ארי קלמן
צילום: מנורה

ארי קלמן עקף את יאיר המבורגר: מנורה בשווי של 12.4 מיליארד שקל

הראל בשווי של 12.2 מיליארד שקל; קלמן מנכ"ל מנורה מבטחים מוביל את קבוצת הפיננסים והביטוח למקום השני בתחום אחרי הפניקס; התשואה של מניית מנורה ב-5 שנים 550% - 47% בשנה!

הרצי אהרון | (1)

היסטוריה קטנה נרשמת בשוק הביטוח הישראלי: מנורה מבטחים מנורה מב החז 0%  , בראשות ארי קלמן, עקפה את קבוצת הראל של יאיר המבורגר בשווי השוק והגיעה לשיא של 12.4 מיליארד שקל, בעוד הראל בשווי של 12.2 מיליארד שקל. מנורה שנייה להפניקס, הראל שלישית, כלל רביעית ומגדל חמישית. 

מנורה ייצרה למשקיעים את התשואה הטובה ביותר מבין חברות הביטוח והפיננסים ולמעשה היא אחת מהמניות הטובות בכלל במבחן ארוך טווח. התשואה שלה ב-5 שנים מגיעה ל-550%, כלומר לפני חמש שנים השווי שלה היה 1.9 מיליארד שקל בלבד, היא הוסיפה ערך העולה על יותר 10 מיליארד שקל לבעלי המניות שלה ובמיוחד לבעלי המניות העיקריים משפחת גורביץ וגריפל שמחזיקים מעל 60%. 


5 החברות המובילות - מהפניקס ועד מגדל


  

מה המניה עשתה?


מניית מנורה זינקה בכ־36% מתחילת השנה, ובכ־125% ב־12 החודשים האחרונים. במשך שנים נחשבה מנורה לשחקן קטן בענף הביטוח -  חמישית מבין חמש הגדולות. אך בהובלת המנכ"ל - ארי קלמן, היא מטפסת בשנים האחרונות בעקביות, וב־2025 היא כבר עוקפת את הראל ומתבססת כשחקן משמעותי מאוד בשוק ההון ובין חברות הביטוח הגדולות. עם שווי שוק של כ־12.4 מיליארד שקל - וזאת לאחר שהשאירה את הראל עם 12.2 מיליארד שקל מאחוריה. זה לא שהראל לא מייצרת תשואה - מניית החברה עלתה בתקופה של 4 שנים ב-225%. 

גם המספרים מהדוחות טובים: מנורה מציגה תשואה על ההון של 15% ומכפיל הון של 1.66 - הראל, לעומתה, רושמת תשואה על ההון של כ-10.4% בלבד, עם מכפיל הון של 1.37.



מנורה לוחצת, הפניקס מובילה, הראל נחלשת


קלמן, שמכהן כמנכ"ל מנורה כבר עשור, הצליח בשנים האחרונות להוביל תהליכי שינוי עמוקים בקבוצה - תוך התמקדות בצמיחה אורגנית, שיפור מערכות טכנולוגיות, שמירה על יעילות תפעולית והרחבת תיקי הביטוח בתחום הבריאות והחיים. אבל נראה שהבוננזה הגדולה היתה רכישת מבטחים. מנורה נכנסה לשוק של הגדולים עם רכישת גוף קרנות הפנסיה המוביל במדינה והיא השביחה את השקעה בלפחות פי 10 מאז הרכישה לפני פחות מ-20 שנה. מנורה מבטחים היא גם כיום מנהלת הפנסיה הגדולה בישראל, כשהיא מהווה חלק מאוד גדול מהרווחים של הקבוצה כולה - קרוב למחצית על פני השנים האחרונות. 

מול ההצלחה של מנורה, יש את הראל שגם מצליחה בשנים האחרונות, אבל פחות. יאיר המבורגר ניסה לשנות את המגמה ורכש את ישראכרט בעסקה שנפסלה על ידי הממונה על התחרות בלי הסבר אמיתי. מנורה ניסתה לקנות אחריה, אבל יצחק תשובה דרך קבוצת דלק העלו את המחיר ורכשו את ישראכרט. זה לא סוף פסוק - הראל וגם מנורה רוצים להיכנס לשוק האשראי הצרכני ולהיות בו דומיננטיות ויש לשתיהן פעילויות משמעותיות בתחום.  

עוד בענף: הפניקס נותרת החברה הגדולה ביותר עם שווי שוק של 18 מיליארד שקל ותשואת מניה של כ־39% מתחילת השנה, כאשר גם היא מציגה רווחיות גבוהה (15%) ומכפיל הון של 1.51. מנגד, מגדל וכלל אמנם צמחו גם הן - אך בקצבים מתונים יותר.


ענף הביטוח פורח

מעבר לשינוי בצמרת, קשה להתעלם מהתמונה הרחבה: כל ענף הביטוח הישראלי נמצא בתקופה של פריחה חסרת תקדים. מניות החברות הגדולות רשמו זינוק של עשרות ואף מאות אחוזים בשנה האחרונה, מדדי הרווחיות בשיא, והמכפילים - שעד לא מזמן היו סביב או מתחת להון העצמי, זינקו גבוה למעלה. ענף שבעבר נחשב שמרני הפך למנוע תשואה מרכזי בתיקי ההשקעות, כשהוא נהנה מסביבת ריבית תומכת, שיפור מהותי ביעילות הפנימית.

במקביל, התייעלות טכנולוגית, צמיחה בתחום הבריאות, חיזוק מכירות ישירות והעמקה של מערכי ההשקעות. תשואות על ההון שעמדו שנים על 7%–9% טיפס בין 13% ל-15% בחלק מהחברות, ומכפילי ההון – שבעבר נעו סביב 0.8 עד 1.0 – מזנקים כעת ל־1.4 ואף יותר.


 דיבידנד

מעבר לעליות בשווי המניות, ענף הביטוח מספק למשקיעים לא רק תשואה "על הנייר", אלא גם תזרים בפועל - בצורת דיבידנדים נדיבים ורכישות עצמיות של מניות. הפניקס ומנורה מחלקות דיבידנדים שוטפים כבר שנים, והמשיכו בכך גם בתקופות של תנודתיות בשוק.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


הראל הצטרפה למדיניות חלוקה עקבית, וכלל ביטוח אף חזרה באחרונה לחלק דיבידנד לאחר הפסקה של מספר שנים. לצד זאת, כמה מהחברות – ביניהן הפניקס – מבצעות גם רכישה עצמית של מניות, צעד שמעיד על אמון הנהלה בעתיד החברה ותורם באופן ישיר לעליית שווי המניה.










תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 04/05/2025 23:19
    הגב לתגובה זו
    כסף שנכנס באנקר מידי חודש ללא יכול לשכיר השבוי לקבל החלטה אחרת בנושא. עמלות גבוהות ... בקיצור עסקת המאה !!
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?