ארי קלמן
צילום: מנורה

ארי קלמן עקף את יאיר המבורגר: מנורה בשווי של 12.4 מיליארד שקל

הראל בשווי של 12.2 מיליארד שקל; קלמן מנכ"ל מנורה מבטחים מוביל את קבוצת הפיננסים והביטוח למקום השני בתחום אחרי הפניקס; התשואה של מניית מנורה ב-5 שנים 550% - 47% בשנה!

הרצי אהרון | (1)

היסטוריה קטנה נרשמת בשוק הביטוח הישראלי: מנורה מבטחים מנורה מב החז 2.08%  , בראשות ארי קלמן, עקפה את קבוצת הראל של יאיר המבורגר בשווי השוק והגיעה לשיא של 12.4 מיליארד שקל, בעוד הראל בשווי של 12.2 מיליארד שקל. מנורה שנייה להפניקס, הראל שלישית, כלל רביעית ומגדל חמישית. 

מנורה ייצרה למשקיעים את התשואה הטובה ביותר מבין חברות הביטוח והפיננסים ולמעשה היא אחת מהמניות הטובות בכלל במבחן ארוך טווח. התשואה שלה ב-5 שנים מגיעה ל-550%, כלומר לפני חמש שנים השווי שלה היה 1.9 מיליארד שקל בלבד, היא הוסיפה ערך העולה על יותר 10 מיליארד שקל לבעלי המניות שלה ובמיוחד לבעלי המניות העיקריים משפחת גורביץ וגריפל שמחזיקים מעל 60%. 


5 החברות המובילות - מהפניקס ועד מגדל


  

מה המניה עשתה?


מניית מנורה זינקה בכ־36% מתחילת השנה, ובכ־125% ב־12 החודשים האחרונים. במשך שנים נחשבה מנורה לשחקן קטן בענף הביטוח -  חמישית מבין חמש הגדולות. אך בהובלת המנכ"ל - ארי קלמן, היא מטפסת בשנים האחרונות בעקביות, וב־2025 היא כבר עוקפת את הראל ומתבססת כשחקן משמעותי מאוד בשוק ההון ובין חברות הביטוח הגדולות. עם שווי שוק של כ־12.4 מיליארד שקל - וזאת לאחר שהשאירה את הראל עם 12.2 מיליארד שקל מאחוריה. זה לא שהראל לא מייצרת תשואה - מניית החברה עלתה בתקופה של 4 שנים ב-225%. 

גם המספרים מהדוחות טובים: מנורה מציגה תשואה על ההון של 15% ומכפיל הון של 1.66 - הראל, לעומתה, רושמת תשואה על ההון של כ-10.4% בלבד, עם מכפיל הון של 1.37.



מנורה לוחצת, הפניקס מובילה, הראל נחלשת


קלמן, שמכהן כמנכ"ל מנורה כבר עשור, הצליח בשנים האחרונות להוביל תהליכי שינוי עמוקים בקבוצה - תוך התמקדות בצמיחה אורגנית, שיפור מערכות טכנולוגיות, שמירה על יעילות תפעולית והרחבת תיקי הביטוח בתחום הבריאות והחיים. אבל נראה שהבוננזה הגדולה היתה רכישת מבטחים. מנורה נכנסה לשוק של הגדולים עם רכישת גוף קרנות הפנסיה המוביל במדינה והיא השביחה את השקעה בלפחות פי 10 מאז הרכישה לפני פחות מ-20 שנה. מנורה מבטחים היא גם כיום מנהלת הפנסיה הגדולה בישראל, כשהיא מהווה חלק מאוד גדול מהרווחים של הקבוצה כולה - קרוב למחצית על פני השנים האחרונות. 

מול ההצלחה של מנורה, יש את הראל שגם מצליחה בשנים האחרונות, אבל פחות. יאיר המבורגר ניסה לשנות את המגמה ורכש את ישראכרט בעסקה שנפסלה על ידי הממונה על התחרות בלי הסבר אמיתי. מנורה ניסתה לקנות אחריה, אבל יצחק תשובה דרך קבוצת דלק העלו את המחיר ורכשו את ישראכרט. זה לא סוף פסוק - הראל וגם מנורה רוצים להיכנס לשוק האשראי הצרכני ולהיות בו דומיננטיות ויש לשתיהן פעילויות משמעותיות בתחום.  

עוד בענף: הפניקס נותרת החברה הגדולה ביותר עם שווי שוק של 18 מיליארד שקל ותשואת מניה של כ־39% מתחילת השנה, כאשר גם היא מציגה רווחיות גבוהה (15%) ומכפיל הון של 1.51. מנגד, מגדל וכלל אמנם צמחו גם הן - אך בקצבים מתונים יותר.


ענף הביטוח פורח

מעבר לשינוי בצמרת, קשה להתעלם מהתמונה הרחבה: כל ענף הביטוח הישראלי נמצא בתקופה של פריחה חסרת תקדים. מניות החברות הגדולות רשמו זינוק של עשרות ואף מאות אחוזים בשנה האחרונה, מדדי הרווחיות בשיא, והמכפילים - שעד לא מזמן היו סביב או מתחת להון העצמי, זינקו גבוה למעלה. ענף שבעבר נחשב שמרני הפך למנוע תשואה מרכזי בתיקי ההשקעות, כשהוא נהנה מסביבת ריבית תומכת, שיפור מהותי ביעילות הפנימית.

במקביל, התייעלות טכנולוגית, צמיחה בתחום הבריאות, חיזוק מכירות ישירות והעמקה של מערכי ההשקעות. תשואות על ההון שעמדו שנים על 7%–9% טיפס בין 13% ל-15% בחלק מהחברות, ומכפילי ההון – שבעבר נעו סביב 0.8 עד 1.0 – מזנקים כעת ל־1.4 ואף יותר.


 דיבידנד

מעבר לעליות בשווי המניות, ענף הביטוח מספק למשקיעים לא רק תשואה "על הנייר", אלא גם תזרים בפועל - בצורת דיבידנדים נדיבים ורכישות עצמיות של מניות. הפניקס ומנורה מחלקות דיבידנדים שוטפים כבר שנים, והמשיכו בכך גם בתקופות של תנודתיות בשוק.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


הראל הצטרפה למדיניות חלוקה עקבית, וכלל ביטוח אף חזרה באחרונה לחלק דיבידנד לאחר הפסקה של מספר שנים. לצד זאת, כמה מהחברות – ביניהן הפניקס – מבצעות גם רכישה עצמית של מניות, צעד שמעיד על אמון הנהלה בעתיד החברה ותורם באופן ישיר לעליית שווי המניה.










תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 04/05/2025 23:19
    הגב לתגובה זו
    כסף שנכנס באנקר מידי חודש ללא יכול לשכיר השבוי לקבל החלטה אחרת בנושא. עמלות גבוהות ... בקיצור עסקת המאה !!
אלפרד אקירוב
צילום: תמר מצפי
ראיון

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"

אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"

הדס מגן |
נושאים בכתבה אלפרד אקירוב כלל

שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.

דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.

אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?

"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."

התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.

"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

לפידות זינקה 9.2%, בריינסוויי ב-8.3%; תמר איבדה 5.4% - המדדים ננעלו בירוק

לאחר שנתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג, הבורסה הגיבה חזק ועלתה לאור סיום אפשרי של הסאגה הפוליטית-משפטית הארוכה; בריינסוויי זינקה כהמשכו של ארביטראז' ומומנטום חיובי; ווישור, לפידות וסאמיט כולן דיווח על תוצאות טובות ביום האחרון של עונת הדוחות לרבעון השלישי - ומי דיווחו במהלך הסופ"ש? 

מערכת ביזפורטל |

המדדים ננעלו בעליות, כשת"א 35 הוסיף 1% בעוד ת"א 90 מתחזק ב-1.7%.

בהסתכלות ענפית ת"א בנקים עלה 1.4%, בעוד ת"א ביטוח הוסיף גם הוא שיעור דומה. ת"א נפט וגז עלה 0.15%. ת"א ביטחוניות מוסיף 1.2%.

המגמה חיובית גם בנדל"ן - ת"א נדל"ן מוסיף 1.4% בעוד מדד יזמיות הבניה מתחזק ב-1.7%.



"זה הזמן לממש מניות - רמת המחירים נכונה למימוש" - ביום שלישי בוועידה הכלכלית של ביזפורטל תשמעו מומחי השקעות שמסבירים למה זה הזמן לממש - לפרטים והרשמה


במהלך היום התחזקו המדדים, לאור הדיווח כי נתניהו הגיש בקשה לחנינה. ראש הממשלה נתניהו הגיש בשבוע שעבר בקשת חנינה לנשיא יצחק הרצוג, כך הודיע היום בית הנשיא. בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

בלי קשר לימין ושמאל, הבורסה עולה כי היא רוצה שהמשפט יהיה מאחוריה. המשפט הוא אחד הגורמים המקצינים, המפלגים והרגישים ביותר בתוך החברה הישראלית. ישראל בלי המשפט הזה היא ישראל אולי יותר מאוחדת, פחות מחולקת. לבורסה זה טוב. אחת הסיבות שסבלנו עוד לפני המלחמה מביקורת של גופי הדירוג היא הפילוג בעם, השסע החברתי. זה יכול לרכך את השסע.  

הבקשה הזאת חריגה והיא מגיעה בזמן שההליך המשפטי נגד נתניהו בעיצומו. לפי הבקשה, שהועברה באמצעות סנגורו עו״ד עמית חדד, נתניהו מוכן לוותר על הזכות שלו להוכיח את חפותו במשפט כדי לאפשר פיוס לאומי ולהקדיש את הזמן שלו לאתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. בית הנשיא הבהיר שמדובר בבקשה יוצאת דופן שתישקל בכובד ראש ותעבור תחילה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר מכן תעבור לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא, ובהמשך תובא לשיקול דעתו של הרצוג. 

עו"ד חדד הדגיש שנתניהו משוכנע שבסופו של דבר היה מזוכה, אבל הוא מעדיף להציב את טובת הכלל לפני טובתו האישית. הצעד מגיע בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים מהותיים, ובזמן שהמשפט גוזל חלק ניכר מלו"ז ראש הממשלה. הסנגור ציין כי הדיונים מתנהלים בקצב מוגבר, כמעט כל ימות השבוע, מה שמקשה על נתניהו לנהל את ענייני המדינה. מנגד, הבקשה כבר מעוררת ויכוח ציבורי חריף. מתנגדים לה רואים בה ניסיון לעקוף את מערכת המשפט ולהתחמק מהכרעה שיפוטית. אחרים סבורים שמדובר באקט אחראי שנועד למנוע קרע לאומי עמוק. ההחלטה נמצאת עכשיו בידיים של הנשיא הרצוג האם להעניק את החנינה ולסיים את ההליך, או להניח למערכת המשפט לעשות את שלה עד להכרעה.