ראם רצון אב-גד
צילום: אתר החברה

אב-גד קיבלה היתר בניה לפרויקט "עיר כנרת" בטבריה

בשלב הראשון תבנה החברה תיאטרון, שטחי מסחר ו-183 חדרי מלון; בסך הכל יכלול הפרויקט כ-1,000 חדרי אירוח

רוי שיינמן | (1)

חברת ההתחדשות העירונית אב-גד אב-גד -0.71%   קיבלה היתר בניה לשלב א' בפרויקט "עיר כנרת" בטבריה, במסגרתו תבנה החברה תיאטרון, שטחי מסחר ו-183 חדרי מלון. בחודש ינואר אישרה להפקדה הועדה המחוזית לתכנון ובניה צפון את התוכנית של אב-גד להוספת 500 יחידות דיור למגורים הצופות אל אגם הכינרת (כ-70 מ"ר גודל ממוצע ליח"ד). כמו כן במסגרת החלק למלונאות אושרה תוספת של 513 חדרי אירוח ובסה"כ יכלול הפרוייקט כ-1,000 חדרי אירוח.


הפרויקט כולו מתפרש על כ- 240 דונם קרקע בבעלות פרטית בקצה הדרומי של העיר טבריה, בסמיכות לחוף השיקמים. הפרויקט יכלול חמישה בתי מלון ושלושה מבני מגורים בעלי חזית מדורגת הפונה לאגם כנרת, כמו גם, שטחי ציבור מבונים בהיקף של כ-250 מ"ר ושדרה מסחרית מתוקף התוכנית המאושרת שעתידה לכלול בין היתר חנויות, בתי קפה ומסעדות, מרכז כנסים ותיאטרון ענק פתוח שיכלול כ-3,500 מקומות.


בתחילת שנת 2023, התקשרה החברה במערך הסכמים, הכולל הסכם קומבינציה, הסכם אופציה ועקרונות להסכם השיתוף עם כלל בעלי הזכויות בקרקע, להקמת פרויקט "עיר כנרת" על ידי החברה. בהתאם להוראות הסכם הקומבינציה אשר נחתם בין אב-גד לבעלי הקרקע, ביחס למקרקעי שלב א', הוסכם בין הצדדים כי, במקרה בו יגיעו הצדדים להסכמה בדבר מכירת מקרקעי שלב ב' ותתקבל החלטת ועדה על מתן היתר למקרקעי שלב א' תחולקנה ההכנסות מהמכירה כאמור, בשיעור של 15% לחברה ו-85% לבעלים.


"היתר הבנייה הראשון שהתקבל היום, הופך את פרויקט 'עיר כינרת' מחזון למציאות", מסר ראם רצון, מנכ"ל אב-גד. "אב-גד גאה לקחת חלק במאמץ הלאומי להתעוררות הצפון, להשקעה משמעותית בקידום ופיתוח תשתיות וחיזוק האוכלוסיה בצפון הארץ. הערכה גדולה לראש העיר טבריה יוסי נבעה ולראש המועצה האזורית עמק הירדן עידן גרינבאום שהשכילו לראות את הפוטנציאל הגדול בפרוייקט והמשך התמיכה שלהם ושל צוותי התכנון של הרשויות ולשכת התכנון המחוזית חשובים לקידומו ולהצלחתו. הערכה רבה גם לאנשי משרד התיירות בראשות השר חיים כץ על תמיכתם בקידום התוכנית בוועדה המחוזית. הנחת אבן הפינה ותחילת עבודות ההקמה צפויה להתקיים כבר במהלך 2025".


הדוחות האחרונים

ההכנסות של אב-גד בשנת 2024 צמחו בכ-58% והסתכמו בכ- 166 מיליון שקל בהשוואה להכנסות בהיקף של כ- 104.8 מיליון שקל ב-2023. הרווח הגולמי בשנת 2024 עלה בכ-91% והסתכם בכ-22.4 מיליון שקל, בהשוואה לרווח גולמי של כ- 11.68 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. שיעור הרווח הגולמי הסתכם בכ-13.4% מההכנסות, לעומת כ-11.1% בתקופה המקבילה אשתקד.


החברה סיימה את שנת 2024 בהפסד של כ- 2.33 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ- 6.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.


במהלך שנת 2024 מכרה החברה 71 דירות בסך כולל של כ- 245 מיליון שקל. בנוסף, נכון ליום סיום שנת 2024 אחזה החברה ב-8 הרשמות לרכישת דירה בהיקף של כ-30 מיליון שקל נוספים. מתחילת שנת 2025 ועד מועד פרסום הדוחות מכרה אב-גד 33 דירות חדשות מהן 24 חוזים חתומים ו- 9 הרשמות, בסך כולל של כ- 102 מיליון שקל.


מניית אב-גד נסחרת לפי שווי של 361 מיליון שקל אחרי שירדה ב-24% מתחילת השנה ועלתה ב-21% בשנה האחרונה.

מניית אב-גד בשנה האחרונה

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 27/03/2025 14:41
    הגב לתגובה זו
    טבריה עיר מתה.כמו כל מקום אליו חדרו חארדים טפילים משוללי כל תרומה זולת לעצמם
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים