השוק שב לדשדש מעט, כשהוא לוקח אוויר לקראת החלטת הריבית הגורלית בהמשך השבוע. ועדת השוק הפתוח (FOMC) מתכנסת לישיבתה האחרונה והדרמטית לשנת 2025 בימי שלישי-רביעי, ותפרסם את החלטתה ביום רביעי בערב – החלטה שתקבע את הטון לשבועות האחרונים של 2025 ולפתיחת שנת 2026.

השבועות שחלפו מאז ההחלטה הקודמת היו תנודתיים מאוד מבחינת ציפיות השוק. ראינו את מדדי הסבירות להורדת ריבית עולים ויורדים בעשרות אחוזים, לעיתים בהפרש של ימים ספורים, בתגובה לכל שבב מידע או התבטאות של חבר פד'. אולם בישורת האחרונה לקראת ההחלטה, הקונצנזוס התקבע: השוק מצפה להורדת ריבית נוספת בפגישה השבוע, הורדה שככל הנראה תתרחש. אמנם הקונצנזוס מעט נמוך יותר מפעמים קודמות (קצת מתחת ל-90%), אך הוא עדיין כמעט מוחלט. חשוב להבין את הדינמיקה שבין הפד' לשוק: לעיתים נדירות ביותר הבנק המרכזי בוחר להצביע בניגוד לקונצנזוס כה מובהק ברגע האחרון, ולו רק כדי למנוע זעזוע מיותר במערכת הפיננסית. לכן, נראה שהורדת ריבית של רבע אחוז בפגישה הקרובה היא כמעט עובדה מוגמרת. השאלה האמיתית, אם כן, איננה "האם הריבית תרד", אלא מה יאמר הפד' לגבי העתיד, וכיצד הוא רואה את הסיכונים בטווח הבינוני - לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים