בית הדין לעבודה בתל אביב דחה באחרונה תביעה שהגיש מהנדס שירות לשעבר בחברת כללית הנדסה רפואית, בדרישה לביטול החלטה של האחרונה לפטר אותו בשל העלאת סטטוסים שנויים במחלוקת לווטסאפ, כשבוע בלבד לאחר המתקפה של 7 באוקטובר, שבעקבותיה פרצה מלחמת חרבות ברזל. בסטטוסים נעשה שימוש, בין היתר, בפסוקים מהקוראן, שבהם משתמשים גם ארגוני הטרור במלחמתם נגד ישראל, ובאחד מהם אף נצבעו מלותיו בצבעים של דגל פלסטין. השופטת קארין ליבר-לוין קבעה כי ההחלטה על הפיטורים נמצאת בתוך מתחם הסבירות.

התובע הועסק בנתבעת – חברה בת של שירותי בריאות כללית – כמהנדס שירות במחלקת מעבדות, החל מספטמבר 2012. כשבוע לאחר מתקפת הטרור האכזרית שבוצעה על יישובי עוטף עזה, שדרות ואופקים, שבמהלכה נרצחו כ-1,200 ישראלים, ורבים נוספים נחטפו לשטח רצועת עזה, העלה העובד לאורך שלושה ימים עוקבים שלושה סטטוסים לחשבון הווטסאפ שלו - כל סטטוס מתפרסם לאנשי הקשר של האדם למשך 24 שעות.

הסטטוסים ציטטו פסוקים מתוך הקוראן. באחד מהם נכתב (בתרגום לעברית) כי "אם האל יתפוס את העושק הוא לא ישחררו", וגם "כאשר יתפוס אותו – המכה שינחית עליו תהיה כבדה ועזה". בסטטוס אחר נרשמו דברים המביעים סולידריות עם כל המאמינים בדת האסלאם, שמדמים אותם לאיברים רבים בגוף אחד. מלותיו של הסטטוס האחרון נצבעו באדום, ירוק ,שחור ולבן - צבעי של דגל פלסטין.

לאחר שקיבלה תלונות מעובדים אשר נחשפו לסטטוסים השנויים במחלוקת בלשון המעטה, זימנה הכללית את המהנדס לשימוע ובהמשך החליטה לסיים את העסקתו. מכאן התביעה שהוגשה לבית הדין בנובמבר אשתקד לביטול החלטת הפיטורים ולחלופין לתשלום פיצוי בסך 420 אלף שקל.

• עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
• האם עימות בין נהג לסדרן ייחשב תאונת עבודה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לטענת התובע, כמוסלמי אדוק הוא נהג לפרסם סטטוסים מהקוראן עוד הרבה לפני מלחמת חרבות ברזל, כך שאין לראות בפרסומים שלו, שהם מושאי התביעה, משום הסתה לטרור שבגינה היה מוצדק להחליט לפטר אותו.

ואולם את השופטת ליבר-לוין הטענות שלו שכנעו פחות. לדבריה, העיתוי של העלאת הסטטוסים – ימים בודדים בלבד אחרי שבוצעה מתקפת הטרור הרצחנית – מדבר בעד עצמו. היא כתבה כי, "כאשר מדינת ישראל מצויה במלחמה לאחר שבר גדול בשל אירועי ה-7 באוקטובר, רצף פרסומים העוסק במלחמת דת והנחתת מכה על העושק כאשר הפרסומים מבוצעים גם לאוכלוסייה שאינה דוברת ערבית, ובאחד הפרסומים מופיעים צבעים שנחזים להיות צבעי דגל פלסטין, לא ניתן לנתק את כלל ההקשרים הללו מהפרסומים שביצע התובע וכיצד הם יכולים להתפרש אצל מי שצופה בהם".

כדי לחדד את הכוונה האמתית של העובד, ציינה השופטת כי הפסוקים שהוא פרסם בווטסאפ משמשים בפועל את ארגוני הטרור, כולל חמאס, במלחמה שהם מנהלים נגד ישראל. יתרה מכך, העובד עצמו קשר את הפרסומים לאירועים של ה-7 באוקטובר ולמלחמה שפרצה בעקבותיהם, בשלב שבו המדינה עדיין ספרה את קורבנותיה וניהלה מאמצים לשחרר את חטופיה.

• תיק ההונאה של 44 מיליון שקל - כך הונו יזמים 250 משקיעים במיזמי נדל"ן פיקטיביים
• החוב נפרע, אבל הליכי הכינוס יימשכו - למה?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• תיק ההונאה של 44 מיליון שקל - כך הונו יזמים 250 משקיעים...

השופטת הבהירה כי למעסיק נתונה הזכות שלא לעבור לסדר היום על פרסומים מצד העובדים שלו, שיש בהם הסתה ופגיעה ברגשותיהם של עובדים אחרים, וכי ההחלטה של כללית הנדסה רפואית לסיים את ההעסקה של התובע בוצעה בהתאם לעקרונות הניהוליים שלה, וללא מעורבות של שיקולים זרים. בתוך כך, ציינה השופטת כי שלושת מומחי ההגנה קבעו כולם באופן חד משמעי כי מדובר בפרסומים שמסיתים לטרור. אפילו המומחה של התביעה לא שלל זאת.

לכן קבעה השופטת כי ההחלטה של כללית הנדסה רפואית לפטר את התובע נמצאת במתחם הסבירות, ולכן אין שום סיבה להתערב בה. היא דחתה את התביעה, וחייבה את התובע לשלם למעסיקה שלו לשעבר הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום של 15 אלף שקל.

לפי עו"ד לימור ארגוב שנהב, התבטאויות חריגות ברשת בימים אלה, גם אם האדם לא מזוהה עם מקום עבודה בפרופיל שלו, עשויה להוביל לדיווח על הפרסום על ידי חבריו לפרופיל, בדרך כלל עמיתים שלו ממקום העבודה, למעסיק שלו. כך גם התבטאויות חריגות ברשת, כשהאדם מזוהה בפרופיל עם החברה שבה הוא עובד, מובילות כמעט מיד לדיווח ישיר למעסיק על דבר הפרסום. התבטאות חריגה וחריפה של עובד ברשתות החברתיות עלולה לפגוע בתדמית של המעסיק, באמון ציבור הלקוחות ולגרום לנזק ציבורי רב – בוודאי בעת זו - שישפיע על הרצון של המעסיק לנקוט ניהול הליכים משמעתיים כנגד אותו עובד. כך לדוגמה, כפי שהחליטה אל על לפטר דיילת ערביה שכתבה פוסט ברשתות החברתיות שבו "מרחמת על השהידים".

מאז שפרצה מלחמת חרבות ברזל היו לא מעט מקרים שעלו לכותרות, שבהם הביעו אנשים הזדהות או תמיכה עם ארגוני טרור או טרוריסטים, ובחלק מהמקרים הם שילמו, בין השאר, במקום עבודתם. כך למשל במקרה של נדירה שלהוב-קיבורקיאן, פרופסורית לקרימינולוגיה ועבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית בירושלים, שפקפקה במקרי האונס שביצעו מחבלי החמאס באירועי ה-7 באוקטובר והאשימה את ישראל ברצח עם. היא הושעתה מעבודתה לפני כחודש על ידי האוניברסיטה, לאחר שסירבה להתפטר.