בפסק דין שניתן באחרונה בבית המשפט לענייני משפחה באשדוד, נדונה סוגיה רגישה שמלווה משפחות רבות בישראל: האם העברת כספים משמעותית בין קרובי משפחה נחשבת מתנה שלא ניתן לדרוש את החזרתה, או שמדובר בהלוואה שיש להחזיר? המקרה עסק באם שנטלה משכנתא הפוכה על דירתה כדי לסייע לבתה ולבת זוגה לשעבר ברכישת דירה. לאחר פרידתן של השתיים, טענה האם כי הכספים שניתנו היו הלוואה, בעוד שהנתבעת טענה כי מדובר במתנה שניתנה ללא תנאי. הנתבעת ניסתה לשכנע כי עצם העובדה שהאם בחרה במנגנון של משכנתא הפוכה מלמדת שלא היה כל צפי להחזר, משום שבהסדרים מסוג זה נהוג שהפירעון מתבצע רק לאחר פטירת הלווה. לטענתה, הדבר מחזק את המסקנה שמדובר במתנה ולא בהתחייבות כספית.

בית המשפט קיבל את עמדת האם והכריע כי מדובר בהלוואה, בין היתר משום שבת הזוג לשעבר הודתה שהשתיים הן אלה שהיו אמורות לשאת בתשלומי המשכנתא ההפוכה. בנוסף, הובהר כי הנתבעת היתה מעורבת בכל שלבי נטילת ההלוואה מהבנק. בית המשפט גם התרשם מחוסר מהימנות מצדה. השופטת הילה אוחיון גליקסמן קבעה כי מועד הפירעון ייחשב למועד שבו ניתן צו לפירוק השיתוף בדירה המשותפת, וכי בנסיבות שנוצרו אין מדובר במתנה חד-צדדית אלא בהלוואה ברורה. בהתאם לכך, נקבע כי עליה להחזיר את חלקה, ובנוסף היא חויבה בהוצאות משפט בסכום כולל של 50 אלף שקל. ההכרעה אינה רק משפטית אלא גם מסר חברתי ברור: כספים שמועברים בתוך המשפחה - גם כשיש אמון הדדי - עלולים להפוך למוקד לסכסוכים יקרים ומורכבים אם לא נחתם הסכם כתוב וברור.

מה ההבדל בין מתנה להלוואה? מבחינה משפטית, ההבחנה בין מתנה להלוואה קריטית.

• מתנה - לפי חוק המתנה, ברגע שהכספים הועברו, ההתחייבות הושלמה ואין למי שנתן את המתנה זכות לדרוש את החזרתה, אלא אם התקיימו נסיבות חריגות מאוד. העברה כזו מתאפיינת באופי חד-צדדי וללא תמורה.

• הלוואה - היא הסכם דו-צדדי. גם אם לא נחתם חוזה בכתב, ניתן להוכיח באמצעות ראיות נסיבתיות שהיתה כוונה להחזיר את הכספים, למשל אם הצדדים סיכמו על תשלומים או אם יש מסמכים המעידים על החזר בפועל.

בתי המשפט נוטים לראות בהעברות כספים בתוך המשפחה מתנה, בעיקר כשמדובר בהורים לילדיהם, אלא אם קיימות ראיות ברורות ההפוכות לכך.

• עמותה דתית גבתה מאות אלפים בלחץ - "עושק ולא תרומה"
• רכשה דירה לבנה - ואחרי שהתגרש דרשה את הכסף
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מקרים נוספים מהפסיקה

פסקי דין קודמים מלמדים עד כמה הגבול בין מתנה להלוואה הוא דקיק:

באחד מאולמות המשפט בבאר שבע נפגשו באחרונה שתי מציאויות מנוגדות. מצד אחד, אב לשישה ילדים קטינים שנאבק להפחית את חיוב המזונות שנקבעו לו, ומצד שני, אם שטענה כי בלי הסכום שנקבע בהסכם הגירושים שאושר בפסק דין, היא אינה מסוגלת לספק לילדיהם את צורכיהם ברמה שאליה הם הורגלו. בלב המחלוקת עמדו אותם 12 אלף שקל שנקבעו כהתחייבות חודשית - סכום שאמור היה לגלם את כלל ההסכמות הכספיות בין בני הזוג לשעבר. אלא שבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע הפחית את הסכום ל-6,300 שקל בלבד - החלטה שבוטלה כעת בערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי.

הסיפור החל זמן קצר לאחר שהצדדים התגרשו ואישרו את הסכם הגירושים שלהם במאי 2024. ההסכם כלל קביעה כי האחריות ההורית תוטל על האם, וכי האב יישא במזונות הילדים בסכום כולל של 12 אלף שקל, לרבות השתתפות במדור ובהוצאות חינוך ובריאות. כבר בדיון האישור העיר בית המשפט על כך שאין בהסכם פירוט של זמני שהות עם האב באמצע השבוע, ובתגובה הצהיר האב כי ייפגש עם הילדים פעמיים בשבוע לשעות ספורות - הצהרה שקיבלה תוקף של פסק דין.

ואולם המציאות לא נותרה יציבה לאורך זמן. חודשים ספורים בלבד לאחר מכן, הסכסוך בין הצדדים החריף, ובית המשפט לענייני משפחה נדרש להכריע מחדש בסוגיית זמני השהות. בהסדר זמני נקבע כי הילדים ישהו אצל האב שני לילות בשבוע, בנוסף על סופי שבוע לסירוגין. השינוי הזה, כך טען האב, מהווה "שינוי נסיבות מהותי" המצדיק בחינה מחודשת של המזונות. בקשתו התקבלה, ובית המשפט לענייני משפחה הפחית במחצית את הסכום החודשי שנקבע בהסכם הגירושים.

נטל כבד להוכיח שינוי נסיבות מהותי

אלא שהאם סירבה להשלים עם החלטה זו ופנתה לבית המשפט המחוזי. בבקשתה היא טענה כי מדובר בהפרה חמורה של ההסכמות המקוריות, שכן המזונות נקבעו בהסכם שקיבל תוקף של פסק דין, וממילא מוטל על האב נטל כבד להוכיח שינוי נסיבות מהותי שלא ניתן היה לצפותו מראש. לדבריה, "החלטה זו מותירה אותי ללא אמצעים ראויים לגידול הקטינים בהתאם לרמת החיים לה הורגלו". היא הדגישה כי במסגרת ההסכם ביצעה ויתורים כלכליים משמעותיים, ואלה התבססו על הסכום שנקבע למזונות.

• ביקש לבטל מזונות בשל ניכור הורי - מה קבע ביהמ"ש?
• הרחיקה את הילדים בניגוד להסכם - וזו התוצאה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

האב מצדו, טען כי הפחתת המזונות נבעה מהמציאות החדשה, שבה זמני השהות עם הילדים נהפכו לשוויוניים כמעט לחלוטין. לדבריו, "ברי כי מדובר בשינוי נסיבות מהותי", והסכם הגירושים מלכתחילה יצר הפרדה בין סוגיית המזונות לסוגיית הרכוש, כך שאין מקום לטעון כי מדובר במקשה אחת. עוד טען כי אין ממש בטענות האם על עושרו או על הסתרת פרטים, שכן ההכרעה נגעה בעיקר לשינוי בהיקף זמני השהות.