התכנית בדיזינגוף סנטר: אכסנייה ועשרות דירות קטנות על גג המרכז
האם דיזנגוף סנטר יתחדש בעתיד בעשרות דירות קטנות שיוקמו בקומות חדשות שייבנו מעליו? לפי עיריית תל אביב, הליך שיתוף ציבור שיתקיים בזום עתיד לבשר על כך. תחת הכותרת "מפגש עדכון: תכנית התחדשות דיזנגוף סנטר", הודיעה עיריית תל אביב לתושביה כי "ביום חמישי, 19.9.24, בשעה 19:00, יתקיים מפגש עדכון ציבור פתוח - בו תוצג התכנית להתחדשות דיזנגוף סנטר".
הדיזינגוף סנטר המחודש (בר אוריין אדריכלים)
מדובר בתכנית מפורטת בסמכות הועדה המחוזית. התכנית מציעה תוספת זכויות בנייה מסחריות לשימושי מלונאות - בסטדרנט אכסנייה; מגורים - ביחידות דיור זעירות, להשכרה וביחידות דיור בר-השגה; תעסוקה - לחללי עבודה משותפים; הרחבת אולמות הקולנוע ומרכז הספורט הקיימים, ובנוסף זכויות בנייה לשטח למבני ציבור. כל זאת יהיו בתוספת של 3 קומות חדשות על גבי המבנים המסחריים הקיימים, בנסיגות מתאימות ביחס לרחובות הסובבים ולמגדלים הקיימים, ללא שינוי בבינוי שלהם. התכנית כוללת גם תוספת שטחי מסחר במרתפים.
גגות תוספת הבינוי יפותחו כשטחי גן, ברובם בזיקת הנאה לשימוש הציבור, תוך הנגשתם גם מהרחובות הסמוכים. במסגרת התכנית מוצע פיתוח המרחב הציבורי הסובב את דיזנגוף סנטר, בכלל זה פיתוח רחוב 1240 (בדופן הסנטר הדרומית) כרחוב הולכי רגל ולצורך חיבור הרחובות קינג ג'ורג' וטשרניחובסקי, פיתוח ושידרוג רחוב טשרניחובסקי לטובת הולכי רגל ורוכבי אופניים ועוד.
במפגש יוצגו פרטי התכנית החדשה, הכוללת תוספת שימושים בעלי אופי ציבורי על גבי המבנה הקיים וכן טיפול בסביבה לטובת הציבור. המפגש עצמו יכלול פאנל בהנחיית איתן שוורץ ונציגי התכנית בו יהיו דן פילץ מהנהלת הדיזנגוף סנטר, אדריכל התכנית גידי בר אוריין, אדריכל הנוף לתכנית ליאור לוינגר וכן אלון מטוס מאגף תכנון העיר. האירוע עצמו יתקיים ב"קולנוע לב" אולם 1, בניין A קומה 3 ויועבר, כאמור, גם בזום.
המטרה של התכנית החדשה, שייקח עוד זמן רב עד שתקום משום שהיא עדיין לא הגיעה לפתחה של הוועדה המקומית והמחוזית, היא להוסיף 2.5 קומות של דירות מגורים קטנות. לפי העירייה, מחר (חמישי) יתקיים מפגש עדכון הציבור בזום, שם היא תודיע על הכוונה להקצות דירות קטנות לשכירות מסובסדת וכן עבור השכרת חללי עבודה.
חיפה. קרדיט: צלי אהרוןחיפה: העיר של משקיעי הנדל״ן - דירות על הים ב-1.3 מיליון שקל
סיור בשכונות החוף: קריית אליעזר, קריית שפרינצק ובת גלים - 50 אלף דירות בדרך, זינוק של 12% במחירים בשנת 2024 והמשקיעים ממשיכים להגיע; ״כל הנתונים מעידים על המשך צמיחה״; וגם - מה הסיכונים בהשקעה כזו?
לאורך שנים חיפה נחשבה לעיר שמאבדת תושבים, אבל מאז תקופת הקורונה בשנת 2020 - התמונה השתנתה לחלוטין. משקיעים נוהרים אליה ונראה שבצדק - הם הגיעו לתשואות יפות מאוד. בשנה שעברה חיפה הובילה את מדד מחירי הדירות עם זינוק של 12%, ובימים אלה יש כ-50 אלף דירות בתכנון ובביצוע בעיר.
כמובן שבהשקעה בדירה יש גם סיכונים - כמו ירידת מחירים, סיכון של אי-השכרה ועוד. אבל באופן כללי ואם מסתכלים על העבר של השנתיים האחרונות ואפילו 5 השנים האחרונות - המשקיעים בחיפה נהנו מתשואות יפות. בעיקר מעליית ערך מהירה בשכונת בת גלים.
העיר הצליחה להפוך את עצמה ליעד השקעה אטרקטיבי בזכות שילוב די נדיר: מחירי דירות נמוכים יחסית, קרבה לים, תחנות רכבת במרחק הליכה ופארק הייטק במרחק 10 דקות נסיעה בלבד. המחירים בחיפה נעים כיום בין 1.8 ל-2 מיליון שקל בממוצע לדירת 3 חדרים, 2 מיליון שקל עד 2.5 מיליון שקל לדירת 4 חדרים. ויש גם מחירים גבוהים מכך כמובן. התשואה למשכירים נעה בין 2.8% ל-3%, לא מדובר על החזר חודשי גדול, אבל נאה בהחלט ביחס לתל אביב וסביבתה, וחשוב לזכור שההשקעה בעיר נהנתה בעיקר מעליית ערך משמעותית בשנתיים האחרונות.
- בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
- השמאית שמזהירה: ״לא רואה איך מחירי הדירות ירדו״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז איפה בדיוק משקיעים? סיור בשכונות החוף של העיר בוחן שלוש שכונות מרכזיות שעוברות תהליכים מואצים של התחדשות עירונית ומושכות משקיעים מכל הארץ:
הים של תל אביב (תמר מצפי)תושבי רחוב ארנון ניצחו - הפרויקט לא יסתיר את הנוף לים
מה חשוב יותר - הקמת בנייני דירות ומלונות או שימור הסביבה והמורשת של העיר?
ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב ביטלה השבוע את היתר הבנייה לפרויקט משולב של מלון ומגורים ברחוב הירקון 162-164, הסמוך לרחוב ארנון. הפרויקט, ביוזמת חברת א.פ.צ השקעות שבשליטת היזם ספי צביאלי, כלל איחוד של שני מגרשים צמודים, מגרש עם מלון ישן המיועד להריסה ומגרש חנייה, והקמת שני בניינים מחוברים בגובה שבע קומות ובהיקף של 55 חדרי מלון ו-32 יחידות דיור.
תושבי רחוב ארנון הגישו ערר בטענה שאיחוד המגרשים והיקף הבנייה סותרים את תוכנית רובע 3 החלה על האזור. התוכנית, שאושרה ב-2007 ומעודכנת מעת לעת, קובעת כי כל מגרש במרכז העיר חייב להישאר יחידה תכנונית עצמאית, ומגבילה את שטח הבלוק המותר לפיתוח ל-700 מ״ר בלבד. המערערים הוסיפו כי הבנייה המתוכננת תחסום את נוף הים הנשקף מדירותיהם, תגרום להצללה משמעותית, תפגע באוורור הטבעי ובאור היום ותשנה לרעה את המרקם ההיסטורי של הרחוב, הנמצא בגבול אתר המורשת העולמית ״העיר הלבנה״.
ועדת הערר, בראשות עו״ד שלומית וולף-לוי, קיבלה את מרבית הטענות וקבעה כי איחוד המגרשים אינו חוקי וכי הוועדה המקומית חרגה מסמכותה כאשר אישרה את התוכנית. בפרוטוקול ההחלטה נכתב במפורש שהיתר הבנייה ״פוגע בערכי השימור של העיר הלבנה ובמרקם העירוני הייחודי״, וכי ״גם קיומו של שימוש מלונאי קודם במגרש אחד אינו מצדיק הסרת ההפרדה בין המג. כתוצאה מכך בוטל ההיתר במלואו והפרויקט הוקפא.
החלטה זו מצטרפת לשורה של מקרים דומים בשנים האחרונות שבהם ועדות ערר מחוזיות בלמו פרויקטים בטענה של פגיעה בעיר הלבנה או בתוכנית רובע 3, ביניהם ביטול פרויקט מלונאות של רשת בראון ברחוב הירקון 127 (״רשת בראון הפסידה: פרויקט המלון בהירקון בוטל סופית״) והפחתת היקף בנייה בפרויקט אחר של צביאלי עצמו ברחוב אלנבי.
- שבוע הבא בבורסה: מניות השבבים יזנקו
- הולמס פלייס צריכה לחשוש? Barry's הבינלאומית נוחתת בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במישור הרחב יותר, הפסיקה ממחישה את המתח בין הצורך בהתחדשות עירונית והגדלת היצע המלונאות בעיר, לבין החובה לשמר את המורשת האדריכלית ואת איכות החיים של התושבים. בעוד התושבים רואים בהחלטה ניצחון על שמירת הנוף והמרחב האישי, היזמים והרשות המקומית נאלצים להתמודד עם האטה בפיתוח ועם קושי למצוא פתרונות כלכליים למגרשים קטנים ומוגבלים. מקרה זה עשוי להשפיע גם על עשרות תוכניות דומות הממתינות להכרעה בוועדות השונות, ולהקשיח את עמדת מוסדות התכנון כלפי איחודי מגרשים באזורי שימור.
