מס הרכישה על דירה להשקעה יעמוד על 8% בשנתיים הבאות
בשורות רעות למשקיעים, אבל אולי טובות, לפחות בטווח הארוך, לשוק הנדל"ן: לפי טיוטת צו מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) של משרד האוצר, מס הרכישה הוראת השעה שקיבעה את מס הרכישה על דירה להשקעה תוארך בשנתיים, כך שתמשיך לעמוד על 8%. בחודש פברואר דיווחנו כאן כי ההצעה המרכזית היא להותיר את מס הרכישה על 8% לשלוש שנים בלבד, כלומר לשנה ולעוד שנתיים נוספות. לכן, עלתה הנוסחה הזאת שמהווה למעשה פשרה בין היזמים לאוצר.
בדיון שנערך בוועדת הכספים טען אז נשיא התאחדות הקבלנים ראול סרוגו, כי הבעיה המרכזית של ענף הבנייה כעת היא חוסר הכדאיות הכלכלית של הקבלנים. הוא הסביר כי קיבוע מס הרכישה יחבל במאמץ של הקבלנים להגדיל את היצע הדירות. סרוגו אמר, גם אם לא באופן מפורש, דבר פשוט: אם המדינה לא תתערב, הקבלנים לא יבנו. תפגעו בביקוש - אנחנו נפגע בהיצע.
באתר החקיקה הממשלתי נכתב כי ניסיון העבר מלמד כי אוכלוסיית המשקיעים בשוק הדיור מושפעת מאוד משינויים באחוז מס הרכישה על דירות שניות ומעלה. זאת, היות ורכישותיהם מהוות על פי רוב נכסים להשקעה. כך לדוגמא, אחוז עסקאות המשקיעים בשוק הדיור בין שנת 2021-2020 עלה מ-13.6% לכ-20% בפרק זמן של שנה, לאחר שהופחת מס הרכישה על משקיעים, והמשיך לעלות משמעותית לאחר שהוכרזה העלאת המס ב-2022, עד לכ-28.6% מהעסקאות בשוק, זאת עד למועד עליית המס בפועל, שלאחריו התמתנו משמעותית שיעור המשקיעים בשוק.
כזכור, בתיקון מס' 98 לחוק מיסוי מקרקעין, הועלו שיעורי מס הרכישה על דירה שניה עד לסוף שנת 2024 במטרה למתן את הביקוש לרכישת דירות בידי משקיעים ולסייע בבלימת עליית מחירי הדירות. במסגרת התיקון הייתה האופציה להאריך את התקופה שבה יחולו שיעור מס הרכישה לתקופה נוספת של שנתיים - מה שאכן יקרה.
- בכירי ענף הנדל"ן: "הפעילו את החלטת השיקום - עכשיו"
- הקבלנים דורשים פטור מאחראיות - והציבור ישלם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כזכור, במשרד האוצר רצו לקבע את שיעור מס הרכישה כדי להוריד את המשקיעים מהגדר. הסברה הייתה שברגע שהם יבינו שמס הרכישה לא עומדת להשתנות, חלקם יחזור לשוק ויעורר את הנדל"ן מהתרדמת, למרות שלאחרונה הוא מתאושש.
הניסיון לקבע את מס הרכישה נתקל בהתנגדות, בעיקר של היזמים שמבינים כי בטווח הארוך מספר המשקיעים יירד משמעותית. היזמים רוצים להוריד את מס הרכישה כדי שיוכלו למכור דירות ולהניע את השוק.
רו"ח קובי זליכה, שותף במשרד ליאון אורליצקי ושות' - Moore ישראל, תומך בהצעה של משרד האוצר להאריך את הוראת השעה שקובעת את שיעור מס הרכישה על דירה שנייה בשיעור של 8% לתקופה נוספת של שנתיים, ומוסר בתגובה כי "הותרת מס הרכישה בשיעור גבוה תאותת למשקיעי הנדל"ן כי אין עוד טעם ב'ישיבה על הגדר' בציפייה להורדת המס. מהלך זה יניע אותם לחזור ולבצע עסקאות בשוק הנדל"ן. כדי למנוע עלייה של מחירי הדירות, על הממשלה לעודד הכנסת עובדי בניין זרים לישראל, ובמקביל לצמצם את הטבות המס למשקיעי הנדל"ן".
- 2.רוצים שהשוק יתעורר והם ימשיכו לעשוק את הצעירים חסר 15/04/2024 13:17הגב לתגובה זורוצים שהשוק יתעורר והם ימשיכו לעשוק את הצעירים חסרי הישע
- 1.פחות מס מניע את הכלכלה (ל"ת)שלומיד 15/04/2024 12:11הגב לתגובה זו
יקי רייסנר צילום: רמי זרנגררייסדור תבנה 212 דירות ושטחי מסחר בנהריה
החברה תשקיע בפרויקט כ-300 מיליון שקל, לאחר שזכתה במכרז של רשות מקרקעי ישראל לרכישת זכויות חכירה בקרקע בשטח של כ-11 דונם בעיר. הפרויקט יכלול מאות דירות לשוק החופשי וחזית מסחרית, ויתווסף לפעילות קיימת של הקבוצה בנהריה. התמורה למדינה במכרז מגיעה לכ-70
מיליון שקל כולל מע"מ
רייסדור הודיעה כי זכתה במכרז של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לרכישת זכויות חכירה במקרקעין בנהריה, לצורך הקמת פרויקט מגורים ומסחר בהיקף השקעה מוערך של כ-300 מיליון שקל. הזכייה נעשתה בתמורה כוללת של כ-70 מיליון שקל, כולל מע"מ, כפי שנמסר בדיווח של החברה לבורסה. הפרויקט מתוכנן לקום על שטח של כ-10,980 מ"ר, שהם קרוב ל-11 דונם, ויכלול כ-212 יחידות דיור שייועדו לשיווק בשוק החופשי. לצד הדירות, מתוכננת חזית מסחרית בשטח של כ-1,300 מ"ר. מדובר בבנייה רוויה, שאמורה להשתלב במרקם העירוני של נהריה ולהוסיף הן דירות חדשות והן שטחי מסחר שכונתיים.
לפי הודעת החברה, הזכייה במכרז משתלבת בהתרחבות פעילותה של רייסדור בצפון הארץ. בשנים האחרונות מזהה החברה עלייה בביקושים למגורים באזור, במקביל להשקעות ציבוריות ותשתיתיות. נהריה, כך נכתב בדיווח, נהנית מנגישות תחבורתית, מקרבה למוקדי תעסוקה אזוריים ומתהליכים של פיתוח והתחדשות עירונית, שמחזקים את מעמדה כעיר יעד לפרויקטי מגורים בהיקפים גדולים.
הפרויקט החדש מצטרף למהלכים נוספים שמקדמת רייסדור בנהריה. בין היתר, החברה התקשרה עם שופרסל נדל"ן לקידום פרויקט עירוב שימושים על מקרקעין קיימים בעיר, הכולל גם מגורים וגם שטחי מסחר. המהלכים האלה משקפים את ההתמקדות של רייסדור בפעילות ארוכת טווח בצפון ובערי הגליל המערבי.
יו"ר ומבעלי רייסדור, יקי רייסנר, מסר כי הפרויקט מצטרף לפעילות השוטפת של הקבוצה, “כחלק מהתמקדות החברה בפרויקטים בהיקף משמעותי, באזורים בעלי פוטנציאל ביקוש יציב ותכנון עירוני ארוך טווח”. רייסנר הוסיף כי “נהריה היא עיר בעלת תשתית עירונית מבוססת ומעמד אזורי ברור, והפרויקט יאפשר לנו להוסיף היצע מגורים איכותי, לצד מסחר שכונתי, באופן שמתכתב עם צורכי השוק המקומי ועם מגמות הפיתוח באזור”.
- תמורת 77 מיליון שקל: רייסדור תקים מגדל על הקרקע בצומת נחשונים
- "הכוח שעבר לקונים הסתיים. העלנו מחירים בכל הפרויקטים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רז אברהם. קרדיט: רון כהןמבצעי הייאוש של הקבלנים מלמדים שירידת מחירי הדירות תימשך
רז אברהם, משפטן ושמאי מקרקעין, על המלאי הענק, הטריקים להשארת מחיר הדירה הרשמי יציב כשבפועל המחיר בירידה דרמטית
שוק הדיור הישראלי עבר בשנתיים האחרונות שינוי משמעותי: יותר תנודתיות והרבה יותר יצירתיות שיווקית מצד יזמים. מי שמחפש תשובה פשוטה (עולה/יורד) מפספס את הסיפור. מי שמנסה להבין מה באמת קורה למחיר - לא צריך להסתכל על המספרים, אלא על מה שמנסים להסתיר מאחוריהם.
עודף מלאי חדש: כשההיצע נהיה שחקן פעיל
עפ״י נתוני הלמ״ס בסוף אוקטובר 2025 נותרו למכירה כ־83,580 דירות חדשות, עם 29.2 חודשי היצע. כלומר בקצב המכירות הנוכחי יידרשו מעל שנתיים עד לסיום מכירת המלאי הקיים. כבר כאן עולה מצוקת היזמים
על פני השטח: כשיש כל כך הרבה דירות על המדף, הקבלן חייב למכור כדי לפתור לעצמו בעיות מימון, תזרים וודאות.
ועוד נתון שמחדד איפה הלחץ יושב: כ-32% מהמלאי שנותר למכירה נמצא במחוז תל אביב (26,570 דירות) וכ-25% במחוז המרכז (20,750 דירות). כלומר: עודף
המלאי מתרכז באזורי ביקוש - בדיוק המקומות שבהם הקונים הכי רגישים למחיר, לריבית ולתחושת הסיכון.
בשלושת החודשים אוגוסט- אוקטובר 2025 נמכרו כ-19,870 דירות (חדשות + יד שנייה, ירידה של 9.8% לעומת שלושת החודשים הקודמים). מתוך זה, 40.2% דירות חדשות (כ-7,990),
ומתוכן כ־35.6% מהדירות החדשות שנמכרו היו במסגרת סבסוד ממשלתי.
- תושבי חוץ משנים את פני הדיור בירושלים
- קניתם דירה ב-80/20 לפני שנתיים - האם תוכלו לבטל את העסקה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זה אומר משהו לא נעים לקבלנים אבל אמיתי: כשחלק גדול מהפעילות נשען על מסלולים מסובסדים, השוק החופשי מאותת שהוא מתקשה לייצר ביקוש במחירים שהיזמים רוצים - והפער הזה הוא הדלק למבצעים.
