עובדי נקסט אינשורנס (קרדיט: החברה)
עובדי נקסט אינשורנס (קרדיט: החברה)

אקזיט ישראלי נוסף: נקסט אינשורנס נרכשת לפי שווי של 2.6 מיליארד ד'

חברת הביטוח הדיגיטלי הישראלית, שנוסדה לפני פחות מעשור ומציעה פתרונות ביטוח לעסקים קטנים בארצות הברית, תימכר לקבוצת הביטוח הגרמנית Munich Re שהחזיקה עד כה בכשליש ממניותיה

איתן גרסטנפלד | (2)
נושאים בכתבה אקזיט

חברת הביטוח הדיגיטלי הישראלית NEXT Insurance (נקסט אינשורנס) נרכשת על ידי קבוצת הביטוח הגרמנית Munich Re תמורת 2.6 מיליארד דולר, ותהפוך לחלק מקבוצת ERGO, חברת הביטוח הראשית של Munich Re.


NEXT Insurance, שנוסדה ב-2016, היא חברת ביטוח טכנולוגית הפועלת מפאלו אלטו, קליפורניה, ומפעילה מרכז פיתוח בכפר סבא. החברה מתמקדת בצרכים הייחודיים של בעלי עסקים קטנים בארה"ב, ומציעה מוצרי ביטוח מותאם, נגיש ודיגיטלי, לרבות ביטוח צד שלישי לעסקים (General Liability) וביטוח עובדים (Worker's Compensation). מאז הקמתה, החברה חוותה צמיחה משמעותית, עם הכנסות של 548 מיליון דולר ב-2024. כיום משרתת החברה למעלה מ-600,000 לקוחות ומעסיקה כ-700 עובדים, בהם כ-200 במשרדיה בישראל.


ERGO היא אחת מקבוצות הביטוח הגדולות באירופה, הפועלת ביותר מ-20 מדינות ברחבי העולם, עם מיקוד בשווקים באירופה ובאסיה. הקבוצה ליוותה את NEXT Insurance כמעט מאז הקמתה, ומחזיקה בכ-29% ממניותיה, כאשר לאחר השלמת העסקה היא צפוי להחזיק בכל הון המניות. כחלק מקבוצת ERGO, צפויה NEXT Insurance להכניס מאות מיליוני דולרים לרווח הנקי של החברה בטווח הבינוני.


"עסקה זו מסמנת פרק חדש עבור ERGO. יחד עם NEXT Insurance, ניכנס לשוק בינלאומי מבטיח ונרחיב את פעילותנו תוך גיוון נוסף של הפורטפוליו העסקי שלנו. במקביל, אנו נעבוד עם NEXT Insurance כדי לשלב את הטכנולוגיה החדשנית שלה עם המומחיות הטכנית שלנו, כחלק מהמחויבות שלנו לצמיחה רווחית מתמדת" אמר מרקוס ריס, מנכ"ל קבוצת ERGO.

קיראו עוד ב"BizTech"

 

"היום הוא רגע משמעותי עבור NEXT Insurance, לקוחותינו, הסוכנים והשותפים שלנו. במהלך שנים האחרונות שינינו את שוק ביטוח העסקים הקטנים בארה"ב באמצעות יצירת חוויית ביטוח קלה, יעילה ומותאמת אישית. העסקה הזו תאיץ אותנו קדימה, תאפשר להרחיב את הגישה הטכנולוגית שלנו ולסייע  לבעלי עסקים קטנים נוספים באמצעות פתרונות ביטוח חדשניים נוספים. בעזרת העוצמה והמומחיות של ERGO ו-Munich Re, ובאמצעות הידע הביטוחי הנרחב של הקבוצה, אנו נמשיך להוביל את מהפכת ביטוח העסקים הקטנים בארה"ב," אמר גיא גולדשטיין, מנכ"ל NEXT Insurance.


איתן בק, מייסד ושותף-מנהל בקרן TLV Partners: "גיא, ניסים ואלון לקחו על עצמם אתגר אדיר והפכו את אחת התעשיות הכי מסורתיות לחברה פורצת דרך. להשקיע בהם בפעם השנייה הייתה החלטה קלה, אחרי הדרך שעשינו יחד עם Check, שנמכרה ל-Intuit. הרכישה של Next Insurance על ידי Munich RE ב-2.6 מיליארד דולר היא הוכחה לחזון ולביצוע המרשים שלהם, ואנחנו גאים להיות חלק מהמסע הזה מהיום הראשון."

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אחד שיודע 21/03/2025 17:44
    הגב לתגובה זו
    המחיר נמוך בהרבה מהמפורסם בכתבה העובדים ברובם מחזיקים באופציות שקיבלו או קנו במחיר גבוה יותר ממחיר המכירה כרגיל הכל שקרים וסיפורים הגרמנים לא פרייארים הם קנו את החברה במחיר של 34 דולרים למניה במקסימום שיהיה ברור
  • 1.
    שרברב 20/03/2025 17:52
    הגב לתגובה זו
    פעם נסיתי לרכוש פוליסה ולאחר מסכת ייסוריים הבנתי שהם בסהכ מתווכים שגוזרים קופון מיטב הנוכלות הישראלית איכס אחד גדול יפה שהצליחו להשחיל מישהו עם השקר הזה
AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)
מות האינטרנט

הקץ של האינטרנט כפי שהכרנו: איך הבינה המלאכותית עלולה לחסל את הרשת העולמית

האם האינטרנט שפרץ בשנות התשעים וחיבר מיליארדי אנשים לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר נמצא בסכנת הכחדה? פרופסור משה ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס מביע דאגה לגורלה של התשתית הדיגיטלית: "כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים"

ענת גלעד |

הכול התחיל ב-1989 במעבדות CERN בשוויץ. טים ברנרס-לי, פיזיקאי בריטי צנוע, המציא משהו שישנה את העולם לנצח - את הרשת העולמית, ה-World Wide Web. אבל הפריצה האמיתית התחילה רק באמצע שנות התשעים, כשהדפדפן Mosaic שוחרר ב-1993 והאינטרנט הפך לזמין מסחרית ב-1995. תוך שנים ספורות, מיליארדי בני אדם חיברו את עצמם לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר. זו הייתה מהפכת התקשורת הגדולה ביותר מאז המצאת הדפוס.


ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה


שלושים שנה חלפו, ובנובמבר 2022 החלה מהפכה נוספת - OpenAI שחררה את ChatGPT לעולם, ופתאום, מה שאלן טיורינג הגדיר ב-1950 כסימן ההיכר האולטימטיבי של אינטליגנציה - היכולת ליצור טקסט איכותי בשפה טבעית - הפך לזמין לכל אחד עם חיבור לאינטרנט. אבל כאן מתחיל הסיפור המטריד שמעלה פרופסור משה י. ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס, במאמר מרתק שפורסם בכתב העת היוקרתי Communications of the ACM.

"אני תוהה," כותב ורדי בנימה שמסתירה חרדה, "אם מהפכת ה-AI הגנרטיבי תבלע בסופו של דבר את מהפכת הרשת". זו לא סתם תהייה פילוסופית. ורדי מציג טיעון מפורט ומנומק לכך שהטכנולוגיה החדשה ביותר שלנו עלולה להרוס את התשתית הדיגיטלית שעליה נשען העולם המודרני.

המידע רוצה להיות חופשי


כדי להבין את העומק של הבעיה, ורדי מביא דוגמה פשוט. הוא מציין כי בעבר מקליד בגוגל 'איך לאזן גלגלים ברכב?' וגוגל הייתה שולחת אותו לעמוד אינטרנט על איזון גלגלים. היום הוא שואל צ'אטבוט את אותה השאלה בדיוק ומקבל תשובה מפורטת, בלי לבקר בשום עמוד אינטרנט. לכאורה, זה נשמע מושלם - יעילות, נוחות, חיסכון בזמן. אבל ורדי מזכיר לנו משהו שקל לשכוח: כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים. כבר ב-2018 הוא הצביע על הבעייתיות - "Information wants to be free", המידע רוצה להיות חופשי. הסלוגן הזה, שנולד הוביל למודל העסקי שמניע את גוגל ואת רוב האינטרנט - פרסום.

AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)
מות האינטרנט

הקץ של האינטרנט כפי שהכרנו: איך הבינה המלאכותית עלולה לחסל את הרשת העולמית

האם האינטרנט שפרץ בשנות התשעים וחיבר מיליארדי אנשים לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר נמצא בסכנת הכחדה? פרופסור משה ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס מביע דאגה לגורלה של התשתית הדיגיטלית: "כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים"

ענת גלעד |

הכול התחיל ב-1989 במעבדות CERN בשוויץ. טים ברנרס-לי, פיזיקאי בריטי צנוע, המציא משהו שישנה את העולם לנצח - את הרשת העולמית, ה-World Wide Web. אבל הפריצה האמיתית התחילה רק באמצע שנות התשעים, כשהדפדפן Mosaic שוחרר ב-1993 והאינטרנט הפך לזמין מסחרית ב-1995. תוך שנים ספורות, מיליארדי בני אדם חיברו את עצמם לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר. זו הייתה מהפכת התקשורת הגדולה ביותר מאז המצאת הדפוס.


ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה


שלושים שנה חלפו, ובנובמבר 2022 החלה מהפכה נוספת - OpenAI שחררה את ChatGPT לעולם, ופתאום, מה שאלן טיורינג הגדיר ב-1950 כסימן ההיכר האולטימטיבי של אינטליגנציה - היכולת ליצור טקסט איכותי בשפה טבעית - הפך לזמין לכל אחד עם חיבור לאינטרנט. אבל כאן מתחיל הסיפור המטריד שמעלה פרופסור משה י. ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס, במאמר מרתק שפורסם בכתב העת היוקרתי Communications of the ACM.

"אני תוהה," כותב ורדי בנימה שמסתירה חרדה, "אם מהפכת ה-AI הגנרטיבי תבלע בסופו של דבר את מהפכת הרשת". זו לא סתם תהייה פילוסופית. ורדי מציג טיעון מפורט ומנומק לכך שהטכנולוגיה החדשה ביותר שלנו עלולה להרוס את התשתית הדיגיטלית שעליה נשען העולם המודרני.

המידע רוצה להיות חופשי


כדי להבין את העומק של הבעיה, ורדי מביא דוגמה פשוט. הוא מציין כי בעבר מקליד בגוגל 'איך לאזן גלגלים ברכב?' וגוגל הייתה שולחת אותו לעמוד אינטרנט על איזון גלגלים. היום הוא שואל צ'אטבוט את אותה השאלה בדיוק ומקבל תשובה מפורטת, בלי לבקר בשום עמוד אינטרנט. לכאורה, זה נשמע מושלם - יעילות, נוחות, חיסכון בזמן. אבל ורדי מזכיר לנו משהו שקל לשכוח: כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים. כבר ב-2018 הוא הצביע על הבעייתיות - "Information wants to be free", המידע רוצה להיות חופשי. הסלוגן הזה, שנולד הוביל למודל העסקי שמניע את גוגל ואת רוב האינטרנט - פרסום.