אשה שנושלת מצוואת אמה טוענת שאחיה נישל אותה - איך היא מנסה להוכיח זאת?
בית המשפט המחוזי בחיפה קבע באחרונה כי אשה שנושלה מהירושה של אמה תוכל לעיין בתדפיסי חשבון הבנק שלה מהתקופה הסמוכה לכתיבת הצוואה שלה, כדי לבסס את ההתנגדות אליה. אחיה, שקיבל על פי הצוואה רכוש רב, התנגד לכך וביקש לפחות להגביל את העיון במסמכי הבנק לשנה קדימה ואחורה מעריכת הצוואה. ואולם השופט סארי ג'יוסי קבע שכדי להגיע לחקר האמת יש להורות על גילוי נרחב יותר.
הצדדים הם כאמור אח ואחות, ילדיה של אשה שהלכה לעולמה ב-2022. כשמונה שנים לפני מותה, חתמה האם על צוואה נוטריונית, שככל הנראה מנשלת את בתה מנכסיה לטובת אחיה. לאחר שהיא נפטרה, הגיש בנה בקשה למתן צו לקיום צוואתה, בעוד שבתה הגישה התנגדות לכך.
במסגרת התנגדותה, ביקשה הבת לקבל לידיה את התדפיסים של חשבון שהיה שייך לאמה מהעשור שקדם למותה, כלומר החל מ-2012. ביולי 2023 דחה בית המשפט למשפחה את הבקשה שלה, בנימוק שמדובר במידע לא רלוונטי. לטענת בית המשפט, העניין שעל הפרק הוא בחינת התוקף של הצוואה וקביעת זהות היורשים – ולא שאלה של היקף העיזבון.
האח מיופה כוח בחשבון האם
האשה לא אמרה נואש, ובדצמבר האחרון הגישה את בקשת רשות הערעור לבית המשפא המחוזי. לטענתה, אחיה הוא מיופה כוח בחשבון של האם, ומשכך היא צריכה לדעת עד כמה מעורבותו בחשבון היתה משמעותית כדי לבסס את טענת ההתנגדות שלה, מסוג השפעה בלתי הוגנת.
- כך נדחתה תביעה על דירה, כספים והוצאות קבורה
- צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנגד, טען הבן כי דפי החשבון של האם והשאלה מה עשתה עם כספה הם עניינה הפרטי. לטענתו, באיזון שבין הזכות של האם לפרטיות לבין האינטרס להגיע לחקר האמת, צריך להורות על חשיפת תדפיסי חשבון שלושה חודשים קדימה ואחורה מהמועד של עריכת הצוואה, ולכל היותר לתקופה של שנה.
השופט הסביר כי לפי הפסיקה, זכותו של אדם לפרטיות פוקעת עם מותו, ועוברת ליורשיו. במסגרת זו, שמורה ליורשים האפשרות לוותר על הזכות של הנפטר לפרטיות כדי לברר את ההיקף והנכסים של העיזבון.
הוא אף כתב כי, "במקרה זה, קיים היגיון בבקשה לקבלת מסמכי הבנק של המנוחה, שהרי ידוע כי להתנהלותו הכספית של מצווה – לרבות בחשבונות הבנק – נודעת פעמים רבות חשיבות במסגרת בירור טענה מעין זו, כך למשל מידת עצמאותה של המנוחה, קיומה או היעדרה של תלות באחרים, היקף התלות או השליטה של אחרים בכספיה וחשבונותיה, כאשר מידע זה חיוני לצורך ניהול הליך גלוי ופתוח".
אין לאח עדיפות בגישה למסמכי הבנק
- יקבל 1.5 מיליון שקל גם בלי פגיעה מוכחת בהכנסה
- ניצחון לרוכשי הדירות: המחוזי החיה חברה באופן זמני
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך
בתוך כך, השופט ג'יוסי הבהיר כי עצם הגשת הבקשה למתן צו קיום צוואה לא מעניקה לבן, בהקשר של גישה למסמכי הבנק של המנוחה, עדיפות כלשהי על אחותו. כל עוד צוואת האם לא קוימה – יש לראות בשניהם יורשים פוטנציאליים בעלי מעמד שווה של אמם לעניין הזה.
עוד הוסיף השופט כי בהליכים מסוג זה מקובל לאפשר את הגילוי ואת בחינת ההתנהלות בחשבונות הבנק, קל וחומר במקרה זה שבו הבן מיופה כוח בחשבון שכזה - מה שיוצר פערי מידע בינו לבין אחותו ביחס לנעשה בכספים של האם.
בנסיבות אלה, משהוכח כי המידע המתקבל מחשבון הבנק עשוי להיות רלוונטי לבירור התנגדות הבת – הרי שיש, לדברי השופט, הצדקה לחשיפתו.
לצד זאת, קבע השופט כי כחלק מהאיזון שבין האינטרסים השונים של שני הצדדים ובכלל, יש לתחום את תקופת העיון בדפי החשבון לשלוש שנים לפני עריכת הצוואה ושנה לאחריה בלבד.
באחרונה קבע המשפט לענייני משפחה כי מסמך שבו הוריש אב כספים לשניים מילדיו אינו קביל, והערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי תל אביב נדחה אף הוא. האב הוריש בצוואה ירושה לאשתו השנייה ולא לילדיו מאשתו הראשונה. אשתו השנייה טענה כי המסמך אינו קביל ויש לקיים את הצוואה מקורית.
אלמנה, צוואה ומצבה: כך נדחתה תביעה על דירה, כספים והוצאות קבורה
בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה קבע כי הסכם ממון וצוואה ברורים גוברים על טענות לשיתוף רכושי. אלמנה שנישאה בשנית ניסתה לקבל זכויות בדירה שירש בעלה השני ויתרות כספיות, ואף דרשה מילדיו מנישואיו הקודמים הוצאות קבורה, אך תביעתה נדחתה כמעט במלואה, תוך
ביקורת חריפה על התנהלותה והאופן שבו הונצח המנוח על מצבתו
בערוב ימיו של המנוח, שנים לאחר שנישא בשנית וערך הסכם ממון מסודר ואף צוואה מפורטת, נדמה היה כי קווי הירושה והרכוש ברורים. אלא שלאחר פטירתו התברר כי הדברים רחוקים מלהיות פשוטים. אלמנתו פנתה לבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה וביקשה להצהיר על זכויות נרחבות בנדל"ן ובכספים, בטענה לשיתוף רכושי מכוח הסכם הממון שנחתם בין בני הזוג. מנגד, עמדו שלושת ילדיו של המנוח מנישואיו הראשונים, שטענו כי רצון אביהם היה ברור וחד־משמעי, וכי הצוואה וההסכם אינם מותירים מקום לפרשנות שהאלמנה מבקשת לאמץ.
פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי השופט אורן אליעז, מציג תמונה מורכבת של יחסי משפחה טעונים, פרשנות חוזית קפדנית, ועימות חריף סביב שאלות של ירושה, כבוד וזיכרון. בסופו של יום קבע בית המשפט כי מרבית טענות האלמנה דינן להידחות, וכי אין לה זכויות בדירה שאותה ירש בעלה מהוריו, אין לה חלק בכספים שהיו בחשבונו הפרטי, ואף אין מקום לחייב את ילדיו בהוצאות הקבורה, בין היתר נוכח האופן שבו בחרה להקים את מצבתו.
הזוג נישא ב-1997, כשלכל אחד מהם היו ילדים מנישואים קודמים. כשנתיים לאחר מכן הם חתמו על הסכם ממון שאושר כדין בבית המשפט. בהסכם הוסדרו במפורש נכסים שהיו לכל אחד מהם ערב הנישואים, וכן נקבעו כללים לגבי הרכוש שייצבר במהלך החיים המשותפים. ב-2004 ערך המנוח צוואה, שבה ציווה את מרבית רכושו - ובכלל זה נכסי מקרקעין - לשלושת ילדיו, תוך שהוא מותיר לאשתו השנייה סכום של 100 אלף שקל ומכונית אחת.
לאחר פטירתו ב-2020 ניתן צו לקיום הצוואה, ללא כל התנגדות מצד האלמנה. ואולם כמה חודשים לאחר מכן הוגשה התביעה, שבה ביקשה האלמנה להצהיר כי רבע מהזכויות בדירה מסוימת - שהם מחצית מזכויותיו של המנוח - שייכות לה. הדירה, שהתברר, נתקבלה בירושה על ידי המנוח מהוריו, ונרשמה על שמו בלבד. עוד דרשה האלמנה מחצית מיתרות חשבונות הבנק, רישום המכונית על שמה, תשלום של 100 אלף שקל בהתאם לצוואה, וכן החזר של כ-10,400 שקל בגין מחצית מהוצאות הקבורה והאבל.
- צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך
- הבת התערבה בעריכת הצוואה - מה קבע ביהמ"ש?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האלמנה טענה כי הרישום אינו משקף את ההסכמות האמיתיות
בית המשפט בחן בראש ובראשונה את שאלת הזכויות בדירה. נקודת המוצא היתה רישום המקרקעין, המהווה ראיה חותכת לבעלות. אלא שהאלמנה טענה כי הרישום אינו משקף את ההסכמות האמיתיות, וכי לפי הסכם הממון כל רכוש שנצבר במהלך הנישואים, כולל ירושות, הוא רכוש משותף. השופט אליעז דחה את הטענה הזו מכל וכל. הוא קבע בפסק הדין שפורסם שההסכם כולל הוראות ברורות, שלפיהן שיתוף רכושי חל רק על נכסים שיירשמו על שם שני בני הזוג. סעיף 5 להסכם, כך נקבע, מבהיר כי שותפות נוצרת כשהרכוש "יירשם על שם הצדדים", בין אם בלשכת רישום המקרקעין ובין אם במקום רישום אחר.
משה ינאי (רשתות)משווי של מיליארדים לפשיטת רגל? צו פשיטת רגל ליזם ההייטק משה ינאי נכנס לתוקף
בית משפט השלום בתל אביב קבע כי צו פתיחת הליכי חדלות פירעון נגד אחד היזמים הבולטים בתעשיית ההייטק הישראלית נכנס לתוקף באופן מיידי; החוב הראשי לקרן שינטילה מגיע ל-42 מיליון דולר, ולצדו התחייבויות נוספות שמגיעות למאות מיליוני שקלים; הפנטהאוז היוקרתי שלו בתל אביב ונכסים נוספים יימכרו, ועליו הוטלו מגבלות
בבית משפט השלום בתל אביב , באולם של השופט ליאור גלברד, נקבע בעצם כי משה ינאי מהיזמים הגדולים שהיו כאן נכנס להליך של פשיטת רגל. השופט קבע כי צו פתיחת הליכי חדלות פירעון נגד משה ינאי נכנס לתוקף באופן מיידי. ההחלטה מביאה למכירה כפויה של נכסיו המעוקלים ומטילה מגבלות אישיות כבדות על חייו הפיננסיים והעסקיים.
החוב הראשי עומד על כ-42 מיליון דולר לקרן שינטילה הרשומה באיי קיימן, שהועמדה כהלוואה לחברת ההשקעות MII בבעלותו המשותפת עם אשתו המנוחה רחל. לצד זאת, ינאי מחזיק התחייבויות נוספות מצטברות שמגיעות, לפי הערכות, למאות מיליוני שקלים נוספים, בעיקר לבנקים ישראליים ולקרנות מקומיות.
ינאי טוען כי שווי נכסיו הכולל, בארץ ומחוצה לה, עולה בהרבה על סך החובות, ומציג אומדן של כ-1.1 מיליארד דולר. אך טענות אלה נתקלו עד כה בקשיים משפטיים להוכחה מלאה.
קריירה מבריקה: מחלוץ אחסון נתונים לאיש האקזיטים
משה ינאי, שנולד ב-1949 ובנה קריירה בת ארבעה עשורים, נחשב לאחד מחלוצי תעשיית אחסון הנתונים העולמית. בוגר הנדסת חשמל מהטכניון, פתח את דרכו המקצועית בשנות ה-70 בחברת אלביט, שם השתתף בפרויקט ענת שהיה שיתוף פעולה עם ניקסדורף הגרמנית לפיתוח אמצעי אחסון למחשבי מיינפריים תואמי IBM.
ב-1987 הצטרף ל-EMC, ענקית האחסון האמריקאית שהייתה אז בחיתוליה, ומונה לסגן נשיא לטכנולוגיה. תחת הנהגתו פותח מוצר הסימטריקס (Symmetrix), מערכת אחסון מהפכנית שהפכה למוצר הדגל של החברה בשנות ה-90. המערכת כללה חידושים כמו חבילת התוכנה SRDF לגיבוי מרחוק, והובילה את EMC משווי שוק צנוע לעשרות מיליארדי דולרים.
