ארי קלמן
צילום: מנורה

ארי קלמן עקף את יאיר המבורגר: מנורה בשווי של 12.4 מיליארד שקל

הראל בשווי של 12.2 מיליארד שקל; קלמן מנכ"ל מנורה מבטחים מוביל את קבוצת הפיננסים והביטוח למקום השני בתחום אחרי הפניקס; התשואה של מניית מנורה ב-5 שנים 550% - 47% בשנה!

הרצי אהרון | (1)

היסטוריה קטנה נרשמת בשוק הביטוח הישראלי: מנורה מבטחים מנורה מב החז -1.99%  , בראשות ארי קלמן, עקפה את קבוצת הראל של יאיר המבורגר בשווי השוק והגיעה לשיא של 12.4 מיליארד שקל, בעוד הראל בשווי של 12.2 מיליארד שקל. מנורה שנייה להפניקס, הראל שלישית, כלל רביעית ומגדל חמישית. 

מנורה ייצרה למשקיעים את התשואה הטובה ביותר מבין חברות הביטוח והפיננסים ולמעשה היא אחת מהמניות הטובות בכלל במבחן ארוך טווח. התשואה שלה ב-5 שנים מגיעה ל-550%, כלומר לפני חמש שנים השווי שלה היה 1.9 מיליארד שקל בלבד, היא הוסיפה ערך העולה על יותר 10 מיליארד שקל לבעלי המניות שלה ובמיוחד לבעלי המניות העיקריים משפחת גורביץ וגריפל שמחזיקים מעל 60%. 


5 החברות המובילות - מהפניקס ועד מגדל


  

מה המניה עשתה?


מניית מנורה זינקה בכ־36% מתחילת השנה, ובכ־125% ב־12 החודשים האחרונים. במשך שנים נחשבה מנורה לשחקן קטן בענף הביטוח -  חמישית מבין חמש הגדולות. אך בהובלת המנכ"ל - ארי קלמן, היא מטפסת בשנים האחרונות בעקביות, וב־2025 היא כבר עוקפת את הראל ומתבססת כשחקן משמעותי מאוד בשוק ההון ובין חברות הביטוח הגדולות. עם שווי שוק של כ־12.4 מיליארד שקל - וזאת לאחר שהשאירה את הראל עם 12.2 מיליארד שקל מאחוריה. זה לא שהראל לא מייצרת תשואה - מניית החברה עלתה בתקופה של 4 שנים ב-225%. 

גם המספרים מהדוחות טובים: מנורה מציגה תשואה על ההון של 15% ומכפיל הון של 1.66 - הראל, לעומתה, רושמת תשואה על ההון של כ-10.4% בלבד, עם מכפיל הון של 1.37.



מנורה לוחצת, הפניקס מובילה, הראל נחלשת


קלמן, שמכהן כמנכ"ל מנורה כבר עשור, הצליח בשנים האחרונות להוביל תהליכי שינוי עמוקים בקבוצה - תוך התמקדות בצמיחה אורגנית, שיפור מערכות טכנולוגיות, שמירה על יעילות תפעולית והרחבת תיקי הביטוח בתחום הבריאות והחיים. אבל נראה שהבוננזה הגדולה היתה רכישת מבטחים. מנורה נכנסה לשוק של הגדולים עם רכישת גוף קרנות הפנסיה המוביל במדינה והיא השביחה את השקעה בלפחות פי 10 מאז הרכישה לפני פחות מ-20 שנה. מנורה מבטחים היא גם כיום מנהלת הפנסיה הגדולה בישראל, כשהיא מהווה חלק מאוד גדול מהרווחים של הקבוצה כולה - קרוב למחצית על פני השנים האחרונות. 

מול ההצלחה של מנורה, יש את הראל שגם מצליחה בשנים האחרונות, אבל פחות. יאיר המבורגר ניסה לשנות את המגמה ורכש את ישראכרט בעסקה שנפסלה על ידי הממונה על התחרות בלי הסבר אמיתי. מנורה ניסתה לקנות אחריה, אבל יצחק תשובה דרך קבוצת דלק העלו את המחיר ורכשו את ישראכרט. זה לא סוף פסוק - הראל וגם מנורה רוצים להיכנס לשוק האשראי הצרכני ולהיות בו דומיננטיות ויש לשתיהן פעילויות משמעותיות בתחום.  

עוד בענף: הפניקס נותרת החברה הגדולה ביותר עם שווי שוק של 18 מיליארד שקל ותשואת מניה של כ־39% מתחילת השנה, כאשר גם היא מציגה רווחיות גבוהה (15%) ומכפיל הון של 1.51. מנגד, מגדל וכלל אמנם צמחו גם הן - אך בקצבים מתונים יותר.


ענף הביטוח פורח

מעבר לשינוי בצמרת, קשה להתעלם מהתמונה הרחבה: כל ענף הביטוח הישראלי נמצא בתקופה של פריחה חסרת תקדים. מניות החברות הגדולות רשמו זינוק של עשרות ואף מאות אחוזים בשנה האחרונה, מדדי הרווחיות בשיא, והמכפילים - שעד לא מזמן היו סביב או מתחת להון העצמי, זינקו גבוה למעלה. ענף שבעבר נחשב שמרני הפך למנוע תשואה מרכזי בתיקי ההשקעות, כשהוא נהנה מסביבת ריבית תומכת, שיפור מהותי ביעילות הפנימית.

במקביל, התייעלות טכנולוגית, צמיחה בתחום הבריאות, חיזוק מכירות ישירות והעמקה של מערכי ההשקעות. תשואות על ההון שעמדו שנים על 7%–9% טיפס בין 13% ל-15% בחלק מהחברות, ומכפילי ההון – שבעבר נעו סביב 0.8 עד 1.0 – מזנקים כעת ל־1.4 ואף יותר.


 דיבידנד

מעבר לעליות בשווי המניות, ענף הביטוח מספק למשקיעים לא רק תשואה "על הנייר", אלא גם תזרים בפועל - בצורת דיבידנדים נדיבים ורכישות עצמיות של מניות. הפניקס ומנורה מחלקות דיבידנדים שוטפים כבר שנים, והמשיכו בכך גם בתקופות של תנודתיות בשוק.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


הראל הצטרפה למדיניות חלוקה עקבית, וכלל ביטוח אף חזרה באחרונה לחלק דיבידנד לאחר הפסקה של מספר שנים. לצד זאת, כמה מהחברות – ביניהן הפניקס – מבצעות גם רכישה עצמית של מניות, צעד שמעיד על אמון הנהלה בעתיד החברה ותורם באופן ישיר לעליית שווי המניה.










תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 04/05/2025 23:19
    הגב לתגובה זו
    כסף שנכנס באנקר מידי חודש ללא יכול לשכיר השבוי לקבל החלטה אחרת בנושא. עמלות גבוהות ... בקיצור עסקת המאה !!
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן

טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה

ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה טאואר נייס

אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%. 

אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת. 

ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%. 

מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?

נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.   

נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה?

מי חושב שיש הזדמנות במניות הנדל"ן היזמי? המניות הדואליות, ההודעה על הריבית ועד כמה המס החדש על הבנקים ישפיע על המניות?

מערכת ביזפורטל |

המס המתוכנן על הבנקים הוא לא מס חכם. אם רוצים להעביר מרווח הבנקים לרווחת הציבור אפשר לעשות זאת באלגנטיות דרך הגברת תחרות, הגבלת עמלות וחיוב ריבית על העו"ש. האפקט מיידי וברור. המס יספק לבנקים גושפנקא דווקא להעלאת ריבית - המס יגולגל על הלקוחות. היה מס מיוחד על הבנקים ב-2024-2025 - הוא נכשל. הרגולטור עזב את הבנקים כי הוא הטיל מס והבנקים חגגו על העו"ש שלכם ולקחו מכם ריבית גבוהה על הלוואות ונתנו ריבית נמוכה על פיקדונות. 

אבל נראה שהאפקט הנכון מבחינת האוצר ואולי גם מסיבות פוליטיות, מס על הבנקים - עושה יותר רושם ציבורי. לציבור בבנקים זו דווקא בשורה רעה, למשקיעים בבנקים זה עדיף מאשר הטלת הוראות ישירות. חוץ מזה יש עוד זמן עד שזה יקרה, יהיו הסתייגויות ועימותים. על פניו, מניות הבנקים אמורות להיפגע מהמהלך הזה, אבל כשמנתחים את זה לעומק  רואים שזה לא יהיה דרמה גדולה בהינתן שתהיה התגמשות על המס העודף ואולי גם על דרך החישוב וההצמדה. כזכור לא נקבע על ידי הצוות מס מתאים אך הם נתנו רמז עבה - מס של 9% בדוגמאות ובעבודת הצוות על גידול של 50% ברווח מהרווח הממוצע ב-2018-2022. הרווח הזה יהיה צמוד. ההשלכה בפועל היא בהערכה גסה הקטנה של הרווח ב-5%, ואחרי כל ההתדיינויות זה עשוי להגיע ל-3%-4%. לא ביג דיל בשביל הבנקים. 

בחמישי, מניות הבנקים ירדו ב-1.7%, יש עוד לאן לרדת, אבל ממש "בקטנה". למעשה, מה שישפיע יותר על המניות הוא האי וודאות. הידיעה שיש עוד דרך ודיונים עד לקביעת המס העודף, מייצרת אי וודאות ואי שקט במניות. זה חמור יותר מאשר וודאות אפילו חמורה. אם מחר בבוקר היה נקבע המס, המניות היו אולי מאבדות כמה אחוזים בודדים וזהו. עכשיו יש רעשים מסביב וזה יימשך חודשים.

השוק מעדיף וודאות קשה על אי וודאות אפילו פחות קשה. במקרה של הבנקים זה לא קשה, מה שיקרה לא יהפוך את המצב לקשה. אבל זה לא נוח שיש קצת עננה למעלה. 


שער הדולר מזנק בימים האחרונים. בשישי הוא קפץ - שער הדולר מזנק ב-0.7% ל-3.28; מה הסיבה ומה צופים הכלכלנים? כשהשער הרציף של הדולר עומד על 3.29 שקלים לדולר - דולר שקל רציף 0.28%