לא רק סמים, ועם עמית סגל: הזינוק של אפליקציית טלגרם

זאת לא הפעם הראשונה בה מנהלי הדיגיטל הישראליים מנסים לפרוץ מהשילוש הקדוש של פייסבוק-טוויטר-אינסטגרם. בתקופת השיא שלה ראינו לא מעט פוליטיקאים וגופים מכאן שניסו לטפח חשבון סנאפצ'אט, אך ירידה דרסטית שהגיעה בעקבות מעבר משתמשים לסטוריז באינסטגרם, הורידה את מירב החשבונות הללו לטמיון. במקרה של טלגרם אני מאמין שהסיפור יהיה שונה. זה לא שפייסבוק תפסיק להיות הרשת החברתית המובילה או שפוליטיקאים יפסיקו לריב בטוויטר, אבל צריך להבין שכאשר אנחנו מדברים על טלגרם, מדובר בשיטת הפצה שונה מכל מה שהכרנו בעולם המדיה החברתית: אם פייסבוק וחברותיה רוצות לדעת עלינו הכל כדי לפרסם לנו יותר מוצרים בצורה יותר יעילה מבחינתם, כאן המשתמשים מוצאים את ההפך המוחלט. טלגרם מציע רמות פרטיות והצפנה שלא קיימות בעולם הדיגיטל. יש לכך גם מחיר: בתחילת החודש לדוגמה, נחסמה האפליקציה מחנות ההורדות של אפל בגלל הפצת תכנים פדופילים באמצעותה. נכון, גם סנאפצ'ט שאפשרה לכולנו להעלות תמונות עם אוזניים של כלב בידיעה שיימחקו תוך 24 שעות, זכתה אצל רבים להכרה בתור רשת יחסית מאובטחת ופרטית. אך ההבדל הוא שכאן קהל היעד מבוגר יותר מילדות אמריקאיות בנות 12. היתרון בטלגרם מבחינת הגופים המסחריים ואנשי הציבור גדול מאד: במקום להשקיע תקציבים בקידום ממומן של הודעות, כדי שהקהל שמלכתחילה עשה לך לייק ייחשף אליהן, בטלגרם כל מי שנרשם חשוף לתכנים שלך בלי שתצטרך לשבור קופות חיסכון. זה כשלעצמו בסדר גמור. מה שצריך להדאיג אותנו הוא שלא מעט פוליטיקאים כנראה מרוצים מאוד מכך שההפצה בטלגרם היא בדרך כלל חד כיוונית: אין טוקבקים, אין לייקים, אין חקירות - נטו מסרים, ולתפארת הדמוקרטיה הישראלית. גיא חזק הוא מנהל מדיה חברתית ויועץ דיגיטל בפאר לוין תקשורתפרשן @NewsChannelIL @amit_segal פתח אמש ערוץ באפליקציית טלגרם, וכבר עוקבים אחריו כמעט 2,500 איש. השבוע גם חדשות עשר חדרו לטלגרם - אבל עדיין לא מגרדים את 600 עוקבים. בהצלחה
— אייס - www.ice.co.il (@icecoil1) 15 בפברואר 2018

הזמרים שהפכו למכונות כסף אחרי מותם
עבור אמנים מסוימים, הפטירה מעוררת עניין מחודש ביצירותיהם, אז הם מתחילים להכניס הכי הרבה כסף, זה מעלה את ערכם המסחרי ומניבה הכנסות שמגיעות לסכומים אסטרונומיים. האלבומים נמכרים שוב, השירים מושמעים יותר, וחברות קונות את הזכויות בסכומים גדולים. יש אמנים
שהעיזבונות שלהם מרוויחים מיליונים כל שנה
לפעמים המוות זה לא סוף הקריירה אלא ההתחלה של העסק הכי גדול. כשזמר מת, השירים שלו חוזרים לכל מקום - סטרימינג, פרסומות, סרטים. המשפחה או החברות שמנהלות את הזכויות מגלות שיש להם נכס זהב שממשיך להכניס כסף בלי שהאמן צריך לעשות כלום. השירים עושים את העבודה
בשבילם, ולפעמים הם מרוויחים יותר כמתים מאשר כשהיו חיים. אז מי הם האמנים שהפכו את מותם לעסק הכי משתלם?
אריתה פרנקלין - השירים שלה עדיין עובדים
אריתה פרנקלין מתה ב-2018 בגיל 76 אחרי שהייתה הזמרת הכי חשובה בסול במשך חמישים שנה. אבל המוות שלה לא הפסיק את השירים. דווקא אז הם התחילו לעבוד עוד יותר קשה בשבילה.
כשמתה, העיזבון שלה נאמד על 80 מיליון דולר. זה הרבה כסף, אבל הכסף האמיתי הוא בזה שקורה אחר כך. כל פעם שמישהו רוצה להשתמש באחד מהשירים שלה - בסרט, בפרסומת, במחזה זמר - המשפחה מקבלת כסף. וזה קורה הרבה. השירים שלה הפכו להיות סמלים. "Respect" זה לא רק על יחסים בין גבר לאישה, זה על זכויות אזרח, על כוח נשי, על כבוד בכלל.
השירים שלה הם חלק מהתרבות האמריקנית.המורשת שלה היא לא רק מוזיקלית - היא כלכלית, וזה עובד לטווח ארוך.
ויטני יוסטון - הקול שהפך למכונת כסף
ויטני יוסטון מתה ב-2012 ומיד אחר כך התחיל התקופה הכי רווחית בקריירה שלה. תוך תשעה חודשים העיזבון כבר הכניס 40 מיליון דולר, וב-2024 הוא עדיין מכניס 13 מיליון דולר בשנה. זה יותר ממה שרוב הזמרים החיים מרוויחים.
"I Will Always Love You" הוא המנוע הגדול של הכסף הזה. השיר מושמע בכל חתונה, בכל סרט רומנטי.
- ביורק תחלק מטבע חדש לרוכשים של אלבומה החדש
- אמנים במוזיקה כבולים לחוזים דרקוניים, חד צדדים וארוכים בצורה בלתי סבירה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כל השמעה בספוטיפיי, כל שימוש בסרט - הכסף זורם ישר לעיזבון. אבל גם השירים האחרים כמו "I Wanna Dance with Somebody" ממשיכים לעבוד במיוחד בפרסומות ברחבי
העולם.