הדמות המרכזית בפסק הדין שניתן באחרונה בבית משפט השלום בירושלים היא גבר כבן 40, נשוי ואב לשלושה ילדים קטנים, שמזה שנים מתמודד עם מציאות קשה של חיים על סף העוני ושל קושי נפשי עמוק. את חייו הבוגרים הוא מנסה לבנות מחדש אחרי טראומה קשה שחווה כנער - טראומה שלא פורטה בפסק הדין מפאת צנעת הפרט, אך נכתב עליה כי מדובר באירוע קשה במיוחד שהותיר חותם עמוק בנפשו. אותו אירוע התרחש חצי יובל קודם לכן, כשנחשף למראה הבלתי נתפש של אביו שהתאבד.

מאז אותו יום, כך עולה מהמסמכים שהוגשו לבית המשפט, התקשה האיש לשמור על יציבות תעסוקתית. הוא אמנם מחזיק ברישיון נהיגה למשאית, אך בשל מצבו הנפשי הוא לא מסוגל לעבוד בתחום. כיום הוא משתכר שכר מינימום בעסק של אחיו - העסקה שהיא, כפי שנכתב, "מעשה חסד מצד אחיו לבקשת האם, על מנת שיהיה עסוק וישמור על שגרת יום מיטיבה". גם אשתו עובדת, אך השתכרותה נמוכה מהממוצע במשק, ובשנים האחרונות הידרדר מצבה הבריאותי לאחר תאונת דרכים שעברה - דבר שפגע באופן משמעותי בכושר העבודה שלה.

החובות שצבר בני הזוג הגיעו לסכום של כ-686 אלף שקל, רובם הלוואות שנטלו ולא הצליחו לעמוד בהחזרים שלהן. מדובר בפעם השנייה שבה פנה האיש להליכי חדלות פירעון - הליך קודם שביקש לנהל בוטל, ובפברואר 2023 הוא פתח שוב בהליך חדש. כעבור חודש ניתן לו צו לפתיחת הליכים, והוא חויב בתשלום חודשי של 450 שקל בלבד. ואולם עם הזמן נצברו פיגורים, דו"חות לא הוגשו בזמן, והנאמן טען כי הוא לא מיצה את כושר השתכרותו.

הנאמן המליץ לבטל את הליך חדלות הפירעון

בדו"ח שהגיש הנאמן לבית המשפט במאי 2024, ביחד עם המלצה של הממונה על חדלות הפירעון, נכתב כי יש לבטל את ההליך עקב מחדלים מתמשכים: אי עמידה בתשלומים, יצירת חובות חדשים והיעדר דיווחים סדירים. בדיון שנערך באוגוסט של אותה שנה, התרשם השופט גבאי ריכטר באופן בלתי אמצעי מהתנהלותו של החייב וקבע כי מדובר במקרה חריג. "אף התנהגותו בדיון לימדה על בעיה עמה הוא מתמודד ברמה הנפשית והתפקודית", כתב השופט בהכרעתו אז, וציין כי מדובר באדם הסובל מקשיים רגשיים עמוקים על רקע טראומה ישנה.

• רק 7% מהחוב: בית המשפט אישר הסדר למפונה מגוש קטיף
• בעל שליטה בחברה שקרסה ב-2014 ישלם את חובותיה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לפי פסק הדין, המשפחה נמנעת מפנייה לגורמי בריאות הנפש בשל חוסר אמון במערכת, אך הגבר פנה לטיפול רגשי באופן פרטי. בהמשך הוא הציג תיעוד ממטפלת רגשית המעידה על טיפול קבוע שהוא עובר מ-2022, תצהיר של אחיו שתיאר את נסיבות העסקתו, ואישור על הגשת תביעה לקצבת נכות בביטוח הלאומי. ואולם גם לאחר מכן המשיך הנאמן לטעון כי לא הוצגו מסמכים עדכניים, והמליץ על הארכת תקופת הביניים ועל קביעת תוכנית פירעון של 132 אלף שקל - פריסה של 60 חודשים בתשלומים של 2,200 שקל לחודש. לטענתו, היה מקום לייחס לחייב "כושר השתכרות ממוצע של נהג משאית", וכן לייחס הכנסה ממוצעת גם לאשתו.

החייב הגיב וטען כי מדובר בהמלצה "מופרזת" לחלוטין שאינה תואמת את מצבו. הוא הסביר כי תיקן את מחדליו, הוא מתמיד בטיפול רגשי, הוא הגיש שוב תביעה לביטוח הלאומי לאחר שזו נדחתה, וכי אשתו חדלה לעבוד לאחר שמצבה הרפואי החמיר. הוא ביקש מבית המשפט להתחשב במצבו האמיתי ולא לדמות לו יכולת השתכרות שאינה קיימת במציאות. מנגד, בא כוחו של הממונה על חדלות הפירעון ביקש לאמץ את המלצת הנאמן במלואה. לדבריו, החייב לא צירף אסמכתאות להוצאותיו הרבות וטענותיו לא הוכחו כנדרש.

השופט ריכטר בחר לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר, ולא רק דרך המספרים היבשים. הוא התרשם כי מדובר באדם שנושא עימו פצע נפשי עמוק, שמשפיע על כל תחומי חייו - ובעיקר על יכולתו לעבוד באופן יציב. "לאחר ששקלתי בדבר, הגעתי לכלל מסקנה כי הקשיים עמם מתמודד היחיד אינם קשיים מומצאים, אלא קשיים היורדים לשורש יכולתו לתפקד באופן יציב וקבוע בתחום התעסוקתי", הוא כתב בפסק הדין שפורסם. לדבריו, אף שלא הוצגה חוות דעת רפואית רשמית, הרי שהתנהלות החייב לאורך ההליך, המסמכים שצורפו וההתרשמות ממנו בדיון תומכים במסקנה הזו.

• חופשת לידה ומלחמה: החלטה חשובה בהליכי היטל השבחה
• ביטול כתב האישום בפרשת מצלמות המהירות נותר על כנו
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

השופט: אין מקום להעניש אדם בשל בחירותיו הרגשיות

השופט הוסיף כי הדרך שבה בחר החייב להתמודד עם מצוקתו - טיפול רגשי פרטי ולא במערכות הציבוריות - נובעת מהסטיגמה השלילית שקיימת במשפחתו כלפי טיפול נפשי. "הגם שאינני מסכים עם דרך זו... הרי שאין לי דרך לאלצו לפעול אחרת", הוא כתב בהכרעתו, והוסיף כי אין מקום להעניש אדם בשל בחירותיו הרגשיות. כדי להסביר את גישתו, הביא השופט ציטוט ישיר מהתורה: "לפני עיוור לא תיתן מכשול" (ויקרא, י"ט, י"ד) - ביטוי שנועד, לדבריו, להמחיש כי אין להעמיד אדם בפני דרישה כלכלית שאינה ריאלית נוכח מגבלותיו הנפשיות.

הוא קבע כי לא ניתן לייחס לחייב ולאשתו כושר השתכרות גבוה משכר מינימום, בייחוד נוכח האבחנה הרפואית של האשה והטראומה שמלווה את הגבר מילדותו. בחישוב שערך על פי "מחשבון הממונה", בהתבסס על שתי הכנסות מינימום בסכום כולל של 6,250 שקל לחודש עבור זוג עם שלושה ילדים והוצאות חיוניות ממוצעות של כ-1,500 שקל לחודש, הוא הגיע למסקנה כי יש לקבוע תשלום נמוך במיוחד. עוד ציין השופט כי בנסיבות אלה אין טעם לקבוע תוכנית פירעון ארוכה, והסתפק בתקופה של שלוש שנים בלבד. בנוסף, הוא הורה לשלב את החייב בהדרכה להתנהלות כלכלית נכונה, מכיוון ש"החובות נוצרו מהתנהלות כלכלית שגויה, והוא ממשיך גם כיום בהתנהלות זו".

על כן נקבע כי החייב ישלם סכום כולל של 21.6 אלף שקל בלבד - 600 שקל מדי חודש במשך 36 חודשים - סכום שמהווה פחות מ-4% מגובה החוב המקורי. בית המשפט קבע כי אין לחייב נכסים למימוש, אך אם יינתנו לו נכסים בעתיד, הם יועברו לקופת הנשייה.

"לחיות בכבוד ולשקם את חייו בהדרגה"

בהחלטתו, הדגיש השופט כי מטרת ההליך אינה עונשית אלא שיקומית, ולכן אין הצדקה להעמיס עליו תשלומים שהוא לא מסוגל לעמוד בהם. לדבריו, יש לאפשר לאדם במצבו "לחיות בכבוד ולשקם את חייו בהדרגה". הוא גם הדגיש כי אי-מילוי הוראות הצו או אי-עמידה בתשלומים תאפשר לממונה להאריך את תקופת הפירעון, או אפילו לבטל את ההליך. עוד הוא קבע כי כל נכס או כספים שייווצרו במהלך התקופה ולא ידווחו - יועברו לקופת הנשייה, וכי החייב יגיש דו"חות עדכניים אחת לחצי שנה. בתום התקופה, אם יעמוד בתנאים, הוא יקבל פטור מחובות העבר.

פסק הדין מסתיים בנימה כמעט חינוכית: לצד החיוב הכספי, הורה השופט על חובת השתתפות בהכשרה להתנהלות כלכלית נכונה בתוך 30 יום. "הנאמן יפקח על עמידתו של היחיד בתנאי הצו", נכתב, "והממונה יפנה לבית המשפט במקרה של הפרה". החלטתו של השופט ריכטר מאפשרת לחייב פתח של תקווה לשיקום, גם אם רק בסכום של 600 שקל בחודש - ולחיות, כלשונו של בית המשפט, "בכבוד, מבלי להעמידו בפני מכשול נוסף".

למה בעצם האיש לא קיבל סיוע מהביטוח הלאומי, אם מצבו קשה כל כך?

לפי פסק הדין הוא כן ניסה לפנות לביטוח הלאומי והגיש תביעה לקצבת נכות כללית, אך זו נדחתה. מאוחר יותר הוא הגיש אותה שוב. אחת הסיבות לכך שכנראה לא קיבל סיוע עד אז היא חוסר האמון שלו במערכות הרווחה והבריאות הציבוריות - חוסר אמון שמושרש במשפחתו כבר שנים רבות.

אם יש לו רישיון למשאית, למה שלא יחזור לעבוד בזה?

לשופט היה ברור שהבעיה אינה טכנית אלא נפשית. האיש הסביר שהוא פשוט לא מסוגל לעבוד כנהג בגלל טראומה נפשית קשה שחווה בנערותו. בית המשפט קיבל את זה, וקבע שמדובר בקושי אמיתי שמונע ממנו תפקוד תעסוקתי יציב.

למה אחיו מעסיק אותו, אם ברור שהוא לא עובד באופן מלא?

לפי התצהיר שהוגש לבית המשפט, מדובר למעשה במחווה אנושית מצד המשפחה. האח מעסיק אותו רק כדי שיהיה לו שגרה ומסגרת, לבקשת אמם. השופט כינה זאת "מעשה חסד" - לא עבודה רגילה שמכניסה רווח, אלא סוג של עזרה יומיומית.

איך זה שבית המשפט קבע סכום כל כך נמוך לתשלום, רק 600 שקל בחודש?

השופט בחן את הנתונים הכלכליים של המשפחה והבין שהם חיים משתי הכנסות של שכר מינימום, עם שלושה ילדים קטנים והוצאות קבועות גבוהות יחסית. הוא גם התרשם שמצבם הבריאותי והנפשי לא מאפשר להם להגדיל את ההכנסה. לכן הוא קבע סכום נמוך שמאפשר להם להמשיך לחיות בכבוד, במקום "להעניש" אותם בתשלומים שאי אפשר לעמוד בהם.

מה המשמעות של הציטוט "לפני עיוור לא תיתן מכשול" שבית המשפט השתמש בו?

זהו ביטוי מהתורה שהשופט הביא כדי להסביר שאין להעמיד אדם בפני דרישה שאינו מסוגל לעמוד בה. במלים אחרות, אי אפשר לדרוש ממי שמתמודד עם מגבלה אמיתית לשלם סכומים שאינם ריאליים, רק כדי "ליישר קו" עם החוק. זהו צעד מוסרי, לא רק משפטי.

עוד לא. הוא יצטרך לשלם במשך שלוש שנים את הסכום שנקבע, לעבור הדרכה כלכלית, ולהגיש דו"חות כל חצי שנה. רק אם יעמוד בכל התנאים האלה, הוא יקבל בסוף תקופת הפירעון פטור מחובות העבר. אם יפר את התנאים - ההליך יכול להתבטל, והחובות יחזרו.

למה השופט קבע שהוא חייב לעבור הדרכה כלכלית?

מכיוון שבית המשפט התרשם שהחובות שלו לא נוצרו מרמאות או מעשה מרושע, אלא מהתנהלות כלכלית לא נכונה - חוסר ידע, חוסר שליטה בהוצאות והחלטות שגויות. המטרה של ההדרכה היא לעזור לו להבין איך לנהל כסף בצורה אחראית יותר בעתיד.

האם זה מקרה נדיר שבית המשפט מתחשב כך במצב נפשי של חייב?

לא לגמרי נדיר, אבל בהחלט חריג. בדרך כלל בתי המשפט נצמדים לעובדות כלכליות, אך כאן השופט בחר לראות את התמונה הרחבה - להבין את האדם שמאחורי המספרים. הוא קבע שהטראומה, הקשיים הרגשיים וחוסר היציבות הנפשי הם גורמים ממשיים שמצדיקים גישה שיקומית ולא ענישתית.

ואם בעתיד מצבו ישתפר או ימצא עבודה טובה יותר, מה יקרה?

לפי פסק הדין, אם יתגלה שינוי נסיבות או ייכנסו נכסים חדשים, בית המשפט יוכל להגדיל את סכום התשלומים או לכלול את הנכסים החדשים בקופת הנשייה. כלומר, ההחלטה לא נועדה לפטור אותו לצמיתות, אלא להתאים את ההחזרים למצבו בזמן אמת.

ומה המשמעות של זה שהוא חייב להגיש דו"חות כל חצי שנה?

זה בעצם מנגנון פיקוח. כל שישה חודשים עליו להראות לנאמן ולממונה איך הוא מתנהל כלכלית, האם הוא עומד בתשלומים והאם יש שינוי במצבו. אם הכל תקין - הוא ממשיך בתוכנית עד לסופה; אם לא - הוא מסתכן בהפרת הצו.

במקרה אחר, החלטה חריגה אך אנושית במיוחד ניתנה באוגוסט האחרון על ידי רשמת ההוצאה לפועל בחיפה, אפרת אזולאי חנוביץ. מדובר במקרה יוצא דופן של אשה צעירה בת 32, אם לילדה בת שנתיים, שנקלעה לחובות כבדים, אך גם לסכנת חיים מתמשכת מצד בני משפחתה. הרשמת קבעה כי בנסיבות כה קשות אין להוסיף ולהכביד על חייה המורכבים, והורתה על מתן הפטר לאלתר, שמשמעותו מחיקת חובותיה והענקת אפשרות לפתיחת דף חדש. ההליך נפתח בפברואר 2024, כשהאשה, תושבת הדרום, פנתה בבקשה לצו לפתיחת הליכים. היא ילידת 1992, רווקה ואם חד-הורית, כשאבי בתה מרצה עונש מאסר בפועל ואינו משתתף בגידול הילדה או בתשלומי המזונות. כבר בשלב הראשון התברר כי מדובר בסיפור חיים מורכב: מערכת זוגית שהתפרקה, אב כלוא שאינו מוכר כאבי הילדה במשרד הפנים, ומשפחה בדואית שממנה נאלצה להימלט בשל איומים ממשיים על חייה. הרשמת סקרה בהחלטתה את פרטי החובות: נגד החייבת הוגשו ארבע תביעות חוב בסכום כולל של כ-158 אלף שקל, כשהחוב המרכזי הוא לבנק הפועלים בגין ערבות שחתמה לטובת דודתה. בתחילת הדרך מינה בית המשפט את עו"ד סאמר עבד לשמש נאמן, והוא הטיל עליה תשלום חודשי סמלי של 150 שקל. אלא שבדו"חותיו הראשונים ציין הנאמן כי החייבת אינה מתנהלת כראוי בהליך, וכי קיימים חוסרים במסמכים שהגישה.