רשות המסים
צילום: רשות המסים

רשות המסים: מערכת מקוונת חדשה תקל על קבלת זיכוי במס לתורמים לעמותות

כיום, על מנת לממש את זיכוי המס, על התורם לאסוף קבלות המעידות על התרומות מהמוסדות להם תרם ולהגישן לפקיד השומה, יחד עם בקשה לתיאום מס, החזר מס או דיווח שנתי למס הכנסה. המערכת הדיגיטלית החדשה תאפשר למוסדות ציבור להעביר ישירות למאגרי המידע של הרשות את כל המידע בנוגע לתרומות שקיבלו
נחמן שפירא | (1)

ברשות המסים החליטו להשיק בסוף השנה מערכת דיגיטלית לניהול מידע בנוגע לתרומות, אשר תאפשר לתורמים למצות את זכותם לזיכוי במס בצורה קלה יותר.

ברשות שלחו מכתב לעמותות להן אישור המקנה לתורמים להן זיכוי במס בסך של 35% מגובה התרומה בו הציעו להם לפנות לחברה המספקת להן את תוכנת הנהלת החשבונות, על מנת להיערך להפקת חשבוניות ממוחשבות, ולבחון את האפשרות להצטרף לפיילוט שעורכת הרשות למערכת.

על פי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, אדם או חבר בני אדם שתרם בשנת מס מסוימת סכום העולה על 190 שקל לקרן לאומית, או למוסד ציבורי אשר קיבל לצורך סעיף זה אישור מרשות המסים וועדת הכספים של הכנסת, יזוכה מהמס שהוא חייב בו באותה שנה בשיעור של 35% מסכום התרומה – אם הוא יחיד, או בשיעור הקבוע בסעיף 126(א) מסכום התרומה – אם הוא חבר-בני-אדם, ובלבד שסכום הזיכוי הכולל באותה שנת מס בגין תרומות לא יעלה על 30% מההכנסה החייבת של התורם באותה שנה, או על כ-9.5 מיליון שקל לפי הנמוך מביניהם, והכל בכפוף להוראות סעיף 46 לפקודה.

כיום, על מנת לממש את זיכוי המס, על התורם לאסוף קבלות המעידות על התרומות מהמוסדות להם תרם ולהגישן לפקיד השומה, יחד עם בקשה לתיאום מס, החזר מס או דיווח שנתי למס הכנסה. המערכת הדיגיטלית החדשה שפותחה על ידי יחידת שע"מ ברשות המסים תאפשר למוסדות ציבור להעביר ישירות למאגרי המידע של הרשות את כל המידע בנוגע לתרומות שקיבלו.

ברשות מסבירים כי מידע זה יאפשר להעביר לכל תורם ריכוז של כל התרומות המזכות שתרם לאורך שנת המס ישירות לאזור האישי שלו באתר רשות המסים. בעתיד, המידע יועבר גם למערכת הדיווח המקוונת להגשת דוחות שנתיים והחזר מס וליישומון תיאום מס. באמצעות ריכוז זה, יוכלו תורמים לדרוש את הזיכוי במס שלו הם זכאים בקלות ובפשטות, באמצעות בקשה לתיאום מס או החזר מס, ללא צורך לשמור ולהציג את הקבלות בגין תרומותיהם.

בשלב ראשון הדיווח יתבצע באמצעות המערכת הדיגיטלית עבור עמותות אשר יבחרו לעשות זאת. תורמים עבור עמותות שיבחרו שלא להצטרף למהלך המקוון, ימשיכו לשמור על הקבלות ולדווח כפי שדיווחו בעבר.

ברשות הודיעו כי בקרוב בקרוב יפרסמו את הכתובת המקוונת של היישום הייעודי והנחיות מפורטות לשימוש בו.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שולתתתת1 26/09/2023 12:33
    הגב לתגובה זו
    אבל גם צעד קטן עדיף מכלום
רכב גנוב מוסתר בשטח. קרדיט איתוראןרכב גנוב מוסתר בשטח. קרדיט איתוראן

הרכב "הגנוב" חנה בחוץ - והתובע הגיע איתו לבית המשפט: פסק הדין היה חריג


סוכן הביטוח זייף חתימה והטעה את הלקוח - אבל המבוטח לא קיבל פיצוי על הרכב. מה קרה כאן?



עוזי גרסטמן |


בית משפט השלום בבאר שבע נתן פסק דין יוצא דופן בתביעת ביטוח שחושפת שרשרת כשלים חמורה בענף הביטוח. השופט ירון גולן קבע כי סוכן הביטוח טארק חורי זייף את חתימת הלקוח על טופס ויתור כיסוי גניבה והטעה אותו לאחר גניבת הרכב - ודחה את עיקר התביעה. הסיבה המפתיעה: התובע, ממדוב אבואלפוז, הגיע לדיון ההוכחות עם אותו רכב "גנוב" שבגינו תבע פיצוי של 108 אלף שקל.

"התהייה הראשונה והבסיסית בתביעה שלפניי היא בכך שממדוב עושה שימוש בימים אלה ברכב בגינו הוא הגיש תביעה לקבלת תגמולי ביטוח בגין גניבה", כתב השופט גולן בפתח פסק דינו. "ממדוב אף הגיע עם הרכב לדיון ההוכחות".

הסיפור המלא: מה באמת קרה עם אישור המיגון?

דצמבר 2019. ממדוב רוכש רכב בסכום של 60,000 שקל, חלקו באמצעות הלוואה מחברת מימון ישיר. הוא פונה לסוכן הביטוח טארק חורי ומבקש פוליסת ביטוח מקיף הכוללת כיסוי גניבה. כאן מתחיל הסיפור להסתבך.

בחקירתו בבית המשפט הודה ממדוב, לראשונה, פרט קריטי שהעלים בכתב התביעה: "טארק, או מי מטעמו, שלח אותו להביא אישור מיגון והוא אמר, בשלב כלשהו, שאין לו מאיפה להביא". כשנשאל מדוע לא הביא אישור כזה, השיב: "החשמלאי שהוא פנה אליו אמר לו שהוא לא יכול לתת לו אישור כי יש לו קודנית ברכב".

לשאלת בית המשפט "אדוני הבין כשהוא יצא מהמשרד שהוא צריך אישור להביא לה חזרה אישור קודנית? הוא הבין שהוא צריך? לכך הלכת לחפש?" השיב ממדוב בחיוב: "כן זה".

שדה חיטה
צילום: pixbay

האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות

בית המשפט לענייני משפחה בקריית שמונה קבע כי אחיו של בן ממשיך שנפטר הוא היורש היחיד שמוכן ומסוגל לקיים את הנחלה המשפחתית, לאחר שניהל את המשק במשך כמעט חמישה עשורים. עם זאת, כדי לעמוד בדרישות רשות מקרקעי ישראל, עליו להעביר בתוך שנה את הנחלה הנוספת שבבעלותו. רק לאחר מכן יוכל לרשום את הזכויות במשק על שמו ולפצות את שאר היורשים בהתאם לשווי שייקבע עבור הנחלה

עוזי גרסטמן |

פסק דין מעניין שניתן באחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בקריית שמונה, מאיר באור חדש את השאלה מי רשאי לרשת ולהמשיך לקיים נחלה חקלאית, כשהמוריש היה בן ממשיך שסבל מנכות קשה ונפטר ללא ילדים. הסיפור המשפחתי, שהגיע לפתחו של השופט רן ארנון, מערב חמישה אחים ואחיות, נחלה חקלאית פעילה בצפון הארץ, סכסוך ארוך שנים, ושאלה משפטית אחת מהותית - מי מבין היורשים הוא זה שראוי להמשיך להחזיק במשק.

המשק שבמחלוקת, הכולל מטעים, לולים ומכסת ביצים פעילה, נרשם על שם האח המנוח י' מ', שהוכרז על ידי אמו כבן ממשיך. אלא שי' היה אדם עם נכות נפשית של 100%, שחי את מרבית חייו תחת אפוטרופסות. את ענייניו ניהל בפועל אחיו, א' מ', חקלאי ותיק המתגורר באותו מושב ומפעיל גם משק נוסף. א' היה זה שטיפל במשק במשך עשרות שנים, דאג לאמו הקשישה ולשלושה מאחיו בעלי צרכים מיוחדים, והמשיך בכך גם לאחר מותה של האם ב-2012.

לאחר פטירת האח י' ב-2018, התברר כי עיקר העיזבון הוא אותה נחלה. בין האחים פרץ ויכוח: מצד אחד, חלקם ביקשו למכור את המשק ולחלוק את התמורה, ומנגד עמד א', שטען כי יש להעביר לידיו את הזכויות, שכן הוא היחיד שמוכן ומסוגל לקיים את המשק לפי סעיף 114 לחוק הירושה.

יתר האחים לא הביעו רצון לנהל את המשק

התובעת, אחותו של א', הגישה תביעה לפירוק שיתוף בנחלה, ואילו הוא הגיש תביעה נגדית - להכרה בו כיורש ה"מוכן והמסוגל", וכן לקיזוז השקעותיו לאורך השנים. התיק נוהל במשך שנים ארוכות, נשמעו עדים, הוגשו חוות דעת שמאיות, ובסופו של דבר נדונו שתי התביעות ביחד.

בפתח פסק דינו, ציין השופט ארנון כי אין מחלוקת שהנתבע הוא זה שהפעיל את המשק בפועל "במשך עשרות בשנים, עוד מפטירת האב בשנת 1976", וכי יתר האחים לא הביעו כל רצון ליטול על עצמם את ניהול המשק. "איש מהתובעים לא ביקש כי המשק יימסר לידיו," כתב השופט, "וכולם הסכימו כי בכפוף לעמידה בנהלי רמ"י (רשות מקרקעי ישראל, ע"ג) ופיצוי יתר היורשים, יעבור המשק לידי הנתבע".