צעיר עבר התעללות מינית בצבא, חלה בסכיזופרניה - ותבע הכרה כנכה צה"ל
בית משפט השלום בבאר שבע, כששימש ועדת ערעורים לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), הכיר באחרונה בצעיר שלקה במחלת סכיזופרניה כנכה צה"ל. הצעיר חווה במהלך הטירונות התעללות מינית, שהגיעה לשיא באונס על ידי אחד מהשותפים שלו לחדר. בסמוך לשחרור שלו מהצבא הוא אובחן כלוקה בפוסט-טראומה וגם בסכיזופרניה, כשיו"ר הוועדה השופט בדימוס ברוך אזולאי הצביע על הקשר הסיבתי שקיים בין המחלה הנפשית לבין הזוועות שחווה בתחילת שירותו הצבאי.
כשהיה עדיין תלמיד תיכון בלט הצעיר לטובה, כשהיה בין חמשת התלמידים שהגיעו להישגים הכי גבוהים. הוא גם זכה להתקבל לתוכנית מצטייני פריפריה ללימודים של תואר ראשון באוניברסיטת תל אביב. ואולם שירותו הצבאי והחוויות הקשות אשר עבר במהלכו, קטעו את העתיד המזהיר שלו.
לטענתו, אחרי שגויס לטירונות קרבית בחטיבת גבעתי וחווה קשיי הסתגלות, הוא הועבר לתפקיד תומך לחימה בחיל התקשוב, ונאלץ לעבור טירונות פעם נוספת. לדבריו, במהלך אותה טירונות שותפו לחדר התעלל בו מינית ואף ביצע בו מספר פעמים מעשי סדום, תוך שהוא עצמו קפוא מפחד. הצעיר סיפר במהלך הדיונים כי פחד לשתף את האחרים במצבו, מכיוון שהבחור שאנס אותו הצמיד לרקתו אקדח ואיים לפגוע בו ובמשפחתו אם המעשים שביצע בו יתגלו למישהו.
לטענת הצעיר, בעקבות האירועים שעבר מצבו הנפשי הידרדר, והוא חווה במהלך שירותו הצבאי סיוטים, התפרצויות זעם ופלאשבקים. בשלב מסוים הוא אובחן כסובל מפוסט-טראומה ובהמשך גם כלוקה בסכיזופרניה. ניסיונו להשתלב באקדמיה אחרי שחרורו מצה"ל בפרופיל 21 - נכשל. בדצמבר 2021 דחה קצין התגמולים של צה"ל את התביעה שלו להכרה בו כנכה צה"ל, ובעקבות כך הוא הגיש את הערעור שנדון בבית המשפט.
- "המשמעות הכי חשובה של AI היא במודל התמחור של משרדי עורכי דין"
- חשבתם להוריש ישר לנכדים? הנה הסיכונים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אף שהחייל המתעלל הורשע כבר בביצוע מעשה מגונה, הטרדה מינית והתעללות בלבד, אמו של המערער התעקשה כי בנה אף עבר מעשה אונס. לטענתה, במהלך טיפול רפלקסולוגי שעבר אחרי מסכת האירועים הקשה, נפתח בנה בפני המטפל וגילה לו על אודות האונס שעבר בזמן שירותו הצבאי. עוד לטענת האם, החיים של בנה נהרסו, ומצעיר מצטיין שכל עתידו לפניו הוא נהפך לשבר כלי, תלותי, מסוגר ומפוחד.
לפי עמדת מומחה התביעה, מחלתו הנפשית של המערער פרצה בזמן שירותו הצבאי, ובשל האירועים החריגים והקשים שחווה, כולל ההתייחסות הבלתי מקצועית של מפקדיו לבעיות שלו. המומחה אף הדגיש כי לצעיר אין כל רקע תורשתי של מחלות נפש.
מנגד, טען מומחה ההגנה כי אין כל קשר סיבתי בין הסכיזופרניה לבין שירותו הצבאי של הצעיר. לדבריו, המחלה התפרצה אצלו עוד לפני הגיוס. ביטוי אחד לכך נמצא, לדבריו, בנוהג מוזר של הצעיר מאז שנגמל משימוש בחיתולים, להטיל את הצואה שלו דווקא במקלחת ולא בבית השימוש.
- יקבל 1.5 מיליון שקל גם בלי פגיעה מוכחת בהכנסה
- ניצחון לרוכשי הדירות: המחוזי החיה חברה באופן זמני
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך
ואולם השופט בדימוס אזולאי, כמו גם יתר חברי הוועדה, השתכנעו כי הסכיזופרניה קשורה למסכת ההתעללות המינית מהצבא. בתוך כך, הם האמינו לעדות הצעיר, אף שהיתה כבושה (עדות שלא נמסרה בשלבים המוקדמים של החקירה אלא רק בהמשך), שלפיה חווה אונס. הם נימקו זאת בין היתר בפוסט-טראומה שבה היה שרוי, החשש של הצעיר לספר על מה שאירע לו עקב האיומים שהשמיע באוזניו המתעלל, והתרשמות הקב"ן שלפיה הצעיר מתקשה להחצין רגשות.
לכך הוסיפו חברי הוועדה את העובדה שהצעיר הודה בפני עורכת הדין שלו ובפני הרפלקסולוג כי עבר אונס. בנוגע לקשר הסיבתי, קבעו חברה הוועדה כי הוא מתקיים, שכן מדובר בהתעללות מינית חמורה ודחק חברתי שגרמו ללחץ המיוחד שבו היה נתון הצעיר, שגרם להתפרצות של הסכיזופרניה. זאת בהתחשב בכך שלפני גיוסו הוא היה תלמיד מצטיין, וגם במהלך שירותו היה חייל מוערך מאוד.
בנסיבות אלה קבעו חברי הוועדה כי "הוכח הקשר הסיבתי ברמה מאוד מתקבלת על הדעת, ויש להכיר בהפרעת הסכיזופרניה של המערער כנכות שנגרמה עקב השירות". קצין התגמולים חויב לשלם לצעיר הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסכום של 15 אלף שקל.
פוסט-טראומה מתפתחת אצל אנשים שנחשפו לאירוע, או לסדרת אירועים קשים - קרב, פיגוע טרור, תאונה, תקיפה אלימה, התעללות, אסונות ועוד. פוסט-טראומה עשויה להופיע בסמוך לאירוע הטראומטי או כעבור זמן רב, ויכולה להתבטא, בין היתר, בחרדות, קשיי ריכוז, התקפי זעם, בעיות שינה ותסמינים נוספים, נפשיים ופיזיים.
- 1.תגייסו חרדים כבר (ל"ת)נבזות 06/04/2024 12:58הגב לתגובה זו
יקבל פיצוי של 1.5 מיליון שקל גם בלי פגיעה מוכחת בהכנסה
בית משפט השלום בהרצליה פסק פיצוי חריג בהיקפו לצעיר שנפגע בתאונת דרכים, אף שחזר מיד לעבודה והצטיין בלימודי התואר השני שלו. השופטת קבעה כי למרות ההצלחה המקצועית והאקדמית, מצבור הנכויות והפגיעה הרפואית עלולים להשפיע בעתיד על כושר ההשתכרות שלו, ויש לפצות
כבר היום
בערב קיץ של אוגוסט 2022, תאונת דרכים אחת קטעה באחת מסלול חיים שנראה אז ברור למדי. צעיר בן 24, סטודנט למשפטים שעבד במקביל במשרד עורכי דין, מצא את עצמו מתמודד עם כאבים, סחרחורות, צפצופים באוזניים וקשיים נפשיים שילוו אותו גם שנים אחרי. כלפי חוץ, דבר כמעט לא השתנה. הוא חזר מיד לעבודה, המשיך בלימודים, סיים תואר ראשון, החל תואר שני ואף הצטיין בו. אבל מתחת לפני השטח, כך קבע בית המשפט, נוצרה פגיעה מורכבת, מצטברת, כזו שעלולה לכרסם בכושר עבודתו בעתיד, גם אם בהווה היא כמעט ואינה ניכרת.
בפסק דין מפורט שניתן בדצמבר 2025 בבית משפט השלום בהרצליה, פסקה השופטת הבכירה לימור רייך פיצוי כולל של כ-1.43 מיליון שקל לטובת התובע, בתביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים נגד כלל חברה לביטוח. הסכום הגבוה נפסק אף שהנתבעת לא חלקה על כך שהתובע לא הפסיד שכר בעבר, ואף המשיך להתקדם במסלולו המקצועי והאקדמי. לב המחלוקת, כפי שהגדירה השופטת, היה סביב שאלת הנזק, ובעיקר שאלת הפער בין הנכות הרפואית לבין הנכות התפקודית.
על פי פסק הדין, האחריות לתאונה לא היתה שנויה במחלוקת. המחלוקת נסובה כולה סביב היקף הפיצוי. לצורך כך מונו ארבעה מומחים רפואיים מטעם בית המשפט: בתחום האורתופדיה, הראומטולוגיה, הפסיכיאטריה ואף בתחום אף אוזן גרון. חוות הדעת לא נסתרו, והמומחים אף לא נחקרו עליהן. בסופו של דבר נקבע כי לתובע נותרה נכות רפואית צמיתה משוקללת בשיעור של 33.45%.
הנכות הזו לא היתה נקודתית או ממוקדת בפגיעה אחת בלבד. בתחום האורתופדי נקבעה לתובע נכות קלה בגין הגבלות בתנועות עמוד השדרה הצווארי והמותני. בתחום הראומטולוגי אובחנה תסמונת פיברומיאלגיה, עם נכות לצמיתות בשיעור של 5%, תוך ציון כי קיים סיכוי לשיפור מסוים בעתיד אך לא להחלמה מלאה. בתחום הפסיכיאטרי נקבע כי התובע פיתח הפרעת הסתגלות עם תסמינים חרדתיים, דיכאוניים ואלמנטים פוסט־טראומטיים, אם כי הנכות הזו הופחתה בשל חפיפה עם מצבו הקודם והפיברומיאלגיה. בתחום אף־אוזן־גרון נקבעה נכות משמעותית יחסית בגלל טנטון קבוע וסחרחורות.
- נפגע בתאונה וקיבל מימון לחדר פרטי במוסד סיעודי - לכל חייו
- הבדיקה הסתיימה בקטיעת אצבע - האם זו תאונת דרכים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתבעת ביקשה להמעיט במשמעות הכלכלית
אלא שהנתבעת ביקשה להמעיט במשמעות הכלכלית של כל אלה. לטענתה, גם אם קיימת נכות רפואית לא מבוטלת, בפועל אין לה כמעט השפעה תפקודית. התובע, כך נטען, עובד במשרה מלאה, השלים התמחות, לומד לתואר שני ואף עושה זאת בהצטיינות. מכאן, לטענת חברת הביטוח, הנכות התפקודית נמוכה בהרבה, ולכל היותר עומדת על 10%. השופטת רייך דחתה את הטענה הזו, אך גם לא אימצה באופן מלא את עמדת התובע. בפסק הדין הודגש כי אין עדות לכך שהנכות הרפואית זהה לנכות התפקודית. “הנכות התפקודית נקבעת בידי בית המשפט על יסוד מכלול הראיות והנסיבות שלפניו”, נכתב בפסק הדין שפורסם, תוך הפניה לפסיקה הקיימת. עם זאת, נקבע כי אין להתעלם מהשפעתן המצטברת של הנכויות, גם אם בשלב זה אין להן ביטוי ישיר בשכר או בהיקף העבודה.
יקבל פיצוי של 1.5 מיליון שקל גם בלי פגיעה מוכחת בהכנסה
בית משפט השלום בהרצליה פסק פיצוי חריג בהיקפו לצעיר שנפגע בתאונת דרכים, אף שחזר מיד לעבודה והצטיין בלימודי התואר השני שלו. השופטת קבעה כי למרות ההצלחה המקצועית והאקדמית, מצבור הנכויות והפגיעה הרפואית עלולים להשפיע בעתיד על כושר ההשתכרות שלו, ויש לפצות
כבר היום
בערב קיץ של אוגוסט 2022, תאונת דרכים אחת קטעה באחת מסלול חיים שנראה אז ברור למדי. צעיר בן 24, סטודנט למשפטים שעבד במקביל במשרד עורכי דין, מצא את עצמו מתמודד עם כאבים, סחרחורות, צפצופים באוזניים וקשיים נפשיים שילוו אותו גם שנים אחרי. כלפי חוץ, דבר כמעט לא השתנה. הוא חזר מיד לעבודה, המשיך בלימודים, סיים תואר ראשון, החל תואר שני ואף הצטיין בו. אבל מתחת לפני השטח, כך קבע בית המשפט, נוצרה פגיעה מורכבת, מצטברת, כזו שעלולה לכרסם בכושר עבודתו בעתיד, גם אם בהווה היא כמעט ואינה ניכרת.
בפסק דין מפורט שניתן בדצמבר 2025 בבית משפט השלום בהרצליה, פסקה השופטת הבכירה לימור רייך פיצוי כולל של כ-1.43 מיליון שקל לטובת התובע, בתביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים נגד כלל חברה לביטוח. הסכום הגבוה נפסק אף שהנתבעת לא חלקה על כך שהתובע לא הפסיד שכר בעבר, ואף המשיך להתקדם במסלולו המקצועי והאקדמי. לב המחלוקת, כפי שהגדירה השופטת, היה סביב שאלת הנזק, ובעיקר שאלת הפער בין הנכות הרפואית לבין הנכות התפקודית.
על פי פסק הדין, האחריות לתאונה לא היתה שנויה במחלוקת. המחלוקת נסובה כולה סביב היקף הפיצוי. לצורך כך מונו ארבעה מומחים רפואיים מטעם בית המשפט: בתחום האורתופדיה, הראומטולוגיה, הפסיכיאטריה ואף בתחום אף אוזן גרון. חוות הדעת לא נסתרו, והמומחים אף לא נחקרו עליהן. בסופו של דבר נקבע כי לתובע נותרה נכות רפואית צמיתה משוקללת בשיעור של 33.45%.
הנכות הזו לא היתה נקודתית או ממוקדת בפגיעה אחת בלבד. בתחום האורתופדי נקבעה לתובע נכות קלה בגין הגבלות בתנועות עמוד השדרה הצווארי והמותני. בתחום הראומטולוגי אובחנה תסמונת פיברומיאלגיה, עם נכות לצמיתות בשיעור של 5%, תוך ציון כי קיים סיכוי לשיפור מסוים בעתיד אך לא להחלמה מלאה. בתחום הפסיכיאטרי נקבע כי התובע פיתח הפרעת הסתגלות עם תסמינים חרדתיים, דיכאוניים ואלמנטים פוסט־טראומטיים, אם כי הנכות הזו הופחתה בשל חפיפה עם מצבו הקודם והפיברומיאלגיה. בתחום אף־אוזן־גרון נקבעה נכות משמעותית יחסית בגלל טנטון קבוע וסחרחורות.
- נפגע בתאונה וקיבל מימון לחדר פרטי במוסד סיעודי - לכל חייו
- הבדיקה הסתיימה בקטיעת אצבע - האם זו תאונת דרכים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתבעת ביקשה להמעיט במשמעות הכלכלית
אלא שהנתבעת ביקשה להמעיט במשמעות הכלכלית של כל אלה. לטענתה, גם אם קיימת נכות רפואית לא מבוטלת, בפועל אין לה כמעט השפעה תפקודית. התובע, כך נטען, עובד במשרה מלאה, השלים התמחות, לומד לתואר שני ואף עושה זאת בהצטיינות. מכאן, לטענת חברת הביטוח, הנכות התפקודית נמוכה בהרבה, ולכל היותר עומדת על 10%. השופטת רייך דחתה את הטענה הזו, אך גם לא אימצה באופן מלא את עמדת התובע. בפסק הדין הודגש כי אין עדות לכך שהנכות הרפואית זהה לנכות התפקודית. “הנכות התפקודית נקבעת בידי בית המשפט על יסוד מכלול הראיות והנסיבות שלפניו”, נכתב בפסק הדין שפורסם, תוך הפניה לפסיקה הקיימת. עם זאת, נקבע כי אין להתעלם מהשפעתן המצטברת של הנכויות, גם אם בשלב זה אין להן ביטוי ישיר בשכר או בהיקף העבודה.
