ראם רצון אב-גד
צילום: אתר החברה

אב-גד קיבלה היתר בניה לפרויקט "עיר כנרת" בטבריה

בשלב הראשון תבנה החברה תיאטרון, שטחי מסחר ו-183 חדרי מלון; בסך הכל יכלול הפרויקט כ-1,000 חדרי אירוח

רוי שיינמן | (1)

חברת ההתחדשות העירונית אב-גד אב-גד -2.03%   קיבלה היתר בניה לשלב א' בפרויקט "עיר כנרת" בטבריה, במסגרתו תבנה החברה תיאטרון, שטחי מסחר ו-183 חדרי מלון. בחודש ינואר אישרה להפקדה הועדה המחוזית לתכנון ובניה צפון את התוכנית של אב-גד להוספת 500 יחידות דיור למגורים הצופות אל אגם הכינרת (כ-70 מ"ר גודל ממוצע ליח"ד). כמו כן במסגרת החלק למלונאות אושרה תוספת של 513 חדרי אירוח ובסה"כ יכלול הפרוייקט כ-1,000 חדרי אירוח.


הפרויקט כולו מתפרש על כ- 240 דונם קרקע בבעלות פרטית בקצה הדרומי של העיר טבריה, בסמיכות לחוף השיקמים. הפרויקט יכלול חמישה בתי מלון ושלושה מבני מגורים בעלי חזית מדורגת הפונה לאגם כנרת, כמו גם, שטחי ציבור מבונים בהיקף של כ-250 מ"ר ושדרה מסחרית מתוקף התוכנית המאושרת שעתידה לכלול בין היתר חנויות, בתי קפה ומסעדות, מרכז כנסים ותיאטרון ענק פתוח שיכלול כ-3,500 מקומות.


בתחילת שנת 2023, התקשרה החברה במערך הסכמים, הכולל הסכם קומבינציה, הסכם אופציה ועקרונות להסכם השיתוף עם כלל בעלי הזכויות בקרקע, להקמת פרויקט "עיר כנרת" על ידי החברה. בהתאם להוראות הסכם הקומבינציה אשר נחתם בין אב-גד לבעלי הקרקע, ביחס למקרקעי שלב א', הוסכם בין הצדדים כי, במקרה בו יגיעו הצדדים להסכמה בדבר מכירת מקרקעי שלב ב' ותתקבל החלטת ועדה על מתן היתר למקרקעי שלב א' תחולקנה ההכנסות מהמכירה כאמור, בשיעור של 15% לחברה ו-85% לבעלים.


"היתר הבנייה הראשון שהתקבל היום, הופך את פרויקט 'עיר כינרת' מחזון למציאות", מסר ראם רצון, מנכ"ל אב-גד. "אב-גד גאה לקחת חלק במאמץ הלאומי להתעוררות הצפון, להשקעה משמעותית בקידום ופיתוח תשתיות וחיזוק האוכלוסיה בצפון הארץ. הערכה גדולה לראש העיר טבריה יוסי נבעה ולראש המועצה האזורית עמק הירדן עידן גרינבאום שהשכילו לראות את הפוטנציאל הגדול בפרוייקט והמשך התמיכה שלהם ושל צוותי התכנון של הרשויות ולשכת התכנון המחוזית חשובים לקידומו ולהצלחתו. הערכה רבה גם לאנשי משרד התיירות בראשות השר חיים כץ על תמיכתם בקידום התוכנית בוועדה המחוזית. הנחת אבן הפינה ותחילת עבודות ההקמה צפויה להתקיים כבר במהלך 2025".


הדוחות האחרונים

ההכנסות של אב-גד בשנת 2024 צמחו בכ-58% והסתכמו בכ- 166 מיליון שקל בהשוואה להכנסות בהיקף של כ- 104.8 מיליון שקל ב-2023. הרווח הגולמי בשנת 2024 עלה בכ-91% והסתכם בכ-22.4 מיליון שקל, בהשוואה לרווח גולמי של כ- 11.68 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. שיעור הרווח הגולמי הסתכם בכ-13.4% מההכנסות, לעומת כ-11.1% בתקופה המקבילה אשתקד.


החברה סיימה את שנת 2024 בהפסד של כ- 2.33 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ- 6.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.


במהלך שנת 2024 מכרה החברה 71 דירות בסך כולל של כ- 245 מיליון שקל. בנוסף, נכון ליום סיום שנת 2024 אחזה החברה ב-8 הרשמות לרכישת דירה בהיקף של כ-30 מיליון שקל נוספים. מתחילת שנת 2025 ועד מועד פרסום הדוחות מכרה אב-גד 33 דירות חדשות מהן 24 חוזים חתומים ו- 9 הרשמות, בסך כולל של כ- 102 מיליון שקל.


מניית אב-גד נסחרת לפי שווי של 361 מיליון שקל אחרי שירדה ב-24% מתחילת השנה ועלתה ב-21% בשנה האחרונה.

מניית אב-גד בשנה האחרונה

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 27/03/2025 14:41
    הגב לתגובה זו
    טבריה עיר מתה.כמו כל מקום אליו חדרו חארדים טפילים משוללי כל תרומה זולת לעצמם
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה -0.1%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ניו מד מזנקת 6.5%, אלביט ב-2.5% - המדדים במגמה מעורבת

עסקת הייצוא למצרים יוצאת לדרך - ניו מד מזנקת

מערכת ביזפורטל |

  


המסחר במדדים במגמה מעורבת אחרי נעילה מעורבת אתמול ללא שינויים מהותיים. ת"א 35 מוסיף 0.1% העליות בת"א 90 נמחקות והמדד יורד 0.1%.

במגזר הפיננסים התמונה שונה - הבנקים יורדים בכ-1%, בעוד ת"א ביטוח יורד 0.3%. ת"א נדל"ן חיובי עם עליה של 0.3% בעוד ת"א נפט וגז יורד 0.1%.


בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפויות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.

על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש  , שברון ורציו רציו פטרול יהש -2.6%   זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר - ישראל ומצרים מתקרבות לחתימה: מתווה יצוא הגז מלוויתן יוצא לדרך