היזמית ערערה על הגבלת הבנייה בתמ"א 38 - מה פסקה השופטת?
בית המשפט לעניינים מינהליים בחיפה דחה באחרונה עתירה מינהלית שהגישה חברה יזמית של פרויקטים מסוג תמ"א 38, בדרישה לביטול החלטת ועדת התכנון המגבילה אותה בהיקף הבנייה מבחינת מספר הקומות והדירות. היזמית ביקשה להקים בניין בן שמונה קומות שיכלול 15 דירות, אך הוועדה הגבילה אותה לשש קומות וחצי, ו-13 דירות בלבד, תוך שהבהירה כי מתן זכויות הבנייה במלואן לפי תמ"א נתון לשיקול דעתה, ואינו בגדר זכות מוקנית. סגנית הנשיא, השופטת בטינה טאובר, אישרה את החלטת הוועדה המקומית חיפה. עיריית חיפה, כמו מקבילותיה בערים רבות אחרות, מקדמת כיום תוכנית מסודרת שתחליף את תמ"א 38, לאחר שתוקפה של זו יפוג, אחרי שזה הוארך בינתים אחרי שאמור היה לפוג ב-2023.
לטענת החברה, יוזמה אלונים תכנון ניהול וביצוע, היא הגישה בדצמבר 2018 בקשה להיתר בנייה לפרויקט מסוג תמ"א 38 בשכונת כרמליה בחיפה. מדובר בהריסה של בניין מגורים ישן ברחוב רחל והקמת בניין אחר חדש. בשל שיקולי סביבה, אישרה הוועדה המקומית בנייה של שש קומות וחצי ו-13 דירות בלבד כאמור, ובעקבות כך הגישה היזמית ערר על החלטת הוועדה.
בסוגיית הקומות קבעה ועדת הערר, שדנה בערעור שהוגש, כי שש קומות וחצי זה המקסימום האפשרי לפי תמ"א 38, וכי אין הצדקה לסטות מכך. גם בנושא הדירות, הסכימה ועדת הערר לקודמתה, תוך שהבהירה כי קביעת מספרן היא זכות יתר (פררוגטיבה) של הוועדה המקומית, שמכירה את האזור שבו מתוכננת הבנייה.
היזמית לא השלימה עם ההחלטות והגישה בנובמבר האחרון את עתירתה לבית המשפט לעניינים מינהליים. בסוגיית הקומות טענה היזמית כי יש לתת לה לבנות יותר משש קומות וחצי לצורך רווחת הדיירים. לטענתה, בבניין סמוך אישרה הוועדה בקשה דומה ואין סיבה שהיא תופלה לרעה. לגבי מספר הדירות, הסבירה היזמית כי במסגרת תמ"א 38 ניתן לאשר לה לבנות 17 דירות, ולכן על אחת כמה וכמה שיש להתיר לה לבנות 15 דירות.
- הסבתא מועמדת לגירוש, הבן לוחם בעזה, האם בית המשפט הסכים לבטל את הגירוש?
- מה חשוב יותר, לאשר תמ"א 38 או לגלות רגישות לדיירים? ביה"מ הכריע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לעומתה, טענו ועדת הערר והוועדה המקומית כי החלטותיהן מקצועיות ואינן חורגות ממתחם הסבירות, כך שעל בית המשפט להימנע מלהתערב בהן. עוד נטען כי לחברה היזמית אין זכות מוקנית לקבל את מלוא התמריצים של תמ"א 38, וכי לוועדה המקומית יש שיקול דעת אם לתת היתר בנייה למבוקש או לא, תוך איזון בין האינטרס לחיזוק המבנה מפני רעידות אדמה לבין ההשפעה של הבנייה המוצעת על הסביבה.
"שיקולי הוועדה - תכנוניים טהורים"
השופטת טאובר הסבירה כי בית המשפט לעניינים מינהליים לא יתערב בקלות בהחלטות של מוסדות התכנון, בהיותם הגורמים המקצועיים בעלי הידע והמומחיות בנושא התכנון והבנייה. היא אף כתבה כי, "מעיון בהחלטת ועדת הערר, נראה כי השיקולים שהנחו את הוועדה הנם שיקולים תכנוניים טהורים", שאין מקום להתערב בהם.
לכן בעניין הקומות קבעה השופטת כי החלטת הוועדה שלא לאשר בנייה של מעבר לשש קומות וחצי היא סבירה, בפרט כשהנימוק היחיד שהעלתה היזמית לבקשתה הינו "רווחת הדיירים". גם בשאלת מספר הדירות קיבלה השופטת את עמדת הוועדה. היא הסבירה כי התמ"א החלה על האזור מגלמת את מספר הדירות המקסימלי שניתן לאשר במגרש, וכי הסמכות לאשר את מספר הדירות שייבנו בפועל נתונה לוועדה המקומית, שמכירה את האזור.
- מבקש מקלט סודני זכה לאזרחות ישראלית אחרי עשור של מאבק משפטי מול רשות האוכלוסין
- החייבת לא ביקשה - הרשם הפחית ריביות של 450 אלף ש'
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?
כמו כן, דחתה השופטת את טענת היזמית לקיומה של אפליה לכאורה ביחס לפרויקט בנייה שכן. היא הבהירה שלא כל תוספת שאושרה בפרויקט פלוני ניתן ליישם בפרויקטים אחרים, וכי הנסיבות באותו בניין שונות, כך שאין להשוות בין המקרים. העתירה עצמה נדחתה והחברה היזמית חויבה בהוצאות משפט של 20 אלף שקל.
תנופת התחדשות בכל רחבי העיר שעל הכרמל
בתוך כך, לפני כמה ימים אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה חיפה, להפקיד תוכנית ענק להתחדשות עירונית של הרשות להתחדשות עירונית ו-ICR במתחם סטרומה בחיפה. המתחם נמצא בקריית שפרינצק, בין הרחובות סטרומה 4-8,1-5 ממזרח; ז'אן ז'ורס 21-45, 32-46 מצפון; יציאת אירופה 20-24 מדרום; וסוטין 3-11 ממערב. התוכנית משתרעת על שטח כולל של כ-65 דונם וכוללת 2,400 יחידות דיור שיוקמו ב-20 מבני מגורים בני תשע עד 35 קומות. מתוך כלל יחידות הדיור, כ-500 יחידות דיור יוקצו לדירות קטנות. בנוסף ליחידות הדיור, התוכנית כוללת 9 דונמים למבני ציבור, שכוללים 7.2 דונמים שיוקצו לבית ספר יסודי, בית כנסת ועוד; 3,300 מ"ר למוסדות ציבור, גני ילדים ומעונות יום; וכ-3,300 מ"ר נוספים לשטחי מסחר. בנוסף, התוכנית מקפידה לשמור על הפארק שבלב השכונה, שבו עצים רבים לשימור.
- 1.מושחתים שופטים מושחתים שמגבילים מושחתים (ל"ת)אלון 22/03/2024 17:44הגב לתגובה זו
בוטל חלקו של הבן בצוואת אמו - אף שאיש לא התנגד
פסק דין דרמטי של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים קובע כי מעורבות הבן בעריכת צוואת אמו שוללת ממנו את הזכייה בעיזבון לפי הצוואה. השופטת ריבי לב אוחיון הדגישה כי הוראת סעיף 35 לחוק הירושה היא "חזקה חלוטה" שלא ניתנת לערעור - גם כשכל היורשים מסכימים לקיום הצוואה. עם זאת, היא הציעה פתרון שיאפשר ליורשים להסדיר את החלוקה ביניהם ולהותיר לבן חלק כלשהו בעיזבון אם יחפצו בכך.
באולם הקטן של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים התכנסו רק המסמכים והטיעונים, לא אנשים. אף אחד מהצדדים לא טרח להגיע לדיון, אולי מתוך ביטחון שהכל כבר סגור. אחרי הכל, איש לא התנגד לצוואה. אבל השופטת ריבי לב אוחיון לא קיבלה את הבקשה כפשוטה. היא פתחה את ההחלטה במשפט חד־משמעי: "סעיף 35 לחוק הירושה קובע חזקה חלוטה להשפעה בלתי הוגנת", והמשמעות - אין מנוס מלבטל את חלקו של הבן בצוואת אמו, משום שהוא עצמו הודה שהיה מעורב בעריכתה.
המקרה נסב סביב צוואת אם שנכתבה ב-2005, עם עדכונים ב-2008 וב-2010. לאחר פטירתה, פנה בנה לבית המשפט בבקשה למתן צו קיום צוואה. בית המשפט בחן את הבקשה והעלה קושי מהותי: הבן, שהוא גם המבקש, היה מעורב בעריכת הצוואה - עובדה שעולה כדי פסלות לפי סעיף 35 לחוק הירושה. בהחלטה קודמת מ-26 במאי השנה, נקבע כי "עולה ממנה באופן מובהק כי היה מעורב בעריכת הצוואה".
למרות הקביעה הקשה, בית המשפט אפשר ליורשים להגיב. ואכן, כל היורשים - הן אלה שמופיעים בצוואה והן יורשים על פי דין - הגישו תצהירים שבהם הבהירו שאין להם התנגדות לקיום הצוואה כפי שהיא. אפילו בא כוחה של היועצת המשפטית לממשלה הודיע כי אין לו התנגדות, לאחר שקיבל את הסכמת אמו של אחד היורשים הקטינים.
אחת ההוראות המחמירות בחוק הירושה
הנקודה המשפטית שעמדה במרכז ההכרעה היתה סעיף 35 לחוק הירושה, שקובע כי הוראת צוואה המזכה את מי שערך אותה, היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה - בטלה. מדובר באחת ההוראות המחמירות בחוק הירושה, שכן היא יוצרת "חזקה חלוטה" להשפעה בלתי הוגנת, גם אם בפועל לא היתה כל השפעה כזו. השופטת ציטטה פסקי דין רבים, בהם הררי, זיידה ובוסקילה, והדגישה כי מדובר בהנחה שאי אפשר לסתור. גם אם יוכח שהמצווה פעלה מרצונה החופשי, עצם מעורבות הנהנה בצוואה מבטלת את חלקו. "אפילו נניח שלא היתה כל השפעה בלתי הוגנת על המנוחה... הוראות צוואה המזכות את המבקש ובת זוגו בטלות", כתבה השופטת.
במקרה הזה לא היתה מחלוקת עובדתית: המבקש עצמו הודה בתצהיר שהגיש כי הוא זה ש"העלה את רצונותיה של המנוחה על הכתב" - הן בעת עריכת הצוואה לראשונה והן בעדכונים שנעשו בה. ההודאה הזו הפכה את ההכרעה לפשוטה במידה רבה, משום שלפי הפסיקה "עורך הצוואה הוא מי שנוטל חלק בניסוחו או בכתיבתו של המסמך", ומכאן שקיימת במקרה הזה אחת מעילות הבטלות שבחוק.
העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
האחים מנשה ואריק מור ירצו עונשי מאסר בפועל של כמה שנים, ויחולטו 20 מיליון שקל מרכוש שנתפס. השניים, עם שותף ישראלי שגר בספרד, הפעילו אתרי אינטרנט למכירת כרטיסים לאירועי ספורט ומוזיקה. אף שהפעלת האתרים נעשתה באמצעות חברה ישראלית, לא דווחו ההכנסות לרשויות המס בהיקף של כ-45 מיליון יורו. במטרה להתחמק מתשלום מסים, הועברו הכספים באמצעות חברות קש בחו"ל לחשבונות בנק בישראל על שם בני משפחתם
בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר עונשי מאסר על האחים מנשה ואריק מור, שהורשעו בעבירות מס, מרמה, הלבנת הון וסחיטה באיומים - כל אחד לפי חלקו. על מנשה מור נגזרו שש שנים וחמישה חודשים מאסר בפועל וקנס בסכום של מיליון שקל; ואילו על אחיו אריק נגזרו חמש שנים ושישה חודשים מאסר בפועל וקנס בסכום של 750 אלף שקל. על השניים הוטל גם מאסר על תנאי וחילוט נכסים בסכום של 20 מיליון שקל.
על פי הכרעת הדין, האחים מור, ביחד עם שותף ישראלי שמתגורר בספרד, הפעילו אתרי אינטרנט למכירת כרטיסים לאירועי ספורט ומוזיקה. אף שהפעלת האתרים נעשתה באמצעות חברה ישראלית, לא דווחו ההכנסות לרשויות המס בהיקף של כ-45 מיליון יורו. במטרה להתחמק מתשלום מסים, הועברו הכספים באמצעות חברות קש בחו"ל לחשבונות בנק בישראל על שם בני משפחתם, ובעיקר על שם חמיו של מנשה מור, אמם ואחיהם. חלק מהכספים הוסוו גם ברכישת נדל"ן וכלי רכב שנרשמו על שם בני המשפחה.
במסגרת הטיעונים לעונש, הדגישה הפרקליטות, באמצעות עו"ד טל תבור מפרקליטות מיסוי וכלכלה, את התחכום, השיטתיות, השימוש בחוות דעת מקצועיות לשם הסוואת העסק, פרק הזמן הארוך שבו ניתנו דיווחי שקר, ריבוי הגורמים הפיננסיים שנוצלו, ואת הנזק המשמעותי לקופת המדינה.
בית המשפט הרשיע את האחים ואת החברה שבבעלותם בהשמטת הכנסות בהיקף של כ-170 מיליון שקל במשך חמש שנים, ובהשמטת סכום נוסף ב-2014. במישור האישי, הורשעו האחים בהעלמת הכנסות בסכום של כ-41 מיליון שקל. בנוסף, הם הורשעו בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לאחר שהציגו מצגים כוזבים לבנקים בישראל, שלפיהם מנשה מור "חסר כל", ובכך השיגו מחיקת חובות בהיקף של כ-6 מיליון שקל. בית המשפט קבע כי ההפטר מחובות שקיבל מנשה מור מהווה "רכוש אסור" לפי חוק איסור הלבנת הון.
- אב ובנו ממזרח ירושלים חשודים בהעלמת כ-8 מיליון שקל
- משכירים דירה ולא מדווחים? כך רשות המסים מענישה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד הורשעו האחים בעבירות סחיטה באיומים, לאחר שהגיעו יחד עם אחרים שהציגו עצמם כ"שוטרים סמויים" לביתו של עובד לשעבר בחברה מתחרה ואיימו עליו. מנשה מור הורשע גם בזיוף ושימוש במסמך מזויף, לאחר ששלח למתחרים עסקיים מכתבים מזויפים שהתחזו להיות מגורם במשטרת אנגליה.
