פוטרה במהלך הקורונה - ותבעה רבע מיליון שקל בטענה שהופלתה

בתביעה עלו שורה של טענות חמורות, כולל פיטורים שלא כדין, אפליה מחמת הורות, והפרת זכויות לפי חוק עבודת נשים. השופטת קבעה כי "ההחלטה לפטר את העובדת התקבלה ללא בחינה מעמיקה והוגנת של נסיבות המקרה"
עוזי גרסטמן |

בפסק דין שניתן באחרונה בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, על ידי השופטת מירי שי, נדונה תביעה שהגישה עובדת לשעבר נגד המעסיקה שלה, חברה לניהול מרפאת שיניים בקריית טבעון. התביעה עסקה בשורה של טענות חמורות, כולל פיטורים שלא כדין, אפליה מחמת הורות, והפרת זכויות לפי חוק עבודת נשים. מדובר במקרה מורכב שמדגים את המתח שקיים בין זכויות העובד למעסיק, בייחוד בתקופה של משבר הקורונה, שהשפיע באופן נרחב על יחסי העבודה במשק.

העובדת לשעבר הועסקה בתפקיד מנהלת אדמיניסטרטיבית במרפאה החל מ-2018 ועד לפיטוריה ב-2020. במהלך עבודתה היא הוצאה לחל"ת (חופשה ללא תשלום) בעקבות מגפת הקורונה, כמו רבים אחרים במשק. עם זאת, התביעה הוגשה בשל הטענות שלה כי ההחלטה להוציא אותה לחל"ת ולאחר מכן לפטר אותה נובעות מההעדפה של מעסיקתה לאחת העובדות האחרות, שלא היו לה ילדים קטנים ולכן היא יכלה לחזור לעבודה בשלב מוקדם יותר. בנוסף, העובדת טענה כי פיטוריה נעשו בניגוד לחוק, ללא קיום הליך שימוע כדין, ותוך אפליה על רקע העובדה שהיא אם.

אחד הנושאים המרכזיים שעלה בפסק הדין היה הליך השימוע לפני הפיטורים. השופטת שי ציינה כי השימוע הוא חלק חיוני בזכויות העובד, שנועד לאפשר לו הזדמנות להתגונן ולהשמיע את טענותיו לפני קבלת החלטה סופית על פיטוריו. בפסק הדין שהיא פרסמה נכתב כי, "הליך השימוע אינו פורמליות בלבד, אלא זכות מהותית אשר יש להקפיד עליה בקפדנות, במיוחד כשמדובר בזכויות יסוד של העובד".

במקרה הנ"ל, נטען כי השימוע נערך בצורה לא מספקת, כשהעובדת לא קיבלה זמן מספק להיערך אליו, ולא נמסרו לה מראש כל הסיבות לפיטוריה. השופטת שי קבעה כי "הפגמים שנפלו בהליך השימוע מעידים על כך שההחלטה לפטר את העובדת התקבלה ללא בחינה מעמיקה והוגנת של נסיבות המקרה, כפי שנדרש על פי החוק".

העובדת טענה כאמור גם כי הופלתה לרעה בשל היותה אם לילדים קטנים, והצביעה על כך שעובדת אחרת במרפאה, שלא היו לה ילדים, חזרה לעבודה לאחר החל"ת בזמן שהיא עצמה נשארה בבית. לטענתה, הנתבעת ניצלה את משבר הקורונה כדי להיפטר ממנה בשל מחויבויותיה המשפחתיות, ובכך פגעה בזכויותיה כאם עובדת.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

השופטת שי בחנה את הראיות והגיעה למסקנה כי לא הוכח שההחלטה להחזיר את העובדת השנייה לעבודה נבעה משיקולים מפלים. לדבריה, "העובדה שהעובדת השנייה הוחזרה לעבודה אינה מעידה בהכרח על הפליה מחמת הורות, אלא ייתכן שנבעה מצרכים תפעוליים של המעסיק".

עם זאת, השופטת הדגישה כי "יש לנקוט זהירות יתרה בכל הנוגע לטענות על הפליה מחמת הורות, ולהבטיח כי מעסיקים אינם מנצלים מצבים כלכליים או משברים כדי לפגוע בזכויות עובדות-אמהות".

קיראו עוד ב"משפט"

בפסק הדין התייחסה השופטת גם לשאלה אם פיטורי העובדת היו מוצדקים. המעסיקה טענה כי הפיטורים נבעו מצורך כלכלי ומהירידה בהיקף הפעילות של המרפאה בשל משבר הקורונה, ולא בשל סיבות אישיות או אפליה. השופטת קיבלה את טענת המעסיקה וקבעה כי הפיטורים היו מוצדקים מבחינת הנסיבות הכלכליות שבהן פעלה הנתבעת. עם זאת, היא הדגישה כי יש להתייחס בכובד ראש לתהליך הפיטורים ולהבטיח כי הוא מתבצע באופן חוקי ומכובד - בייחוד בתקופות משבר.

פסק הדין של השופטת מדגיש את החשיבות הרבה בקיום הליך שימוע תקין והוגן לפני פיטורים של עובד - גם בתקופות של משבר כלכלי כמו זה שהתרחש במהלך מגפת הקורונה. על המעסיקים להבטיח כי ההחלטות שמתקבלות במקומות עבודה נעשות על פי קריטריונים ענייניים בלבד, ולא מתוך אפליה או ניצול של מצבים אישיים של העובדים.

במקרה הזה, אף שהשופטת קבעה כי הפיטורים היו מוצדקים מבחינת הנסיבות הכלכליות, היא גם קבעה כי היו פגמים בהליך הפיטורים ובשימוע. כתוצאה מכך, העובדת זכאית לפיצוי מסוים, אך לא לסכום המלא שתבעה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הונאה פונזי (דאליאי)הונאה פונזי (דאליאי)

תיק ההונאה של 44 מיליון שקל - כך הונו יזמים 250 משקיעים במיזמי נדל"ן פיקטיביים

כתב האישום: זיוף מסמכים, חברות קש בחו"ל ושימוש בכספי המשקיעים לרכישת רכבי יוקרה ונכסים פרטיים

רן קידר |
נושאים בכתבה הונאה

פרקליטות מחוז תל אביב הגישה היום כתב אישום חמור נגד דוד כץ, עו"ד גיא אבני, דקל סלע וארבע חברות שבשליטתם, החושף פרשת הונאה מסועפת בהיקף של כ-44 מיליון שקל. על פי כתב האישום, בין השנים 2018-2021 שיווקו הנאשמים ארבעה מיזמי נדל"ן פיקטיביים תוך הטעיית כ-250 משקיעים באמצעות מצגי שווא מתוחכמים.

מיזם ספיר - הבטחות למעונות סטודנטים שלא היו ולא נבראו

המיזם הראשון, ממנו גויסו 7.7 מיליון שקל מ-27 משקיעים, הוצג כפרויקט להקמת מעונות סטודנטים במושב שובה הסמוך לנתיבות. על פי כתב האישום: "נאשמים 1-2, בצוותא עם מיימון, הציגו למשקיעים מצג שווא לפיו הזכויות במקרקעין שעליהם היה אמור לקום המיזם נרכשו על ידי סיגניצ'ר ספיר. בפועל, הזכויות במקרקעין לא נרכשו על ידי סיגנצ'ר ספיר או על ידי מי מהנאשמים או מיימון, או אחר מטעמם".

התרמית לא נעצרה בכך. הנאשמים הבטיחו למשקיעים "תשואה גבוהה ומובטחת של 8-11 אחוזים מיום חתימת המשקיעים על ההסכם" והציגו את המיזם כ"מפעל מאושר במסגרת החוק לעידוד השקעות הון", אך כפי שמציינת הפרקליטות: "נאשמים 1-3 ידעו שהמיזם לא הוכר כ'מפעל מאושר' וכי הם לא פנו כלל לרשויות הרלוונטיות בעניין זה".

עו"ד אבני, שהוצג כנאמן על כספי המשקיעים, "היה שותף בניהול המיזם, והפקיד את כספי המשקיעים בחשבון פקדונות על שמו... ולא בחשבון נאמנות כפי שהובטח למשקיעים". מתוך כספים אלה, "העביר נאשם 2 סך של 4 מיליון שקל לחשבונות בנק בשליטת מיימון, לטובת שימושים אישיים של מיימון ובני משפחתו".

מיזם WildWood לונדון - 1,100 דונם של אשליות

המיזם השני, ששווק על ידי כץ ומיימון תחת קבוצת בראשית, גייס 7.9 מיליון שקל מ-54 משקיעים. הוא תואר כ"מיזם המצוי בבעלות תאגידי תיירות ופיננסים הצפוי להשתרע על פני למעלה מ-1,100 דונמים, ואמור לכלול, בין היתר, שלושה מתחמי מגורים, ספורט ותרבות הכוללים מאות יחידות דיור".