צעיר עבר התעללות מינית בצבא, חלה בסכיזופרניה - ותבע הכרה כנכה צה"ל
בית משפט השלום בבאר שבע, כששימש ועדת ערעורים לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), הכיר באחרונה בצעיר שלקה במחלת סכיזופרניה כנכה צה"ל. הצעיר חווה במהלך הטירונות התעללות מינית, שהגיעה לשיא באונס על ידי אחד מהשותפים שלו לחדר. בסמוך לשחרור שלו מהצבא הוא אובחן כלוקה בפוסט-טראומה וגם בסכיזופרניה, כשיו"ר הוועדה השופט בדימוס ברוך אזולאי הצביע על הקשר הסיבתי שקיים בין המחלה הנפשית לבין הזוועות שחווה בתחילת שירותו הצבאי.
כשהיה עדיין תלמיד תיכון בלט הצעיר לטובה, כשהיה בין חמשת התלמידים שהגיעו להישגים הכי גבוהים. הוא גם זכה להתקבל לתוכנית מצטייני פריפריה ללימודים של תואר ראשון באוניברסיטת תל אביב. ואולם שירותו הצבאי והחוויות הקשות אשר עבר במהלכו, קטעו את העתיד המזהיר שלו.
לטענתו, אחרי שגויס לטירונות קרבית בחטיבת גבעתי וחווה קשיי הסתגלות, הוא הועבר לתפקיד תומך לחימה בחיל התקשוב, ונאלץ לעבור טירונות פעם נוספת. לדבריו, במהלך אותה טירונות שותפו לחדר התעלל בו מינית ואף ביצע בו מספר פעמים מעשי סדום, תוך שהוא עצמו קפוא מפחד. הצעיר סיפר במהלך הדיונים כי פחד לשתף את האחרים במצבו, מכיוון שהבחור שאנס אותו הצמיד לרקתו אקדח ואיים לפגוע בו ובמשפחתו אם המעשים שביצע בו יתגלו למישהו.
לטענת הצעיר, בעקבות האירועים שעבר מצבו הנפשי הידרדר, והוא חווה במהלך שירותו הצבאי סיוטים, התפרצויות זעם ופלאשבקים. בשלב מסוים הוא אובחן כסובל מפוסט-טראומה ובהמשך גם כלוקה בסכיזופרניה. ניסיונו להשתלב באקדמיה אחרי שחרורו מצה"ל בפרופיל 21 - נכשל. בדצמבר 2021 דחה קצין התגמולים של צה"ל את התביעה שלו להכרה בו כנכה צה"ל, ובעקבות כך הוא הגיש את הערעור שנדון בבית המשפט.
- גייס 25 מיליון שקל על טיטולים ובמפרים ויסיים בכלא
- האיש שישפיע על עתיד ה-AI, והמשמעות של משפט גוגל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אף שהחייל המתעלל הורשע כבר בביצוע מעשה מגונה, הטרדה מינית והתעללות בלבד, אמו של המערער התעקשה כי בנה אף עבר מעשה אונס. לטענתה, במהלך טיפול רפלקסולוגי שעבר אחרי מסכת האירועים הקשה, נפתח בנה בפני המטפל וגילה לו על אודות האונס שעבר בזמן שירותו הצבאי. עוד לטענת האם, החיים של בנה נהרסו, ומצעיר מצטיין שכל עתידו לפניו הוא נהפך לשבר כלי, תלותי, מסוגר ומפוחד.
לפי עמדת מומחה התביעה, מחלתו הנפשית של המערער פרצה בזמן שירותו הצבאי, ובשל האירועים החריגים והקשים שחווה, כולל ההתייחסות הבלתי מקצועית של מפקדיו לבעיות שלו. המומחה אף הדגיש כי לצעיר אין כל רקע תורשתי של מחלות נפש.
מנגד, טען מומחה ההגנה כי אין כל קשר סיבתי בין הסכיזופרניה לבין שירותו הצבאי של הצעיר. לדבריו, המחלה התפרצה אצלו עוד לפני הגיוס. ביטוי אחד לכך נמצא, לדבריו, בנוהג מוזר של הצעיר מאז שנגמל משימוש בחיתולים, להטיל את הצואה שלו דווקא במקלחת ולא בבית השימוש.
- נפצע בכנס באילת: מי אחראי - המלון או חברת ההפקות?
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?
ואולם השופט בדימוס אזולאי, כמו גם יתר חברי הוועדה, השתכנעו כי הסכיזופרניה קשורה למסכת ההתעללות המינית מהצבא. בתוך כך, הם האמינו לעדות הצעיר, אף שהיתה כבושה (עדות שלא נמסרה בשלבים המוקדמים של החקירה אלא רק בהמשך), שלפיה חווה אונס. הם נימקו זאת בין היתר בפוסט-טראומה שבה היה שרוי, החשש של הצעיר לספר על מה שאירע לו עקב האיומים שהשמיע באוזניו המתעלל, והתרשמות הקב"ן שלפיה הצעיר מתקשה להחצין רגשות.
לכך הוסיפו חברי הוועדה את העובדה שהצעיר הודה בפני עורכת הדין שלו ובפני הרפלקסולוג כי עבר אונס. בנוגע לקשר הסיבתי, קבעו חברה הוועדה כי הוא מתקיים, שכן מדובר בהתעללות מינית חמורה ודחק חברתי שגרמו ללחץ המיוחד שבו היה נתון הצעיר, שגרם להתפרצות של הסכיזופרניה. זאת בהתחשב בכך שלפני גיוסו הוא היה תלמיד מצטיין, וגם במהלך שירותו היה חייל מוערך מאוד.
בנסיבות אלה קבעו חברי הוועדה כי "הוכח הקשר הסיבתי ברמה מאוד מתקבלת על הדעת, ויש להכיר בהפרעת הסכיזופרניה של המערער כנכות שנגרמה עקב השירות". קצין התגמולים חויב לשלם לצעיר הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסכום של 15 אלף שקל.
פוסט-טראומה מתפתחת אצל אנשים שנחשפו לאירוע, או לסדרת אירועים קשים - קרב, פיגוע טרור, תאונה, תקיפה אלימה, התעללות, אסונות ועוד. פוסט-טראומה עשויה להופיע בסמוך לאירוע הטראומטי או כעבור זמן רב, ויכולה להתבטא, בין היתר, בחרדות, קשיי ריכוז, התקפי זעם, בעיות שינה ותסמינים נוספים, נפשיים ופיזיים.
- 1.תגייסו חרדים כבר (ל"ת)נבזות 06/04/2024 12:58הגב לתגובה זו

ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?
חייב שנושא חוב לעורך דינו כבר מאז שנות התשעים ויתר על חלקו בעיזבון של אמו כבר לפני עשור, ביחד עם אחיו, כדי לאפשר לאביו להמשיך להתגורר בבית המשפחה. כעת, על אף מצבו הרפואי ונכותו, בית המשפט הורה לבטל את הסתלקותו מהירושה ולהעביר את חלקו לקופת הנשייה - צעד שהיה תנאי למתן הפטר מוחלט מחובותיו.
בבית משפט השלום בטבריה ניתן באחרונה פסק דין העוסק בסיטואציה כמעט נדירה: אדם שנושא חוב לעורך דינו, מצא לנכון לוותר על חלקו בירושת אמו לפני כעשור כדי לאפשר לאביו להישאר בבית המשפחה. השופטת נסרין אסכנדר־מוסא נדרשה לשאלה אם ראוי שבית המשפט יכבד את הסתלקותו מהירושה, או שמא יבטל אותה כדי לאפשר לנושה הוותיק לקבל את חלקו. ההכרעה שהתקבלה חושפת את האיזון העדין בין דאגה לחייב במצב אישי וכלכלי קשה, לבין הגנה על זכויות הנושים.
הרקע למקרה מתחיל עוד ב-1995, אז שכר החייב את שירותיו של עורך הדין חסאן בסתוני אך לא שילם את שכר הטרחה שלו. החוב, שנפסק כבר אז בפסק דין חלוט, תפח עם השנים והגיע לסכום של 116,861 שקל. החייב, סובל מנכות רפואית לצמיתות בשיעור של 55% ואובדן כושר עבודה מלא. הוא מתקיים מקצבת נכות של כ-4,800 שקל לחודש ומתגורר בשכירות, כשהוא נעזר בסיוע בשכר דירה בסכום של כ-700 שקל בלבד. כלומר מדובר באדם שמצבו הכלכלי רעוע ביותר ואין לו שום נכסים משמעותיים.
למרות נסיבות חייו הקשות, התברר כי ב-2015, זמן רב לאחר שנוצר החוב ולא שולם, בחר החייב להסתלק מהעזבון של אמו המנוחה, שכלל דירת מגורים. לטענתו, ההחלטה נבעה משיקולים משפחתיים בלבד, במטרה לאפשר לאביו להמשיך להתגורר בבית. אלא שבית המשפט לא קיבל את הטענה הזו ככזו שמבטלת את זכויות הנושה. השופטת קבעה בפסק הדין שפורסם כי, "היחיד היה חייב כספים לנושה... היה על היחיד להיות הוגן כלפי הנושה בטרם יהיה נדיב כלפי אביו, ועליו לדאוג לשלם את חובו לנושה בטרם ייתן מתנה לאביו".
הנאמנת: חוסר תום לב של החייב
ההליך הנוכחי נפתח לאחר שבקשת החייב לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון התקבלה בנובמבר 2023, והנאמנת מונתה לפקח על ביצוע ההליך. בדו"חות שהוגשו על ידי הממונה צוין כי מצבו האישי והבריאותי של החייב מצדיק מתן הפטר מהחוב, אבל הנאמנת טענה אחרת. לדבריה, הסתלקותו של החייב מהעזבון בעת שהיה מצוי בחובות מצביעה על חוסר תום לב. היא דרשה מבית המשפט לבטל את ההסתלקות כדי להחזיר את הנכס לקופת הנשייה.
- רשם הוצל"פ הפחית את ריביות לחייבת אחרי 20 שנה
- החוב נפרע, אבל הליכי הכינוס יימשכו - למה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון שהתקיים בפברואר 2025 ניסה החייב להגיע להסדר והציע להוסיף לקופת הנשייה 60 אלף שקל - סכום ששווה לשווי חלקו בעיזבון כפי שהוערך בהליך קודם שהתנהל בעניינו. ואולם לאחר כמה חודשים הודיע החייב כי אינו מסוגל לעמוד בתשלום, והנאמנת הגישה בקשה רשמית לביטול ההסתלקות. השופטת קיבלה את עמדתה וקבעה כי הסתלקות מירושה מהווה פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה לפי סעיף 221 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. "יש לראותה כפעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה", היא כתבה בהכרעתה, והדגישה כי החוק נועד למנוע מיחיד לבצע פעולות בנכסיו באופן שפוגע בנושים.
נפצע בכנס באילת: מי אחראי - המלון או חברת ההפקות?
השופטת קבעה כי עיקר האחריות נופלת על חברת ההפקות, אך גם המלון אחראי - ב-30% בלבד. הנפגע, רופא עור בכיר, שנחבל בפניו ובברכו לאחר שנתקל בשטיח מגולגל באולם חשוך במלון רויאל ביץ', יקבל פיצוי בסכום כולל של 200 אלף שקל. בית המשפט מתח ביקורת על כך שהנתבעות
ניסו לגלגל זו על זו את האחריות ולא נקטו אמצעי זהירות בסיסיים למניעת הסיכון
ערב שגרתי בכנס מקצועי של רופאים באילת הסתיים בתאונה כואבת - ובתביעה משפטית שהגיעה לפתחו של בית משפט השלום בירושלים. רופא בכיר בתחום רפואת העור, שהגיע לכנס בליווי רעייתו, נפגע לאחר שנתקל בשטיח שחור מגולגל שכיסה חוטי חשמל באחד מאולמות מלון רויאל ביץ', שם התקיימה הופעה כחלק מתוכנית הכנס. כתוצאה מהנפילה נחבל הרופא בפניו ובברך שמאל, חבלה שהותירה אותו עם נכות צמיתה בשיעור 6.6% על פי חוות דעת מומחה שמונה מטעם בית המשפט.
השופטת מיכל הירשפלד קיבלה את גרסתו של התובע, דחתה את טענות המלון וחברת ההפקות שלפיהן מדובר בנפילה אקראית, וחייבה את הנתבעות - רשת ישרוטל ומלון רויאל ביץ' מחד, וטריפל הפקות ומבטחתה מאידך - לשלם לרופא פיצוי בסכום כולל של 200 אלף שקל, בנוסף להוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בשיעור של 20% מהפיצוי. חלוקת האחריות בין הגורמים נקבעה באופן כזה שחברת ההפקות תישא ב-70% מהפיצוי, ואילו המלון יישא ב-30% הנותרים.
על פי פסק הדין, האירוע התרחש ביום הראשון לכנס, במרץ 2018. התובע ורעייתו נכחו בהרצאות ולאחר מכן ישבו לצפות במופע באולם המלון. בשלב מסוים בחרו השניים לצאת לפני תום ההופעה. האולם היה חשוך, והרופא צעד לאטו במעבר הימני. לדבריו, לפתע "הרגשתי שהרגל נתפסה ועפתי" - תיאור שצוטט גם בחקירתו בבית המשפט. הרופא סיפר כי מיד לאחר הנפילה הביט לאחור והבחין ב"משהו שחור" שלא זיהה. רק לאחר הדלקת האורות שבו בני הזוג למקום, וגילו כי מדובר בשטיח מגולגל ששימש לכיסוי חוטי החשמל שנפרשו במקום לצורך ההגברה והתאורה. השטיח צולם על ידם ותמונתו צורפה לתיק כראיה.
חברת ההפקות טענה שמדובר בשטיח קבוע של המלון
עוד עלה מהעדויות כי בני הזוג דיווחו מיד על האירוע לקצין הביטחון של המלון ולעובדת חברת ההפקות שהיתה נוכחת במקום. עם זאת, דו"ח האירוע שמולא לא נמסר להם, ובית המשפט ראה בעובדה הזו מחדל ראייתי שפועל לחובת הנתבעות.
- תדהר ונווה גד תובעות: דיירים בתל אביב נטשו הסכם חתום - וחתמו עם יזם אחר
- יצרניות סיניות עוברות למתקפה משפטית על בלוגרים ומשפיענים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במהלך המשפט ניסו הנתבעות להטיל את האחריות זו על זו. המלון טען כי השכיר את האולם לחברת ההפקות, ושהיא זו שהביאה את הציוד לאולם, כולל כבלי החשמל והכיסוי להם. מנגד, טענה טריפל כי מדובר בשטיח קבוע של המלון, שנצפה באירועים אחרים שלא היא הפיקה. לטענתה, האחריות לסידור האולם ולתחזוקתו מוטלת על המלון בלבד.