וול סטריט סגרה בירידות: בית הנבחרים יצביע על תקרת החוב, יאהו ירדה 1.6%

הרפובליקנים צפויים להצביע על העלאת תקרת החוב ביום חמישי. עונת הדו"חות צוברת תאוצה. טבע ירדה 2% בעוד שפלוריסטם איבדה 0.88%
יואב כהן | (4)

פורסם לראשונה ב-15:54 15.10.2013

יום המסחר בוול סטריט ננעל בירידות שערים כאשר במרכז עומד הניסיון של הדמוקרטים והרפובליקנים לפתור את סוגיית תקרת החוב. השביתה בסקטור הציבור נכנסה ליומה ה-15, ובית הנבחרים צפוי להצביע ביום חמישי על העלאת תקרת החוב באופן זמני עד השבעה בפברואר, זאת בשאיפה למצוא אחרי זה פתרון ארוך טווח.

מוקדם יותר, דובר בית הנבחרים, ג'ון ביינר, נשמע פסימי יותר לגבי פתרון הסוגיה לאחר שבסיבת עיתונאים שיחרר הודעה קצרה לתקשורת בה התייחס למבוי הסתום אליו הגיע המו"מ: "כרגע אין פתרון לסוגיית תקרת החוב", אמר דובר בית הנבחרים והמשיך: "אנחנו נמשיך לעבוד וננסה לפתור את הבעיה בדרך שתספק הוגנות לעם האמריקאי".

לידיעה הלאה.

כדי להבין את ההשלכות הצפויות של התסריטים השונים על השוק, שוחח Bizportal עם איילת ניר, הכלכלנית והאסטרטגית הראשית בבית ההשקעות פסגות שהתייחסה לשלושה תרחישים העלולים לצאת לפועל עוד 48 שעות. לפרטים המלאים.

עונת הדו"חות הצוברת תאוצה גם מושכת עניין, כאשר במוקד הדו"חות של קוקה קולה, סיטי גרופ וג'ונסון נ' ג'ונסון. שלושת החברות פרסמו את הדו"חות שלהן לפני תחילת המסחר והמשקיעים יוצאים בתחושה מעורבת.

אתמול, ניו יורק סגרה בעליות שערים מדד הדאו ג'ונס עלה 0.42%, מדד ה-S&P 500 התחזק ב-0.41%, והנאסד"ק הוסיף 0.62%. בשוק הסחורות, החוזים על הזהב הוסיפו 0.7% וננעלו ברמה של 1,277 דולר לאונקיה, והחוזים על הנפט טיפסו 0.4% וננעלו ברמה של 102.4 דולר לחבית.

המדדים המובילים בוול סטריט

עם סיום יום המסחר, הדאו-ג'ונס ירד 0.87%, מדד ה-S&P500 נחלש 0.7% ומדד הנאסד"ק איבד 0.55%. בשוק הסחורות, החוזים העתידיים על הזהב ננעלו ב-1,273.2 דולר לאונקיה, עליה של 0.3%. החוזים העתידיים על הנפט ירדו 1.2% למחיר של 101.21 דולר לחבית.

מניות זרות במרכז

סיטי גרופ (סימול: C) אכזבה את המשקיעים לאחר שדיווחה על רווח של דולר למניה לעומת תחזיות של 1.02 דולר למניה. בשורת ההכנסות, החברה רשמה הכנסות של 17.9 מיליארד דולר לעומת תחזיות של 18.73 מיליארד דולר.

הרווח של קוקה קולה (סימול: Ko) עמד במהלך הרבעון האחרון על 54 סנט למניה לעומת תחזית של 53 סנט למניה, זאת בהשוואה לרווח של 50 סנט למניה באותה תקופה בשנה החולפת. ההכנסות ירדו ב-3% ל-12.03 מיליארד דולר לעומת תחזית הכנסות שעמדה על 12.05 מיליארד דולר.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    הכתבה הראשית שלך החלק זה מאתמול? עדיף שתיסגרו את ה (ל"ת)
    אסתי 16/10/2013 13:27
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ! 15/10/2013 21:32
    הגב לתגובה זו
    ישו מלארצות הברית לנסוע
  • 2.
    הראל השקות מחר 2200 15/10/2013 21:28
    הגב לתגובה זו
    תנו לעשות כסף גם ככה לא שלכם
  • 1.
    ייאי 15/10/2013 16:52
    הגב לתגובה זו
    נכון שכלכלת ארה"ב נחלשה,אך יותר מכך החולשה היא במנהיגות בארה"ב.בין הרפובליקאים לא מצאו ולוא מועמד אחד שיתמודד כראוי מול אובאמה.יש שם כאוס ורבה הפלגנות והאנרכיסטיות (כמו סיעת "מסיבת התה").הם גם מוכנים לעשות הכל נגד אובאמה וגם אם זה פוגע באינטרס הלאומי.האג'נדה העיקרית שלהם היא לפגוע באובאמה ובכל דרך.זו לא אג'נדה של אנשים רציניים,זו אג'נדה של גן ילדים.
וול סטריט
צילום: istock

"החור השחור" שקיים כעת בשוקי הכסף בארה"ב

15 מיליארד דולר בשבוע, זהו הסכום כסף שיורד מבסיס הכסף בעקבות המתרחש כעת בשוק המימון בארה"ב. מדובר בקצב גבוה בהרבה מהירידה שהתרחשה בכמות הכסף במהלך תהליך צמצום המאזן של הפד', וזה עוד לפני הגיוסים שצפויים החל מהשבוע הבא. מתי הפד' יתעורר? 
עמית נעם טל |
בתחילת החודש האחרון הודיע הפד' על הפסקה מיידית של תהליך צמצום מאזן הבנק, תהליך שגרם לירידה של בערך 700 מיליארד דולר בבסיס הכסף השוק בשנה וחצי האחרונות. למרות הודעת הפד', כמות הכסף בשווקים ממשיכה לרדת גם היום בקצב של 15 מיליארד דולר, וזאת בעקבות המתרחש בשוקי המימון. מדובר בקצב גבוה יותר מאשר התרחש בשיאו של תהליך צמצום המאזן.  על מנת להבין את המנגנון שגורם כעת לכמות הכסף בשוק לרדת בצורה חדה, צריך להבין קודם כיצד הפד' שולט על הריביות בשוק. בעקבות המשבר הפיננסי של 2008 החל הפד' לקבוע את שערי הריבית בארה"ב באופן שונה. הגבול העליון של קרנות הפד' היה עד לחודשים האחרונים ריבית ה-IOER, כלומר הריבית שהפד' משלם לבנקים על הרזבות שהם מחזיקים בחשבונו. הפד' שומר על הגבול התחתון של קרנות הפד' ע"י ביצוע Reverse Repo Agreement (או בקיצור RRP). בפשטות, זוהי הריבית המשולמת לגופים פיננסים (זרים/מארה"ב).  מבולבלים? הסרטון הבא של הוול סטריט ג'ורנל מ-2015 עשוי לעזור להבנה
בעקבות ההתרחשויות האחרונות בשוקי האג"ח, הריבית  (RRP) שמציע הפד' לגופים הפיננסים גבוהה יותר מהתשואות שמעניקות אגרות החוב של ארה"ב לתקופה של 3 חודשים עד 30 שנה. בסיטואציה כזו, כמובן שעדיף לגופים הפיננסים לבצע ביצוע Reverse Repo עם הפד'הריביות בארה"ב מול הטווח התחתון של קרנות הריבית של הפד': לגופים הפיננסים כדאי כעת להשאיר את הכסף אצל הפד' ותנחשו מה? זה בדיוק מה שקורה בחודשים האחרונים, כאשר הבנקים הזרים הגדילו ביותר מ-120 מיליארד דולר את העסקאות עם הפד', דבר שמוריד בפועל את בסיס הדולרים בשוק. כאשר עקומת האג"ח האמריקנית התהפכה לפני כשבועיים לראשונה, טענו כי "מדובר בגורם שמייצר את המיתון, ולא רק אינדיקטור" וזאת כיוון הבנקים מקטינים את כמות האשראי לשוק (לכתבה המלאה). הירידה החדה בכמות הכסף בעקבות הרצון של הבנקים לשים את הכסף בחשבון הפד' היא גורם נוסף שצפוי להעיב באופן משמעותי על הצמיחה בשוק בחודשים הקרובים. התהליך הנ"ל משפיע כמובן גם על הביקוש לאגרות החוב של ארה"ב, כפי שבא ליידי ביטוי באזהרה שפרסם ג'יי פי מורגן בשבוע שעבר (לכתבה המלאה). אם זה לא מספיק, כפי שציינו מוקדם יותר החודש, תקנות באזל האחרונות למעשה גורמות לתשואות האג"חים לרדת בצורה חדה ומהירה יותר, מה שמגביר את הרצון של הבנקים לבצע עסקאות עם הפד' ולא לשחרר כסף לשוק.  "לולאת הבלהות" שמתרחשת בשוק האג"ח כעת איך הפד' יכול פתור בעיה זו? הדרך הראשונה היא להגביל את הסכום שהבנקים יכולים להעניק לו. הדרך השנייה היא חיתוך מהיר של הריביות בארה"ב, חיתוך שיגרום לריבית שהפד' מהעניק לבנקים להיות שוב מתחת לריבית שמעניקות אגרות החוב הממשלתיות. אך יש לציין כי חיתוך כזה עשוי לייצר בעיה נוספת לפד', והפעם בשוק האג"ח מגובה משכנתאות (MBS).  ולסיכום, כל עוד הפד' לא משנה את עקומת האג"ח האמריקנית, כמות הכסף בשוק צפויה לרדת בעקבות מבנה העקומת האג"ח האמריקנית. מדובר כעת ב"חור שחור" ששואב עוד ועוד דולרים מהשוק, ווזאת עוד לפני הצפי לגיוסי הענק של הממשל החל מיום שני הקרוב (לכתבה המלאה). הפד' כמובן שמבין זאת, אך משום מה ממשיך להתעכב בפעולותיו. הדברים החריגים שטען אמש נשיא הפד' לשעבר בניו יורק מסבירים חלקית את ההתמהמהות של הבנק בתגובה לסיטואציה בשוק (לכתבה המלאה).