היזמית ערערה על הגבלת הבנייה בתמ"א 38 - מה פסקה השופטת?
בית המשפט לעניינים מינהליים בחיפה דחה באחרונה עתירה מינהלית שהגישה חברה יזמית של פרויקטים מסוג תמ"א 38, בדרישה לביטול החלטת ועדת התכנון המגבילה אותה בהיקף הבנייה מבחינת מספר הקומות והדירות. היזמית ביקשה להקים בניין בן שמונה קומות שיכלול 15 דירות, אך הוועדה הגבילה אותה לשש קומות וחצי, ו-13 דירות בלבד, תוך שהבהירה כי מתן זכויות הבנייה במלואן לפי תמ"א נתון לשיקול דעתה, ואינו בגדר זכות מוקנית. סגנית הנשיא, השופטת בטינה טאובר, אישרה את החלטת הוועדה המקומית חיפה. עיריית חיפה, כמו מקבילותיה בערים רבות אחרות, מקדמת כיום תוכנית מסודרת שתחליף את תמ"א 38, לאחר שתוקפה של זו יפוג, אחרי שזה הוארך בינתים אחרי שאמור היה לפוג ב-2023.
לטענת החברה, יוזמה אלונים תכנון ניהול וביצוע, היא הגישה בדצמבר 2018 בקשה להיתר בנייה לפרויקט מסוג תמ"א 38 בשכונת כרמליה בחיפה. מדובר בהריסה של בניין מגורים ישן ברחוב רחל והקמת בניין אחר חדש. בשל שיקולי סביבה, אישרה הוועדה המקומית בנייה של שש קומות וחצי ו-13 דירות בלבד כאמור, ובעקבות כך הגישה היזמית ערר על החלטת הוועדה.
בסוגיית הקומות קבעה ועדת הערר, שדנה בערעור שהוגש, כי שש קומות וחצי זה המקסימום האפשרי לפי תמ"א 38, וכי אין הצדקה לסטות מכך. גם בנושא הדירות, הסכימה ועדת הערר לקודמתה, תוך שהבהירה כי קביעת מספרן היא זכות יתר (פררוגטיבה) של הוועדה המקומית, שמכירה את האזור שבו מתוכננת הבנייה.
היזמית לא השלימה עם ההחלטות והגישה בנובמבר האחרון את עתירתה לבית המשפט לעניינים מינהליים. בסוגיית הקומות טענה היזמית כי יש לתת לה לבנות יותר משש קומות וחצי לצורך רווחת הדיירים. לטענתה, בבניין סמוך אישרה הוועדה בקשה דומה ואין סיבה שהיא תופלה לרעה. לגבי מספר הדירות, הסבירה היזמית כי במסגרת תמ"א 38 ניתן לאשר לה לבנות 17 דירות, ולכן על אחת כמה וכמה שיש להתיר לה לבנות 15 דירות.
- חופשת לידה ומלחמה: החלטה חשובה בהליכי היטל השבחה
- משרד המשפטים ייאלץ לבחון שוב מועמדת שנפסלה במכרז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לעומתה, טענו ועדת הערר והוועדה המקומית כי החלטותיהן מקצועיות ואינן חורגות ממתחם הסבירות, כך שעל בית המשפט להימנע מלהתערב בהן. עוד נטען כי לחברה היזמית אין זכות מוקנית לקבל את מלוא התמריצים של תמ"א 38, וכי לוועדה המקומית יש שיקול דעת אם לתת היתר בנייה למבוקש או לא, תוך איזון בין האינטרס לחיזוק המבנה מפני רעידות אדמה לבין ההשפעה של הבנייה המוצעת על הסביבה.
"שיקולי הוועדה - תכנוניים טהורים"
השופטת טאובר הסבירה כי בית המשפט לעניינים מינהליים לא יתערב בקלות בהחלטות של מוסדות התכנון, בהיותם הגורמים המקצועיים בעלי הידע והמומחיות בנושא התכנון והבנייה. היא אף כתבה כי, "מעיון בהחלטת ועדת הערר, נראה כי השיקולים שהנחו את הוועדה הנם שיקולים תכנוניים טהורים", שאין מקום להתערב בהם.
לכן בעניין הקומות קבעה השופטת כי החלטת הוועדה שלא לאשר בנייה של מעבר לשש קומות וחצי היא סבירה, בפרט כשהנימוק היחיד שהעלתה היזמית לבקשתה הינו "רווחת הדיירים". גם בשאלת מספר הדירות קיבלה השופטת את עמדת הוועדה. היא הסבירה כי התמ"א החלה על האזור מגלמת את מספר הדירות המקסימלי שניתן לאשר במגרש, וכי הסמכות לאשר את מספר הדירות שייבנו בפועל נתונה לוועדה המקומית, שמכירה את האזור.
- כך נדחתה תביעה על דירה, כספים והוצאות קבורה
- יקבל 1.5 מיליון שקל גם בלי פגיעה מוכחת בהכנסה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך
כמו כן, דחתה השופטת את טענת היזמית לקיומה של אפליה לכאורה ביחס לפרויקט בנייה שכן. היא הבהירה שלא כל תוספת שאושרה בפרויקט פלוני ניתן ליישם בפרויקטים אחרים, וכי הנסיבות באותו בניין שונות, כך שאין להשוות בין המקרים. העתירה עצמה נדחתה והחברה היזמית חויבה בהוצאות משפט של 20 אלף שקל.
תנופת התחדשות בכל רחבי העיר שעל הכרמל
בתוך כך, לפני כמה ימים אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה חיפה, להפקיד תוכנית ענק להתחדשות עירונית של הרשות להתחדשות עירונית ו-ICR במתחם סטרומה בחיפה. המתחם נמצא בקריית שפרינצק, בין הרחובות סטרומה 4-8,1-5 ממזרח; ז'אן ז'ורס 21-45, 32-46 מצפון; יציאת אירופה 20-24 מדרום; וסוטין 3-11 ממערב. התוכנית משתרעת על שטח כולל של כ-65 דונם וכוללת 2,400 יחידות דיור שיוקמו ב-20 מבני מגורים בני תשע עד 35 קומות. מתוך כלל יחידות הדיור, כ-500 יחידות דיור יוקצו לדירות קטנות. בנוסף ליחידות הדיור, התוכנית כוללת 9 דונמים למבני ציבור, שכוללים 7.2 דונמים שיוקצו לבית ספר יסודי, בית כנסת ועוד; 3,300 מ"ר למוסדות ציבור, גני ילדים ומעונות יום; וכ-3,300 מ"ר נוספים לשטחי מסחר. בנוסף, התוכנית מקפידה לשמור על הפארק שבלב השכונה, שבו עצים רבים לשימור.
- 1.מושחתים שופטים מושחתים שמגבילים מושחתים (ל"ת)אלון 22/03/2024 17:44הגב לתגובה זו

אלמנה, צוואה ומצבה: כך נדחתה תביעה על דירה, כספים והוצאות קבורה
בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה קבע כי הסכם ממון וצוואה ברורים גוברים על טענות לשיתוף רכושי. אלמנה שנישאה בשנית ניסתה לקבל זכויות בדירה שירש בעלה השני ויתרות כספיות, ואף דרשה מילדיו מנישואיו הקודמים הוצאות קבורה, אך תביעתה נדחתה כמעט במלואה, תוך
ביקורת חריפה על התנהלותה והאופן שבו הונצח המנוח על מצבתו
בערוב ימיו של המנוח, שנים לאחר שנישא בשנית וערך הסכם ממון מסודר ואף צוואה מפורטת, נדמה היה כי קווי הירושה והרכוש ברורים. אלא שלאחר פטירתו התברר כי הדברים רחוקים מלהיות פשוטים. אלמנתו פנתה לבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה וביקשה להצהיר על זכויות נרחבות בנדל"ן ובכספים, בטענה לשיתוף רכושי מכוח הסכם הממון שנחתם בין בני הזוג. מנגד, עמדו שלושת ילדיו של המנוח מנישואיו הראשונים, שטענו כי רצון אביהם היה ברור וחד־משמעי, וכי הצוואה וההסכם אינם מותירים מקום לפרשנות שהאלמנה מבקשת לאמץ.
פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי השופט אורן אליעז, מציג תמונה מורכבת של יחסי משפחה טעונים, פרשנות חוזית קפדנית, ועימות חריף סביב שאלות של ירושה, כבוד וזיכרון. בסופו של יום קבע בית המשפט כי מרבית טענות האלמנה דינן להידחות, וכי אין לה זכויות בדירה שאותה ירש בעלה מהוריו, אין לה חלק בכספים שהיו בחשבונו הפרטי, ואף אין מקום לחייב את ילדיו בהוצאות הקבורה, בין היתר נוכח האופן שבו בחרה להקים את מצבתו.
הזוג נישא ב-1997, כשלכל אחד מהם היו ילדים מנישואים קודמים. כשנתיים לאחר מכן הם חתמו על הסכם ממון שאושר כדין בבית המשפט. בהסכם הוסדרו במפורש נכסים שהיו לכל אחד מהם ערב הנישואים, וכן נקבעו כללים לגבי הרכוש שייצבר במהלך החיים המשותפים. ב-2004 ערך המנוח צוואה, שבה ציווה את מרבית רכושו - ובכלל זה נכסי מקרקעין - לשלושת ילדיו, תוך שהוא מותיר לאשתו השנייה סכום של 100 אלף שקל ומכונית אחת.
לאחר פטירתו ב-2020 ניתן צו לקיום הצוואה, ללא כל התנגדות מצד האלמנה. ואולם כמה חודשים לאחר מכן הוגשה התביעה, שבה ביקשה האלמנה להצהיר כי רבע מהזכויות בדירה מסוימת - שהם מחצית מזכויותיו של המנוח - שייכות לה. הדירה, שהתברר, נתקבלה בירושה על ידי המנוח מהוריו, ונרשמה על שמו בלבד. עוד דרשה האלמנה מחצית מיתרות חשבונות הבנק, רישום המכונית על שמה, תשלום של 100 אלף שקל בהתאם לצוואה, וכן החזר של כ-10,400 שקל בגין מחצית מהוצאות הקבורה והאבל.
- צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך
- הבת התערבה בעריכת הצוואה - מה קבע ביהמ"ש?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האלמנה טענה כי הרישום אינו משקף את ההסכמות האמיתיות
בית המשפט בחן בראש ובראשונה את שאלת הזכויות בדירה. נקודת המוצא היתה רישום המקרקעין, המהווה ראיה חותכת לבעלות. אלא שהאלמנה טענה כי הרישום אינו משקף את ההסכמות האמיתיות, וכי לפי הסכם הממון כל רכוש שנצבר במהלך הנישואים, כולל ירושות, הוא רכוש משותף. השופט אליעז דחה את הטענה הזו מכל וכל. הוא קבע בפסק הדין שפורסם שההסכם כולל הוראות ברורות, שלפיהן שיתוף רכושי חל רק על נכסים שיירשמו על שם שני בני הזוג. סעיף 5 להסכם, כך נקבע, מבהיר כי שותפות נוצרת כשהרכוש "יירשם על שם הצדדים", בין אם בלשכת רישום המקרקעין ובין אם במקום רישום אחר.
משה ינאי (רשתות)משווי של מיליארדים לפשיטת רגל? צו פשיטת רגל ליזם ההייטק משה ינאי נכנס לתוקף
בית משפט השלום בתל אביב קבע כי צו פתיחת הליכי חדלות פירעון נגד אחד היזמים הבולטים בתעשיית ההייטק הישראלית נכנס לתוקף באופן מיידי; החוב הראשי לקרן שינטילה מגיע ל-42 מיליון דולר, ולצדו התחייבויות נוספות שמגיעות למאות מיליוני שקלים; הפנטהאוז היוקרתי שלו בתל אביב ונכסים נוספים יימכרו, ועליו הוטלו מגבלות
בבית משפט השלום בתל אביב , באולם של השופט ליאור גלברד, נקבע בעצם כי משה ינאי מהיזמים הגדולים שהיו כאן נכנס להליך של פשיטת רגל. השופט קבע כי צו פתיחת הליכי חדלות פירעון נגד משה ינאי נכנס לתוקף באופן מיידי. ההחלטה מביאה למכירה כפויה של נכסיו המעוקלים ומטילה מגבלות אישיות כבדות על חייו הפיננסיים והעסקיים.
החוב הראשי עומד על כ-42 מיליון דולר לקרן שינטילה הרשומה באיי קיימן, שהועמדה כהלוואה לחברת ההשקעות MII בבעלותו המשותפת עם אשתו המנוחה רחל. לצד זאת, ינאי מחזיק התחייבויות נוספות מצטברות שמגיעות, לפי הערכות, למאות מיליוני שקלים נוספים, בעיקר לבנקים ישראליים ולקרנות מקומיות.
ינאי טוען כי שווי נכסיו הכולל, בארץ ומחוצה לה, עולה בהרבה על סך החובות, ומציג אומדן של כ-1.1 מיליארד דולר. אך טענות אלה נתקלו עד כה בקשיים משפטיים להוכחה מלאה.
קריירה מבריקה: מחלוץ אחסון נתונים לאיש האקזיטים
משה ינאי, שנולד ב-1949 ובנה קריירה בת ארבעה עשורים, נחשב לאחד מחלוצי תעשיית אחסון הנתונים העולמית. בוגר הנדסת חשמל מהטכניון, פתח את דרכו המקצועית בשנות ה-70 בחברת אלביט, שם השתתף בפרויקט ענת שהיה שיתוף פעולה עם ניקסדורף הגרמנית לפיתוח אמצעי אחסון למחשבי מיינפריים תואמי IBM.
ב-1987 הצטרף ל-EMC, ענקית האחסון האמריקאית שהייתה אז בחיתוליה, ומונה לסגן נשיא לטכנולוגיה. תחת הנהגתו פותח מוצר הסימטריקס (Symmetrix), מערכת אחסון מהפכנית שהפכה למוצר הדגל של החברה בשנות ה-90. המערכת כללה חידושים כמו חבילת התוכנה SRDF לגיבוי מרחוק, והובילה את EMC משווי שוק צנוע לעשרות מיליארדי דולרים.
