דיזינגוף סנטר הרחבה
צילום: בר אוריין אדריכלים

התכנית בדיזינגוף סנטר: אכסנייה ועשרות דירות קטנות על גג המרכז

הליך שיתוף ציבור שיתקיים בזום עתיד לבשר על הקמת תכנית עתידית. מה צפוי במקום? זכויות בנייה מסחריות לשימושי מלונאות ומגורים, ביחידות דיור זעירות
איציק יצחקי |

האם דיזנגוף סנטר יתחדש בעתיד בעשרות דירות קטנות שיוקמו בקומות חדשות שייבנו מעליו? לפי עיריית תל אביב, הליך שיתוף ציבור שיתקיים בזום עתיד לבשר על כך. תחת הכותרת "מפגש עדכון: תכנית התחדשות דיזנגוף סנטר", הודיעה עיריית תל אביב לתושביה כי "ביום חמישי, 19.9.24, בשעה 19:00, יתקיים מפגש עדכון ציבור פתוח - בו תוצג התכנית להתחדשות דיזנגוף סנטר".

בר אוריין אדריכלים

הדיזינגוף סנטר המחודש (בר אוריין אדריכלים)

מדובר בתכנית מפורטת בסמכות הועדה המחוזית. התכנית מציעה תוספת זכויות בנייה מסחריות לשימושי מלונאות - בסטדרנט אכסנייה; מגורים - ביחידות דיור זעירות, להשכרה וביחידות דיור בר-השגה; תעסוקה - לחללי עבודה משותפים; הרחבת אולמות הקולנוע ומרכז הספורט הקיימים, ובנוסף זכויות בנייה לשטח למבני ציבור. כל זאת יהיו בתוספת של 3 קומות חדשות על גבי המבנים המסחריים הקיימים, בנסיגות מתאימות ביחס לרחובות הסובבים ולמגדלים הקיימים, ללא שינוי בבינוי שלהם. התכנית כוללת גם תוספת שטחי מסחר במרתפים. 

 

גגות תוספת הבינוי יפותחו כשטחי גן, ברובם בזיקת הנאה לשימוש הציבור, תוך הנגשתם גם מהרחובות הסמוכים. במסגרת התכנית מוצע פיתוח המרחב הציבורי הסובב את דיזנגוף סנטר, בכלל זה פיתוח רחוב 1240 (בדופן הסנטר הדרומית) כרחוב הולכי רגל ולצורך חיבור הרחובות קינג ג'ורג' וטשרניחובסקי, פיתוח ושידרוג רחוב טשרניחובסקי לטובת הולכי רגל ורוכבי אופניים ועוד. 

במפגש יוצגו פרטי התכנית החדשה, הכוללת תוספת שימושים בעלי אופי ציבורי על גבי המבנה הקיים וכן טיפול בסביבה לטובת הציבור. המפגש עצמו יכלול פאנל בהנחיית איתן שוורץ ונציגי התכנית בו יהיו דן פילץ מהנהלת הדיזנגוף סנטר, אדריכל התכנית גידי בר אוריין, אדריכל הנוף לתכנית ליאור לוינגר וכן אלון מטוס מאגף תכנון העיר. האירוע עצמו יתקיים ב"קולנוע לב" אולם 1, בניין A קומה 3 ויועבר, כאמור, גם בזום.

המטרה של התכנית החדשה, שייקח עוד זמן רב עד שתקום משום שהיא עדיין לא הגיעה לפתחה של הוועדה המקומית והמחוזית, היא להוסיף 2.5 קומות של דירות מגורים קטנות. לפי העירייה, מחר (חמישי) יתקיים מפגש עדכון הציבור בזום, שם היא תודיע על הכוונה להקצות דירות קטנות לשכירות מסובסדת וכן עבור השכרת חללי עבודה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.