לאחרונה נחשפה תופעה מדאיגה במערכת המשפט הישראלית - עורכי דין מסתמכים על כלי בינה מלאכותית ליצירת כתבי טענות, ומגישים לבתי המשפט אסמכתאות והפניות לפסקי דין שמעולם לא התקיימו. בפסק דין תקדימי שפורסם השבוע, יצא בית המשפט העליון בחריפות יוצאת דופן נגד תופעה זו, והתווה לראשונה את הגבולות והסנקציות האפשריות בעניין השימוש בטכנולוגיית בינה מלאכותית בעולם המשפט.

במוקד הפרשה עמדה עתירה שהוגשה לבג"ץ נגד החלטת בית הדין השרעי לערעורים בתיק גירושין. השופטת גילה כנפי-שטייניץ, בהסכמת השופטים דוד מינץ ויוסף אלרון, דחתה את העתירה לגופה, אך במהלך הדיון התגלתה תופעה מטרידה: עורכת הדין שייצגה את העותרת הפנתה ל-36 פסקי דין והחלטות שיפוטיות שלא היו ולא נבראו.

למרות שעורכת הדין טענה תחילה ל"טעות טכנית", בהמשך ההליך הודתה כי הסתמכה על אתר שהומלץ לה על-ידי קולגות, מבלי שטרחה לוודא את אמיתות המידע. השופטת כנפי-שטייניץ קבעה כי בסבירות גבוהה מדובר בשימוש בכלי בינה מלאכותית, שסיפק לעורכת הדין "הזיות" - יצירת תוכן המכיל מידע כוזב המוצג כעובדה.

העונשים על הסתמכות על AI

אחד הנושאים המרכזיים שעלו בפסק הדין הוא הפגיעה באמון שבין בית המשפט לעורכי הדין. השופטת כנפי-שטייניץ התייחסה לכך בחריפות: "קריעת רקמת האמון שבין בית המשפט לעורך הדין עלולה לפגוע לא רק בשאיפה להגיע לחקר האמת, אלא גם לפגוע פגיעה אנושה ביעילות הדיון. ללא אמון זה יידרש בית המשפט, כמו גם הצד שכנגד, לוודא כל טענה ועובדה, באופן שישית עלויות מופרזות הן על הצדדים להליך והן על הציבור."

• כשחברת הביטוח לא מצאה את המבוטחת - האם היא יכולה להתנער מתשלום?
• מבקש מקלט סודני זכה לאזרחות ישראלית אחרי עשור של מאבק משפטי מול רשות האוכלוסין
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בצעד חסר תקדים, קבע בג"ץ מסגרת סנקציות אפשריות למקרים דומים בעתיד. ראשית, בית המשפט רשאי לסלק על הסף הליך המבוסס על כתב טענות שכולל אסמכתאות בדויות: "בית משפט זה לא יושיט סעד לטוען בפניו טענות כוזבות, ואפשר כי עתירתו תידחה על הסף בלא שטענותיו תידונה לגופן," נכתב בפסק הדין.

שנית, בית המשפט רשאי להטיל הוצאות אישיות על עורך הדין עצמו, ולא על הלקוח. "השתת הוצאות על הלקוח תהא בבחינת תשלום כפל," הסבירה השופטת. "לא זו בלבד שנמנע ממנו ייצוג משפטי ראוי והולם, אלא שהוא אף יידרש לשאת במחיר התנהלותו הפגומה של בא-כוחו."

השופטת גם הזכירה את האפשרות השלישית - העמדה לדין משמעתי של עורך הדין בלשכת עורכי הדין. היא ציינה כי הלשכה כבר פרסמה גילוי דעת בעניין החובות המוטלות על עורכי הדין בנוגע לשימוש בבינה מלאכותית, אך פסק הדין מעביר את הסוגיה למישור הפרקטי והמחייב.

• הירושה נהפכה למכרז מחייב: 3 אחים ייאלצו למכור בית
• האם ביקשה להגדיל את המזונות - זו הסיבה שהם דווקא ירדו
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

למרות חומרת המקרה, החליט בית המשפט העליון שלא להשית סנקציות במקרה הנוכחי. "משמדובר במקרה ראשון מסוגו שהובא לפתחו של בית משפט זה, והרבה לפנים משורת הדין, לא מצאתי לעשות שימוש באיזה מבין כלים אלה," כתבה השופטת כנפי-שטייניץ. עם זאת, היא הדגישה: "במקרים עתידיים דומים, ובתנאים ההולמים זאת, יעשו בתי משפט שימוש בסמכויות הנתונות להם בכדי לשמור על טוהר ההליך המשפטי ותקינותו. אין זו זכות אלא חובה."

בג"ץ לא מתעלם מיתרונות הטכנולוגיה

חשוב לציין כי בג"ץ לא התעלם מהיתרונות שטמונים בטכנולוגיות החדשות. "אין בחומרת המעשה שלפנינו, ובחששות שהוא מעורר, כדי להעיב על שימושים ראויים שניתן לעשות בכלי בינה מלאכותית," קבעה השופטת. היא הדגישה כי "אל לנו לשפוך את התינוק עם המים," וציינה את הפוטנציאל של טכנולוגיות אלה לשיפור וייעול המערכת המשפטית.

בין היתרונות שמנתה השופטת: "בכלי הבינה המלאכותית טמון פוטנציאל רב לשיפור מרחיק לכת של המלאכה המשפטית; הגברת הגישה לערכאות והנגשת הדין; העמקת המחקר המשפטי ושיפור כתבי הטענות; ייעול ההליכים וקיצור משך ההתדיינות; השגת פשרות; והפחתת העומס על מערכת המשפט."

פסק הדין מספק גם הנחיות מעשיות לעורכי דין המשתמשים בכלי בינה מלאכותית. "חובותיהם המקצועיות של עורכי דין דורשות לעשות בטכנולוגיה זו שימוש אחראי, זהיר וביקורתי," קבעה השופטת. היא הדגישה את החובה "להבין לעומקן את יכולותיה ומגבלותיה, ולהתעדכן מעת לעת בכל הנוגע לחולשותיה וחוזקותיה."

השופטת כנפי-שטייניץ גם התייחסה לאתגרים נוספים שמציבה הבינה המלאכותית בפני מערכת המשפט, מעבר ל"הזיות". בין האתגרים שציינה: החשש לזליגת מידע שהוזן למערכות בינה מלאכותית, ושאלת קבילותן של ראיות שנוצרו על ידי בינה מלאכותית, לנוכח הקושי לבסס את מהימנותן וחוסר היכולת להעמיד את יוצריהן לחקירה נגדית.