הרבעון השחור של חברת החשמל: המחסור בגז מצרי והפרשה למס הובילו להפסד של 1.9 מיליארד שקל ב-Q4
חברת החשמל פרסמה הלילה (ש') את תוצאותיה הכספיות השנתיות. לאחר שלושה רבעונים חיוביים, הגיע הרבעון הרביעי שקלקל את התוצאות השנתיות של החברה.
חברת החשמל סגרה את שנת 2011 עם הפסד של 785 מיליון שקל. מקור ההפסד הגיע ברבעון הרביעי שבו נרשם הפסד כבד של 1.88 מיליארד שקל. עיקר ההפסד היגע מהוצאות מסים חריגות בשיעור של 1.1 מיליארד שקל (בשל תיקון מס החברות), אך גם יתר הפרמטרים התפעוליים מציגים תמונה עגומה.
חלק ניכר מן ההפסד הגיע מהיעדר הגז המצרי, דבר אשר חייב את החברה לישראל להשתמש בתמהיל דלקים יקר הרבה יותר מאשר המתוכנן. בחברת החשמל מציינים שלמרות שעלויות הדלקים אמורות להיות מכוסות ע"י תעריף החשמל, ישנו פער זמן בין המועד בו נושאת החברה בהוצאות לבין המועד בו מעודן תעריף החשמל.
בניסיון לפתור את המצוקה התזרימית אליה נקלעה החברה ביצעה חברת החשמל מספר צעדים כמו דחיית תשלומים עבור הפחם שסופק בהיקף של 142 מיליון שקל.
בשבוע הקרוב צפויה החברה לגייס אג"ח בהיקף של 1.5 מיליארד שקל ממשקיעים. אג"ח זה יגובה בערבות מדינה וצפוי להעניק חמצן תפעולי לחברת החשמל. כמו כן, גם עליית מחירי החשמל החל מהיום (א') צפויה לשפר תזרימית את מצבה של חברת החשמל.
- 4.איתן 19/05/2020 09:58הגב לתגובה זויחימוביץ שומעת? לא טוב להשאיר הגז באדמה זה מייקר את החשמל
- 3.הכהן הגדול 01/04/2012 08:48הגב לתגובה זובוקר טוב לכולם חברת החשמל מפסידה עקב ניהול כושל ועקב ביזבוז משווע של עובדיה ומשכורות מנופחים לכן על הממשלה לבצע רה אירגון בחברת החשמל להוריד את כל ההטבות ולהתנות את ביצוע הטבות העובדים בשנים ריווחיות כל עוד החברה מפסידה אין סיבה שיחולקו משכורות עתק ויחולק חשמל בחינם פי2 ופי 4 מצריכת החשמל של הצרכן הממוצע אני אישית מכיר חברה מחברת החשמל שכל הבית מופעל בחשמל כיריים לדוגמא שאין סיבה להעדיף כיריים חשמליות על פני גז מזגנים בכל הבית ועוד אז שלא יעבדו עלינו עם ההפסדים על חברת החשמל להתייעל ויפה שעה אחת קודם יום טוב לכולם
- 2.שגיא 01/04/2012 08:43הגב לתגובה זוושלא יברח מאחריות כגון..מיצריים...איראן... זו אחיזת עניים
- 1.אזרח מן השורה 01/04/2012 07:56הגב לתגובה זושל עובדי החשמל וכל ההטבות שהם מקבלים. שיתחילו לשלם על החשמל הגנבים האלה.
נשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיותאלקטריאון: כניסתו ויציאתו של רובי ריבלין
ארבע שנים, הרבה ציפיות ומעט תוצאות: מסע הכניסה והיציאה של ריבלין מאלקטריאון הסתיים בקול ענות חלושה, ללא הישגים לצד ירידת ערך ומשקיעים מאוכזבים
אי שם בקיץ 2021, חודש לאחר שסיים את תפקידו כנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין מונה לנשיא חברת אלקטריאון אלקטריאון 0% , מפתחת הטכנולוגיה לטעינת רכבים חשמליים תוך כדי נסיעה. החברה, שנסחרה אז בשווי של כ־1.6 מיליארד שקל לאחר זינוק חד בתקופת הקורונה, ציפתה שריבלין יפתח עבורה דלתות ברחבי העולם, יחזק קשרים מול ממשלות ויגביר את אמון המשקיעים, וזאת למרות שהחברה עדיין לא הציגה הכנסות מהותיות. המשקיעים, שציפו למימושים בינלאומיים ולחוזים משמעותיים, קיוו שכניסתו של ריבלין תבלום את הירידה במניה, שהחלה עוד לפני כן בעקבות צמיחה איטית מהצפוי בפרויקטים המסחריים.
והנה, קצת יותר מארבע שנים לאחר ההצטרפות, החברה הודיעה על סיום תפקידו של ריבלין כנשיא וכחלק מהדירקטריון ובזאת מושלם מהלך שלא הניב פירות, בטח לא לחברה ולמשקיעים בה. שכרו של ריבלין מעולם לא פורסם, אך ניתן רק לשער שהוא כן יצא נשכר מהמהלך שהושלם אתמול.
לא חתונה קתולית
גם לאחר הצטרפות ריבלין, ולמרות הציפיות, אלקטריאון התקשתה להציג פריצת דרך מסחרית. המניה המשיכה להידרדר. ריבלין, לעומתה, לא חיכה וכמעט במקביל לכניסתו לתפקיד, השתתף בקמפיין פרסומי למותג "יכין", מהלך שעורר ויכוח ציבורי לגבי אדם שמילא תפקיד ממלכתי בכיר זמן קצר קודם לכן.
אלקטריאון, מצידה, לא הסתפקה בריבלין, ובהמשך למאמציה של אלקטריאון בחיפוש אחר השפעה גלובלית, בתחילת 2022, הודיעה החברה על צירופו של קורט ג'ונסון, יו"ר מועצת ניו יורק לשעבר, כיועץ אסטרטגי. החברה זיהתה את ארה״ב, ובעיקר את ניו יורק, כשוק יעד מרכזי לטכנולוגיה שלה, והקמת חברת בת בארה"ב נועדה לתמוך בכך.
- הנשיא ממשיך לעשות בושות...
- כמה יקבל רובי ריבלין על הפרסומת לרסק עגבניות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועדיין, למרות כל המאמצים, המניה המשיכה להידרדר ובסך הכל הציגה ירידה של כ-66% מאז מינוי ריבלין, ושווי השוק שלה כיום עומד על כ-733 מיליון שקל. החברה עדיין מציגה גידול בהוצאות ושריפת מזומנים, ולא מזמן החדשנות שבמוצר שלה התערערה, לאור פתרון טכנולוגי אחר של BYD, שהציגה טעינה מהירה שמייתרת את הפתרון של אלקטריאון (למרות שזו טענה שהדבר אינו פוגע בה).
צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, צילום: שלומי יוסף"סגרנו את הייצור בישראל כי הגבינה זזה"
צביקה שווימר בוועידה הכלכלית השביעית של ביזפורטל אנחנו מנסים לענות על השאלה - האם הגאות שראינו בשוק המניות מגובה במה שקורה בשטח. עונת הדוחות לרבעון השלישי האחרונה שחתמנו בתחילת השבוע מספרת על ענפים שגילו חסינות. מגזר הפיננסים מוביל נהנה ממרווחי ריבית חריגים וגאות בשווקים התפיחה את תיקי הנוסטרו חברות ההביטוח ובתי ההשקעות. אבל רצינו לשמוע מכלי ראשון איך כל מי שנמצא בחזית - ממקבלי החלטות וכלכלנים ועד מנכ"לים של חברות ציבוריות, אנשי תעשייה, הייטק ונדל"ן מסתכלים על הדברים. אנחנו שואפים לשרטט את המצב בשטח וגם נחשוף כאן בקרוב את המדד שיצרנו שמנתח את ההזדמנויות במניות שצלחו את התקופה הכי טוב ויש להן פוטנציאל טוב להמשיך ולטפס.
מי שפתח את הועידה היה פרופ’ צבי אקשטיין ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מבחינתו התמונה רחוקה מלהיות ורודה. כבר יותר מעשור, הוא סיפר, המכון שלו עוקב אחרי הכלכלה הישראלית דרך פריזמה ביטחונית, כל מודל כלכלי נפתח קודם כל בסיכונים הבטחוניים ואחר כך מוסיפים את השכבות הכלכליות. בחודשים האחרונים הוא אומר שלמרות שזה נראה שאנחנו ברגיעה ״יש סיכוי לסיבוב נוסף באיראן, עם צורך בהסדרה בצפון ועם עזה שתישאר תהליך ארוך שנים״. גם בתרחיש האופטימי ישראל תישאר סביב "הקו הצהוב" לפחות חמש שנים זה הולך להכביד על התקציב וההוצאות הבטחוניות עם רמת כוננות גבוהה.
אקשטיין ניתח את נתוני המקרו והוא לא נשמע מעודד במיוחד. הצמיחה שאנחנו רואים בתמ״ג לדעתו נשענת כמעט לחלוטין על הוצאות הביטחון והיצוא הביטחוני. “כשמנטרלים את זה״, הוא מדגיש, “מבינים שהמשק האמיתי - הפריון, התעסוקה האזרחית, העסקים הקטנים והבינוניים - נמצא במצב שמחייב התגייסות מלאה״. הוא דיבר על פריון שנפגע ממלחמה וממילואים, על מגזר ציבורי לא יעיל, על תשתיות מדשדשות, על יוקר מחיה “קיצוני״, ועל כך שמעמד הביניים נשחק עד כדי סכנה לנטישה של אוכלוסיות איכותיות.
למרות זאת, אקשטיין הציג גם נקודת אור. אם הממשלה תאמץ רפורמות תומכות צמיחה, ב-2026 החוב-תוצר עשוי להתחיל לרדת והמשק יוכל להשיב לעצמו מסלול של צמיחה בת-קיימא. אבל במידה ולא: ״ללא רפורמות - נדרדר לצמיחה של כשני אחוזים״ הזהיר.
- אלקטרה צריכה: השיפור בקרפור ממשיך להוביל את החברה
- צביקה שווימר: "אנחנו לא החברה שהיינו לפני שנתיים, אנחנו נוגעים בכל תחומי החיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומתוך האזהרות האלה עברנו למושב ב׳. אל השטח עצמו. אל החנויות, אל מרכזי הקניות, אל ההתנהגות של הצרכנים. כולנו יודעים שהארנק הישראלי הוא לעיתים המדד הכי טוב למה שקורה וכאן פגשנו את צביקה שווימר, מנכ"ל אלקטרה צריכה אלקטרה צריכה 0.09% - שאלנו אותו מה קורה מעבר לגרפים - ואיך נראה המשק הישראלי דרך עיני אחת מקבוצות הקמעונאות הגדולות במדינה.
