בינה מלאכותית
צילום: טוויטר

זינוק של פי 10 בשימוש ב-GenAI ב-2024, מה ההשפעה על הסייבר?

שימוש בטכנולוגיות GenAI זינק ב-890% בשנה האחרונה, ולפי פאלו אלטו 14% מאירועי האבטחה כבר קשורים בבינה מלאכותית; סוכני AI, אפליקציות לא מאושרות ו"שערים צדדיים" פותחים חזית חדשה למתקפות ומחייבים שינוי תפיסתי בניהול הסיכוני האבטחה

רוי שיינמן |

מודלי הבינה המלאכותית ממשיכים להשתפר ולחדור לאוכלוסיה, כשהיום כבר אין כמעט מי שלא התנסה בשימוש עם אחד המודלים הפופולאריים כמו ChatGPT, ג'מיני או קלוד, כשלא מעט מאיתנו כבר משתמשים במודלים הללו באופן יומיומי ולמשימות רבות. למעשה, לפי נתוני פאלו אלטו Palo Alto Networks 0.88%   , ב-2024 חל זינוק של כ-890% - כמעט פי 10 -  בתנועת המשתמשים ב-GenAI. 


עם זאת, לצד הגידול המרשים בשימוש, הדוח גם מצביע על עלייה משמעותית בסיכוני אבטחת המידע, כשבשנה האחרונה נרשמה עלייה של פי 2.5 באירועים הקשורים למניעת אובדן מידע (DLP) הקשורים ל-GenAI, המהווים כיום 14% מכלל אירועי אבטחת המידע בארגונים. יישומי GenAI עשויים להוות סיכון לאובדן מידע רגיש, כאשר שימוש לא מאושר או רשלני עלול להוביל לדליפות של קניין רוחני, לחששות לגבי עמידה בתקנות ולפגיעות בפרצות מידע.


הדוח מצביע גם על השימוש הנרחב באפליקציות GenAI לא מאושרות - במהלך המחקר, זיהו צוותי המחקר בממוצע שימוש ב-66 אפליקציות GenAI בכל ארגון, וכ-10% מהן סווגו כבעלות סיכון גבוה. נוסף על כך, הדוח מציין גם את תופעת ה-Shadow AI בה עובדים עושים שימוש בלתי מאושר בטכנולוגיות בינה מלאכותית, מבלי שצוות ה-IT של הארגון מודע לכך. מצב זה מקשה על המעקב והשליטה ומגביר את הסיכון לחשיפת מידע רגיש ואיומים לא מאובטחים. אחד הגורמים לכך הוא השימוש בתוספים, סוכני AI ובוטים לא מאושרים, שפותחים "דלתות צדדיות" שאינן תמיד מוגנות כראוי.


"ארגונים רבים אימצו במהירות את הבינה המלאכותית היוצרת, מבלי להבין עד הסוף את הסיכונים הטמונים בה", מסר יוני אלון, סמנכ"ל מחקר ופיתוח בפאלו אלטו נטוורקס. "מטרת הדוח שלנו היא לבחון את היתרונות, האתגרים, ואת הדרך לאזן בין AI לאבטחה - כדי לאפשר עבודה יעילה לצד שימוש ביתרונות החדשנות בצורה בטוחה".

יוני אלון, סמנכ"ל מחקר ופיתוח בפאלו אלטו נטוורקס; קרדיט: פאלו אלטו נטוורקס


למרות הסיכונים, הדוח של פאלו אלטו נטוורקס מצביע על הפוטנציאל העצום של GenAI להאיץ את פרודוקטיביות הארגונים. כ-84% מהפעולות שנבדקו היו קשורות לשימוש ב-GenAI לכתיבה, ניהול שיחות, תכנות וחיפוש פנים ארגוני, באופן שמדגיש את הפוטנציאל של טכנולוגיה זו לשדרג את יכולת העבודה בארגון. עם זאת, לקחת בחשבון את הסיכונים הגדלים של חשיפת מידע רגיש והפרת רגולציות, דבר שמחייב ארגונים לפתח מדיניות אבטחה ונהלים ברורים על מנת לנהל את הסיכון בצורה חכמה וממוקדת.


איך הבינה המלאכותית מסכנת ארגונים?

אחת החזיתות בהן בינה מלאכותית עלולה להוות גורם סיכון לארגונים היא תחום הזהויות - כלומר סוכני בינה מלאכותית שמקבלים הרשאות מסוימות בארגון, אך יכולים גם לעשות נזק במידה ותוקפים מקבלים אליהם גישה. סייברארק CyberArk Software  הישראלית מתמחה בתחום אבטחת הזהויות בארגונים, ובשיחה עם ביזפורטל בחודש שעבר, התייחס היו"ר והמייסד אודי מוקדי לנושא.

קיראו עוד ב"BizTech"


"מצד אחד יש את הזהויות האנושיות, ומהצד השני יש את זהויות המכונה, שתחת הקטגוריה הזו נכנסים גם סוכני AI, ויש הרבה יותר זהויות מכונה מאשר זהויות אנושיות - ביצענו מחקר ופרסמנו דוח שממנו עולה כי בממוצע על כל זהות אנושית בארגון יש כ-82 זהויות מכונה", אמר מוקדי. "זה איום גדול מכיוון שלכל מכונה יש הרשאות. התוקף הוא יכול להגיע לסוכנים האלה, אבל כמו שזה נראה עכשיו זה איום עתידי שפחות נמצא בשטח, ואנחנו נערכים אליו".


בכלל אפשר לדעת שאחד מסוכני ה-AI שלך מותקף?

"בדיוק, אז היום יותר מתמקדים בצד של הזיהוי, לדעת לזהות אנומליות, שהסוכן הזה לדוגמא לא אמור לגשת לקוד של המפתחים. מנסים לזהות בעיקר אנומליות בגישה של הסוכן שחורגת מההרשאות שלו, זה יוצר משטח תקיפה חדש לגמרי לתוקפים".


הדוחות האחרונים של פאלו אלטו

חברת הסייבר פאלו אלטו דיווחה על תוצאות חזקות ברבעון השלישי, עם רווח מתואם של 80 סנט למניה על הכנסות של 2.29 מיליארד דולר. התוצאות עלו על הציפיות של האנליסטים שחזו רווח של 77 סנט למניה והכנסות של 2.28 מיליארד דולר. 

החברה צופה הכנסות ברבעון הרביעי של בין 2.49 ל-2.51 מיליארד דולר, בהשוואה לציפיות של וול סטריט של 2.5 מיליארד דולר. בנוסף, פאלו אלטו צופה רווח של בין 87 ל-89 סנט למניה, בהתאמה לאומדן האנליסטים של 87 סנט למניה. ההנחיות היו בקו עם הציפיות אך לא עלו עליהן משמעותית.


פאלו אלטו דיווחה על 13.5 מיליארד דולר בהתחייבויות תחייבויות ביצוע עתידיות, שמייצג עסקים חתומים שהחברה צפויה להכיר כהכנסות בעתיד, מתחת לציפיות של 13.54 מיליארד דולר. המדד הזה נחשב לאינדיקטור חשוב לצמיחה עתידית.


רוב האנליסטים ממשיכים להמליץ על המניה. מתוך 58 אנליסטים, 42 נותנים המלצת קנייה, 14 ממליצים להחזיק ורק שניים ממליצים למכור. האנליסטים רואים בפאלו אלטו חברה מובילה בתחום הסייבר עם פוטנציאל צמיחה חזק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייבאלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייב

בין אקזיטים ענקיים לקיפאון: תמונת המצב של ההייטק הישראלי

הדו"ח השנתי של רשות החדשנות משקף שוק שנמצא בצומת דרכים: שיאים באקזיטים כמו המכירה של Wiz לגוגל ב-32 מיליארד דולר וצמיחה בדיפטק מתנגשים עם קיפאון בתוצר, ירידה ביזמות וצניחה של 80% בגיוסי קרנות הון סיכון - לאן ממשיכים מכאן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רשות החדשנות

השנה האחרונה קצרה הישגים חסרי תקדים בהייטק. עסקת הענק של מכירת Wiz ל־Google, בהיקף של כ־32 מיליארד דולר, הייתה אבן דרך היסטורית בשוק האקזיטים המקומי. לצידה, נרשמו עסקאות משמעותיות נוספות כמו Run:AI שנמכרה לאנבידיה בכ־700 מיליון דולר, ו־V-Wave שנרכשה על ידי Johnson & Johnson תמורת 600 מיליון דולר.

גם בגיוסים נרשמה התאוששות משמעותית. הרבעון השני של 2025 היה הרבעון החזק ביותר מאז 2022, וישראל חזרה להיות ההאב החמישי בגודלו בעולם מבחינת היקפי גיוסים לסטארטאפים אחרי סן פרנסיסקו, ניו יורק, לונדון ובוסטון.

אבל בתוך מה שנראה כמו אופוריה יש מגמות פחות מזהירות. לפי הדו"ח של רשות החדשנות, התוצר של ההייטק עומד על כ־317 מיליארד שקל - כ־17% מהתמ"ג ונשאר כמעט בלי שינוי זו השנה השנייה ברציפות. כלומר, המנוע שעד לאחרונה משך את כלכלת ישראל קדימה, נמצא בקיפאון. גם התעסוקה בענף משקפת את זה, מספר המועסקים בענף עלה ל־403 אלף, אבל מספר עובדי המו"פ צנח ב־6.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מצד אחד, אנחנו בשנת שיא באקזיטים וגם אפשר לראות צמיחה משמעותית בתחום הדיפטק אבל מצד שני, סימני ההאטה האלו - בתעסוקה וביזמות חדשה מדאיגים.

פחות יוזמים ופחות מסכנים הון

מה שעומד מאחורי כל הענף הזה שאנחנו קוראים לו הייטק, אלו האנשים. אלו שקופצים למים ולוקחים סיכון. הרוח היזמית הישראלית היא שם דבר בעולם כולו אבל הדוח מספר שהיא הולכת ודועכת. אפשר לראות בשנה האחרונה האטה בשכבת היסוד של ההייטק - היזמות. בשנת 2024 קמו בישראל כ־500 סטארטאפים בלבד, לעומת למעלה מאלף בשנים קודמות. הירידה במספר החברות החדשות היא לא רק מספרית, אלא גם איכותית: מרבית היוזמות והחברות החדשות שקמות מתרכזים בתחומים מוכרים ו'מכוסים' כמו סייבר, פינטק ותוכנה ארגונית אבל פחות בתחומי עומק חדשים או דיסרפטיביים. אלו תחומים שבהם כבר פועלות מאות רבות של חברות, יש ידע נצבר, השוק גם יודע איך לתמחר אותם (יחסית) והם נתפסים כ"בטוחים" יותר להשקעה ולפיתוח. קל יותר לגייס הון, לשכנע לקוחות ראשונים, ולגייס עובדים בתחום. לעומת זאת תחומים חדשים לגמרי כמו שבבים, קוונטום, ביוטק למיניהם, פחות קורצים ליזמים, שמעדיפים ללכת על בטוח או פשוט לפרוש ולהקים חברה שתתחרה בבוס לשעבר.

בתחום קרנות ההון סיכון, הנתונים אפילו יותר מדאיגים: מאז 2022 נרשמה ירידה של 80% בהיקף הגיוסים לקרנות ישראליות, והקרן הממוצעת הצטמצמה מכ־90 מיליון דולר בשנים הטובות, ל־60-65 מיליון דולר כיום. מעבר לכך, הדו"ח מציין כי ההאטה בישראל חריפה אפילו יותר מהירידות שנרשמו בארה"ב ובאירופה, מה שמעיד על בעיה מבנית ולא רק מגמה עולמית חולפת.

בינה מלאכותית
צילום: Midjourney

וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI

על פי דוח שימוש שפרסמה אנתרופיק (שעומדת מאחורי קלוד) ישראל מובילה את העולם בשימוש בקלוד, ביחס לגודל האוכלוסייה; על פי, OpenAI (שעומדת מאחורי ChatGPT), כ-40% מהעובדים משתמשים בכלי AI מדי יום 

רן קידר |
נושאים בכתבה בינה מלאכותית

דוחות חדשים של Anthropic ו-OpenAI מאשרים לנו את מה שכל אחת ואחד מאיתנו רואה בעצמנו, וזה שהשימוש ב-AI חודר בקצב מסחרר אל שוק העבודה והחיים האישיים. בארצות הברית כבר כ-40% מהעובדים מדווחים שהם עושים שימוש יומיומי בכלי AI כלשהו, שיעור כפול מזה שנמדד רק לפני שנתיים. עוד עולה מהדוחות כי המגמה אינה אחידה: חלק מהתחומים, המדינות והקבוצות החברתיות מאמצים את הטכנולוגיה בקצב מהיר בהרבה מאחרים, מה שמעלה חששות להעמקת פערים קיימים.

מבחינת תחומי השימוש, בתחום התכנות, הזירה הטבעית ביותר לאימוץ AI, ו-36% מכלל השימושים הוא בתיכנות. באנתרופיק מדווחים על ירידה של כ-3% בפרומפטים שעוסקים בתיקון באגים והכפלה בשימוש ליצירת קוד חדש ולבניית תוכנות שלמות. ניתן לפרש את הנתון כשמשקף גם שיפור בביצועי המודלים וגם עלייה באמון המשתמשים. 

תחום החינוך עלה מ-9% ל-12% בכלל הפרומפטים והפך לסקטור השני בגודלו: יותר ויותר מורים וסטודנטים עושים שימוש בקלוד בהכנת חומרי לימוד, בהסברים ובסיוע בכתיבת עבודות. תחום המדע גם הוא עולה, בעיקר במשימות של סינתוז ידע ומחקר ראשוני. לצד זאת, תחומי עסקים וניהול דווקא רשמו ירידה מ-6% ל-3% ו-5% ל-3% בהתאמה, מה שמרמז שהשימוש האינטנסיבי יותר מתרחש דווקא בעולמות ידע ויצירה.

ישראל אלופת העולם בשימוש בקלוד  

נתוני אנתרופיק מצביעים על ישראל כאלופה עולמית עם מדד שימוש גבוה פי 7 מהממוצע הגלובלי, אחריה סינגפור (פי 4.6) ואוסטרליה (פי 4.1). מדינות מתפתחות מציגות שימוש נמוך במיוחד, ולמשל הודו, אינדונזיה וניגריה עם פחות מחמישית מממוצע השימוש העולמי, והפעילות בהן מתרכזת כמעט אך ורק בכתיבת קוד. בארה"ב, קליפורניה מובילה בכמות מוחלטת, אך וושינגטון די.סי. ויוטה מובילות ביחס לגודל האוכלוסייה. דבר נוסף שבולט הוא סוג השימוש בהתאם לאזור הגיאוגרפי ולאופי הכלכלה המקומית, כשבפלורידה מתמקדים בפיננסים בפלורידה, בקליפורניה ב-IT ובבירה, וושינגטון די.סי, מתמקדים בעריכת מסמכים. בנוסף לגיאוגרפיה, גם החתכים הדמוגרפיים מראים מגמה "נורמלית" באימוץ טכנולוגיות חדשות, כשהצעירים הם המובילים באימוץ ושיעורי השימוש שלהם עולים בקצב מהיר, בעוד שהפער המגדרי שניכר בתחילת הדרך הולך ומצטמצם.

המשמעות הכוללת ברורה: הבינה המלאכותית מתפשטת במהירות חסרת תקדים, אך האימוץ מתרחש באופן לא שוויוני, הן בין מדינות והן בין קבוצות אוכלוסייה. ישראל ממוקמת כיום בחזית האימוץ, מה שמעניק לה יתרון כלכלי וידע משמעותי, אך במקביל מחדד את החשש מפני פערים גלובליים שצפויים להתרחב אם קצב האימוץ במדינות מתפתחות לא יתגבר.