אין כסף עוני מחסור
צילום: Istock

לאחר שמחקו לו חוב של 2.5 מיליון שקל, ביקש לבטל גם חוב למזונות - מה קבע השופט?

פושט רגל בשנות ה-60 לחייו שנכנס ויוצא מהליכי פשיטת רגל כבר 3 עשורים שנים, קיבל סוף סוף הפטר מחוב של 2.5 מיליון שקל וביקש לנצל את ההזדמנות ולקבל גם פטור מחובותיו למזונות - מה קבע בית המשפט?
נחמן שפירא | (8)

חוק חדלות פירעון מעניק הזדמנות לחייבים לשקם את חייהם, לשלם חלק מחובם ולחזור לחיים רגילים. החוק קובע כי יש חובות שהחייבים יידרשו לשלם למרות שהם נכנסים להליך של חדלות פירעון, אחד מהחובות הללו הוא חוב לתשלום מזונות. בית המשפט המחוזי בחיפה דן לאחרונה בחייב שבית המשפט אישר את בקשתו למחוק את חובו ולתת לו הפטר מחוב של 2.5 מיליון שקל במסגרת הליכי חדלות פירעון, לאחר שקיבלת את הצו המיוחל ביקש החייב לנצל את ההזדמנות ועתר לבית המשפט בבקשה כי צו ההפטר שניתן בעניינו יחול גם על חוב המזונות שנכלל בתיק הוצאה לפועל שפתח כנגדו המוסד לביטוח לאומי. 

 

תחילתו של הסיפור באדם בשנות ה-60 לחייו, שפתח בהליכי פשיטת רגל בשנות ה-90 של המאה הקודמת, ההליך בוטל לאחר שנקבע כי החייב ניצל לרעה את ההליך. בשנת 2010 נפתח הליך נוסף של חדלות פירעון מצדו, שבוטל על ידי בית המשפט בשנת 2013 בשל מחדליו של החייב. החייב לא אמר נואש ופתח בהליך נוסף של חדלות פירעון לאור חובותיו הכבדים, ההליך הנוכחי נפתח בשנת 2018, כאשר סכום תביעות החוב המאושרות בהליך הגיע לסכום של מעל 2.5 מיליון שקל.  בסוף שנת 2022 ניתן  לחייב צו הפטר לאלתר. בנימוקים נכתב כי הצו ניתן לנוכח מצבו האישי הנוכחי של החייב, הן מבחינה רפואית והן מבחינת העדר יכולת השתכרות.

ילדיו בגרו מזמן

 

ילדיו של החייב בגרו מזמן, ואולם מהבקשה ומהתגובות מתברר כי החייב לא טרח לשלם את חוב המזונות לגביהם משך שנים והביטוח הלאומי הוא זה שנשא בפועל בחיוב המזונות של החייב ופתח כנגדו תיק הוצאה לפועל בגין חוב זה. לאחר שניתן בעניינו של החייב הפטר, עותר החייב להורות כי גם חוב המזונות לביטוח הלאומי אשר  נכלל בתיק ההוצאה לפועל ייכלל במסגרת צו ההפטר שניתן.

  

לטענתו, יש בנסיבות המקרה הצדקה להורות על הכללת חוב המזונות בהפטר שניתן. לאור גילו המבוגר, מצבו הרפואי ולהיעדר כושר השתכרות נוכחי או צפי עתידי להשתכרות. החייב טען כי מדובר בתיק הוצאה לפועל שנפתח לפני 20 שנה, ובחובות ישנים להבדיל מחוב מזונות שוטף. לדבריו החוב הוא לביטוח הלאומי ולא לגרושתו, וכי ילדיו בגרו מזמן. בנוסף טען כי בעבר שולמו על חשבון החוב סכומים משמעותיים וגם עתה ניסה לפעול לפריסת החוב לתשלומים ושילם משך מספר חודשים, אך כמעט קרס כלכלית והגיע לפת לחם כתוצאה מכך.

בביטוח לאומי התנגדו לבקשתו וטענו כי לא מדובר במקרה חריג שיצדיק שינוי מהכלל אשר מורה כי אין הפטר ביחס לחוב מזונות. תיק ההוצאה לפועל נפתח בשנת 2009, והמזונות שולמו לגרושתו של החייב מזונות עד לשנת 2020. בביטוח הלאומי טענו כי בסך הכל שולמו על ידם 352 אלף שקל, שנגבו בחלקם מהחייב על ידי קיזוז מגמלאות סך של 147 אלף שקל, כך שהחוב כיום עומד על 204 אלף שקל. בביטוח לאומי גם טענו כי הנכות הרפואית הנוכחית של החייב היא משנת 2017 ולכן בוודאי שאינה יכולה להצדיק את אי תשלום המזונות משך השנים שקדמו ומאז שנת 2009. 

 לא מדובר במקרה שמצדיק את שינוי הכללים

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

עמדת הנאמן והכונס היא כי אין המקרה הנדון מצדיק בנסיבותיו חריגה מהכלל אשר מחריג המזונות מההפטר. לטענתם, "אין הצדקה להחלת ההפטר על החוב שעה שהחייב לא טרח לשלם את חוב המזונות משך כל השנים לילדיו, והקופה הציבורית היא שנשאה בנטל במקומו. אין הצדקה בנסיבות המקרה הנדון שקופת הציבור תחויב בעלות תשלומי המזונות שהחייב לא טרח לשלם כל השנים לילדיו שלו". בנוסף צוין כי העובדה שביטוח לאומי לא הגיש תביעת חוב אינה משנה עובדה זו.

 

השופט יואב פרידמן קבע כי דין הבקשה להידחות. "החייב לא הציג נימוק מספק אשר מצדיק היעתרות לבקשתו, תוך חריגה מהכלל הקבוע בפקודה לפיו חוב המזונות לא ייכלל בהפטר שניתן לחייב. החייב תולה עיקר יהבו בגילו ומצבו הרפואי, העובדה שמדובר בחובות מזונות ישנים, והעדר יכולת ההשתכרות. אך יש לתת את הדעת למכלול השיקולים כמו גם לתמונה השלמה באשר להליכים שניהל החייב בעבר והנימוקים לביטולם. אכן, המדובר בחובות ישנים, אך יש לתת את הדעת לכך שהחייב ניהל בגין חובות אלו שני הליכים קודמים שבוטלו בשל התנהלות בחוסר תום לב".

קיראו עוד ב"משפט"

השופט ציין כי "העובדה כי נכון לעת הזו ילדיו בגרו והוא עצמו הגיע לגיל מבוגר, וכי בריאותו אינה מיטבית, אינה מספיקה כדי להוות ביסוס לבקשתו בנסיבות שתוארו. כמו כן צודק הביטוח הלאומי כי בעוד נכותו של החייב נקבעה בשנת 2017, תיק ההוצאה לפועל נפתח עוד בשנת 2009 כך שהחייב לא יכול לנסות לתלות את אי התשלום של דמי המזונות לילדיו לאורך השנים במצב הרפואי הנוכחי שלו.

השופט פרידמן פסק כי "עובדה כי זכה בהפטר לאלתר לנוכח המצב הנוכחי שלו כיום, אינה יכולה "להכשיר" ההתנהלות לאחור ביחס לחוב מזונות, וחלוף הזמן הרב של קיום ההליכים אינו יכול לבוא כשיקול לטובת קבלת בקשת החייב, בנסיבות שבהן בוטלו ההליכים הקודמים".

 

השופט הוסיף כי "החייב לא יכול לצאת נשכר ממחדלו לשאת בתשלום חוב המזונות לגרושתו בגין ילדיו, באופן שחייב את הביטוח הלאומי להיכנס בנעליו של החייב ולשאת בחיוביו במקומו, ועתה אף לנסות להיבנות מהטענה כי החוב הינו לביטוח לאומי ולא לגרושה ישירות". השופט פרידמן ציין כי מכלול השיקולים מחייב בחינת האינטרס של טובת החייב, אך גם האינטרס של טובת הנושים והציבור בכללותו. בנסיבות שתוארו, אין להעדיף את טובת החייב על פני טובת הקופה הציבורית והנושה ביטוח לאומי. השופט דחה את תביעתו של החייב וקבע כי ביטוח לאומי וכל לגבות את החוב על ידי קיזוז מקצבתו.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    בדיחה של מדינה 26/08/2023 20:28
    הגב לתגובה זו
    נותנים לנוכלים להרוויח, גם אחרי הזדמנות שקיבל שם -- אחד גדול ובתגובה מה עושה מדינת החלם ?? עוד הזדמנות. בקיצור : תהיה ישר, הגון ,תשלם מיסים , בקיצור תהיה נורמטיבי - טעות הכי קטנה ידפקו לך את הצורה ! תהיה גנב נוכל רמאי שקרן קומבינטור - הרווחת !! מדינת חלם
  • 3.
    נרדף יהודי 26/08/2023 20:24
    הגב לתגובה זו
    בן 39 נרדף ע''י הכטנס הרשמי מזה 20 שנה כי רצי להיות עצמאי לפני 6 שנים התיק נסגר בטענה שניצלתי את ההליך לרעה שקר וכזב עסקנים רמאים שקרנים סיוע משפטי נוכלים עו''ד פלילי שצריך לשבת בכלא
  • 2.
    מיקי 26/08/2023 11:41
    הגב לתגובה זו
    הוצל"פ תעשייה אכזרית של משרדי עורכי דין .
  • הבן אדם נוכל ! (ל"ת)
    אתה אמיתי? 26/08/2023 20:28
    הגב לתגובה זו
  • צדק 26/08/2023 19:19
    הגב לתגובה זו
    תגובה מטופשת! נכון לכתוב שעצוב על ילדיו שעד כה לא ראו ממנו שום לחם. אבות שמשתמטים מתשלומי מזונות הם חסרי אחריות והורים גרועים! ואני כותב את זה בתור אב גרוש! טוב שבית המשפט לא נכנע למניפולציות של האב חסר האחריות! כל הכבוד לשופט!
  • 1.
    המגיב 25/08/2023 13:53
    הגב לתגובה זו
    האם יורשיו יהיו מחוייבים להחזר החוב ?
  • דנה 25/08/2023 15:24
    הגב לתגובה זו
    חייה לשלם זו לא שאלה בכלל!!!
  • המגיב 26/08/2023 02:02
    אז הילדים יחויבו להחזיר לביטוח הלאומי את דמי המזונות שהם קיבלו בילדותם. לכן נראה קצת מוזר ועקום, אם כי - אפשר לראות הגיון (הביטוח הלאומי מאפשר לילדים לגדול ולהתפתח, ואם הוריהם לא החזירו את החוב, הילדים, אחרי שגדלו, ואחרי שבגרו, יכולים להחזיר את הכספים)
תיווך נדלן
צילום: pexels

התחייבת - תשלם: מתווך יזכה בפיצוי אף שלא היה גורם יעיל

פסק דין שניתן בבית משפט השלום בתל אביב ממחיש עד כמה סעיפי פיצוי מוסכם בהסכמי תיווך הם דבר מחייב. השופט דן סעדון קבע כי רוכש דירה בחולון ישלם למתווך 117 אלף שקל, אף שביצע פעולות מועטות בלבד ולא ליווה את העסקה עד סופה. הסיבה: הרוכש התחייב להודיע למוכרת הדירה שהגיע באמצעות המתווך - והפר את ההתחייבות הזו

עוזי גרסטמן |

במאי 2022 נכנס שי הדר לחנות של מכר כדי להתעניין ברכישת דירה ברחוב סוקולוב בחולון. באותה העת נכנס למקום גם נועם צארום, מתווך ותיק, והמפגש הוביל לחתימה על הזמנה לקבלת שירותי תיווך. ההזמנה כללה סעיפים מחייבים וברורים: התחייבות לשלם דמי תיווך בסכום כולל של 50 אלף שקל, וכן סעיף מיוחד שקבע כי אם הדר או מי מבני משפחתו ירכשו את הדירה מבלי להודיע למוכר כי הופנו על ידי המתווך, הם יחויבו בפיצוי מוסכם כפול מגובה דמי התיווך, בצירוף מע"מ. צארום מסר לדר את פרטי הדירה ואף את מספר הטלפון של בנה של המוכרת לצורך תיאום ביקור. עוד באותו היום הביע הדר התלהבות מהדירה ואף ציין כי בכוונתו לרכוש אותה.

אלא שמאותו רגע ואילך, הקשר בין הצדדים נותק. הדר יצר קשר ישיר עם נציג המוכרת, ביקר בדירה ותיאם מולו את המשך התהליך, מבלי לעדכן את צארום או לערב אותו. כחודשיים וחצי לאחר מכן, בסוף יולי 2022, נחתם הסכם מכר הדירה בין המוכרת לבין דאלי הדר, רעייתו של שי, בסכום של 1.5 מיליון שקל (ובהמשך הופחת המחיר ל-1.474 מיליון שקל). צארום, שנותר מחוץ לתמונה, דרש לקבל את הפיצוי המוסכם בהתאם לטופס שעליו חתם שי הדר. משסירבו הנתבעים לשלם, הוא הגיש תביעה לבית המשפט.

בפסק הדין שפרסם השופט דן סעדון פורטו הטענות של שני הצדדים. הנתבעים טענו כי התובע לא היה "הגורם היעיל" לעסקה, מכיוון שהוא לא הציג את הדירה בפועל ולא השתתף במו"מ. מנגד, צארום טען כי הדר פעל בחוסר תום לב כשניתק עמו קשר וניצל את המידע שקיבל ממנו כדי להשלים את העסקה מאחורי גבו. בנוסף, הוא טען כי עצם החתימה על ההזמנה והפרת סעיף ההודעה למוכרת מקנים לו זכות לפיצוי מוסכם ללא צורך להוכיח את היותו הגורם היעיל.

התובע לא דרש דמי תיווך

השופט קיבל את עמדת התובע במלואה. הוא הדגיש כי הסעד שנתבע אינו תשלום דמי תיווך אלא מימוש הוראת הפיצוי המוסכם. בפסק הדין שפורסם הוא כתב כי, "לצורך הוכחת זכות התובע לקבל פיצוי מוסכם די להראות כי ההזמנה נחתמה על ידי נתבע 1; כי הדירה הוצעה לנתבע 1 על ידי התובע; כי נתבע 1 הפר הוראה בהזמנה... וכי נתבע 1, קרוב משפחתו או אדם אחר קרוב אליו רכש את הדירה". מכיוון שאין חולק על כל התנאים האלה, נקבע כי צארום זכאי לפיצוי בסכום כולל של 100 אלף שקל בתוספת מע"מ.

השופט התייחס גם לעדותו של שי הדר, שהודה כי לא מסר לנציג של המוכרת שהוא נשלח על ידי המתווך. לדבריו, "התקשרתי לקובי, לא יודע אם אמרתי לו האמת את השם שלו, אני אף פעם לא יכול לזכור כאילו להגיד לו הופניתי על ידי זה וזה..." - עדות שביססה את קביעת בית המשפט כי ההתחייבות הופרה בפועל. טענת הנתבעים שלפיה הסעיף מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד נדחתה למעשה, לאחר שהם זנחו אותה בסיכומיהם.

תיווך נדלן
צילום: pexels

התחייבת - תשלם: מתווך יזכה בפיצוי אף שלא היה גורם יעיל

פסק דין שניתן בבית משפט השלום בתל אביב ממחיש עד כמה סעיפי פיצוי מוסכם בהסכמי תיווך הם דבר מחייב. השופט דן סעדון קבע כי רוכש דירה בחולון ישלם למתווך 117 אלף שקל, אף שביצע פעולות מועטות בלבד ולא ליווה את העסקה עד סופה. הסיבה: הרוכש התחייב להודיע למוכרת הדירה שהגיע באמצעות המתווך - והפר את ההתחייבות הזו

עוזי גרסטמן |

במאי 2022 נכנס שי הדר לחנות של מכר כדי להתעניין ברכישת דירה ברחוב סוקולוב בחולון. באותה העת נכנס למקום גם נועם צארום, מתווך ותיק, והמפגש הוביל לחתימה על הזמנה לקבלת שירותי תיווך. ההזמנה כללה סעיפים מחייבים וברורים: התחייבות לשלם דמי תיווך בסכום כולל של 50 אלף שקל, וכן סעיף מיוחד שקבע כי אם הדר או מי מבני משפחתו ירכשו את הדירה מבלי להודיע למוכר כי הופנו על ידי המתווך, הם יחויבו בפיצוי מוסכם כפול מגובה דמי התיווך, בצירוף מע"מ. צארום מסר לדר את פרטי הדירה ואף את מספר הטלפון של בנה של המוכרת לצורך תיאום ביקור. עוד באותו היום הביע הדר התלהבות מהדירה ואף ציין כי בכוונתו לרכוש אותה.

אלא שמאותו רגע ואילך, הקשר בין הצדדים נותק. הדר יצר קשר ישיר עם נציג המוכרת, ביקר בדירה ותיאם מולו את המשך התהליך, מבלי לעדכן את צארום או לערב אותו. כחודשיים וחצי לאחר מכן, בסוף יולי 2022, נחתם הסכם מכר הדירה בין המוכרת לבין דאלי הדר, רעייתו של שי, בסכום של 1.5 מיליון שקל (ובהמשך הופחת המחיר ל-1.474 מיליון שקל). צארום, שנותר מחוץ לתמונה, דרש לקבל את הפיצוי המוסכם בהתאם לטופס שעליו חתם שי הדר. משסירבו הנתבעים לשלם, הוא הגיש תביעה לבית המשפט.

בפסק הדין שפרסם השופט דן סעדון פורטו הטענות של שני הצדדים. הנתבעים טענו כי התובע לא היה "הגורם היעיל" לעסקה, מכיוון שהוא לא הציג את הדירה בפועל ולא השתתף במו"מ. מנגד, צארום טען כי הדר פעל בחוסר תום לב כשניתק עמו קשר וניצל את המידע שקיבל ממנו כדי להשלים את העסקה מאחורי גבו. בנוסף, הוא טען כי עצם החתימה על ההזמנה והפרת סעיף ההודעה למוכרת מקנים לו זכות לפיצוי מוסכם ללא צורך להוכיח את היותו הגורם היעיל.

התובע לא דרש דמי תיווך

השופט קיבל את עמדת התובע במלואה. הוא הדגיש כי הסעד שנתבע אינו תשלום דמי תיווך אלא מימוש הוראת הפיצוי המוסכם. בפסק הדין שפורסם הוא כתב כי, "לצורך הוכחת זכות התובע לקבל פיצוי מוסכם די להראות כי ההזמנה נחתמה על ידי נתבע 1; כי הדירה הוצעה לנתבע 1 על ידי התובע; כי נתבע 1 הפר הוראה בהזמנה... וכי נתבע 1, קרוב משפחתו או אדם אחר קרוב אליו רכש את הדירה". מכיוון שאין חולק על כל התנאים האלה, נקבע כי צארום זכאי לפיצוי בסכום כולל של 100 אלף שקל בתוספת מע"מ.

השופט התייחס גם לעדותו של שי הדר, שהודה כי לא מסר לנציג של המוכרת שהוא נשלח על ידי המתווך. לדבריו, "התקשרתי לקובי, לא יודע אם אמרתי לו האמת את השם שלו, אני אף פעם לא יכול לזכור כאילו להגיד לו הופניתי על ידי זה וזה..." - עדות שביססה את קביעת בית המשפט כי ההתחייבות הופרה בפועל. טענת הנתבעים שלפיה הסעיף מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד נדחתה למעשה, לאחר שהם זנחו אותה בסיכומיהם.