ראם רצון אב-גד
צילום: אתר החברה

אב-גד קיבלה היתר בניה לפרויקט "עיר כנרת" בטבריה

בשלב הראשון תבנה החברה תיאטרון, שטחי מסחר ו-183 חדרי מלון; בסך הכל יכלול הפרויקט כ-1,000 חדרי אירוח

רוי שיינמן | (1)

חברת ההתחדשות העירונית אב-גד אב-גד 1%   קיבלה היתר בניה לשלב א' בפרויקט "עיר כנרת" בטבריה, במסגרתו תבנה החברה תיאטרון, שטחי מסחר ו-183 חדרי מלון. בחודש ינואר אישרה להפקדה הועדה המחוזית לתכנון ובניה צפון את התוכנית של אב-גד להוספת 500 יחידות דיור למגורים הצופות אל אגם הכינרת (כ-70 מ"ר גודל ממוצע ליח"ד). כמו כן במסגרת החלק למלונאות אושרה תוספת של 513 חדרי אירוח ובסה"כ יכלול הפרוייקט כ-1,000 חדרי אירוח.


הפרויקט כולו מתפרש על כ- 240 דונם קרקע בבעלות פרטית בקצה הדרומי של העיר טבריה, בסמיכות לחוף השיקמים. הפרויקט יכלול חמישה בתי מלון ושלושה מבני מגורים בעלי חזית מדורגת הפונה לאגם כנרת, כמו גם, שטחי ציבור מבונים בהיקף של כ-250 מ"ר ושדרה מסחרית מתוקף התוכנית המאושרת שעתידה לכלול בין היתר חנויות, בתי קפה ומסעדות, מרכז כנסים ותיאטרון ענק פתוח שיכלול כ-3,500 מקומות.


בתחילת שנת 2023, התקשרה החברה במערך הסכמים, הכולל הסכם קומבינציה, הסכם אופציה ועקרונות להסכם השיתוף עם כלל בעלי הזכויות בקרקע, להקמת פרויקט "עיר כנרת" על ידי החברה. בהתאם להוראות הסכם הקומבינציה אשר נחתם בין אב-גד לבעלי הקרקע, ביחס למקרקעי שלב א', הוסכם בין הצדדים כי, במקרה בו יגיעו הצדדים להסכמה בדבר מכירת מקרקעי שלב ב' ותתקבל החלטת ועדה על מתן היתר למקרקעי שלב א' תחולקנה ההכנסות מהמכירה כאמור, בשיעור של 15% לחברה ו-85% לבעלים.


"היתר הבנייה הראשון שהתקבל היום, הופך את פרויקט 'עיר כינרת' מחזון למציאות", מסר ראם רצון, מנכ"ל אב-גד. "אב-גד גאה לקחת חלק במאמץ הלאומי להתעוררות הצפון, להשקעה משמעותית בקידום ופיתוח תשתיות וחיזוק האוכלוסיה בצפון הארץ. הערכה גדולה לראש העיר טבריה יוסי נבעה ולראש המועצה האזורית עמק הירדן עידן גרינבאום שהשכילו לראות את הפוטנציאל הגדול בפרוייקט והמשך התמיכה שלהם ושל צוותי התכנון של הרשויות ולשכת התכנון המחוזית חשובים לקידומו ולהצלחתו. הערכה רבה גם לאנשי משרד התיירות בראשות השר חיים כץ על תמיכתם בקידום התוכנית בוועדה המחוזית. הנחת אבן הפינה ותחילת עבודות ההקמה צפויה להתקיים כבר במהלך 2025".


הדוחות האחרונים

ההכנסות של אב-גד בשנת 2024 צמחו בכ-58% והסתכמו בכ- 166 מיליון שקל בהשוואה להכנסות בהיקף של כ- 104.8 מיליון שקל ב-2023. הרווח הגולמי בשנת 2024 עלה בכ-91% והסתכם בכ-22.4 מיליון שקל, בהשוואה לרווח גולמי של כ- 11.68 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. שיעור הרווח הגולמי הסתכם בכ-13.4% מההכנסות, לעומת כ-11.1% בתקופה המקבילה אשתקד.


החברה סיימה את שנת 2024 בהפסד של כ- 2.33 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ- 6.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.


במהלך שנת 2024 מכרה החברה 71 דירות בסך כולל של כ- 245 מיליון שקל. בנוסף, נכון ליום סיום שנת 2024 אחזה החברה ב-8 הרשמות לרכישת דירה בהיקף של כ-30 מיליון שקל נוספים. מתחילת שנת 2025 ועד מועד פרסום הדוחות מכרה אב-גד 33 דירות חדשות מהן 24 חוזים חתומים ו- 9 הרשמות, בסך כולל של כ- 102 מיליון שקל.


מניית אב-גד נסחרת לפי שווי של 361 מיליון שקל אחרי שירדה ב-24% מתחילת השנה ועלתה ב-21% בשנה האחרונה.

מניית אב-גד בשנה האחרונה

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 27/03/2025 14:41
    הגב לתגובה זו
    טבריה עיר מתה.כמו כל מקום אליו חדרו חארדים טפילים משוללי כל תרומה זולת לעצמם
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל: