בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה דחה באחרונה התנגדות שהגיש גבר לצוואה שהותירה אחריה אשתו, שמנשלת אותו ואת בתם המשותפת מירושתה לטובת שני בניה. השופטת שירלי שי דחתה את טענתו של הבעל, שלפיה הצוואה נחתמה בזמן שהמנוחה לא היתה כשירה, וזאת על אף העובדה שמומחה מטעם בית המשפט קבע כי היא סבלה מדמנציה. בנוסף, נדחו גם הטענות בדבר מעורבות פסולה והשפעה בלתי הוגנת מצד הבנים, השוללות את תוקף הצוואה.

המנוחה, אמם של המבקשים ורעייתו של המתנגד, חתמה במאי 2013 על צוואה שלפיה בעלה הוא היורש הבלעדי של רכושה אחרי מותה. בשלב מסוים עלו היחסים בין המנוחה ובעלה על שרטון והם נפרדו. לאחר מכן, בתחילת 2019, חתמה המנוחה על שלושה מסמכים: ייפוי כוח מתמשך שניתן לאחד מבניה, צוואה חדשה לטובת בניה בלבד והודעה על ביטולה של הצוואה הראשונה. בספטמבר 2021 הלכה האשה לעולמה כשהיא בת 85.

פטירת האשה היתה אות הפתיחה למאבק עיקש בין הזוכים על פי שתי הצוואות שלה. לטענת הבעל, שהיה הזוכה בצוואה הראשונה, הצוואה השנייה היא תוצר של השפעה בלתי הוגנת ומעורבות פסולה מצד אחד הבנים, שניצל את חולשת אמו, תלותה הפיזית, מצבה הרפואי הירוד והיעדר עצמאותה - כל זאת לטובת האינטרס האישי שלו. הבעל גם הוסיף כי כשנה לפני שנכתבה הצוואה השנייה, אובחנה אשתו כסובלת מאלצהיימר, כך שהיא כלל לא היתה כשירה לחתום עליה.

מנגד, טענו הבנים כי אמם בחרה לערוך צוואה חדשה לטובתם בעקבות אלימות הכלכלית שהיא חוותה מצד בעלה לאורך השנים. הבנים דחו את הטענה שלפיה האם לא היתה כשירה לחתום על הצוואה השנייה, ועתרו לבית המשפט בדרישה לדחות את ההתנגדות תוך חיובו של הבעל בהוצאות המשפט.

• גייס 25 מיליון שקל על טיטולים ובמפרים ויסיים בכלא
• האיש שישפיע על עתיד ה-AI, והמשמעות של משפט גוגל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

במסגרת ההליך מינה בית המשפט מומחה לבחינת הכשירות של המנוחה במועד החתימה על הצוואה השנייה. אף שמסקנת המומחה היתה כי המנוחה סבלה באותה תקופה מדמנציה בדרגה בינונית, השופטת שי התרשמה כי בפועל היא היתה כשירה. זאת, על סמך עדותו של רופאת המשפחה של המנוחה ורופא נוסף שהיו עמה בקשר שוטף, ואישרו כי בתחילת 2019 היא היתה צלולה. כך התרשם גם עורך הדין שפגש את המנוחה לצורך עריכת ייפוי הכוח המתמשך והצוואה השנייה.

השופטת קבעה כי ההתנגדות של הבעל נובעת ככל הנראה מגישתו הפטריארכלית, שלפיה לאשתו לא יכול להיות רצון עצמאי שבעקבותיו היא תבחר לנשל אותו מהצוואה שלה. בפועל, הבחירה שלה נעשתה על רקע מערכת היחסים העכורה ששררה ביניהם באותה תקופה, שבמהלכה הבעל עזב את הבית, ניתק את כרטיסי האשראי שלה, חסם את הגישה שלה לחשבון המשותף שלהם בבנק ועוד. בשלב מסוים הוא אף התקשר לחברה קדישא וביקש שלא להיקבר לצדה לנוכח הפרידה שלהם.

"כאשר בין המנוחה לבעל התקיימה מערכת יחסים לא פשוטה, לא ניתן לומר כי רצון המנוחה לשנות את הצוואה ההדדית, בה הורישה הכול לבעל, היה לא הגיוני", כתבה השופטת בפסק הדין שפרסמה. ברוח זו, השופטת שי גם דחתה את טענתו של הבעל בדבר השפעה בלתי הוגנת, בנימוק שדאגת בן לאמו אחרי שבעלה עזב אותה אחרי עשרות שנות נישואים, אינה יכולה להיחשב כזו.

• האם ניתן לקבל מזונות רטרואקטיבית אחרי 14 שנה?
• הנושים נגד החברים: של מי הדירה?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?

בסופו של דבר דחתה השופטת גם את טענת הבעל בדבר המעורבות הפסולה. עורך הדין שהחתים את המנוחה על צוואתה העיד כי לא נתן יד למעורבות כלשהי מצד הבנים, והשופטת בחרה להאמין לו. לאור כל אלה היא דחתה את התנגדות הבעל, תוך חיובו בהוצאות משפט בסכום של 40 אלף שקל, והורתה על קיום הצוואה שנכתבה לטובת הבנים.

במקרה אחר, בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב הכריע באחרונה בהתנגדות שהגישו שלושה אחים לצוואת אביהם המנוח, שמנשלת אותם מירושתו לטובת אשתו השנייה. בין היתר, נטען בהתנגדות כי המנוח שכח מצוואתו - כך שאין לקיימה. עוד נטען כי טעה כשלא כלל בצוואה סעיף מסוג יורש אחר יורש לטובת ילדיו. המנוח, שהיה רופא, התחתן עם אשתו הראשונה ב-1967 והביא עמה לעולם שלושה ילדים - שהם המתנגדים לצוואה. כעבור 18 שנות נישואים השניים התגרשו, וב-1993 התחתן האיש שוב, עם רעייתו השנייה, שהיא התובעת, ולה היה נשוי עד יומו האחרון. כעבור כארבע שנים, ב-1997, הוא ערך לטובתה את הצוואה שניצבת במוקד המחלוקת וההליך המשפטי, שמנשלת לחלוטין את ילדיו מאשתו הראשונה. בינואר 2021 הוא הלך לעולמו בגיל 86.