תבע שכר טרחה על פרויקט התחדשות בבניין של אמו - מה פסקה השופטת?
בית משפט השלום באשדוד דחה באחרונה תביעה שהגיש עורך דין בדרישה לקבל מאות אלפי שקלים כשכר טרחה עבור קידום לכאורה של פרויקט התחדשות עירונית בבניין שבו גרה אמו. בהיעדר מסמך חתום התומך בגירסתו, ובעקבות העדויות של השותפים בחברה היזמית שלפיהן לא היו דברים מעולם, החליטה השופטת רוני סלע שלא לקבל את טענותיו של עורך הדין.
הנתבעת, חברה יזמית בתחום הנדל"ן, ביצעה פרויקט של התחדשות עירונית בבניין שנמצא ברחוב המעפילים באשדוד, שבו כאמור מתגוררת אמו של התובע. בתביעה שהגיש לבית המשפט, טען עורך הדין כי הוא היה המארגן, היוזם והמקדם העיקרי של פרויקט ההתחדשות, וכי הוא והשותפים בחברה היזמית הגיעו להסכמה שתשולם לו תמורה כספית בעד קידומה של החברה כאחראית על פרויקט ההתחדשות העירונית בבניין.
לדברי התובע, ב-2012, כשהיה עדיין סטודנט למשפטים, הוא פגש במקרה עורך דין שהיה בשעתו שותף בחברה היזמית, וסיפר לו שבאפשרותו לקדם תמ"א בבניין שבו גרה אמו. לטענתו, אותו עורך דין הציע לו לעשות את ההתמחות שלו אצלו לאחר שיסיים את הלימודים, ובמהלך הסטאז' סוכם בינו לבין כלל השותפים בחברה שעבור קידום הפרויקט הוא יזכה לעמלה של 4% מהסכום הכללי של מכירות הדירות החדשות. לראיה, הציג התובע הסכם שכר טרחה ממאי 2012, שלכאורה תומך בגירסה שלו. התובע אף טען כי היזמית הפרה את ההסכם, לאחר שלא שילמה לו את שכר הטרחה המוסכם, ועליה לפצות אותו בסכום של כ-400 אלף שקל.
היזמית לא קיבלה את הטענות של התובע וטענה שלא היה שום הסכם שכזה. לטענתה, אם אכן בוצעו פעולות כלשהן מצדו לקידום הפרויקט, הרי שהן נעשו במסגרת התמחותו במשרד עורכי הדין או כבעל אינטרס עבור אמו. היא ציינה כי בינה לבין התובע לא נחתם בשום שלב הסכם מחייב שאותו היא יכולה היתה להפר.
- ב-27 מ׳ שקל: מהדרין רוכשת שליטה בחברת התחדשות עירונית
- טירת הכרמל: במקום 48 דירות, שני מגדלים עם 280 דירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופטת סלע ציינה כי הסכם שכר הטרחה שהציג התובע לא נושא את חתימת היזמית - מה שבפועל שולל את התוקף המשפטי שלו. היא הדגישה כי, "אין מדובר בענייננו בתובע שהוא הדיוט, אלא במי שהיה בשנת 2012 מתמחה במשפטים, בעל השכלה משפטית, וכיום הוא עורך דין, ואף אינו בחור צעיר. התובע היה מודע אפוא היטב לאופן בו יש לעגן התחייבויות, ולמשמעויות המשפטיות של היעדר חתימה על הסכם, ודאי מסוג זה שבענייננו".
בתוך כך, השופטת ציינה גם כי כל השותפים בחברה היזמית הכחישו בתוקף את הטענה שהיתה בין הצדדים הסכמה כלשהי לתשלום לתובע, באופן השולל היווצרות הסכם בהתנהגות. כך למשל, השותף שאצלו התמחה התובע בזמנו העיד באופן ברור ומפורש כי הדרישה של התובע לתשלום לא הבשילה לכדי הסכמה ברורה. שותף נוסף העיד כי "אין שום אמת בתביעה" וכי לדבריו "מעולם לא היתה הסכמה כלשהי בין הנתבעת לתובע ביחס לפרויקט".
דיירי הבניין שהעידו מטעם ההגנה אישרו גם הם כי התובע לא ביצע פעולות מהותיות כלשהן לצורך קידום פרויקט ההתחדשות העירונית. אחד מהם אף סיפר כי התובע מעולם לא פנה אליו או לאמו בקשר לפרויקט, לא החתים אותם על שום מסמך ואף לא ניהל עמם שיחה כלשהי בנושא.
- האם בן הזוג שהורחק בצו יקבל דמי שימוש עבור הדירה?
- המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
השופטת קבעה כי גירסת התובע לגבי מעורבותו בפרויקט והזכאות שלו לשכר טרחה היא עדות בודדה שמולה ניצבות שלל ראיות הסותרות אותה, וכי אין ביכולתה לקבל את התביעה. בעקבות כך הטילה השופטת סלע על התובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום של 28 אלף שקל.
בין אם תהליך ההתחדשות העירונית החל ביוזמת הדיירים ובין אם ביוזמת היזמים, יש צורך למנות נציגות דיירים. מטרת הנציגות היא לסייע לבעלי הדירות לפעול באופן מאורגן מול בעלי המקצוע, הרשות המקומית ומוסדות התכנון. הנציגות נבחרת מתוך כלל בעלי הדירות שמעוניינים להיות חברים בנציגות. תפקידי הנציגות הם, בין היתר, לבחור את בעלי המקצוע: עורך הדין המייצג, המפקח על הבנייה, השמאי והיזם. הנציגות צריכה לפעול בשקיפות ולייצג את האינטרסים של בעלי הדירות.
- 3.עמית 22/06/2024 13:41הגב לתגובה זועם נבזה
- 2.כלכלן 22/06/2024 13:36הגב לתגובה זואין צדק ואין דיון בבתי משפט - איש הישר בעיניו יעשה כל שופט מפתח לו אג'נדה שתקדם אותו אישית - בתי משפט מושחתים- לפרק ולהרכיב מחדש - אין בכם אימון !!!!
- 1.ותיקי נתניהו מתבססים על הדס קליין שנסתרת ע"י כל הראיות (ל"ת)מה ההבדל? 22/06/2024 11:59הגב לתגובה זו

אחרי 23 שנה: הוכרע קרב ירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
איש עסקים עתיר נכסים שהעביר את מניותיו לילדיו מנישואיו הראשונים, המשיך לנהל את החברות גם לאחר שנישא בשנית. כשפרץ הסכסוך, תבעה אותו אשתו השנייה בדרישה למחצית מהפירות שנצברו במהלך נישואיהם, כולל רווחים ממגדל משרדים יוקרתי בהרצליה פיתוח. המאבק המשפטי לא
הסתיים גם לאחר מותם של השניים, עד שבית המשפט המחוזי קבע: אף שהמניות הועברו לילדים - האשה זכאית למחציתן
כמעט רבע מאה חלפה מאז נפתח התיק הזה, שמאחוריו עומדת דרמה משפחתית נדירה בעוצמתה. מדובר בסיפור על עושר עצום, נישואים שניים, הבטחות שנשכחו ומאבק משפטי ששרד את החיים עצמם. בסופה של הדרך, פסק דין תקדימי קובע שאשה שנישאה לאיש עסקים שהעביר את מניותיו לילדיו, אך המשיך לנהל את עסקיו, זכאית למחצית מהפירות שהניבו במהלך חייהם המשותפים. הפרשה נראית כמעט כמו עלילה מסדרת טלוויזיה על מאבקי ירושה, אך היא התרחשה במציאות, ובית המשפט המחוזי שם לה באחרונה סוף, או לפחות נקודה-פסיק, שכן הילדים מהנישואים הראשונים כבר פנו בבקשת רשות ערעור לעליון.
איש העסקים, אחד מבעלי ההון הבולטים בזמנו, החזיק בחברות קבלנות ובתעשיית מוצרי מלט, לצד נדל"ן יקר ערך, כולל מגרש בהרצליה פיתוח שעליו נבנה מאוחר יותר מגדל משרדים מרשים הפונה אל כביש החוף. בשלב מסוים, מתוך רצון להעביר את עושרו הלאה, העביר האיש את מניותיו לילדיו מנישואיו הראשונים. אלא שמה שנראה כהעברה טכנית בלבד, התברר בדיעבד כפעולה שהשאירה אצלו את השליטה בפועל.
אף שהמניות לא נותרו רשומות על שמו, הוא המשיך לנהל את החברות כרגיל: לקבל החלטות, להרוויח, ולמעשה להמשיך להחזיק בכוח הכלכלי. לאחר זמן קצר, הכיר איש העסקים את מי שתהיה אשתו השנייה, והשניים נישאו ב-1975. לשניהם היו ילדים מנישואים קודמים, אך לא נולדו להם ילדים משותפים. בית המשפט מתאר כיצד האשה נכנסה לנישואים "ללא כל רכוש", ואילו הבעל כבר היה "בעל הון, שליטה והשפעה כלכלית ניכרת". השניים חתמו על שני הסכמי ממון, אך אלה, ציין בית המשפט בהכרעתו, "לא קיבלו תוקף משפטי, ולפיכך אין להם נפקות מחייבת".
העברת המניות לילדים נעשתה למראית עין
שנים אחדות לאחר הנישואים, התגלעו בין בני הזוג מתחים שנהפכו למאבק משפטי מר. האשה, שראתה כיצד בעלה ממשיך לצבור רווחים ולהרחיב את עסקיו, טענה כי מגיעים לה חלק מהפירות שהניבו יחד במהלך חייהם המשותפים. לדבריה, עצם העובדה שהמניות הועברו לילדים לפני הנישואים אינה שוללת את זכותה, משום שהבעל המשיך לנהל את החברות ולקבל את הכספים לידיו. היא הגישה תביעה רכושית ובה ביקשה לקבוע כי העברת המניות לילדים נעשתה למראית עין בלבד. "הוא המשיך לנהל את כל עסקיו כבעבר, כאילו לא נעשתה כל העברה", טענה.
- דרש להפסיק לשלם מזונות עקב ניכור הורי - ונדחה
- ביהמ"ש: הדירה שרשומה על שם האשה - שייכת לבעלה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בית המשפט לענייני משפחה, בפסק הדין הראשון, דחה את תביעתה. נקבע אז כי לא ניתן לשלול את ההעברה שנעשתה עוד לפני נישואיהם, ולכן היא לא זכאית לחלק מהמניות שהועברו לילדים. ואולם האשה לא ויתרה. זמן קצר לאחר מכן, הגישה ערעור - הפעם בגישה מתונה יותר. היא ויתרה על הדרישה למחצית מהרכוש שהועבר לפני הנישואים, וביקשה להכיר בזכאותה רק "למה שהניבו יחד במהלך חייהם המשותפים" - כולל הרווחים ממגדל המשרדים היוקרתי שנבנה בהרצליה פיתוח בזמן נישואיהם.

אחרי 23 שנה: הוכרע קרב ירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
איש עסקים עתיר נכסים שהעביר את מניותיו לילדיו מנישואיו הראשונים, המשיך לנהל את החברות גם לאחר שנישא בשנית. כשפרץ הסכסוך, תבעה אותו אשתו השנייה בדרישה למחצית מהפירות שנצברו במהלך נישואיהם, כולל רווחים ממגדל משרדים יוקרתי בהרצליה פיתוח. המאבק המשפטי לא
הסתיים גם לאחר מותם של השניים, עד שבית המשפט המחוזי קבע: אף שהמניות הועברו לילדים - האשה זכאית למחציתן
כמעט רבע מאה חלפה מאז נפתח התיק הזה, שמאחוריו עומדת דרמה משפחתית נדירה בעוצמתה. מדובר בסיפור על עושר עצום, נישואים שניים, הבטחות שנשכחו ומאבק משפטי ששרד את החיים עצמם. בסופה של הדרך, פסק דין תקדימי קובע שאשה שנישאה לאיש עסקים שהעביר את מניותיו לילדיו, אך המשיך לנהל את עסקיו, זכאית למחצית מהפירות שהניבו במהלך חייהם המשותפים. הפרשה נראית כמעט כמו עלילה מסדרת טלוויזיה על מאבקי ירושה, אך היא התרחשה במציאות, ובית המשפט המחוזי שם לה באחרונה סוף, או לפחות נקודה-פסיק, שכן הילדים מהנישואים הראשונים כבר פנו בבקשת רשות ערעור לעליון.
איש העסקים, אחד מבעלי ההון הבולטים בזמנו, החזיק בחברות קבלנות ובתעשיית מוצרי מלט, לצד נדל"ן יקר ערך, כולל מגרש בהרצליה פיתוח שעליו נבנה מאוחר יותר מגדל משרדים מרשים הפונה אל כביש החוף. בשלב מסוים, מתוך רצון להעביר את עושרו הלאה, העביר האיש את מניותיו לילדיו מנישואיו הראשונים. אלא שמה שנראה כהעברה טכנית בלבד, התברר בדיעבד כפעולה שהשאירה אצלו את השליטה בפועל.
אף שהמניות לא נותרו רשומות על שמו, הוא המשיך לנהל את החברות כרגיל: לקבל החלטות, להרוויח, ולמעשה להמשיך להחזיק בכוח הכלכלי. לאחר זמן קצר, הכיר איש העסקים את מי שתהיה אשתו השנייה, והשניים נישאו ב-1975. לשניהם היו ילדים מנישואים קודמים, אך לא נולדו להם ילדים משותפים. בית המשפט מתאר כיצד האשה נכנסה לנישואים "ללא כל רכוש", ואילו הבעל כבר היה "בעל הון, שליטה והשפעה כלכלית ניכרת". השניים חתמו על שני הסכמי ממון, אך אלה, ציין בית המשפט בהכרעתו, "לא קיבלו תוקף משפטי, ולפיכך אין להם נפקות מחייבת".
העברת המניות לילדים נעשתה למראית עין
שנים אחדות לאחר הנישואים, התגלעו בין בני הזוג מתחים שנהפכו למאבק משפטי מר. האשה, שראתה כיצד בעלה ממשיך לצבור רווחים ולהרחיב את עסקיו, טענה כי מגיעים לה חלק מהפירות שהניבו יחד במהלך חייהם המשותפים. לדבריה, עצם העובדה שהמניות הועברו לילדים לפני הנישואים אינה שוללת את זכותה, משום שהבעל המשיך לנהל את החברות ולקבל את הכספים לידיו. היא הגישה תביעה רכושית ובה ביקשה לקבוע כי העברת המניות לילדים נעשתה למראית עין בלבד. "הוא המשיך לנהל את כל עסקיו כבעבר, כאילו לא נעשתה כל העברה", טענה.
- דרש להפסיק לשלם מזונות עקב ניכור הורי - ונדחה
- ביהמ"ש: הדירה שרשומה על שם האשה - שייכת לבעלה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בית המשפט לענייני משפחה, בפסק הדין הראשון, דחה את תביעתה. נקבע אז כי לא ניתן לשלול את ההעברה שנעשתה עוד לפני נישואיהם, ולכן היא לא זכאית לחלק מהמניות שהועברו לילדים. ואולם האשה לא ויתרה. זמן קצר לאחר מכן, הגישה ערעור - הפעם בגישה מתונה יותר. היא ויתרה על הדרישה למחצית מהרכוש שהועבר לפני הנישואים, וביקשה להכיר בזכאותה רק "למה שהניבו יחד במהלך חייהם המשותפים" - כולל הרווחים ממגדל המשרדים היוקרתי שנבנה בהרצליה פיתוח בזמן נישואיהם.
