אב-גד קיבלה היתר בניה לפרויקט "עיר כנרת" בטבריה
בשלב הראשון תבנה החברה תיאטרון, שטחי מסחר ו-183 חדרי מלון; בסך הכל יכלול הפרויקט כ-1,000 חדרי אירוח
חברת ההתחדשות העירונית אב-גד אב-גד -2.49% קיבלה היתר בניה לשלב א' בפרויקט "עיר כנרת" בטבריה, במסגרתו תבנה החברה תיאטרון, שטחי מסחר ו-183 חדרי מלון. בחודש ינואר אישרה להפקדה הועדה המחוזית לתכנון ובניה צפון את התוכנית של אב-גד להוספת 500 יחידות דיור למגורים הצופות אל אגם הכינרת (כ-70 מ"ר גודל ממוצע ליח"ד). כמו כן במסגרת החלק למלונאות אושרה תוספת של 513 חדרי אירוח ובסה"כ יכלול הפרוייקט כ-1,000 חדרי אירוח.
הפרויקט כולו מתפרש על כ- 240 דונם קרקע בבעלות פרטית בקצה הדרומי של העיר טבריה, בסמיכות לחוף השיקמים. הפרויקט יכלול חמישה בתי מלון ושלושה מבני מגורים בעלי חזית מדורגת הפונה לאגם כנרת, כמו גם, שטחי ציבור מבונים בהיקף של כ-250 מ"ר ושדרה מסחרית מתוקף התוכנית המאושרת שעתידה לכלול בין היתר חנויות, בתי קפה ומסעדות, מרכז כנסים ותיאטרון ענק פתוח שיכלול כ-3,500 מקומות.
בתחילת שנת 2023, התקשרה החברה במערך הסכמים, הכולל הסכם קומבינציה, הסכם אופציה ועקרונות להסכם השיתוף עם כלל בעלי הזכויות בקרקע, להקמת פרויקט "עיר כנרת" על ידי החברה. בהתאם להוראות הסכם
הקומבינציה אשר נחתם בין אב-גד לבעלי הקרקע, ביחס למקרקעי שלב א', הוסכם בין הצדדים כי, במקרה בו יגיעו הצדדים להסכמה בדבר מכירת מקרקעי שלב ב' ותתקבל החלטת ועדה על מתן היתר למקרקעי שלב א' תחולקנה ההכנסות מהמכירה כאמור, בשיעור של 15% לחברה ו-85% לבעלים.
"היתר הבנייה הראשון שהתקבל היום, הופך את פרויקט 'עיר כינרת' מחזון למציאות", מסר ראם רצון, מנכ"ל אב-גד. "אב-גד גאה לקחת חלק במאמץ הלאומי להתעוררות הצפון, להשקעה משמעותית בקידום ופיתוח תשתיות וחיזוק האוכלוסיה בצפון הארץ. הערכה גדולה לראש העיר
טבריה יוסי נבעה ולראש המועצה האזורית עמק הירדן עידן גרינבאום שהשכילו לראות את הפוטנציאל הגדול בפרוייקט והמשך התמיכה שלהם ושל צוותי התכנון של הרשויות ולשכת התכנון המחוזית חשובים לקידומו ולהצלחתו. הערכה רבה גם לאנשי משרד התיירות בראשות השר חיים כץ על תמיכתם
בקידום התוכנית בוועדה המחוזית. הנחת אבן הפינה ותחילת עבודות ההקמה צפויה להתקיים כבר במהלך 2025".
- אב-גד: אושר היתר לפרויקט TEO בשערי העיר רמלה
- "התחדשות עירונית היא הסטארט אפ של תחום הנדל"ן; זה מנוע צמיחה לרוב החברות בתחום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוחות האחרונים
ההכנסות של אב-גד בשנת 2024 צמחו בכ-58% והסתכמו בכ- 166 מיליון שקל בהשוואה להכנסות בהיקף של כ- 104.8 מיליון שקל ב-2023. הרווח הגולמי בשנת 2024 עלה בכ-91% והסתכם בכ-22.4 מיליון שקל, בהשוואה לרווח גולמי של כ- 11.68 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. שיעור הרווח הגולמי הסתכם בכ-13.4% מההכנסות, לעומת כ-11.1% בתקופה המקבילה אשתקד.
החברה סיימה את שנת
2024 בהפסד של כ- 2.33 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ- 6.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
במהלך שנת 2024 מכרה החברה 71 דירות בסך כולל של כ- 245 מיליון שקל. בנוסף, נכון ליום סיום שנת 2024 אחזה החברה ב-8 הרשמות לרכישת דירה בהיקף של
כ-30 מיליון שקל נוספים. מתחילת שנת 2025 ועד מועד פרסום הדוחות מכרה אב-גד 33 דירות חדשות מהן 24 חוזים חתומים ו- 9 הרשמות, בסך כולל של כ- 102 מיליון שקל.
מניית אב-גד נסחרת לפי שווי של 361 מיליון שקל אחרי שירדה ב-24% מתחילת השנה ועלתה ב-21% בשנה האחרונה.
- 1.אנונימי 27/03/2025 14:41הגב לתגובה זוטבריה עיר מתה.כמו כל מקום אליו חדרו חארדים טפילים משוללי כל תרומה זולת לעצמם
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
