בפסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי בתל אביב, דן השופט שאול שוחט בפרשה סבוכה שבה מעורבת אשה שהורשעה בעבר בעושק קשישים חסרי ישע. האשה, שהיא בעלת עבר פלילי עשיר, מבקשת לקיים צוואה של מנוח שהיה אחד מקורבנותיה בעבר. המקרה הזה עורר דיון חשוב על ניהול נכסים, השפעה בלתי הוגנת, ומעמדו המשפטי של אדם המבקש לממש צוואה בתנאים אלה.

המבקשת, שהורשעה בשורה ארוכה של עבירות ניצול כלפי קשישים, נמצאת במוקד תיק זה לאחר שהגישה בקשה לקיום צוואת המנוח שהלכה לעולמו ב-2018. הצוואה, שנכתבה ב-2012, מעניקה למבקשת את כל עיזבון המנוח - דבר שהוביל להתנגדות חריפה מצד קרובי משפחתו הרחוקים. המשיבים טוענים כי המנוח נפל קורבן לתחבולה מצדה של המבקשת, שפעלה מתוך כוונה לנצל את מצוקתו ולזכות ברכושו.

הצוואה נכתבה כמה שנים לאחר שהאשה ריצתה עונש מאסר צילום: Pixabay

בפסק הדין נחשף כי למבקשת יש עבר פלילי לא קטן, הכולל עושק קשישים, קבלת דבר במרמה וניצול מיניותה לצורך השתלטות על רכושם של קשישים בודדים. על פי גזר הדין שניתן נגדה בעבר, השופט קבע אז כי היא "פיתחה שיטה לפיה היא מפילה בפח קורבנות גברים קשישים... המלכודת היא 'מלכודת דבש'... ומטרתה להשתלט על רכושם של אותם אנשים".

לטענת האשה הצוואה נערכה מרצונו החופשי של המנוח

• 5 ילדים, 29 נכדים - ורק אחת תקבל את הדירה של הסבתא
• השכן עזר לזקנה ערירית והיא הורישה לו דירה בת"א - האם זה ניצול?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

במרכז הפרשה הנוכחית עומדת צוואה שנערכה ב-2012, שבה מצוין כי המנוח הוריש את כל רכושו למבקשת. הצוואה נכתבה כמה שנים לאחר שהמבקשת ריצתה עונש מאסר על עבירות כלפי אותו מנוח, והיא טוענת כי הצוואה נעשתה מרצונו החופשי של המנוח. מנגד, המשיבים טוענים כי מדובר בצוואה שנערכה תחת השפעה בלתי הוגנת, וכי יש לבטלה.

השופט שוחט ציין בפסק הדין כי "יש לתת לכל בעל דין את יומו בבית המשפט, גם אם הוא נושא עבר פלילי", והוסיף כי יש לבחון את תוקפה של הצוואה בצורה מקיפה ורצינית, ולא באמצעות פסילת הבקשה על סמך עבר פלילי בלבד.

קודם להחלטתו של השופט שוחט, קבע בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, בראשות השופט ארז שני, כי המבקשת נדרשת להפקיד ערובה בסכום כולל של 70 אלף שקל, להבטחת הוצאות המשיבים במקרה של דחיית תביעתה. השופט שני ציין כי "לתובענה יש שורת בעיות", בין היתר בשל העבר הפלילי של המבקשת והקשר המפוקפק עם המנוח. הוא הדגיש כי הצוואה מעוררת שאלות קשות באשר לנסיבות עריכתה ולתוקפה - בייחוד לאור העובדה שהמבקשת ניסתה להינשא למנוח זמן קצר לפני מותו.

• האם ניתן לקבל מזונות רטרואקטיבית אחרי 14 שנה?
• הנושים נגד החברים: של מי הדירה?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?

ההחלטה לחייב את המבקשת בהפקדת ערובה נומקה בצורך להגן על המשיבים מהוצאות משפטיות כבדות, אך גם נבעה מהתחושה כי קיים סיכוי נמוך לקבלת תביעתה.

המבקשת ערערה לבית המשפט המחוזי, וטענה כי אין לה אפשרות כלכלית להפקיד את הסכום הנדרש, וכי החלטת בית המשפט לענייני משפחה חוסמת את דרכה לזכות בבירור תוקפה של הצוואה. היא הדגישה כי הצוואה נערכה כחוק, ושהמנוח היה כשיר קוגניטיבית במועד עריכתה.

המשיבים טענו שיש להגן על רכוש המנוח מניסיון נוסף לנצל אותו

מנגד, המשיבים המשיכו לטעון כי מדובר בתביעת סרק, וכי יש להגן על המנוח ועל רכושו מפני ניסיון נוסף של המבקשת לנצל את מצוקתו. הם הזכירו את העבר הפלילי הכבד שלה וההיסטוריה שלה בניצול קשישים, והדגישו את החשיבות בהבטחת הוצאותיהם בהליך המשפטי.

השופט שוחט קיבל את ערעור המבקשת, והורה לבטל את חיובה בהפקדת ערובה. הוא הבהיר כי על אף העבר הפלילי של המבקשת, יש לאפשר לה את ההזדמנות להוכיח את תוקף הצוואה בבית המשפט. השופט ציין כי "אין למנוע ממנה את זכותה להליך משפטי רק בשל היעדר אמצעים כלכליים או עבר פלילי מכביד".

בנוסף, השופט שוחט מתח ביקורת על החלטת בית המשפט לענייני משפחה, שלדבריו לא נומקה בצורה מספקת לגבי סיכויי ההצלחה של תביעת הצוואה. הוא הדגיש כי העובדה שהמבקשת הורשעה בעבר בעבירות חמורות אינה מצדיקה פסילה אוטומטית של בקשתה לקיום הצוואה.

פסק הדין של השופט שוחט מעורר שאלות רבות סביב התוקף של צוואה שנכתבה על ידי אדם במצוקה, תחת השפעה של אדם בעל עבר פלילי. מצד אחד, הוא מבטא את העיקרון של מתן הזדמנות לכל אדם בבית המשפט, ומצד שני הוא מדגיש את החשיבות של בחינת תוקפן של צוואות בצורה מעמיקה, בייחוד כשיש חשש להשפעה בלתי הוגנת.

המשמעות הרחבה של פסק הדין היא שלא ניתן למנוע מאדם להגיש תביעה לקיום צוואה, גם אם הוא בעל עבר פלילי. עם זאת, פסק הדין מדגיש את הצורך בבחינה זהירה של נסיבות עריכת הצוואה, תוך התחשבות במצבו הנפשי של המנוח ובקשר בין הצדדים.

המקרה שבו מעורבת אשה שהורשעה בניצול קשישים ועכשיו מבקשת לממש צוואה של אחד מקורבנותיה, מעורר דיון נוקב על הגנה על חסרי ישע, אתיקה משפטית, וזכויותיהם של מבקשים בעלי עבר פלילי. פסק הדין של השופט שוחט מציב איזון עדין בין זכויות בעלי הדין, תוך הדגשת חשיבות בחינת רצון המנוח בצורה מקיפה והוגנת.

במקרה אחר, הכריע בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה ביוני בהתנגדות שהגיש גבר לצוואה שהותירה אחריה אשתו, שמנשלת אותו ואת בתם המשותפת מירושתה לטובת שני בניה. המנוחה, אמם של המבקשים ורעייתו של המתנגד, חתמה במאי 2013 על צוואה שלפיה בעלה הוא היורש הבלעדי של רכושה אחרי מותה. בשלב מסוים עלו היחסים בין המנוחה ובעלה על שרטון והם נפרדו. לאחר מכן, בתחילת 2019, חתמה המנוחה על שלושה מסמכים: ייפוי כוח מתמשך שניתן לאחד מבניה, צוואה חדשה לטובת בניה בלבד והודעה על ביטולה של הצוואה הראשונה. בספטמבר 2021 הלכה האשה לעולמה כשהיא בת 85. פטירת האשה היתה אות הפתיחה למאבק עיקש בין הזוכים על פי שתי הצוואות שלה. לטענת הבעל, שהיה הזוכה בצוואה הראשונה, הצוואה השנייה היא תוצר של השפעה בלתי הוגנת ומעורבות פסולה מצד אחד הבנים, שניצל את חולשת אמו, תלותה הפיזית, מצבה הרפואי הירוד והיעדר עצמאותה - כל זאת לטובת האינטרס האישי שלו. הבעל גם הוסיף כי כשנה לפני שנכתבה הצוואה השנייה, אובחנה אשתו כסובלת מאלצהיימר, כך שהיא כלל לא היתה כשירה לחתום עליה.