תבע שכר טרחה על פרויקט התחדשות בבניין של אמו - מה פסקה השופטת?
בית משפט השלום באשדוד דחה באחרונה תביעה שהגיש עורך דין בדרישה לקבל מאות אלפי שקלים כשכר טרחה עבור קידום לכאורה של פרויקט התחדשות עירונית בבניין שבו גרה אמו. בהיעדר מסמך חתום התומך בגירסתו, ובעקבות העדויות של השותפים בחברה היזמית שלפיהן לא היו דברים מעולם, החליטה השופטת רוני סלע שלא לקבל את טענותיו של עורך הדין.
הנתבעת, חברה יזמית בתחום הנדל"ן, ביצעה פרויקט של התחדשות עירונית בבניין שנמצא ברחוב המעפילים באשדוד, שבו כאמור מתגוררת אמו של התובע. בתביעה שהגיש לבית המשפט, טען עורך הדין כי הוא היה המארגן, היוזם והמקדם העיקרי של פרויקט ההתחדשות, וכי הוא והשותפים בחברה היזמית הגיעו להסכמה שתשולם לו תמורה כספית בעד קידומה של החברה כאחראית על פרויקט ההתחדשות העירונית בבניין.
לדברי התובע, ב-2012, כשהיה עדיין סטודנט למשפטים, הוא פגש במקרה עורך דין שהיה בשעתו שותף בחברה היזמית, וסיפר לו שבאפשרותו לקדם תמ"א בבניין שבו גרה אמו. לטענתו, אותו עורך דין הציע לו לעשות את ההתמחות שלו אצלו לאחר שיסיים את הלימודים, ובמהלך הסטאז' סוכם בינו לבין כלל השותפים בחברה שעבור קידום הפרויקט הוא יזכה לעמלה של 4% מהסכום הכללי של מכירות הדירות החדשות. לראיה, הציג התובע הסכם שכר טרחה ממאי 2012, שלכאורה תומך בגירסה שלו. התובע אף טען כי היזמית הפרה את ההסכם, לאחר שלא שילמה לו את שכר הטרחה המוסכם, ועליה לפצות אותו בסכום של כ-400 אלף שקל.
היזמית לא קיבלה את הטענות של התובע וטענה שלא היה שום הסכם שכזה. לטענתה, אם אכן בוצעו פעולות כלשהן מצדו לקידום הפרויקט, הרי שהן נעשו במסגרת התמחותו במשרד עורכי הדין או כבעל אינטרס עבור אמו. היא ציינה כי בינה לבין התובע לא נחתם בשום שלב הסכם מחייב שאותו היא יכולה היתה להפר.
- שיכון ובינוי נבחרה לפרויקט פינוי‑בינוי בנווה עופר
- הפשרה: המדינה תוכל להפקיע דירות שלא נפגעו, אך לא יותר מ-25%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופטת סלע ציינה כי הסכם שכר הטרחה שהציג התובע לא נושא את חתימת היזמית - מה שבפועל שולל את התוקף המשפטי שלו. היא הדגישה כי, "אין מדובר בענייננו בתובע שהוא הדיוט, אלא במי שהיה בשנת 2012 מתמחה במשפטים, בעל השכלה משפטית, וכיום הוא עורך דין, ואף אינו בחור צעיר. התובע היה מודע אפוא היטב לאופן בו יש לעגן התחייבויות, ולמשמעויות המשפטיות של היעדר חתימה על הסכם, ודאי מסוג זה שבענייננו".
בתוך כך, השופטת ציינה גם כי כל השותפים בחברה היזמית הכחישו בתוקף את הטענה שהיתה בין הצדדים הסכמה כלשהי לתשלום לתובע, באופן השולל היווצרות הסכם בהתנהגות. כך למשל, השותף שאצלו התמחה התובע בזמנו העיד באופן ברור ומפורש כי הדרישה של התובע לתשלום לא הבשילה לכדי הסכמה ברורה. שותף נוסף העיד כי "אין שום אמת בתביעה" וכי לדבריו "מעולם לא היתה הסכמה כלשהי בין הנתבעת לתובע ביחס לפרויקט".
דיירי הבניין שהעידו מטעם ההגנה אישרו גם הם כי התובע לא ביצע פעולות מהותיות כלשהן לצורך קידום פרויקט ההתחדשות העירונית. אחד מהם אף סיפר כי התובע מעולם לא פנה אליו או לאמו בקשר לפרויקט, לא החתים אותם על שום מסמך ואף לא ניהל עמם שיחה כלשהי בנושא.
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- "הרב והמרוקאית": 18 חודשי מאסר למיסטיקנית שהסתירה מיליונים בחשבונות חברים
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?
השופטת קבעה כי גירסת התובע לגבי מעורבותו בפרויקט והזכאות שלו לשכר טרחה היא עדות בודדה שמולה ניצבות שלל ראיות הסותרות אותה, וכי אין ביכולתה לקבל את התביעה. בעקבות כך הטילה השופטת סלע על התובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום של 28 אלף שקל.
בין אם תהליך ההתחדשות העירונית החל ביוזמת הדיירים ובין אם ביוזמת היזמים, יש צורך למנות נציגות דיירים. מטרת הנציגות היא לסייע לבעלי הדירות לפעול באופן מאורגן מול בעלי המקצוע, הרשות המקומית ומוסדות התכנון. הנציגות נבחרת מתוך כלל בעלי הדירות שמעוניינים להיות חברים בנציגות. תפקידי הנציגות הם, בין היתר, לבחור את בעלי המקצוע: עורך הדין המייצג, המפקח על הבנייה, השמאי והיזם. הנציגות צריכה לפעול בשקיפות ולייצג את האינטרסים של בעלי הדירות.
- 3.עמית 22/06/2024 13:41הגב לתגובה זועם נבזה
- 2.כלכלן 22/06/2024 13:36הגב לתגובה זואין צדק ואין דיון בבתי משפט - איש הישר בעיניו יעשה כל שופט מפתח לו אג'נדה שתקדם אותו אישית - בתי משפט מושחתים- לפרק ולהרכיב מחדש - אין בכם אימון !!!!
- 1.ותיקי נתניהו מתבססים על הדס קליין שנסתרת ע"י כל הראיות (ל"ת)מה ההבדל? 22/06/2024 11:59הגב לתגובה זו
ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?
חייב שנושא חוב לעורך דינו כבר מאז שנות התשעים ויתר על חלקו בעיזבון של אמו כבר לפני עשור, ביחד עם אחיו, כדי לאפשר לאביו להמשיך להתגורר בבית המשפחה. כעת, על אף מצבו הרפואי ונכותו, בית המשפט הורה לבטל את הסתלקותו מהירושה ולהעביר את חלקו לקופת הנשייה - צעד שהיה תנאי למתן הפטר מוחלט מחובותיו.
בבית משפט השלום בטבריה ניתן באחרונה פסק דין העוסק בסיטואציה כמעט נדירה: אדם שנושא חוב לעורך דינו, מצא לנכון לוותר על חלקו בירושת אמו לפני כעשור כדי לאפשר לאביו להישאר בבית המשפחה. השופטת נסרין אסכנדר־מוסא נדרשה לשאלה אם ראוי שבית המשפט יכבד את הסתלקותו מהירושה, או שמא יבטל אותה כדי לאפשר לנושה הוותיק לקבל את חלקו. ההכרעה שהתקבלה חושפת את האיזון העדין בין דאגה לחייב במצב אישי וכלכלי קשה, לבין הגנה על זכויות הנושים.
הרקע למקרה מתחיל עוד ב-1995, אז שכר החייב את שירותיו של עורך הדין חסאן בסתוני אך לא שילם את שכר הטרחה שלו. החוב, שנפסק כבר אז בפסק דין חלוט, תפח עם השנים והגיע לסכום של 116,861 שקל. החייב, סובל מנכות רפואית לצמיתות בשיעור של 55% ואובדן כושר עבודה מלא. הוא מתקיים מקצבת נכות של כ-4,800 שקל לחודש ומתגורר בשכירות, כשהוא נעזר בסיוע בשכר דירה בסכום של כ-700 שקל בלבד. כלומר מדובר באדם שמצבו הכלכלי רעוע ביותר ואין לו שום נכסים משמעותיים.
למרות נסיבות חייו הקשות, התברר כי ב-2015, זמן רב לאחר שנוצר החוב ולא שולם, בחר החייב להסתלק מהעזבון של אמו המנוחה, שכלל דירת מגורים. לטענתו, ההחלטה נבעה משיקולים משפחתיים בלבד, במטרה לאפשר לאביו להמשיך להתגורר בבית. אלא שבית המשפט לא קיבל את הטענה הזו ככזו שמבטלת את זכויות הנושה. השופטת קבעה בפסק הדין שפורסם כי, "היחיד היה חייב כספים לנושה... היה על היחיד להיות הוגן כלפי הנושה בטרם יהיה נדיב כלפי אביו, ועליו לדאוג לשלם את חובו לנושה בטרם ייתן מתנה לאביו".
הנאמנת: חוסר תום לב של החייב
ההליך הנוכחי נפתח לאחר שבקשת החייב לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון התקבלה בנובמבר 2023, והנאמנת מונתה לפקח על ביצוע ההליך. בדו"חות שהוגשו על ידי הממונה צוין כי מצבו האישי והבריאותי של החייב מצדיק מתן הפטר מהחוב, אבל הנאמנת טענה אחרת. לדבריה, הסתלקותו של החייב מהעזבון בעת שהיה מצוי בחובות מצביעה על חוסר תום לב. היא דרשה מבית המשפט לבטל את ההסתלקות כדי להחזיר את הנכס לקופת הנשייה.
- רשם הוצל"פ הפחית את ריביות לחייבת אחרי 20 שנה
- החוב נפרע, אבל הליכי הכינוס יימשכו - למה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון שהתקיים בפברואר 2025 ניסה החייב להגיע להסדר והציע להוסיף לקופת הנשייה 60 אלף שקל - סכום ששווה לשווי חלקו בעיזבון כפי שהוערך בהליך קודם שהתנהל בעניינו. ואולם לאחר כמה חודשים הודיע החייב כי אינו מסוגל לעמוד בתשלום, והנאמנת הגישה בקשה רשמית לביטול ההסתלקות. השופטת קיבלה את עמדתה וקבעה כי הסתלקות מירושה מהווה פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה לפי סעיף 221 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. "יש לראותה כפעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה", היא כתבה בהכרעתה, והדגישה כי החוק נועד למנוע מיחיד לבצע פעולות בנכסיו באופן שפוגע בנושים.
מיסטיקנית קוראת בקפה (AI)"הרב והמרוקאית": 18 חודשי מאסר למיסטיקנית שהסתירה מיליונים בחשבונות חברים
בית המשפט המחוזי מרכז גזר עונש חמור על קוראת בקפה שהעלימה הכנסות של מעל 2 מיליון שקל במשך 7 שנים - והמשיכה לטעון בבית המשפט על העברות כספים לדמויות שלא קיימות
"חלק מהכספים הועברו למיני דמויות עלומות כמו 'הרב' ו'המרוקאית'" - כך ניסתה שמחה אברזל, קוראת בקפה ובקלפים, להסביר לבית המשפט המחוזי מרכז לאן נעלמו מיליוני השקלים שגבתה מלקוחותיה. אלא שהשופטת דנה מרשק מרום לא קנתה את הסיפור המפותל, וראתה בטענות אלו "ניסיון נוסף להטעיה" במסגרת מסכת הונאה שנמשכה שבע שנים.
גזר הדין החריף שניתן השבוע חושף פרשה של הונאת מס בהיקף משמעותי: אברזל, שעסקה במתן שירותי מיסטיקה, קריאה בקפה ובקלפים ומכירת קמעות, הצליחה להעלים מרשויות המס הכנסות של 2,018,396 שקל בין השנים 2009-2016. הכספים הופקדו בארבעה חשבונות בנק שלא היו על שמה - שניים על שם חברתה הקרובה אורנה בן-יהודה, ושניים נוספים על שם ידידה אהרן ליס.
שיטת ההונאה: שיקים פתוחים ומצג שווא
מה שהפך את המקרה לחמור במיוחד היה התחכום והשיטתיות בביצוע העבירות. "הנאשמת הורתה ללקוחותיה להותיר שיקים פתוחים, מבלי שנרשם מוטב, ולאחר מכן מילאה אותם בעצמה, בהתאם לחשבונות הבנק של מקורביה בהם השתמשה", פירט התובע אפיק דוד בטיעוניו.
אברזל לא הסתפקה בכך - היא גם "הציגה מצג שווא ללקוחותיה לפיו הכספים עוברים לנותני הקמעות, ומטרתה הייתה לוודא שהעבירות אינן ניתנות לגילוי". התביעה הדגישה כי אופן קבלת התשלומים מוביל למסקנה אחת בלבד: מטרת הנאשמת הייתה לרמות את שלטונות המס.
- בעלי תפקידים בכירים בהייטק ויועץ המס שלהם הסתירו חברות ארנק וקיזזו משכורות פיקטיביות
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לחשבונות הבנק של בן-יהודה לבדם הופקד סכום של 1,924,096 שקל, בעוד שלחשבונות של ליס הופקדו 94,300 שקל נוספים. במקביל, אברזל לא דיווחה לפקיד השומה על תחילת עיסוקה, לא ניהלה פנקסים ורשומות, ולא הגישה דוחות תקופתיים למנהל מע"מ.
