בפסק דין שניתן באחרונה בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, על ידי השופטת מירי שי, נדונה תביעה שהגישה עובדת לשעבר נגד המעסיקה שלה, חברה לניהול מרפאת שיניים בקריית טבעון. התביעה עסקה בשורה של טענות חמורות, כולל פיטורים שלא כדין, אפליה מחמת הורות, והפרת זכויות לפי חוק עבודת נשים. מדובר במקרה מורכב שמדגים את המתח שקיים בין זכויות העובד למעסיק, בייחוד בתקופה של משבר הקורונה, שהשפיע באופן נרחב על יחסי העבודה במשק.

העובדת לשעבר הועסקה בתפקיד מנהלת אדמיניסטרטיבית במרפאה החל מ-2018 ועד לפיטוריה ב-2020. במהלך עבודתה היא הוצאה לחל"ת (חופשה ללא תשלום) בעקבות מגפת הקורונה, כמו רבים אחרים במשק. עם זאת, התביעה הוגשה בשל הטענות שלה כי ההחלטה להוציא אותה לחל"ת ולאחר מכן לפטר אותה נובעות מההעדפה של מעסיקתה לאחת העובדות האחרות, שלא היו לה ילדים קטנים ולכן היא יכלה לחזור לעבודה בשלב מוקדם יותר. בנוסף, העובדת טענה כי פיטוריה נעשו בניגוד לחוק, ללא קיום הליך שימוע כדין, ותוך אפליה על רקע העובדה שהיא אם.

אחד הנושאים המרכזיים שעלה בפסק הדין היה הליך השימוע לפני הפיטורים. השופטת שי ציינה כי השימוע הוא חלק חיוני בזכויות העובד, שנועד לאפשר לו הזדמנות להתגונן ולהשמיע את טענותיו לפני קבלת החלטה סופית על פיטוריו. בפסק הדין שהיא פרסמה נכתב כי, "הליך השימוע אינו פורמליות בלבד, אלא זכות מהותית אשר יש להקפיד עליה בקפדנות, במיוחד כשמדובר בזכויות יסוד של העובד".

במקרה הנ"ל, נטען כי השימוע נערך בצורה לא מספקת, כשהעובדת לא קיבלה זמן מספק להיערך אליו, ולא נמסרו לה מראש כל הסיבות לפיטוריה. השופטת שי קבעה כי "הפגמים שנפלו בהליך השימוע מעידים על כך שההחלטה לפטר את העובדת התקבלה ללא בחינה מעמיקה והוגנת של נסיבות המקרה, כפי שנדרש על פי החוק".

• הנער הספיק לעבוד שעה - ויפוצה במיליון שקל
• חברה תשלם לסמנכ"ל לשעבר פדיון חופשה של 234 אלף ש'
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

העובדת טענה כאמור גם כי הופלתה לרעה בשל היותה אם לילדים קטנים, והצביעה על כך שעובדת אחרת במרפאה, שלא היו לה ילדים, חזרה לעבודה לאחר החל"ת בזמן שהיא עצמה נשארה בבית. לטענתה, הנתבעת ניצלה את משבר הקורונה כדי להיפטר ממנה בשל מחויבויותיה המשפחתיות, ובכך פגעה בזכויותיה כאם עובדת.

השופטת שי בחנה את הראיות והגיעה למסקנה כי לא הוכח שההחלטה להחזיר את העובדת השנייה לעבודה נבעה משיקולים מפלים. לדבריה, "העובדה שהעובדת השנייה הוחזרה לעבודה אינה מעידה בהכרח על הפליה מחמת הורות, אלא ייתכן שנבעה מצרכים תפעוליים של המעסיק".

עם זאת, השופטת הדגישה כי "יש לנקוט זהירות יתרה בכל הנוגע לטענות על הפליה מחמת הורות, ולהבטיח כי מעסיקים אינם מנצלים מצבים כלכליים או משברים כדי לפגוע בזכויות עובדות-אמהות".

• תושב אילת חשוד בהעלמת הכנסות של מיליון שקל
• האם השכנים יכולים לבלום הריסה של אחד מחלקי הבניין?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הירושה נהפכה למכרז מחייב: 3 אחים ייאלצו למכור בית

בפסק הדין התייחסה השופטת גם לשאלה אם פיטורי העובדת היו מוצדקים. המעסיקה טענה כי הפיטורים נבעו מצורך כלכלי ומהירידה בהיקף הפעילות של המרפאה בשל משבר הקורונה, ולא בשל סיבות אישיות או אפליה. השופטת קיבלה את טענת המעסיקה וקבעה כי הפיטורים היו מוצדקים מבחינת הנסיבות הכלכליות שבהן פעלה הנתבעת. עם זאת, היא הדגישה כי יש להתייחס בכובד ראש לתהליך הפיטורים ולהבטיח כי הוא מתבצע באופן חוקי ומכובד - בייחוד בתקופות משבר.

פסק הדין של השופטת מדגיש את החשיבות הרבה בקיום הליך שימוע תקין והוגן לפני פיטורים של עובד - גם בתקופות של משבר כלכלי כמו זה שהתרחש במהלך מגפת הקורונה. על המעסיקים להבטיח כי ההחלטות שמתקבלות במקומות עבודה נעשות על פי קריטריונים ענייניים בלבד, ולא מתוך אפליה או ניצול של מצבים אישיים של העובדים.

במקרה הזה, אף שהשופטת קבעה כי הפיטורים היו מוצדקים מבחינת הנסיבות הכלכליות, היא גם קבעה כי היו פגמים בהליך הפיטורים ובשימוע. כתוצאה מכך, העובדת זכאית לפיצוי מסוים, אך לא לסכום המלא שתבעה.