צוואה הסכם ירושה חתימה
צילום: Istock

האב נישל את ילדיו מהצוואה לטובת אשתו השנייה, הילדים ערערו - וזו ההכרעה

בין היתר, טענו ילדיו של האיש מאשתו הראשונה כי אביהם המנוח שכח מדבר צוואתו - כך שאין לקיימה. עוד נטען על ידם כי הוא טעה כשלא כלל בצוואה סעיף מסוג יורש אחר יורש לטובתם, במקרה שאשתו השנייה תמות
עוזי גרסטמן |

בית המשפט למשפחה בתל אביב דחה באחרונה התנגדות שהגישו שלושה אחים לצוואת אביהם המנוח, שמנשלת אותם מירושתו לטובת אשתו השנייה. בין היתר, נטען בהתנגדות כי המנוח שכח מצוואתו - כך שאין לקיימה. עוד נטען כי טעה כשלא כלל בצוואה סעיף מסוג יורש אחר יורש לטובת ילדיו. השופטת ורד שביט פינקלשטיין קבעה כי מדובר בהשערות בלבד, ללא הוכחה כלשהי שתגבה אותן.

המנוח, שהיה רופא, התחתן עם אשתו הראשונה ב-1967 והביא עמה לעולם שלושה ילדים - שהם המתנגדים לצוואה. כעבור 18 שנות נישואים השניים התגרשו, וב-1993 התחתן האיש שוב, עם רעייתו השנייה, שהיא התובעת, ולה היה נשוי עד יומו האחרון. כעבור כארבע שנים, ב-1997, הוא ערך לטובתה את הצוואה שניצבת במוקד המחלוקת וההליך המשפטי, שמנשלת לחלוטין את ילדיו מאשתו הראשונה. בינואר 2021 הוא הלך לעולמו בגיל 86.

זמן קצר לאחר פטירתו עתרה אשתו לקיים את צוואתו, בזמן שילדיו הביעו התנגדות לכך, והדיון בתיק הועבר מרשם הירושה לבית המשפט. ההתנגדות של הילדים התבססה על שלושה טיעונים: האחד, טענה שלפיה אביהם טעה כשלא הוסיף בצוואתו מנגנון מסוג של יורש אחר יורש לטובתם, כך שהם יהיו אלה שיזכו בנכסים שלו אחרי פטירת אשתו; השנייה, טענה שלפיה המנוח נפל קורבן להשפעה בלתי הוגנת מצד רעייתו השנייה; והשלישית, טענת "צוואה שנשתכחה", כלומר שלאור העובדה שחלפו 24 שנה מאז עריכת הצוואה ועד לפטירתו, אביהם המנוח למעשה שכח מהצוואה ולכן אין לקיימה. בית המשפט דחה את שלושת הטענות.

המכנה המשותף לכל נימוקי הדחייה שהציגה השופטת שביט פינקלשטיין אל מול טענות הילדים של האיש, היה כי טענות ההתנגדות שלהם נשענות על השערות שאינן נתמכות על ידי ראיות כל שהן.

כך למשל, לגבי טענת הטעות בצוואה - כל העדים מצד הילדים אישרו כי המנוח לא שיתף אותם בכוונתו לגבי עריכת צוואה, או מה ייעשה ברכוש שלו לאחר מותו. בנוסף, אין שום ראיה אובייקטיבית שמראה כי נפלה טעות בצוואה.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

יתרה מכך, אין מחלוקת סביב סוגיית כשירותו של המנוח במשך השנים הרבות שחלפו מאז עריכת הצוואה ועד למותו. כמו כן, שני הצדדים אישרו כי המנוח היה רופא מעולה ואדם בעל אופי קפדן, יסודי ורציני, כך שלא סביר שהוא סתם ככה השמיט סעיפים מסוימים מן הצוואה שלו.

גם הטענה בדבר השפעה בלתי הוגנת הועלתה, לדברי השופטת שביט פינקלשטיין, "בקול רפה וללא כל ביסוס". בתוך כך, היא הדגישה שגם לפי דברי הילדים, יחסיהם עם אביהם היו חמים לאורך השנים, וממילא נשמט הבסיס שעליו ניצבת הטענה.

קיראו עוד ב"משפט"

לבסוף, דחתה השופטת, כאמור, גם את הטענה שלפיה הצוואה נשתכחה, שכן המסקנה שלה היתה שהמנוח לא שכח מהצוואה שלו בשום שלב. ראיה לכך מצאה השופטת בעדות של התובעת, שלא נסתרה על ידי אף גורם אחר, שלפיה ב-2009 – 12 שנה לאחר שנכתבה הצוואה, בעלה עדכן אותה על קיומה, והראה לה היכן היא נמצאת כדי שתוכל למצוא אותה לאחר מותו. יתר על כן, ב-2012 המנוח מינה את רעייתו כמוטבת בשיעור של 97% בקופות הגמל שלו, כשלכל אחד מילדיו ייעד 1% בלבד.

"סבורני כי יש בפעולה זו כדי להעיד כי המנוח לא שכח את צוואתו אלא לבטא את רצונו להעביר את כל רכושו לידי התובעת", כתבה השופטת שביט פינקלשטיין בפסק הדין שלה. "בעצם העובדה כי המנוח קבע את התובעת כמוטבת עיקרית בשנת 2012, קרי כ-15 שנים לאחר עריכת הצוואה תוך איזכור שמותיהם של ילדיו, להם העניק 1% בלבד, יש כדי לתמוך בטענה לפיה המנוח לא שכח את צוואתו, אלא להיפך, ביקש לבטא בדרך נוספת את רצונו להעניק לתובעת את כל רכושו ללא כל סייג ותנאי". 

העקבות כל אלה, הורתה השופטת על קיום הצוואה, על דחיית ההתנגדות ועל חיוב הילדים בהוצאות משפט בסכום של 20 אלף שקל.

בית המשפט המחוזי בחיפה הכריע במרץ האחרון במקרה שבמסגרתו אשה שנושלה מהירושה של אמה דרשה לעיין בתדפיסי חשבון הבנק שלה מהתקופה הסמוכה לכתיבת הצוואה שלה, כדי לבסס את ההתנגדות אליה. אחיה, שקיבל על פי הצוואה רכוש רב, התנגד לכך וביקש לפחות להגביל את העיון במסמכי הבנק לשנה קדימה ואחורה מעריכת הצוואה. הצדדים הם כאמור אח ואחות, ילדיה של אשה שהלכה לעולמה ב-2022. כשמונה שנים לפני מותה, חתמה האם על צוואה נוטריונית, שככל הנראה מנשלת את בתה מנכסיה לטובת אחיה. לאחר שהיא נפטרה, הגיש בנה בקשה למתן צו לקיום צוואתה, בעוד שבתה הגישה התנגדות לכך.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
צוואה ירושה
צילום: Istock

אלמנה, צוואה ומצבה: כך נדחתה תביעה על דירה, כספים והוצאות קבורה

בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה קבע כי הסכם ממון וצוואה ברורים גוברים על טענות לשיתוף רכושי. אלמנה שנישאה בשנית ניסתה לקבל זכויות בדירה שירש בעלה השני ויתרות כספיות, ואף דרשה מילדיו מנישואיו הקודמים הוצאות קבורה, אך תביעתה נדחתה כמעט במלואה, תוך ביקורת חריפה על התנהלותה והאופן שבו הונצח המנוח על מצבתו

עוזי גרסטמן |

בערוב ימיו של המנוח, שנים לאחר שנישא בשנית וערך הסכם ממון מסודר ואף צוואה מפורטת, נדמה היה כי קווי הירושה והרכוש ברורים. אלא שלאחר פטירתו התברר כי הדברים רחוקים מלהיות פשוטים. אלמנתו פנתה לבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה וביקשה להצהיר על זכויות נרחבות בנדל"ן ובכספים, בטענה לשיתוף רכושי מכוח הסכם הממון שנחתם בין בני הזוג. מנגד, עמדו שלושת ילדיו של המנוח מנישואיו הראשונים, שטענו כי רצון אביהם היה ברור וחד־משמעי, וכי הצוואה וההסכם אינם מותירים מקום לפרשנות שהאלמנה מבקשת לאמץ.

פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי השופט אורן אליעז, מציג תמונה מורכבת של יחסי משפחה טעונים, פרשנות חוזית קפדנית, ועימות חריף סביב שאלות של ירושה, כבוד וזיכרון. בסופו של יום קבע בית המשפט כי מרבית טענות האלמנה דינן להידחות, וכי אין לה זכויות בדירה שאותה ירש בעלה מהוריו, אין לה חלק בכספים שהיו בחשבונו הפרטי, ואף אין מקום לחייב את ילדיו בהוצאות הקבורה, בין היתר נוכח האופן שבו בחרה להקים את מצבתו.

הזוג נישא ב-1997, כשלכל אחד מהם היו ילדים מנישואים קודמים. כשנתיים לאחר מכן הם חתמו על הסכם ממון שאושר כדין בבית המשפט. בהסכם הוסדרו במפורש נכסים שהיו לכל אחד מהם ערב הנישואים, וכן נקבעו כללים לגבי הרכוש שייצבר במהלך החיים המשותפים. ב-2004 ערך המנוח צוואה, שבה ציווה את מרבית רכושו - ובכלל זה נכסי מקרקעין - לשלושת ילדיו, תוך שהוא מותיר לאשתו השנייה סכום של 100 אלף שקל ומכונית אחת.

לאחר פטירתו ב-2020 ניתן צו לקיום הצוואה, ללא כל התנגדות מצד האלמנה. ואולם כמה חודשים לאחר מכן הוגשה התביעה, שבה ביקשה האלמנה להצהיר כי רבע מהזכויות בדירה מסוימת - שהם מחצית מזכויותיו של המנוח - שייכות לה. הדירה, שהתברר, נתקבלה בירושה על ידי המנוח מהוריו, ונרשמה על שמו בלבד. עוד דרשה האלמנה מחצית מיתרות חשבונות הבנק, רישום המכונית על שמה, תשלום של 100 אלף שקל בהתאם לצוואה, וכן החזר של כ-10,400 שקל בגין מחצית מהוצאות הקבורה והאבל.

האלמנה טענה כי הרישום אינו משקף את ההסכמות האמיתיות

בית המשפט בחן בראש ובראשונה את שאלת הזכויות בדירה. נקודת המוצא היתה רישום המקרקעין, המהווה ראיה חותכת לבעלות. אלא שהאלמנה טענה כי הרישום אינו משקף את ההסכמות האמיתיות, וכי לפי הסכם הממון כל רכוש שנצבר במהלך הנישואים, כולל ירושות, הוא רכוש משותף. השופט אליעז דחה את הטענה הזו מכל וכל. הוא קבע בפסק הדין שפורסם שההסכם כולל הוראות ברורות, שלפיהן שיתוף רכושי חל רק על נכסים שיירשמו על שם שני בני הזוג. סעיף 5 להסכם, כך נקבע, מבהיר כי שותפות נוצרת כשהרכוש "יירשם על שם הצדדים", בין אם בלשכת רישום המקרקעין ובין אם במקום רישום אחר.

משה ינאי (רשתות)משה ינאי (רשתות)

משווי של מיליארדים לפשיטת רגל? צו פשיטת רגל ליזם ההייטק משה ינאי נכנס לתוקף

בית משפט השלום בתל אביב קבע כי צו פתיחת הליכי חדלות פירעון נגד אחד היזמים הבולטים בתעשיית ההייטק הישראלית נכנס לתוקף באופן מיידי; החוב הראשי לקרן שינטילה מגיע ל-42 מיליון דולר, ולצדו התחייבויות נוספות שמגיעות למאות מיליוני שקלים; הפנטהאוז היוקרתי שלו בתל אביב ונכסים נוספים יימכרו, ועליו הוטלו מגבלות


עוזי גרסטמן |

בבית משפט השלום בתל אביב , באולם של השופט ליאור גלברד, נקבע בעצם כי משה ינאי מהיזמים הגדולים שהיו כאן נכנס להליך של פשיטת רגל. השופט קבע כי צו פתיחת הליכי חדלות פירעון נגד משה ינאי נכנס לתוקף באופן מיידי. ההחלטה מביאה למכירה כפויה של נכסיו המעוקלים ומטילה מגבלות אישיות כבדות על חייו הפיננסיים והעסקיים.

החוב הראשי עומד על כ-42 מיליון דולר לקרן שינטילה הרשומה באיי קיימן, שהועמדה כהלוואה לחברת ההשקעות MII בבעלותו המשותפת עם אשתו המנוחה רחל. לצד זאת, ינאי מחזיק התחייבויות נוספות מצטברות שמגיעות, לפי הערכות, למאות מיליוני שקלים נוספים, בעיקר לבנקים ישראליים ולקרנות מקומיות.

ינאי טוען כי שווי נכסיו הכולל, בארץ ומחוצה לה, עולה בהרבה על סך החובות, ומציג אומדן של כ-1.1 מיליארד דולר. אך טענות אלה נתקלו עד כה בקשיים משפטיים להוכחה מלאה.

קריירה מבריקה: מחלוץ אחסון נתונים לאיש האקזיטים

משה ינאי, שנולד ב-1949 ובנה קריירה בת ארבעה עשורים, נחשב לאחד מחלוצי תעשיית אחסון הנתונים העולמית. בוגר הנדסת חשמל מהטכניון, פתח את דרכו המקצועית בשנות ה-70 בחברת אלביט, שם השתתף בפרויקט ענת שהיה שיתוף פעולה עם ניקסדורף הגרמנית לפיתוח אמצעי אחסון למחשבי מיינפריים תואמי IBM.

ב-1987 הצטרף ל-EMC, ענקית האחסון האמריקאית שהייתה אז בחיתוליה, ומונה לסגן נשיא לטכנולוגיה. תחת הנהגתו פותח מוצר הסימטריקס (Symmetrix), מערכת אחסון מהפכנית שהפכה למוצר הדגל של החברה בשנות ה-90. המערכת כללה חידושים כמו חבילת התוכנה SRDF לגיבוי מרחוק, והובילה את EMC משווי שוק צנוע לעשרות מיליארדי דולרים.