טענו שאחיהם השתלט על החשבון של אמם המנוחה - וחויבו בהוצאות גבוהות
בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון דחה באחרונה תביעה כספית שהגישו יורשים נגד אחיהם. התובעים טענו כי האח השתלט על חשבון הבנק של אמם המנוחה, וחי חיי מותרות על חשבונה, תוך שהוא השאיר לה 2,000 שקל בחודש בלבד כדי להתקיים. בנסיבות אלה, דרשו התובעים כי אחיהם ישלם להם חצי מיליון שקל, אך השופטת הבכירה רבקה מקייס קבעה כי אין בדל של ראיה בטענותיהם, ואף חייבה אותם בהוצאות גבוהות.
שני התובעים והנתבע הם שלושה מתוך תשעה אחים, ילדיה של אשה שהלכה לעולמה בינואר 2020. בתביעה שהוגשה לבית המשפט יותר משנה לאחר מכן, באמצעות עורכי הדין טל פרי וליאורן עמר, העלו התובעים טענות קשות לגבי היחס שגילה, לכאורה, אחיהם הנתבע כלפי אמם.
לטענת התובעים, אחיהם ניצל את היותו שותף בחשבון הבנק של אמם כדי להשתלט עליו, למשוך ממנו כספים ולחיות חיי מותרות, שכוללים נסיעות לחו"ל ורכישות דירות באילת לו ולבנו. עוד סיפרו התובעים כי אחיהם הפריש לאמם 2,000 שקל בלבד בחודש, תוך שהותיר אותה בחרפת רעב.
אחת האחיות אף העידה כי כשהגיעה לבקר את אמה בביתה, הבחינה שהמקרר שלה ריק ושהיא אוכלת רק לחם עם בננה. האחות הוסיפה כי האם נהגה להגניב לכיסה מזון ממועדון הקשישים שאליו היתה מגיעה, כדי לאכול בבית. אח נוסף העיד כי המנוחה היתה רעבה ללחם ו"לא היה כמעט כלום בבית", לדבריו.
- רכשו את חלקה של אחותם בנכסים - וישלמו ריבית והצמדה
- ישראלי-צרפתי נפטר בחו"ל - לפי איזה דין יחולק רכושו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי התובעי, אחיהם פעל במרמה ובחוסר תום לב, ועליו להשיב לקופת העיזבון 500 אלף שקל. מנגד טען הנתבע, שיוצג באמצעות עורכי הדין איתן פלדמן וצביקה אבנון, כי מדובר בתביעה קנטרנית שהוגשה בחוסר תום לב וממניעים נקמניים. לדבריו, הוא מעולם לא השתמש בכספי אמו לצרכיו האישיים כך שהתביעה חסרת בסיס ויש לדחותה.
"תובענה זו הינה מסוג התובענות אשר עדיף לו לא הוגשה כלל", כתבה השופטת מקייס בראשית פסק הדין. לדבריה, חוסר האמינות של התובעים עולה מתוך הודאתם כי חרף מצבה הכלכלי החמור לכאורה של אמם, הם לא שלחו יד לכיסם כדי לסייע לה. כך, התובעת סיפרה שהיתה בקשר עם אמה ארבע פעמים בשבוע, ולמרות זאת נמנעה מלעזור לה. מציאות זו, לדברי השופטת, "מצביעה על חוסר תובנה של המצופה מכל אדם, לרבות בפסוק מהמקורות 'אל תשליכני לעת זקנה'".
גם התובע אישר בעדותו כי חרף חרפת הרעב לכאורה שבה חיה אמו, הוא לא סירב שתחזיר לו כסף על התרופות שקנה לה. אחות נוספת העידה כי לא מצאה לנכון לסייע לאמה.
- ניסתה לעקוף איסור פיטורים בהריון - ותפצה עובדת
- השותפים הסתכסכו - ואז נחשפה התמונה האמיתית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
ואולם השופטת התרשמה שבפועל המנוחה חיה חיים נורמטיביים, ושהנתבע ויתר ילדיה מלבד התובעים עטפו אותה בדאגה ובמסירות. השופטת העירה כי אם האם היתה חיה בעוני ומסליקה אוכל ממועדון הקשישים, יש להניח שעובדיו היו מערבים את גורמי הרווחה.
בתוך כך, השופטת דחתה את טענת התובעים שלפיה אחיהם עשה שימוש לרעה בכספים של אמם. היא קבעה כי הטענות שלהם בדבר הנסיעות לחו"ל ורכישות הדירות מכספי האם, הועלו ללא שמץ של ראיה - ומכאן שיש לדחותן על הסף לאור הכלל "המוציא מחברו עליו הראיה".
בסופו של דבר השופטת מקייס דחתה את התביעה, וחייבה את התובעים לשלם לאחיהם שכר טרחת עורך דין בסכום של 60 אלף שקל והוצאות משפט. עוד היא קבעה כי לנוכח התנהלותם הדיונית הקלוקלת, הם ישלמו 10,000 שקל הוצאות לטובת קופת המדינה.
במקרה נוסף, סכסוך ירושה ארוך שנים בין שני אחים על נכסי אמם האלמנה, הגיע בתחילת השנה לסיומו בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב. אמם, שהתאלמנה ב-2001, היתה בעלת כמה נכסים, שאותם החליטה להוריש לבנה. האחות שנושלה הגישה לבית המשפט התנגדות לצוואת אמה המנוחה, המקפחת אותה לכאורה בחלוקת העיזבון לטובת אחיה. במקביל לצוואה ערכה האם גם עסקת מתנה שבמסגרתה העבירה לבנה את זכויותיה בדירה ובחנות שהיו בבעלותה. הבת התנגדה אף למתנה. השופט דחה את התנגדות האחות לצוואה ולעסקת המתנה, וקבע כי הבן יירש את נכסי אמו. עקב פטירתה של האחות במהלך הדיונים, קבע השופט הוצאות משפט מופחתות של 20 אלף שקל, שיורשיה ישלמו לדודם.

המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים
בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי
בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.
מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.
שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"
המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.

המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים
בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי
בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.
מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.
שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"
המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.
