אב-גד קיבלה היתר בניה לפרויקט "עיר כנרת" בטבריה

בשלב הראשון תבנה החברה תיאטרון, שטחי מסחר ו-183 חדרי מלון; בסך הכל יכלול הפרויקט כ-1,000 חדרי אירוח

רוי שיינמן | (1)

חברת ההתחדשות העירונית אב-גד אב-גד 0%   קיבלה היתר בניה לשלב א' בפרויקט "עיר כנרת" בטבריה, במסגרתו תבנה החברה תיאטרון, שטחי מסחר ו-183 חדרי מלון. בחודש ינואר אישרה להפקדה הועדה המחוזית לתכנון ובניה צפון את התוכנית של אב-גד להוספת 500 יחידות דיור למגורים הצופות אל אגם הכינרת (כ-70 מ"ר גודל ממוצע ליח"ד). כמו כן במסגרת החלק למלונאות אושרה תוספת של 513 חדרי אירוח ובסה"כ יכלול הפרוייקט כ-1,000 חדרי אירוח.


הפרויקט כולו מתפרש על כ- 240 דונם קרקע בבעלות פרטית בקצה הדרומי של העיר טבריה, בסמיכות לחוף השיקמים. הפרויקט יכלול חמישה בתי מלון ושלושה מבני מגורים בעלי חזית מדורגת הפונה לאגם כנרת, כמו גם, שטחי ציבור מבונים בהיקף של כ-250 מ"ר ושדרה מסחרית מתוקף התוכנית המאושרת שעתידה לכלול בין היתר חנויות, בתי קפה ומסעדות, מרכז כנסים ותיאטרון ענק פתוח שיכלול כ-3,500 מקומות.


בתחילת שנת 2023, התקשרה החברה במערך הסכמים, הכולל הסכם קומבינציה, הסכם אופציה ועקרונות להסכם השיתוף עם כלל בעלי הזכויות בקרקע, להקמת פרויקט "עיר כנרת" על ידי החברה. בהתאם להוראות הסכם הקומבינציה אשר נחתם בין אב-גד לבעלי הקרקע, ביחס למקרקעי שלב א', הוסכם בין הצדדים כי, במקרה בו יגיעו הצדדים להסכמה בדבר מכירת מקרקעי שלב ב' ותתקבל החלטת ועדה על מתן היתר למקרקעי שלב א' תחולקנה ההכנסות מהמכירה כאמור, בשיעור של 15% לחברה ו-85% לבעלים.


"היתר הבנייה הראשון שהתקבל היום, הופך את פרויקט 'עיר כינרת' מחזון למציאות", מסר ראם רצון, מנכ"ל אב-גד. "אב-גד גאה לקחת חלק במאמץ הלאומי להתעוררות הצפון, להשקעה משמעותית בקידום ופיתוח תשתיות וחיזוק האוכלוסיה בצפון הארץ. הערכה גדולה לראש העיר טבריה יוסי נבעה ולראש המועצה האזורית עמק הירדן עידן גרינבאום שהשכילו לראות את הפוטנציאל הגדול בפרוייקט והמשך התמיכה שלהם ושל צוותי התכנון של הרשויות ולשכת התכנון המחוזית חשובים לקידומו ולהצלחתו. הערכה רבה גם לאנשי משרד התיירות בראשות השר חיים כץ על תמיכתם בקידום התוכנית בוועדה המחוזית. הנחת אבן הפינה ותחילת עבודות ההקמה צפויה להתקיים כבר במהלך 2025".


הדוחות האחרונים

ההכנסות של אב-גד בשנת 2024 צמחו בכ-58% והסתכמו בכ- 166 מיליון שקל בהשוואה להכנסות בהיקף של כ- 104.8 מיליון שקל ב-2023. הרווח הגולמי בשנת 2024 עלה בכ-91% והסתכם בכ-22.4 מיליון שקל, בהשוואה לרווח גולמי של כ- 11.68 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. שיעור הרווח הגולמי הסתכם בכ-13.4% מההכנסות, לעומת כ-11.1% בתקופה המקבילה אשתקד.


החברה סיימה את שנת 2024 בהפסד של כ- 2.33 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ- 6.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.


במהלך שנת 2024 מכרה החברה 71 דירות בסך כולל של כ- 245 מיליון שקל. בנוסף, נכון ליום סיום שנת 2024 אחזה החברה ב-8 הרשמות לרכישת דירה בהיקף של כ-30 מיליון שקל נוספים. מתחילת שנת 2025 ועד מועד פרסום הדוחות מכרה אב-גד 33 דירות חדשות מהן 24 חוזים חתומים ו- 9 הרשמות, בסך כולל של כ- 102 מיליון שקל.


מניית אב-גד נסחרת לפי שווי של 361 מיליון שקל אחרי שירדה ב-24% מתחילת השנה ועלתה ב-21% בשנה האחרונה.

מניית אב-גד בשנה האחרונה

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 27/03/2025 14:41
    הגב לתגובה זו
    טבריה עיר מתה.כמו כל מקום אליו חדרו חארדים טפילים משוללי כל תרומה זולת לעצמם
בצלאל מכליס
צילום: ליאת מנדל

קנו אלביט - "המניה תגיע ל-540 דולר", בנק אוף אמריקה משדרג המלצה

לאחרונה התחיל בנק אוף אמריקה לסקר את החברה עם מחיר יעד של 500 דולר וכעת הוא משדרג את מחיר היעד - פרמיה של 18% על מחיר השוק; "הצמיחה מולידה צמיחה"

רן קידר |

בנק אוף אמריקה שהתחיל ממש לאחרונה לכסות את אלביט מערכות משדרג את המלצתו. הוא העניק לפני מספר חודשים מחיר יעד של 500 דולר למניית החברה וכעת מחיר ה יעד עולה ל-540 דולר - מה שמבטא פרמייה של 18%.  בבנק ממליצים לקנות את המניה. האנליסטים  בראשם רונלד אפשטיין, מסבירים ש"החברה ממשיכה להפגין צמיחה חזקה בהכנסות, הרחבת מרווחים וביקוש מתמשך".

מגזר היבשה של אלביט צמח ב-45% בהשוואה לשנה שעברה, והאנליסטים מעלים את התחזית לכל השנה לצמיחה של 40%. "הצמיחה של מגזר היבשה ממשיכה לגמד את המגזרים האחרים", כותבים האנליסטים ועוברים להציג את העסקה בתחום האווירי עם אירבוס שלדעתם היא עסקה מאוד חשובה. אלביט זכתה בחוזה של 260 מיליון דולר מאיירבוס. המטרה להתקין מערכות הגנה עצמית במטוסי התובלה A400M של חיל האוויר הגרמני. שש שנים של עבודה מובטחת.

"אנחנו רואים בזה יתרון אסטרטגי", מסבירים האנליסטים. "חברות ביטחון עם נוכחות מקומית נוטות להרוויח יותר מההוצאות הביטחוניות הגלובליות הגוברות". לאלביט יש נוכחות מקומיות במדינות העיקריותש בהן היא פועלת. 

האנליסטים מדברים על כך שפנטגון צריך לחדש מלאי נשק בהיקף של 3.5 מיליארד דולר אחרי הסיוע הצבאי לישראל - כמה עולה התמיכה של ארה"ב בישראל - המספרים נחשפים.  ומי תרוויח מזה? "הביקוש להחזרת מלאי נשק נותר איתן", כותבים האנליסטים שסבורים שזה מעיד על ביקושים בדרך. 

האנליסטים העלו את תחזית הרווח למניה ל-2025 ל-12.10 דולר (מ-11.35 דולר) - מדובר על מכפיל רווח "פשוט" של כ-40. גם 2026 ו-2027 קיבלו עדכון כלפי מעלה. מחיר היעד של 540 דולר נלקח ממכפיל EV/EBITDA של 23 על התחזיות ל-2026. זה גבוה מחברות הענק האמריקאיות אבל בקו עם חברות ביטחון בינוניות באירופה ובארה"ב.

"אנחנו רואים את ההערכה הזו כהוגנת", הם כותבים. מבחינתם המניה לא זולה, אבל שווה את המחיר.


אתי אלישקוב, מנכ"לית ליברה; קרדיט: אבי מועלםאתי אלישקוב, מנכ"לית ליברה; קרדיט: אבי מועלם
ראיון

אתי אלישקוב: "ליברה לא חזירה", "צ'יק הוא הביט שלנו", "המימושים בענף - טבעיים"

מאחורי התוצאות הרבעוניות המעולות של ליברה "אין קסמים - יש עבודה קשה" מסבירה לנו המנכ"לית אתי אלישקוב; "השחיקה בפרמיות - יזומה" ליברה הוגנת ועדיין תחרותית; לא נבהלת מהמימושים בענף "טבעי להיפגש עם הכסף - הקונים מאמינים בענף"; היא גם מתייחסת ל'עד כמה הרבעון מייצג?' ו'איך משמרים ומשפרים את המספרים?' 

מנדי הניג |

אתי אלישקוב נכנסה לעולם הביטוח עם מטרה אחת: לשבור את התפיסה המסורתית של הענף ולהביא אותו לעידן דיגיטלי הרבה יותר שקוף ויעיל. ב־2017 היא הקימה את ליברה, חברה "רזה ודינמית" כמו שהיא אוהבת להגדיר אותה. 

בלי מערכים כבדים של גבייה ובקרה. חברה שמתבססת על אוטומציה וטכנולוגיה כדי לנהל את כל תהליכי ההצטרפות, התביעות והשירות העצמי ללקוחות. זה מאפשר לליברה להתחרות בענקיות הביטוח כשהיא ממוקדת בעיקר במגזרי ביטוחי הרכב. כשהחברות הוותיקות מנסות להתאים את עצמן לעידן הדיגיטלי, ליברה כבר "נולדה" ככה. התוצאות הרבעוניות האחרונות, עם זינוק ברווח הנקי ויחס חיתום מרשים של 76%, מוכיחות שהמודל של ליברה עובד.

אבל עדיין לא הכל וורוד, אפשר לראות שחיקה בפרמיות, יש יותר "ראשים" אבל עלות הפרמיה נשחקת. אלישקוב לא מנסה להסתיר את זה, להפך: היא מציינת כי זה מהלך יזום, חלק מאסטרטגיה שתבטיח תחרותיות ארוכת טווח ותשמור על הדרך את המיצוב של החברה ככזאת שמציעה מחירים הוגנים.

ההנפקה בבורסה בתל אביב ב-2021 סימנה את הכניסה של ליברה לליגה של החברות הציבוריות. ב-12 החודשים האחרונים המניה כמעט ושילשה את עצמה ושווי השוק של החברה מתקרב ל-700 מיליון שקל. ברבעון השני של 2025 רשמה ליברה עלייה של כ-14% בפרמיות ברוטו שהסתכמו בכ-208 מיליון שקל, והרווח הכולל קפץ ב-68% ל-35.1 מיליון שקל. גם בתשואה להון ליברה מציגה 67% במונחים שנתיים ובמקביל מכריזה על חלוקת דיבידנד של 10 מיליון שקל - לתוצאות הרבעון השני של ליברה.

בראיון לביזפורטל, אתי אלישקוב מנכ"לית ליברה פותחת את כל הקלפים. היא מסבירה על האסטרטגיה של החברה מאחורי השחיקה בפרמיות ומה הם עושים כדי לשמור על היתרון התחרותי מול הקולגות שלא יושבות בשקט וגם הן צועדות ומרחיבות את הדיגיטציה.